חלק - א · פתיחה
בִּתְחִלַּת דְּבָרֵינוּ עָלֵינוּ לְהַגְדִּיר מַהִי "שִׂנְאַת חִנָּם".
רַבִּים טוֹעִים וְחוֹשְׁבִים, שֶׁגֶּדֶר שִׂנְאַת חִנָּם - לִשְׂנֹאת אָדָם בְּחִנָּם, כִּפְשׁוּטוֹ. דְּהַיְנוּ, כְּשֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתְךָ לָמָּה אַתָּה שׂוֹנֵא אֶת פְּלוֹנִי - תְּשׁוּבָתְךָ: תַּאֲמִין לִי שֶׁהוּא לֹא עָשָׂה לִי כְּלוּם, וְאֵינִי מֵבִין בְּעַצְמִי לָמָּה הוּא לֹא מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי, וַאֲנִי שׂוֹנְאוֹ.
זוֹהִי וַדַּאי שִׂנְאַת חִנָּם. אָמְנָם לֹא זֶה בִּלְבַד גֶּדֶר שִׂנְאַת חִנָּם שֶׁעָלָיו חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם וַעֲדַיִן אָנוּ בְּגָלוּת נוֹרָאָה וַאֲרֻכָּה בַּעֲבוּרָהּ -
גֶּדֶר שִׂנְאַת חִנָּם הִנּוֹ, אַף אִם הֵרַע לְךָ חֲבֵרְךָ וּפָגַע בְּךָ בְּמָמוֹנְךָ אוֹ בִּכְבוֹדְךָ. וְאִם תִּשְׁאֲלֵנִי, לָמָּה אִם כֵּן נִקְרֵאתִי "שׂוֹנֵא חִנָּם", הֲרֵי יֵשׁ לִי תְּשׁוּבָה וְסִבָּה עַל מָה אֲנִי מִתְמַלֵּא שִׂנְאָה - הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ הִיא: הֱיוֹת וְאֵין זוֹ סִבָּה מַסְפֶּקֶת כְּלָל לִשְׂנֹא יְהוּדִי וּלְאַחֵל לוֹ אִחוּלִים בִּישִׁין עַל מַה שֶּׁעָשָׂה לְךָ. הַתּוֹרָה לֹא מַצְדִּיקָה לִשְׂנֹאת - רַק אֶת הָרְשָׁעִים הַמַּכְעִיסִים אֶת ה', הַמִּינִים וְהָאֶפִּיקוֹרְסִים, וְתוּ לֹא. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה (תהלים קלט, כא): "מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא", הַיְנוּ הַמַּשְׂנִיאִים אֶת ה' וּמַחֲטִיאֵי הָרַבִּים. אֲבָל אָדָם שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ מֻשְׁלָם בְּמִדּוֹתָיו וְעוֹשֶׂה טָעֻיּוֹת, הַשִּׂנְאָה כְּלַפָּיו הִיא בְּ"חִנָּם", כִּי לֹא מַגִּיעַ לוֹ לִשְׂנֹאתוֹ בְּשֶׁל כָּךְ.
וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַ"חֲזוֹן אִישׁ": וְכִי כָּל כָּךְ קַל לַעֲבֹד עַל הַמִּדּוֹת, עַל הַגַּאֲוָה, הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה, שֶׁכָּל אָדָם דּוֹרֵשׁ זֹאת מֵחֲבֵרוֹ - לֹא מֵעַצְמוֹ?! אֶת עַצְמוֹ הוּא מֵבִין יָפֶה מְאֹד וְדָן לְכַף זְכוּת מְלֵאָה, וּבְצֶדֶק גָּמוּר מַצְדִּיק אֶת מַעֲשָׂיו, אֲבָל מֵחֲבֵרוֹ דּוֹרֵשׁ לִהְיוֹת מוּסָרִי, בַּעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת. וַהֲרֵי זוֹ עֲבוֹדָה שֶׁל כָּל הַחַיִּים - וְכָל זֶה וְאוּלַי. וְאִם כֵּן, אִם נִכְשַׁל חֲבֵרְךָ בְּמִדָּה רָעָה נֶגְדְּךָ - זוֹ סִבָּה לִשְׂנֹאתוֹ?! וְכִי קַל לִהְיוֹת בַּעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת? תָּבִין גַּם אֶת חֲבֵרְךָ, שֶׁעֲדַיִן אֵינוֹ מֻשְׁלָם בְּמִדּוֹתָיו, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה לֹא מֻשְׁלָם.
וּלְצַעֲרֵנוּ, בַּעֲוֹן שִׂנְאַת חִנָּם מַאֲרִיכִים אָנוּ גָּלוּתֵנוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הַגָּאוֹן הַחִידָ"א (דברים אחדים דרוש ו): וְאֵיךְ אָנוּ אוֹמְרִים "כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם" וְשִׂנְאַת חִנָּם עֲדַיִן בָּנוּ?! אוֹי וַאֲבוֹי, כִּי זֶה דּוֹמֶה לְנוֹטֵעַ אִילָן - וּבְיָדוֹ גַּרְזֶן לְחָתְכוֹ וּלְשָׁרְשׁוֹ, וְכֹה מַעֲשֵׂהוּ יוֹם יוֹם. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
בְּקוּנְטְרֵס זֶה הֵבֵאנוּ דֻּגְמָאוֹת חַיּוֹת, וְהִשְׁתַּדַּלְנוּ לְפָרֵט אוֹתָם בְּהַרְבֵּה פְּרָטִים, אוּלַי יִמְצָא הַקּוֹרֵא אֶת עַצְמוֹ בְּחֵלֶק מֵהֶם, וּלְפָחוֹת בְּאֶחָד מֵהֶם, וִיחַנֵּךְ עַצְמוֹ לָדוּן לְכַף זְכוּת וּלְהַרְחִיק שִׂנְאַת חִנָּם, וּבְכָךְ נִשְׁתַּדֵּל לְתַקֵּן עָוֹן זֶה וְלוּ בִּמְעַט, וְנָחִישׁ לְעַצְמֵנוּ בְּכָךְ אֶת הַגְּאֻלָּה.
הַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת, בֵּית דִּין שֶׁהָיָה חוֹרֵץ דִּינוֹ שֶׁל אָדָם לָמוּת עַל עֲוֹן שַׁבָּת אוֹ עֲרָיוֹת פַּעַם בְּשִׁבְעִים שָׁנָה הָיָה נִקְרָא "בֵּית דִּין קַטְלָנִי". מִשּׁוּם שֶׁאָמְנָם עָשָׂה אָדָם עֲבֵרָה הַחַיָּב עָלֶיהָ מִיתָה, אֲבָל עַל בֵּית הַדִּין הָיָה מֻטָּל לְהַפֵּךְ בִּזְכוּתוֹ בְּכָל מִינֵי אֳפָנִים שׁוֹנִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּמַת בְּפֹעַל, וְאִם אֵרַע שֶׁפַּעַם בְּשִׁבְעִים שָׁנָה הָיָה בֵּית הַדִּין נִצְרָךְ לְהָמִית מִישֶׁהוּ, הָיָה מְכֻנֶּה בְּשֵׁם "בֵּית דִּין קַטְלָנִי".
נִתְבּוֹנֵן!
אָדָם עָבַר עֲבֵרָה שֶׁהַתּוֹרָה הֶחְלִיטָה עָלֶיהָ עֹנֶשׁ מִיתָה, וְאִם כֵּן, יֵשׁ לְבֵית הַדִּין אֶת כָּל הַסִּבּוֹת לְהָרְגוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה מֵאוֹתוֹ בֵּית דִּין שֶׁחוֹרֵץ מִשְׁפָּטוֹ שֶׁל הַנִּדּוֹן, וְלוּ אַף פַּעַם בְּשִׁבְעִים שָׁנָה. וְכָאן הַשְּׁאֵלָה:
אָדָם הַבָּא לָרִיב עִם רֵעֵהוּ אוֹ עִם שְׁכֵנוֹ, אִשָּׁה עִם רְעוּתָהּ וְכַדּוֹמֶה, הָכֵיצַד יִתָּכֵן לְהִתְמַלֹּאת בְּשִׂנְאָה אֶחָד לַשֵּׁנִי וּלְאַחֵל לַשֵּׁנִי אֵיזוֹשֶׁהִי קְלָלָה מֵאֵיזֶה מִקְרֶה אוֹ הִתְנַהֲגוּת שֶׁתִּהְיֶה?! מִי אָנוּ שֶׁנָּדוּן וְנִפְסֹק עַל מִקְרֵה רִיב כְּשֶׁלָּנוּ פְּסַק דִּין עַל הַזּוּלַת, פְּסַק דִּין שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם סַמְכוּת הִלְכָתִית?!
הָבָה וְנִשְׁאַל אֶת אוֹתוֹ נִפְגָּע בִּכְבוֹדוֹ אוֹ בִּרְכוּשׁוֹ מֵהַזּוּלַת:
נִפְגַּעְתָּ מֵחֲבֵרְךָ - נָכוֹן. יִתָּכֵן וְהַפְּגִיעָה בִּכְבוֹדְךָ הָיְתָה קָשָׁה; הַהֶפְסֵד בִּרְכוּשְׁךָ הָיָה גָּדוֹל. מֵהַהַקְפָּדָה וְהַשִּׂנְאָה שֶׁמִּשְׁתּוֹלֶלֶת בְּקִרְבְּךָ, הִנְּךָ מְאַחֵל אַף אֶת הַגָּרוּעַ בְּיוֹתֵר לַחֲבֵרְךָ. נַנִּיחַ, חַס וְחָלִילָה, שָׁמַעְתָּ שֶׁלַּמָּחֳרָת אֵרְעָה תְּאוּנַת דְּרָכִים לַחֲבֵרְךָ שֶׁפָּגַע בְּךָ וְנִדְרַס לַמָּוֶת - מַה תְּהֵא מַחֲשֶׁבֶת הַשּׂוֹנֵא? מַגִּיעַ לוֹ! אָדָם רַע כָּזֶה, חֲסַר דֶּרֶךְ אֶרֶץ - זֶה מַה שֶׁצָּרִיךְ לִקְרֹא לוֹ. ה' הֶעֱנִישׁ אוֹתוֹ בִּגְלַל שֶׁהוּא בִּיֵּשׁ אוֹתִי, הִפְסִיד אֶת מָמוֹנִי. וְעוֹד מַחֲשָׁבוֹת דּוֹמוֹת לְאֵלּוּ.
כְּלוֹמַר,
אַתָּה מַצְדִּיק עֹנֶשׁ גְּזַר דִּין מָוֶת עַל פְּלוֹנִי אֲשֶׁר פָּגַע בִּכְבוֹדְךָ. אַתָּה מַצְדִּיק אֶת גְּזַר הַדִּין עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת אַלְמָנָה, בָּנָיו יְתוֹמִים, הוֹרָיו שְׁכוּלִים, וְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ צְרִיכָה לִסְבֹּל חֶרְפַּת מִסְכֵּנוּת כָּל יְמֵיהֶם בְּצַעַר וּבְיָגוֹן, שָׁנִים עַל שָׁנִים, וְאִלּוּ אַתָּה - שָׁלֵו וְרָגוּעַ: פְּלוֹנִי שֶׁפָּגַע בִּכְבוֹדִי וּבְמָמוֹנִי נֶהֱרַג, וּבָרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהֲרָגוֹ...
הֲיֵשׁ לְךָ אַכְזָרִיּוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ???
עַד הֵיכָן הַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה יְכוֹלִים לְהוֹרִיד אֶת הָאָדָם לִשְׁאוֹל תַּחְתִּית. אָדָם מְסֻגָּל לְאַחֵל מָוֶת אַכְזָרִי לַחֲבֵרוֹ וְלִמְקֹרָבוֹ, וְאוּלַי גַּם לְאָחִיו וְלַאֲחוֹתוֹ, מִסִּבָּה שְׁטוּתִית שֶׁל פְּגִיעָה בִּכְבוֹדוֹ אוֹ מֵאֵיזוֹ סְתָם תַּאֲוָה שֶׁהוּא מִתְאַוֶּה לָהּ וּפְלוֹנִי חוֹסֵם אֶת דַּרְכּוֹ. יָכוֹל הוּא לִהְיוֹת שָׁלֵו וְרָגוּעַ מִמַּפֶּלֶת אוֹיְבוֹ וּמִכָּל הַצַּעַר הַכָּרוּךְ בְּכָךְ לַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ, רַק בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא יָבֹא עַל סִפּוּקוֹ הָאַכְזָרִי וְהַתַּאֲוָנִי.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!
אֲפִלּוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יֵשׁ לוֹ כַּף מֹאזְנַיִם שֶׁבָּהּ הוּא מְחַשֵּׁב מִשְׁקָלָן שֶׁל מִצְוֹת הָאָדָם לְעֻמַּת עֲוֹנוֹתָיו, וּלְפִי זֶה הוּא דָּן אוֹתוֹ. וְאִם רֻבּוֹ זְכֻיּוֹת - דָּנוֹ לְחַיִּים. כְּלוֹמַר, אָדָם יָכוֹל לְהַכְעִיס אֶת בּוֹרְאוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת, אוּלָם אִם מִשְׁקַל זְכֻיּוֹתָיו לְעֻמַּת עֲוֹנוֹתָיו רַב הוּא - גּוֹזֵר לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חַיִּים.
וְאִלּוּ אַתָּה -
בַּעֲבֵרָה אַחַת שֶׁחָטָא לְךָ חֲבֵרְךָ, כְּבָר הִנְּךָ חוֹרֵץ דִּינוֹ לְמִיתָה לְלֹא פְּשָׁרוֹת, וְאֵין בִּרְצוֹנְךָ שֶׁתַּעֲמֹד לוֹ שׁוּם זְכוּת מִזְּכֻיּוֹתָיו, וְלֹא תְהֵא מוּכָן לִהְיוֹת רָגוּעַ וְשָׁלֵו עַד שֶׁיָּבֹא עַל עָנְשׁוֹ שֶׁפָּגַע בִּכְבוֹדְךָ אוֹ בְּמָמוֹנְךָ.
הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לֹא פּוֹסֵל אָדָם בִּשְׁבִיל עָוֹן, כִּי הוּא רוֹאֶה גַּם אֶת הַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ אָדָם, וְאֵיךְ אַתָּה מַרְשֶׁה לְעַצְמְךָ לִהְיוֹת דַּיָּן הַנּוֹגֵעַ בַּדָּבָר, שֶׁהֲרֵי אַתָּה דָּן אוֹתוֹ בְּיַחַס אֵלֶיךָ. וְכִי אָדָם יָכוֹל לִהְיוֹת דַּיָּן עַל עַצְמוֹ?! וְעוֹד הִנְּךָ גּוֹזֵר עָלָיו מִשְׁפַּט מָוֶת וְדָנוֹ כְּחַיָּב, לְלֹא הִתְיַחֲסוּת כְּלָל לְצַד הַטּוֹב שֶׁבּוֹ.
הַאִם כֵּן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְנַהֵג אִתְּךָ שֶׁאַתָּה כָּךְ מִתְנַהֵג עִם חֲבֵרְךָ? וְאוּלַי אִם כָּךְ תָּדוּן אֶת חֲבֵרְךָ - כָּךְ יָדוּנוּ אוֹתְךָ???
הַשִּׂנְאָה וְהַקִּנְאָה הֵן אֵשׁ אוֹכֶלֶת!
הִנֵּה רוֹאִים וְשׁוֹמְעִים אָנוּ עַל אֲנָשִׁים הַלּוֹקִים בְּמִדַּת הַשִּׂנְאָה אוֹ בְּהַקְפָּדָה, עַד כְּדֵי אֲשֶׁר מִתְגַּלְגְּלִים הֵמָּה עַל מִטּוֹתֵיהֶם לֵילוֹת שְׁלֵמִים לְלֹא שֵׁנָה כְּשֶׁלִּבָּם בּוֹעֵר עַל עֶלְבּוֹנָם. אֵינָם מְסֻגָּלִים לִפְעָמִים גַּם לֶאֱכֹל. אֵין לָהֶם מַצַּב רוּחַ, שִׂמְחָה וְנַחַת מִכָּל אֲשֶׁר לָהֶם. רַק נִזְכָּרִים בְּאוֹתוֹ פּוֹגֵעַ - נִסְחֶבֶת מַחֲשַׁבְתָּם לְרָצוֹן לִנְקָמָה וְשׁוֹכְחִים אֶת כָּל מַה שֶּׁסְּבִיבָם, וּבָזֶה נִתְפָּס כָּל עוֹלָמָם: אֵיךְ הוּא פָּגַע בִּי... אֵיךְ הוּא דִּבֵּר אֵלַי... מִי הוּא שֶׁכָּךְ הֵעֵז לִפְגֹּעַ בִּי? אֲנִי חַיָּב לְהַרְאוֹת לִי מִי אֲנִי, אֲנִי חַיָּב לְלַמְּדוֹ לֶקַח. וּבִפְרָט אִם הוּא מְשַׁתֵּף בְּצַעֲרוֹ אֲחֵרִים - כַּמָּה לָשׁוֹן הָרָע וּמַחֲלֹקֶת וּרְכִילוּת מִתְלַקֵּחַ מִכָּךְ.
הֲלֹא שָׁמַעְנוּ בְּמִשְׁכְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ מִקְרֶה נוֹרָא עַל אָב וּבְנוֹ שֶׁרָצְחוּ נֶפֶשׁ שֶׁל שָׁכֵן עַל רִיב הַחֲנָיַת רֶכֶב.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם!
הַעַל זֶה מַגִּיעַ עֹנֶשׁ רֶצַח?! מִי פָּסַק לָהֶם פְּסָק זֶה? הֲלֹא רַק יֵצֶר הַתַּאֲוָה וְהַנְּקָמָה וְהַשִּׂנְאָה! וְגַם אָדָם שֶׁלֹּא רוֹצֵחַ בְּפֹעַל, אֲבָל בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מְאַחֵל חֹלִי אוֹ מָוֶת לַחֲבֵרוֹ - דִּינוֹ כְּמוֹ רוֹצֵחַ. שֶׁהֲרֵי מִצִּדּוֹ, אִם יָבֹא מִישֶׁהוּ וְיַכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ נֶפֶשׁ - מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים, הֲזוֹ לֹא אַכְזָרִיּוּת שֶׁל רְצִיחָה?!
בְּקוּנְטְרֵס זֶה תִּמְצָא עַשְׂרוֹת דֻּגְמָאוֹת מֵחַיֵּי הַיּוֹם־יוֹם הַמְּצוּיִים לִשְׂנֹאת עֲלֵיהֶם, וְהֵבֵאנוּ גַּם עֵצָה וְתוּשִׁיָּה כִּמְעַט לְכָל דּוּגְמָה כֵּיצַד וְאֵיךְ לִפְעֹל בַּצּוּרָה הַנְּכוֹנָה.