אור ברסלב
בקע לגולגולת (שס) מסכת כתובות דף ב.

בקע לגולגולת (שס)· רבי אליהו אלמאליח

מסכת כתובות דף ב.

מסכת שבת דף לד:

(דף ב') תוספת בד"ה בתולה וז"ל והא דלא תנן בפ"ק דקידושין העבד עברי אע"פ דכתיב בקרא כי תקנה עבד עברי משום דא"כ הו"ל למתני העבד העברי שאינו דבוק ואין דרך וכו' עכ"ל. לכאורה דכוונת התוס' במ"ש שאינו דבוק היא דאי הוה תני העבד עברי הוה משמע דבוק העבד של עברי ולפיכך צריך להוסיף ה' על עברי ולכתוב העברי דלהוי משמעותו העבד שהוא עברי כפי האמת. וכן ראיתי להרב מהרש"א ז"ל שפירש כן וז"ל ר"ל דבוק עבד של עברי אלא אינו דבוק דהיינו עבד שהוא עברי ואלו הוה כתוב העבד עברי הוה משמע דבוק והוה הוצרך להוסיף עוד ה' העברי דלישתמע אינו דבוק ואין דרך וכו' עכ"ל. ולענ"ד דברים אלו לא יתכן לאומרם בשום אופן ואין להם קיום בעולם ומעולם לא ראינו ולא שמענו שיהיה דרך הלשון כן לא בלשון מקרא ולא בלשון חכמים ולא בלשון ב"א הנוכל לומר על עבד של ראובן העבד ראובן או על כסף שמעון הכסף שמעון או על בית לוי הבית לוי. ואדרבא עבד עברי שכתב התנא יש לטעות ולפרשו דבוק עבד של עברי שעבד עברי סובל שני פירושים עבד שהוא עברי או עבד של עברי וכמ"ש רש"י בפירושו על החומש אלא דהתנא לא חש ונקט לשון המקרא וכמו שיתפרש לשון. המקרא יתפרש לשונו וליכא למטעי שכבר ידוע הדין שדבר הכתוב בעבד שהוא עברי. אבל העבד עברי אין לו שום משמעות כי אם עבד שהוא עברי. לכן נלע"ד דמטעמא אחרינא כתבו התוס' שהיה צריך התנא להוסיף ה' גם על עברי ולכתוב העבד העברי והוא שבכל דבר שיש בו שני חלקים כמו הכא עבד ועברי אם יוסיף ה' על החלק הראשון שהוא עבד ולכתוב העבד היה צריך להוסיף ה' גם על החלק השני שהוא עברי ולכתוב העברי שכן דרך הלשון הן בלשון המקרא הן בלשון חכמים הן בלשון ב"א והכא בעבד עברי מצינו מקרא מפורש בפרשת וישב בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו. וכמו הכבש האחד. הכבש השני. הכתם הטוב. ביום השני. ביום השלישי. (בהיום השני בהיום השלישי) המלך הטוב. המלך החכם שכותבים על שהע"ה וכאלה רבות ומשום זה כתבו התוס' דאי הוה התנא כותב העבד בה"א הידיעה משום דקאי אקרא היה צריך להוסיף ה"א הידיעה גם בחלק השני שהוא עברי ולכתוב העברי שכן הוא דרך הלשון. ומ"ש התוס' שאינו דבוק לאו למימרא שאי היה כותב העבד עברי הוה משתמע דבוק העבד של עברי שזה לא יתכן וכמ"ש אלא הכוונה היא כאלו במקום הזה מודיעים לנו התוס' קושט דברי אמת שכוונת נותן התורה באמרו כי תקנה עבד עברי אינו דבוק שהוא עבד של עברי אלא אינו דבוק והכוונה היא עבד שהוא עברי. ואם היתה כוונת הכתוב בעבד עברי עבד של עברי אז לא היה יכול התנא לומר העבד עברי כקושייתם משום דהעבד עברי אין משמעותו אלא העבד שהוא עברי וכ"ש שלא היה יכול לכתוב העברי שאז הוא בגלוי העבד שהוא עברי הפך הכוונה. אבל השתא שכוונת הכתוב בעבד עברי היא עבד שהוא עברי תבא הקושייא דלכתוב העבד עברי שמשמעותו הוא העבד שהוא עברי כפי כוונת הכתוב וע"ז תירצו שאם היה מוסיף ה"א הידיעה על עבד ולכתוב העבד היה צריך להוסיף ה"א הידיעה גם על עברי ויכתוב העברי שכן דרך הלשון. ובחון בדברים הללו ותמצאם שהם כנים ואמתיים והרב מהרש"א ז"ל אחר המח"ר לא דק כל הצורך בדברי התוס' ודו"ק:

תוכן העניינים

בקע לגולגולת (שס)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה