אור ברסלב
בעניין הנחלות בארץ ישראל פרק ב' - ידבר מענין נחלת בנות צלפחד והמסתעף

בעניין הנחלות בארץ ישראל

פרק ב' - ידבר מענין נחלת בנות צלפחד והמסתעף

פרק א' - ידבר מענין פסחים שלא עשו ישראל במדבר, ומענין פסח שני והמסתעף

א . אותו מהלך אנו רואים, גם במקום אחר, בספר במדבר. התורה מספרת על בנות צלפחד, שבאו לפני משה ובקשו: (כ"ז ד') "תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו". וגם שם משה רבינו לא ידע, ולכן - "ויקרב משה את משפטן לפני ה'". והקב"ה ענה "כן בנות צלפחד דוברות, נתון תתן להם אחוזת נחלה בתוך אחי אביהם, והעברת את נחלת אביהן להם, ואל בני ישראל תדבר לאמר, איש כי ימות ובן אין לו, והעברתם את נחלתו לבתו" וכו'. וגם שם אומר רש"י, "ראויה היתה פרשה זו להיאמר ע"י משה רבינו ככל התורה כולה, אלא שזכו בנות צלפחד, שתיאמר על ידן". וגם כאן נשאלת השאלה, וכי איזו זכות זו? האם רק בגלל שבקשו "תנה לנו אחוזה", לזאת - זכות ייקרא ?!

ב . והתשובה גם כאן היא באותו מהלך. כי בנות צלפחד בבקשתן, גילו - שאין להן בקשה לממון גרידא. הן רק מבקשות "למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן", הא אם היה לו בן לא היו תובעות כלום, מגיד שחכמניות היו" (רש"י) הן אמרו למשה "אנו במקום בן עומדות", וא"כ "תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו". "ואם אין הנקבות חשובות זרע" ולכן לא נקבל אחוזה, - א"כ, "תתייבם אמנו ליבם"! לא את הרכוש הן מבקשות, - אם אמן תתייבם, וייולד לה זכר, והוא יירש נכסי אביהן, - גם לזה הן מוכנות. הן רק מבקשות, "למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו, כי אין לו בן".

ג . ועוד למדו חז"ל מסמיכות הפרשיות שנכתבו לפני כן. "ובאלה לא היה איש, מפקודי משה ואהרן הכהן. אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני, כי אמר ה' להם מות ימותו במדבר, ולא נותר מהם איש, כי אם כלב בן יפונה ויהושע בן נון". ונסמכה לה פרשת: "ותקרבנה בנות צלפחד" וכו'. ודרשו חז"ל: איש לא נותר אבל נשים נותרו, כי על הנשים, לא נגזרה גזירת מרגלים, לפי שהן היו מחבבות את הארץ. האנשים אומרים: "נתנה ראש ונשובה מצרימה". והנשים אומרות: "תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו". לכך נסמכה פרשת בנות צלפחד לכאן. ובתחילת הפרשה כשהתורה מייחסת אותן וכותבת:"ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה,למשפחות מנשה בן יוסף", פירש"י: "למה נאמר? והלא כבר נאמר "בן מנשה", אלא לומר לך יוסף חבב את הארץ, שנאמר: "והעליתם את עצמותי מזה אתכם", ובנותיו חבבו את הארץ, שאמרו: "תנה לנו אחוזה". וללמדך שהיו כולם צדיקים, שכל מי שמעשיו ומעשי אבותיו סתומים, ופירט לך הכתוב באחד מהם ליחסו לשבח, הרי זה צדיק בן צדיק".

ד . בוא וראה עד היכן הצליחו להעפיל בהשגותיהן הרוחניות, שנבעו מצדקותן. שכאשר הקריב "משה את משפטן לפני ה'", א"ל הקב"ה למשה:"כן בנות צלפחד דוברות". וכתב ברש"י עפ"י ספרי, "כך כתובה פרשה זו לפני במרום, מגיד שראתה עינם, מה שלא ראתה עינו של משה". ועוד פירש"י שם: "כן בנות צלפחד דוברות" יפה תבעו, אשרי אדם שהקב"ה מודה לדבריו.

ה . הרי לך מבט על סולם של עליה. מבט, על פסגה רוחנית, אליה יכול יהודי להעפיל. ולא רק הזכרים שנצטוו בלימוד תורה, אלא אפילו הנשים, שאינן מצוות בלימוד תורה. ורק - כשהן לומדות ושומעות מעצמן - מותר להן. והן חכמניות היו, דרשניות היו, - כדברי רש"י. וכשהתעוררה אצלן תשוקה רוחנית טהורה מנגיעות, לדבר קדוש וטוב. זה הביא אותן לראות, את מה שלא ראתה עינו של משה. להיות אדם, שהקב"ה מודה לדבריו.

תוכן העניינים

בעניין הנחלות בארץ ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה