אור ברסלב
בעיקבתא דמשיחא חלק ה - שאלות ותשובות בנושא "גלות וגאולה" › שאלה לו - במה יהא נתן בעקר להתחזק בימות עקבות משיחא כשיגבר החשך בעולם?

בעיקבתא דמשיחא

חלק ה - שאלות ותשובות בנושא "גלות וגאולה" · שאלה לו - במה יהא נתן בעקר להתחזק בימות עקבות משיחא כשיגבר החשך בעולם?

שאלה לב - מהו "גלות השכינה"?

עִקַּר הַחִזוּק וְהַכֹּחַ יְהֵא אָז מִתְּקוּפוֹת שֶׁעָבְרוּ וּכְמוֹ יציא"מ, קַבָּלַת הַתוֹרָה, נִסֵּי יְהוֹשֻׁעַ בִּכְנִיסָתוֹ לָאָרֶץ, נִסֵּי ביהמ"ק, וְעוֹד מִנִּסֵּי חֲנֻכָּה וּפוּרִים, וְעוֹד מִנִּסִּים כְּלָלִיִים וּפְרָטִיִים שֶׁהָיוּ בְּעַם יִשְׂרָאֵל בֶּעָבָר, וְכֵן מֵהִתְבּוֹנְנוּת בִּגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל גִבּוֹרֵי הָאֻמָה בַּעֲלֵי מוֹפְתִים, בַּעֲלֵי יְגִיעָה וְעָמָל בַּעֲבוֹדַת ה' שֶׁגִּלּוּ אוֹר ה' בָּעוֹלָם.

כִּי הַחֹשֶׁךְ בְּעִדַּן עִקְבוֹת מְשִׁיחָא יְהֵא חָזָק לִמְאֹד, וּקְצָת לְהָבִין אֶת גֹּדֶל הַחֹשֶׁךְ שֶׁיְהֵא בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא נִתָּן לְהִתְבּוֹנֵן מִתָּנָא דְּבֵי אֵלִיָהוּ זוּטָא (יט): מוּבָא בְּ"מִכְתָּב מֵאֵלִיָהוּ" (ח"ה עמ' 297):

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה (בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה) בָּאוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וּמְבַקְּשִׁין לוֹמַר שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּבָּ"ה וְאֵין מוֹצְאִין אוֹתוֹ. וְהוֹלְכִין אֵצֶל הַיָּם... מִיּוֹם שֶׁיִבֵּשׁ... אוֹתִי... שׁוּב לֹא רְאִיתִיו. הוֹלְכִין אֶל הַר סִינַי... מִיוֹם שֶׁנִּגְלָה... עָלַי... שׁוּב לֹא רְאִיתִיו. וְהוֹלְכִין אֵצֶל צִיּוּן... מִיוֹם שֶׁסִּלֵּק... אֶת שְׁכִינָתוֹ מִתּוֹכִי וְהֶחְרִיב אֶת בֵּיתוֹ... שׁוּב לֹא רְאִיתִיו. וַיֹּאמֶר לָהֶם יְשַׁעְיָה אֶת מִי אַתֶּם מְבַקְּשִׁים, וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶת הַקָבָּ"ה... וַיֹּאמֶר לָהֶם... עַכְשָׁו יָצָא מֵאֱדוֹם (פי' מֵחֻרְבָּן מַלְכוּת הָרְבִיעִית) שֶׁנֶאֱמַר מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם (ישעיה סג, א).

הַמִּדְרָשׁ הַזֶה מְלַמְּדֵנוּ שֶׁבְּעֵת חֶבְלֵי הַמָּשִׁיחַ הַצָּרוֹת מִתְגַבְּרוֹת וּמִתְרַבּוֹת כָּל כָּךְ עַד שֶׁקָשֶׁה מְאֹד, וְכִמְעַט בִּלְתִי אֶפְשָׁרִי, לְהַכִּיר אֶת הַנְהָגַת השי"ת וְאֶת חַסְדּוֹ. וְזֶהוּ מַשְׁמָעוּת הַמַּאֲמָר שֶׁהַמַּלְאָכִים מְבַקְּשִׁים לוֹמַר שִׁירָה - שֶׁזוֹהִי הַשָׂגָה בְּרוּרָה שֶׁל חַסְדּוֹ ית' - וְאֵין מוֹצְאִים אוֹתָה. אִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת חַסְדּוֹ ית' בְּתוֹךְ הַחֻרְבָּן וְהַצָּרוֹת וְלָכֵן מְבַקְשִׁים לְהַכִּיר אֶת גִּלּוּיוֹ ית' מִתּוֹךְ מְאֹרְעוֹת הֶעָבָר כְּגוֹן קְרִיעַת יַם סוּף, מַעֲמַד הַר סִינַי וּכְבוֹד בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אֲבָל כָּל זֶה הוּא בֶּעָבָר וְאֵינוֹ נִרְאֶה עַכְשָׁו בַּהֹוֶה.

אוּלָם הַנָּבִיא מְבַשֵׂר לָנוּ שֶׁעַכְשָׁו יָצָא מֵאֱדוֹם - שֶׁזֶהוּ זְמַן הַגְּאֻלָּה. וְאַף שֶׁכָּל מֶשֶׁךְ זְמַן חֶבְלֵי הַמָּשִׁיחַ אֵין סִימָן וְרֶמֶז לַגְּאֻלָּה, מִכָּל מָקוֹם הַנָּבִיא מַבְטִיחַ אוֹתָנוּ שֶׁכָּל זֶה הוּא הַהֲכָנָה לַגְּאֻלָּה. וְהַגְּאֻלָּה תָּבוֹא פִּתְאוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר "וּפִתְאוֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְּשִׁים" (מלאכי ג, א).

וְזֶה כְּמוֹ שֶׁמָצָאנוּ בְּיוֹסֵף, שֶׁלְאַחַר שֶׁרָאָה שֶׁשַּׂר הַמַּשְׁקִים שָׁכַח אוֹתוֹ לֹא הָיְתָה לוֹ עוֹד שׁוּם תוֹחֶלֶת וְתִקְוָה לְהִנָצֵל מִבֵּית הָאֲסוּרִים. וְאַף רֶגַע קֹדֶם שֶׁבָּאוּ שְׁלוּחֵי פַּרְעֹה לֹא הָיָה יָכוֹל, לְפִי דֶרֶךְ הַטֶּבַע, לְקַוּוֹת לְדָבָר זֶה. פִּתְאוֹם דָפְקוּ בְּפִתְחוֹ וְהוֹצִיאוּהוּ (בראשית מא, יד). וְעי"ש בַּסְּפוֹרְנוֹ "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר. כְּדֶרֶךְ כָּל תְּשׁוּעַת ה' שֶׁנַעֲשֵׂית כְּמוֹ רֶגַע, כְּאָמְרוֹ כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא (ישעיה נו, א). וְכֵן אָמַר לַעֲשׂוֹת לֶעָתִיד, כְּאָמְרוֹ וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ וְגוֹ'".

וְעִנְיַן צָרוֹת חֶבְלֵי הַמָּשִׁיחַ הוּא לְעוֹרֵר אוֹתָנוּ שֶׁנִּתְחַזֵּק בְּכָל כֹּחֵנוּ לְהָכִין עַצְמֵנוּ לִקְרַאת הַמָּשִׁיחַ כִּי פִּתְאוֹם יָבֹא טֶרֶם נִפְנֶה לְהִתְבּוֹנֵן, וְיִמְצְאֵנוּ בְּהֶסַּח הַדַּעַת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ ז"ל "ג' [דְּבָרִים] בָּאִים בְּהֶסַּח הַדַּעַת מָשִׁיחַ וְכוּ'" (סנהדרין צז.). וּמִי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מוּכָן אָז לְבוֹאוֹ יִשָּׁאֵר ח"ו מִבַּחוּץ לְגִלּוּיוֹ.

שאלה לז - מה המעלה הנשגבה שבאמירת אמן יהא שמיה רבא שיש בכחה לבטל גזר דין של 70 שנה לרעה מהאדם?

תַּכְלִית הַגָּלֻיּוֹת הֵמָּה לְהַכְנִיעַ אֶת לִבּוֹתֵינוּ, וְלִשְׁבּוֹר לְבָבֵנוּ לַה', וְכֵן רָאִינוּ בְּשִׁעְבּוּד מִצְרַיִם, שֶׁהֻשְׁפַּלְנוּ עַד עָפָר בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים שִׁעְבּוּד הַגוּף וְשִׁעְבּוּד הַנֶפֶשׁ כְּדֵי לְהַכְשִׁירֵנוּ לְקַבָּלַת הַתוֹרָה, כִּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה וִידִיעַת ה' אֵינָם אֶלָא בְּלֵב הַנִּכְנָע, וְלָכֵן הַקָּבָּ"ה שׁוֹבֵר וּמַכְנִיעַ אֶת גַסּוּת רוּחוֹ שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל וְשֶׁל כָּל יְהוּדִי בִּפְרָט בְּצָרוֹתָיו הַפְּרָטִיוֹת, וְכֵן רָאִיתִי בהחיד"א (ואכת"י) שֶׁעִקַר הַסִּבָּה לְחֶבְלֵי מָשִׁיחַ וְלַצָּרוֹת הַגְּדוֹלוֹת שֶׁיִהְיוּ אָז הוּא כְּדֵי לְהַכְנִיעַ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל לְהַכְשִׁירָם לַגְּאֻלָּה וְלֵידַע אֶת ה', לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לֵידַע אֶת ה' שֶׁפֵּרוּשׁוֹ הִתְבַּטְלוּת לְהַשְׁגָחָתוֹ וּלְהַצְדָּקַת דִּינוֹ רַק ע"י עֲנָוָה בְּתַכְלִית, וּלְכָךְ נוֹעֲדוּ הַגָּלֻיּוֹת בְּמַטָרָה לִשְׁבּוֹר גַּאֲוָתֵנוּ.

וְהָעוֹנֶה אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּה, בְּכָל כֹּחוֹ וְכַוָנָתוֹ, מַצְהִיר בָּזֶה שֶׁאֵין הוּא חָפֵץ לְעַצְמוֹ כְּלוּם, וְאֵין לְנֶגֶד עֵינָיו אֶלָא כְּבוֹד שָׁמַיִם בִּלְבַד, וְאַף שֶׁבְּכָךְ שֶׁיִתְעַלֶּה שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ וְתִגָּלֶה מַלְכוּתוֹ לֹא יְהֵא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה וְקָטָן וְגָדוֹל שָׁם הוּא, לִהְיוֹת כֻּלָם בְּטֵלִים לַשְּׁכִינָה, וְכָל הַפְּרוֹיֶקְטִים שֶׁל בַּעֲלֵי הַחֲדָשׁוֹת לְמִינֵיהֶם, כְּרֶגַע יֹאבְדוּ אֵין תּוֹפֵס יְשִׁיבָה, וְאֵין רַבָּן, אֵין תַּלְמִידִים וְאֵין מְשָׁרְתִים, וְכַנֶּאֱמָר: (ירמיה לא, לג): "כִּי לֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ כִּי כֻּלָם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם" עִם כָּל זֶה מוּכָן הָאָדָם לְהַשְׁלִיךְ אֶת כָּל הַכָּבוֹד הַמְדֻמֶּה שֶׁיֵשׁ לוֹ בָּעוֹלָם עַתָּה, וְאֶת כָּל אֶפְשָׁרֻיוֹת הַזְּכֻיּוֹת שֶׁלוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְרָכְשָׁם אֶלָא עַתָּה בַּגָּלוּת, כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא "שַׁבָּת" שֶׁיְּמוֹת הַמָּשִׁיחַ אֵלוּ יָמִים שֶׁאֵין בָּהֶם חֵפֶץ - לֹא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה, וְעִם כָּל זֶה מַסְכִּים הָאָדָם לְוַתֵּר עַל הַכֹּל עַל שְׁלִיטָתוֹ, עַל מַלְכוּתוֹ, עַל עֲסָקָיו, וְכָאָמוּר אַף עַל רִבּוּי זְכֻיּוֹתָיו בַּתּוֹרָה וּמִצְווֹת וְאַף עַל הִתְגַבְּרוּתוֹ עַל יִצְרוֹ שֶׁאֵין לָה מַעֲלָה אֶלָא עַתָּה בַּגָּלוּת, וּמוּכָן הוּא לְהַשְׁלִיךְ הַכֹּל רַק בִּשְׁבִיל שֶׁיִתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶהוּ תַכְלִית הַכְּנִיעָה וְהַהִתְבַּטְלוּת, וּלְכָךְ אֶחָד כָּזֶה הִגִיעַ לַתַּכְלִית הַמְכֻוֶּנֶת בַּגָּלֻיּוֹת שֶׁמַטְרָתָהּ לְהַכְנִיעַ כָּאָמוּר, וּלְכָךְ לְאִישׁ אֲשֶׁר כָּזֶה לְשֵׁם מַה יִסוּרִים וְהַשְׁפָּלוֹת, הֲלֹא זֶה הִגִיעַ לַתַּכְלִית הַמְכֻוֶּנֶת שֶׁבַּגָּלֻיּוֹת לְלֹא יִסּוּרִים וּמַכְאוֹבִים וְלָמָּה אִם כֵּן שֶׁיִתְיַסֵּר, וְלָכֵן גַם אִם נִגְזַר עָלָיו גְּזַר דִּין שֶׁל 70 שָׁנָה לְרָעָה נֶהֱפַךְ עָלָיו לְטּוֹבָה, וְהוּא כָּאָמוּר, כְּשֶׁאוֹמֵר זֹאת הָאָדָם בִּתְמִידוּת וְשׁוֹמֵר אָמֵנִים - דְּהַיְנוּ מַמְתִין וּמְצַפֶּה לַעֲנִיַת אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא לַעֲנוֹתָהּ בְּכָל כֹּחוֹ וּבְכָל כַּוָנָתוֹ, וְלַחְפּוֹץ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְהִשְׁתוֹקְקוּת וּבְצִפִּיָה - לְפָחוֹת בְּאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁעוֹנֶה הוּא אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא - שֶׁיִגְדַּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְאַף שֶׁיִמָּחֵק בְּכָךְ כָּל זֵכֶר מִכְּבוֹדוֹ שֶׁל הָאָדָם עַצְמוֹ, וְכֻלָם יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ וְלִכְבוֹד שְׁמוֹ יְקָר יִתֵּנוּ.

וְכַיָּדוּעַ שֶׁכֵּן הָיָה אוֹמֵר הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זצ"ל, דֶּאֱמֶת הוּא שֶׁעַתָּה בַּגָּלוּת יֶשְׁנָהּ מַעֲלָה לַתּוֹרָה וּמִצְווֹת וְלַזְּכֻיּוֹת מַה שֶׁאֵין כֵּן לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁיִתְבַּטֵּל הַכֹּל וְאֵין בָּהֶם לֹא זְכוּת לֹא חוֹבָה, וְעִם כָּל זֶה חַיָּבִים אָנוּ לְצַפּוֹת לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ כְּדֵי שֶׁכְּבוֹד שָׁמַיִם יִתְקַדֵּשׁ וְיֻפְסַק הַחִלּוּל ה' הַגָּדוֹל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בַּגָּלוּת, וְזוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת צִפִּיָּתֵנוּ גַם עַל חֶשְׁבּוֹן שֶׁבְּכָךְ יֻפְסַק אֶפְשָׁרוּת הַעֲשָׁרַת זְכֻיּוֹתֵינוּ וְאוֹצַר מִצְווֹתֵינוּ.

סוף הספר

תוכן העניינים

בעיקבתא דמשיחא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה