חלק ה - שאלות ותשובות בנושא "גלות וגאולה" · שאלה לב - מהו "גלות השכינה"?
מַה שֶּׁבְּנֵי אָדָם מַחְשִׁיבִים אֶת הַחָמְרִיּוּת, וְתוֹפֶסֶת הַחָמְרִיּוּת אֶצְלָם מָקוֹם יוֹתֵר מֵהָרוּחָנִיּוּת, וְנִקְלֶה בְּעֵינֵיהֶם לְזַלְזֵל בְּרוּחָנִיּוּת כְּשֶׁפּוֹגַעַת הִיא לָהֶם בְּחָמְרִיּוּת זֶהוּ גָּלוּת הַשְּׁכִינָה (ע"פ מכתב מאליהו ח"ג עמ' 126).
וּלְמָשָׁל, אָדָם לוֹמֵד וּמְלַמֵּד תּוֹרָה, אוֹ שֶׁפּוֹתֵחַ מוֹסָד לַתּוֹרָה אוֹ כָּל אִרְגּוּן מְסֻיָּם וְהַכֶּסֶף אוֹ הַכָּבוֹד הֵמָּה מַטְּרוֹתָיו הָעִקָּרִיּוֹת. זֶהוּ גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, אָדָם נִמְנָע מִלְּהַרְבִּיץ תּוֹרָה, אוֹ מִלִּלְמֹד תּוֹרָה מֵהֶעְדֵּר תַּקְצִיב כָּרָאוּי לְפִי בַּקָּשָׁתוֹ, אוֹ כְּשֶׁאֵין הַקְּבוּצָה מַסְפִּיק מְכֻבֶּדֶת לְמַעֲמָדוֹ וּלְכָךְ נִמְנָע מִלְּהִצְטָרֵף אֵלֶיהָ וְכַיּוֹצֵא, זוֹהִי גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, שֶׁהָאָדָם בָּז וּמַשְׁלִיךְ אַחַר גַּבּוֹ אֶת כְּבוֹד ה', וְחָס הוּא עַל מָמוֹנוֹ וּכְבוֹדוֹ.
וּכְמוֹ כֵן הֶחָנֵף שֶׁמַּחְנִיף לְאִנְשֵׁי דְּלָא מַעֲלֵי וְכוֹבֵשׁ תּוֹכַחְתּוֹ וּמְחָאָתוֹ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד אוֹ מִפְּנֵי הַיִּרְאָה יֵשׁ בָּזֶה מִשּׁוּם גָּלוּת הַשְּׁכִינָה.
שאלה לג - יש להבין מה התועלת והתקון בדורנו דור עקבות משיחא בכך שנסתמו לנו מעינות החכמה, בינת הנבונים תסתתר, הרגשות כהו, והחושים אבדו מלחוש טעם רוחני, והרבה חסרי ספוק מעבודתם, ובפרט אלו העמלים בפרק העליות והירידות שאבד מהם כל טעם טוב בעבודת ה' ו"סוחבים" המה עצמם בגרירה כעגלה על חצץ למשך עוד יום ועוד יום, מה תקון יהא לנו בכך בדורנו זה? וכמו כן השאלה בכללות שהנה חרבו בשואה הנוראה קהלות יקרות עם גדולי תורה ומוסר וחסידות, ומה תועלת יש בזה, דבשלמא יסורים וצרות ממרקים ומכפרים, אולם מה נותן חרבן הקדשה?
בֵּאוּר נִפְלָא לְכָךְ מְגַלֶּה לָנוּ הָרַב "מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ" (ח"ג עמ' 133-134) ע"פ הָרַמְחַ"ל, בְּבֵאוּר הַשְּׁאֵלָה הָאַחֲרוֹנָה, וְהוּא שֶׁלִּהְיוֹת שֶׁהָאָדָם לָרֹב עוֹבֵד ה' מִסִּבַּת שֶׁסְּבִיבָתוֹ וּקְהִלָּתוֹ אֵלֶיהָ הוּא מִשְׁתַּיֵּךְ - דּוֹחַקְתּוֹ, וְזֶה הַ"סְּטַיְל" שֶׁל הַחֶבְרָה וְהַמִּשְׁפָּחָה וְלֹא שַׁיָּךְ אַחֶרֶת, כָּךְ שֶׁעֲדַיִן אֵין עֵדוּת עַל פְּנִימִיּוּתוֹ הֲכֵנָה וּטְהוֹרָה הִיא אִם לָאו, וּבְכֵן מָה עוֹשֶׂה הַבּוֹרֵא מַחְרִיב לוֹ אֶת עוֹלָמוֹ הָרוּחָנִי הַסּוֹבֵב, שֶׁמֵּחֲמָתוֹ נֶאֱלָץ הָיָה לִנְהֹג בִּשְׁמִירַת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, וּמֵעַתָּה נִשְׁאַר לוֹ לְהוֹכִיחַ אֶת פְּנִימִיּוּתוֹ בִּלְבַד, לְפִי שֶׁמֵּעַתָּה הִנּוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ.
כְּמוֹ כֵן נִתָּן לוֹמַר כְּלַפֵּי כָּל אָדָם בְּיַחַס לַעֲלִיּוֹתָיו וִירִידוֹתָיו וְכֵהוּת חוּשָׁיו בְּרוּחָנִיּוּת, שֶׁאָז נִצְרָךְ הוּא לְהִלָּחֵם בִּפְנִימִיּוּתוֹ כְּדֵי לְהִשָּׂרֵד, וּלְהוֹכִיחַ אֶת כֵּנוּת אֱמוּנָתוֹ וּמְסִירוּתוֹ לְבוֹרְאוֹ, בְּכָךְ שֶׁאַף כַּאֲשֶׁר נִסְתַּם מִמֶּנּוּ כָּל רֶגֶשׁ וְעֹנֶג בָּעֲבוֹדָה, מַמְשִׁיךְ הוּא בִּמְסִירוּת בַּעֲבוֹדָתוֹ.
כָּךְ שֶׁיֶּשְׁנָם עֳנָשִׁים רוּחָנִיִּים, כְּמוֹ גְּזֵרַת שְׂרֵפַת הַשַּׁ"ס, אוֹ מִיתַת צַדִּיקִים שֶׁהִיא עֹנֶשׁ לְסַלֵּק אֶת הַצַּדִּיק מֵאַנְשֵׁי דּוֹרוֹ שֶׁאֵינָם מְנַצְּלִים אֶת גַּדְלוּתוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ כָּרָאוּי, וּמַזְנִיחִים עֲבוֹדָתָם הַפְּנִימִית מִתּוֹךְ סִפּוּק שֶׁיֵּשׁ לָהֶם רַב גָּדוֹל כָּזֶה.
וְהָרַב "מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ" (שם) הֶאֱרִיךְ בָּזֶה בְּבֵאוּר נִפְלָא נִרְחָב הָרוֹצֶה יְעַיֵּן שָׁם. וּמַסְקָנַת דְּבָרָיו: גִּלּוּי נְקֻדָּה אַחַת שֶׁל פְּנִימִיּוּת טְהוֹרָה וְזַכָּה - אֵין עֲרֹךְ לָהּ, וְכָל סֵבֶל וְכָל קָרְבָּן כְּדַאי בִּשְׁבִילָהּ.
שאלה לד - ב"ה בימינו התורה בתפארתה, הישיבות מתרבות וגדלות לתפארת, תלמודי תורה עמוסים בתינוקות העוסקים בתורה, עשרות ומאות ספרים מתחברים בהלכה ובדרוש מה שלא היה מעולם כזה, עשרות ארגוני חסד למיניהם בארץ ובעולם, תנועת התשובה בעצמתה, זכויי הרבים למיניהם וכיוצא, האין בכח זה להרעיש העולמות לגאלנו מהגלות המרה?
יֵשׁ לָנוּ לָדַעַת יְדִיעָה חֲשׁוּבָה שֶׁהִיא יְסוֹד הַכֹּל: "רַחְמָנָא לִבָּא בָּעֵי". הַקָּבָּ"ה חָפֵץ בַּעֲבוֹדַת הַלֵּב הַפְּנִימִית.
וְהִנֵּה עַל זֶה חָרַב הַבַּיִת, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ חז"ל בְּבַיִת שֵׁנִי הָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבִגְמִילוּת חֲסָדִים, וּמִפְּנֵי מָה חָרַב מִפְּנֵי שִׂנְאַת חִנָּם, דְּהַיְנוּ חִיצוֹנִיּוּת הָיְתָה - תּוֹרָה גְּמִילוּת חֲסָדִים, אֶלָּא שֶׁהַפְּנִימִיּוֹת שֶׁהִיא הַלֵּב הָיְתָה מְקֻלְקֶלֶת.
הִנֵּה לָנוּ רְאָיָה מְפֹרֶשֶׁת, שֶׁהַמַּעֲשִׂים הַחִיצוֹנִים לֹא יַסְפִּיקוּ, וְאִם הָיָה בְּכָךְ סִבָּה לְהַחְרִיב אֶת הַבַּיִת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיֵּשׁ בְּכָךְ סִבָּה לִמְנֹעַ בִּנְיָנוֹ.
וְהוּא צָרַת דּוֹרֵנוּ, שֶׁהַלֵּב רָחוֹק מֵהָאֱמֶת, הַלֵּב מָלֵא בִּפְנִיּוֹת שֶׁל כָּבוֹד, כֶּסֶף, שְׂרָרָה, פַּרְנָסָה, לַעֲשׂוֹת שֵׁם וּפִרְסוּם, וְהָעֻבְדָּא, שֶׁהַתַּחֲרוּת וְהַשִּׂנְאַת חִנָּם עֲדַיִן בֵּינֵינוּ, שֶׁהִנֵּה אָדָם הַמֵּקִים אִרְגּוּן שֶׁל הַרְבָּצַת תּוֹרָה, אוֹ שֶׁל גמ"ח אוֹ שֶׁל חֲזָרָה בִּתְשׁוּבָה, אוֹ שֶׁל יְשִׁיבָה לְלִמּוּד תּוֹרָה אוֹ תַּלְמוּד תּוֹרָה אוֹ מְחַבֵּר סֵפֶר בְּאֵיזֶה תְּחוּם בַּתּוֹרָה, וְכַיּוֹצֵא, אִם עֵינוֹ רָעָה בְּהַצְלָחַת מִתְחָרֵהוּ מַה הוֹעִיל בְּכָל עֲמָלוֹ, הֲלֹא מוֹכִיחַ הַדָּבָר כְּמֵאָה עֵדִים שֶׁהַפְּנִיּוֹת וְהַנְּגִיעוֹת הֵמָּה הַמּוֹבִילִים אֶצְלוֹ לְהַרְבּוֹת יֹפִי וּפְאֵר בְּפָעֳלוֹ עַל מְנָת לְנַגֵּחַ אוֹ לְפָחוֹת לְהִתְנוֹסֵס בִּפְעֻלָּתוֹ, וְאִלּוּ "עֲבוֹדַת הַלֵּב" שֶׁהוּא לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ, וּלְהַרְבּוֹת כְּבוֹד שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת - רָחַק מִמֶּנּוּ.
וְעַל זֹאת אֲנַחְנוּ נִמּוֹקִים בַּגָּלוּת הַמָּרָה בְּצָרוֹת וְיִסּוּרִים, וְעַל פָּנֵינוּ טוֹרְפִים לָנוּ אֶת כָּל עֲמָלֵנוּ וִיגִיעֵנוּ, וְאֵין אָנוּ מְבִינִים מָה רְצוֹן ה' מֵאִתָּנוּ, מַדּוּעַ לֹא מַבִּיט הוּא עָלֵינוּ עִם כָּל הַקְרָבָתֵנוּ לַתּוֹרָה וְלַחֶסֶד, כִּי לֹא לְמַעֲנוֹ אָנוּ עוֹשִׂים מַעֲשֵׂינוּ אֶלָּא לְמַעֲנֵנוּ, וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב, כִּי הוּא בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, וּבְחִינוֹתָיו נוֹקְבִים הֵמָּה בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יוּכַל הָאָדָם לְכַסּוֹת אֶת פְּנִימִיּוּתוֹ, וְהָרוֹצֶה בֶּאֱמֶת לַעֲמֹד עַל הָאֱמֶת יוּכַל וְיַצְלִיחַ, כִּי יִבְדֹּק וְיִבְחַן כַּמָּה שָׂמֵחַ הוּא בְּהַצְלָחַת חֲבֵרָיו, וּבִפְרָט אֵלֶּה הָעוֹסְקִים בַּתְּחוּם שֶׁהוּא עוֹסֵק בּוֹ, וִיהֵא אֲשֶׁר יְהֵא, הַלּוֹמֵד תּוֹרָה וְשׁוֹאֵל לְדַעֲתָהּ יִבְדֹּק שִׂמְחָתוֹ וְעֵינוֹ הַטּוֹבָה בְּלוֹמְדֵי הַתּוֹרָה הַמַּצְלִיחִים מִמֶּנּוּ. הָעוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה יִבְדֹּק עַצְמוֹ בַּמַּצְלִיחִים מִמֶּנּוּ. הַמְזַכֶּה הָרַבִּים בְּאִרְגּוּנָיו, בְּהַרְצָאוֹתָיו, בְּמָמוֹנוֹ וְכַיּוֹצֵא, יִבְדֹּק כְּמוֹ כֵן עַצְמוֹ, הַאִם עֵינוֹ צָרָה בִּבְנֵי אֻמָּנוּתוֹ, וּכְמוֹ כֵן יְצַמְצֵם מַחְשַׁבְתּוֹ שֶׁתְּהֵא לְשֵׁם הַשֵּׁם.
וּכְכָל שֶׁנִּתְחַזֵּק בָּזֶה וּנְנַקֶּה הַפְּנִימִיּוּת מֵהַשִּׂנְאָה וְהַתַּחֲרוּת, וְנַעֲשֶׂה מַעֲשֵׂינוּ בַּעֲבוֹדַת הַלֵּב בֶּאֱמֶת לִכְבוֹד שָׁמַיִם, וְרַק כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ יְהֵא לְנֶגֶד עֵינֵינוּ, שֶׁתְּהֵא כָּל שְׁאִיפָתֵנוּ לְהַרְבּוֹת כְּבוֹדוֹ בָּעוֹלָם, וּלְצַפּוֹת בֶּאֱמֶת שֶׁיִּתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ בִּמְהֵרָה, וּלְסַלֵּק שׁוּם חֶשְׁבּוֹן וּנְגִיעָה בָּעוֹלָם, וְנַחְפֹּץ בֶּאֱמֶת שֶׁתֵּכֶף יִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ ית' בָּעוֹלָם כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לָרוּץ לְעָבְדוֹ בְּלֵב שָׁלֵם, וּתְהֵא הַסְכָּמָה בְּלִבֵּנוּ לְוַתֵּר בְּוִתּוּר מָלֵא עַל כָּל תַּפְקִידֵינוּ וּמִשְׂרוֹתֵינוּ וּכְבוֹדֵנוּ וְשֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּלִבֵּנוּ אֲפִלּוּ רָצוֹן כָּל דְּהוּא לְהִשָּׁאֵר בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ וּשְׂרָרוֹתֵינוּ כְּלָל, אַחַר שֶׁכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ מְחֻלָּל בֵּין הָאֻמּוֹת וּבְתוֹכֵנוּ כִּי יִתְבּוֹנֵן זֶה הַמְזַכֶּה הָרַבִּים בִּפְעֻלּוֹתָיו, וּבְאִרְגּוּנָיו, מַה כֹּחוֹ וּמַה יְכָלְתּוֹ לִפְעֹל לִמְנִיעַת חִלּוּל ה' הַנּוֹרָא שֶׁיֵּשׁ הַיּוֹם, וְכִי בִּשְׁבִיל הַמְּעַט שֶׁעוֹשֶׂה הוּא יֵשׁ בּוֹ כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַדּוֹר הַיָּרוּד וְהַשָּׁפֵל, וְהַלְוַאי שֶׁיַּצִּיל אָדָם אֶחָד כָּרָאוּי, וּמָה אִם כֵּן יֵשׁ לָנוּ לְהִשְׁתַּעְשֵׁעַ בִּפְעֻלָּתֵנוּ וְלִשְׂמֹחַ בָּהֶם וְלָחוּשׁ כְּאִלּוּ אָנוּ מְקַיְּמִים אֶת הָעוֹלָם בְּמַעֲשֵׂינוּ. כָּךְ שֶׁאֵין לָנוּ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂינוּ בְּבוּשָׁה וּבְהַכְנָעָה מִבְּלִי שׁוּם הִתְרַבְרְבוּת, וּלְצַפּוֹת לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁאָז הוּא ית' וְרַק הוּא בְּרֶגַע קָטֹן יָשִׁיב לֵב עַם יִשְׂרָאֵל אֵלָיו מַה שֶּׁלֹּא נוּכַל אָנוּ עֲשׂוֹתוֹ גַּם בְּאַלְפֵי אַלְפֵי שָׁנִים שֶׁל עָמָל וִיגִיעָה, וְגַם אִם יִתְרַבּוּ עוֹד אֲלָפִים אִרְגּוּנִים כַּיּוֹצֵא שֶׁיֵּשׁ לָנוּ הַיּוֹם לֹא נוּכַל עֲשׂוֹת אֶפֶס קָצֶה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה ה' בִּן רֶגַע, וְאִם כֵּן מָה אָנוּ וּמַה כֹּחֵנוּ לִרְצוֹת אֶת הָעַכְשָׁיו מִשּׁוּם סִבָּה שֶׁהִיא, אֵין לָנוּ אֶלָּא לַחְפֹּץ שֶׁכְּבוֹדוֹ ית' יִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם, וְנַעֲשֶׂה מַעֲשֵׂינוּ אַךְ וְרַק לִכְבוֹדוֹ וּמִתּוֹךְ תְּחוּשָׁה אֲמִתִּית שֶׁכָּל מַעֲשֵׂינוּ תֹּהוּ וְהֶבֶל וְאֵין בָּהֶם שִׁעוּר כְּלָל לִרְצוֹת אֶת מַצָּבֵנוּ הָעַכְשָׁוִי לְעֻמַּת גִּלּוּי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בְּקָרוֹב מַמָּשׁ, וְאָז בָּזֹאת נִבָּחֵן כִּי כֵּנִים אֲנַחְנוּ לִרְצוֹת לִרְאוֹת אֶת מַלְכֵּנוּ בְּמַלְכוּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ, וְהוּא אֲשֶׁר יְקָרֵב לָנוּ אֶת גְּאֻלָתֵנוּ, יְסוֹד הַדְּבָרִים הֵם מִסֵּפֶר "הַבְּרִית" (חלק א, כתב יושר).
שאלה לה - במה יבטיח האדם את עצמו להנצל מלפול ומלהדחות מלפני ה' בעדן חבלו של משיח?
הָעֵצָה מְבֹאֶרֶת בַּנָּבִיא מַלְאָכִי (ג, טז,) "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמַע, וַיִּכָּתֵב סֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו וְגוֹ'".
ופי' רַבֵּנוּ סְעַדְיָה גָּאוֹן, שֶׁהוּא הַכָּתוּב בְּדָנִיֵּאל (יב, א) "...וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִגּוֹי... וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךָ כָּל הַנִמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר".
מִי הוּא יִמָּלֵט? כָּל הַכָּתוּב בַּסֵּפֶר, וּמִי הוּא הַכָּתוּב בְּסֵפֶר הַחַיִים לְהִמָּלֵט? הֲלֹא אֲשֶׁר קִיֵּם בְּעִדַּן עֵת צָרָה זוֹ לִהְיוֹת מִיִּרְאֵי ה' שֶׁנִּדְבְּרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ בְּעִנְיְנֵי חִזוּק וְיִרְאַת ה' בְּחִפּוּשׂ עֵצוֹת לְהַצִּיל עַצְמוֹ מיצה"ר זֶהוּ שֶׁיִכָּתֵב בְּסֵפֶר הַחַיִים לְהִמָּלֵט בְּעִדָּן זֶה.
וְעָלָיו נֶאֱמַר בְּמַלְאָכִי שָׁם שֶׁנִקְרָא "סְגֻלָּה", וְיַחְמֹל עָלָיו הַקָּבָּ"ה: "כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעוֹבֵד אוֹתוֹ".
אִם כֵּן זוֹ הָעֵצָה בִּזְמַן קָשֶׁה זֶה שֶׁל עִקְבוֹת מְשִׁיחָא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הָ"עֵרֶב רַב" וּתְהֵא הַשָׁעָה מְשַׂחֶקֶת לָהֶם לְהָסִית וּלְהַדִּיחַ אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִדֶּרֶךְ ה', וּמִכָּל הַקָּשׁוּר לִקְדֻשַּׁת עַמֵּנוּ וְלָבוּז לַתּוֹרָה וּלְלוֹמְדֶיהָ, מִי אֲשֶׁר יֹאחַז בָּעֵצָה הנ"ל בִּזְמַן כָּזֶה לְהִדָּבֵר עִם יִרְאֵי ה' וּלְחַזֵּק עַצְמוֹ הוּא שֶׁיִשְׂרֹד לְעֵת קֵץ לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה'.