חלק ה - שאלות ותשובות בנושא "גלות וגאולה" · שאלה כז - מה התועלת שבגליות אחר שהגלות מביאה למעידות ונפילות?
כְּבָר כָּתַבְנוּ בָּזֶה כַּמָּה פְּעָמִים, אח"כ רָאִיתִי שֶׁמּוּבָאִים הַדְּבָרִים מְפֹרָשִׁים בְּקִצּוּר בְּדִבְרֵי הַמִּכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ (ח"ד עמ' 301-302)
מַה תּוֹעֶלֶת בַּגָּלוּת, הֲרֵי הַדּוֹרוֹת פּוֹחֲתִים וְהוֹלְכִים, וְאֵיךְ יָבוֹא הַתִּקּוּן? אֲבָל הָאֱמֶת הִיא שֶׁכְּכָל שֶׁהַדּוֹרוֹת מִתְקַטְּנִים וְהַסְּבִיבָה מִתְרַחֶקֶת יוֹתֵר מִתּוֹרָה, הַקִּדּוּשׁ הַשֵּׁם שֶׁבְּכָל נְטִיָּה קַלָּה לַתּוֹרָה וְלַעֲבוֹדַת ה' מִתְרַבֶּה וּמִתְגַּדֵּל עַד אֵין שִׁעוּר. [עַיֵּן בַּסֵּפֶר חֲסִידִים סי' תתקמ"ה וּבִבְרִית עוֹלָם להחיד"א ז"ל שָׁם שֶׁמֵּבִיא מַה שֶּׁהִקְשָׁה ר"ח וִיטַל ז"ל לְרַבּוֹ הָאֲרִיזַ"ל שֶׁרוֹאִים שֶׁקְּדֻשַּׁת הַתַּנָּאִים וְהָאָמוֹרָאִים הוּא דָּבָר מַבְהִיל וְלֹא יוּכַל אָדָם בְּדוֹרֵנוּ לַעֲשׂוֹת אַחַת מֵאֶלֶף, וְהֵשִׁיב לוֹ הָרַב ז"ל שֶׁעַתָּה גָּבְרָה מְאֹד הַסִּטְרָא אַחְרָא וְהַמְּעַט שֶׁעוֹשִׂים עַתָּה חָשׁוּב לְפָנָיו ית' כְּהַרְבֵּה שֶׁעָשׂוּ הָרִאשׁוֹנִים. עכ"ל. וְהוּא כַּנַּ"ל].
ור' צָדוֹק הַכֹּהֵן ז"ל כָּתַב (בספר פוקד עקרים) שֶׁאַף שֶׁהַלְּבָבוֹת מִתְמַעֲטִים, הַנְּקֻדּוֹת הַפְּנִימִיּוֹת מִתְקַבְּצוֹת מִכָּל דּוֹר וְדוֹר, וּבְמַאֲמָץ קָטָן מִצִּדֵּנוּ נוּכַל לִגְמֹר אֶת הַבִּנְיָן וּלְהָבִיא אֶת הַתִּקּוּן. (ועוד עיין בזה לעיל שאלה ז יז).
שאלה כח - במה ראוי דורנו למה שלא היו עדין ראויים דורות הראשונים שיזכה שממנו יצא תקון עולם במלכות שדי?
כָּתַב הָרַב רַבִּי אַהֲרֹן מִקַּרְלִין (בית אהרן עמ' פז)
אֲהוּבַי, אַחַי, תַּאֲמִינוּ לִי - וְהוּא מָלֵא בְּכָל הַסְּפָרִים, אֲשֶׁר מַה שֶּׁהָיוּ צְרִיכִים הַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים לְהַשִּׂיג בְּכַמָּה יָמִים וָחֳדָשִׁים, אֶפְשָׁר כָּעֵת לְתַקֵּן בְּשָׁעָה אַחַת, מֵחֲמַת שֶׁכָּעֵת הָעוֹלָם הוּא יוֹתֵר בְּשִׁפְלוּת בִּבְחִינַת רֶגֶל - עֲקֵבִים, לְכָךְ חַס הַקָּבָּ"ה עַל עוֹלָמוֹ וּמוֹרִיד קְדֻשָּׁתוֹ לְמַטָּה.
וְדִיֵּק בִּדְבָרָיו שֶׁכָּתַב מַה שֶּׁהָיוּ הַצַּדִּיקִים הָרִאשׁוֹנִים, הַיְנוּ גְּדוֹלֵי וּקְדוֹשֵׁי דּוֹרוֹת קוֹדְמִים, לְהַשִּׂיג בְּכַמָּה יָמִים וָחֳדָשִׁים, אֶפְשָׁר כָּעֵת לְתַקֵּן בְּשָׁעָה אַחַת, רָאָה שֶׁלֹּא כָּתַב מַה שֶּׁהִשִּׂיגוּ הָרִאשׁוֹנִים בְּכַמָּה חֳדָשִׁים אֶפְשָׁר כָּעֵת לְהַשִּׂיג בְּשָׁעָה אַחַת, אֶלָּא כָּתַב אֶפְשָׁר לְתַקֵּן בְּשָׁעָה אַחַת, דְּהַיְנוּ אָכֵן אֵין לָנוּ הַשָּׂגוֹת הַיּוֹם כְּמוֹ שֶׁהָיָה פַּעַם, אוּלָם הִיא גּוּפָא, מַה נִּתְקָן מֵהֶסְתֵּר וְחֹשֶׁךְ גָּדוֹל זֶה שֶׁאָנוּ בּוֹ, שֶׁנֶּעֶדְרָה מֵאִתָּנוּ כָּל הַשָּׂגָה, וְרוּחֵנוּ חָשׁוּךְ בְּקִרְבֵּנוּ וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ מְאוּמָה, לֹא נִתְקַן כַּיּוֹצֵא בּוֹ בְּשׁוּם דּוֹר, וְהִיא הַנּוֹתֶנֶת לְסִבַּת הַחֹשֶׁךְ וְהַהֶסְתֵּר - דַּוְקָא בְּיָמֵינוּ נִתְקָנִים לְמַעְלָה עִנְיָנִים נוֹרָאִים בְּשָׁעָה אַחַת.
שאלה כט - היאך יתכן שדורנו - הפחות שבדורות עם כחות הטמאה הקשים ביותר ודוקא בו תופעת התשובה פורחת ומשגשגת ביותר?
הָרַב "מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ" (ח"ד עמ' 132) מְבָאֵר דְּיֵשׁ יֵצֶר רוּחָנִי שֶׁהוּא יֵצֶר מֶרֶד - יוֹדֵעַ אֶת רִבּוֹנוֹ וּמִתְכַּוֵּן לִמְרֹד בּוֹ, וְיֶשְׁנוֹ יֵצֶר טִבְעִי שֶׁל תַּאֲווֹת וְרָצוֹן עַז לָעֲבֵרָה וְאֵינוֹ מִתּוֹךְ יוֹדֵעַ אֶת רִבּוֹנוֹ וְכוּ', אֶלָּא אַדְּרַבָּא נֶהֱפָךְ לוֹ לְהֶתֵּר וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁהַכֹּל מֻתָּר וּמָה רַע עָשָׂה בְּחֶטְאוֹ.
דּוֹרֵנוּ אֵינוֹ דּוֹר שֶׁל מֶרֶד, אֶלָּא דּוֹר שֶׁל תַּאֲווֹת וַחֲשָׁקִים עַזִּים לָעֲבֵרָה וְנַעֲשֶׂה לוֹ כְּהֶתֵּר חֲטָאָיו וַעֲווֹנוֹתָיו, וְהוּא מִתּוֹךְ טִמְטוּם הָעֲבֵרָה נִטַּמְטֵם מֹחֵנוּ מִלָּחוּשׁ בְּחֹמֶר הֶעָווֹן.
בְּאֹפֶן שֶׁכָּזֶה יֶשְׁנוֹ לִמּוּד זְכוּת עַל הַחוֹטֵא אַחַר שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵד בְּמֶרֶד, וְאָמְנָם קָשֶׁה חֶטְאוֹ בְּכָךְ שֶׁמּוֹרֶה הֶתֵּר לְעַצְמוֹ וּמְרַמֶּה עַצְמוֹ לַחְשֹׁב שֶׁמַּעֲשֵׂהוּ מֻתָּר. אֶלָּא שאעפ"כ קַל יוֹתֵר לְהִוָּצֵר מַהְפָּךְ כַּאֲשֶׁר מִתְגַּלָּה הָאֱמֶת לְאוֹתוֹ זֶה שֶׁמְּשַׁקֵּר עַצְמוֹ, שֶׁאָז בְּנָקֵל יַהֲפֹךְ עַצְמוֹ לְהֵיטִיב מַעֲשָׂיו אַחַר שֶׁאֵינוֹ מַרְדָן.
וּמֵאַחַר וְדוֹרֵנוּ אֵינוֹ דּוֹר מַרְדָן אֶלָּא יֵשׁ בּוֹ פְּשִׁיטוּת וּתְמִימוּת וְאֵינוֹ אֶלָּא תַּאַוְתָן, כְּשֶׁמִּתְוַדֵּעַ לוֹ הָאֱמֶת, וּכְשֶׁמְּגַלֶּה הוּא שֶׁיִּצְרוֹ שַׁקְרָן וְרִמָּהוּ, בְּנָקֵל לוֹ יוֹתֵר שֶׁיִּצֹּר מַהְפָּךְ בְּקִרְבּוֹ לָשׁוּב, כִּי מְעַט מִן הָאוֹר שֶׁמִּתְגַּלֶּה דּוֹחֶה הַרְבֵּה מִן הַחֹשֶׁךְ. עיי"ש.
שאלה ל - מצינו שבמהלך הגליות נתענינו ונתיסרנו באפן שלא נראה בו התועלת, ובפרט במלחמת העולם האחרונה שנהרגו ששה מיליון מישראל, ולא נעשה בכך שום קדוש ה', שהרי בעיני מי נתקדש ה' - בעיני הנאצים האכזרים ימ"ש, וכמו כן לא נתן להרוגים במיתתם אפשרות לקדש את ה' לעיני העמים, ואם כן מה התועלת שבכך?
הֶאָרָה נִפְלָאָה מֵאִיר לָנוּ הָרַב "מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ" (ח"ג עמ' 348) בַּתּוֹעֶלֶת וּבַצֹּרֶךְ בְּמִיתוֹת מְשֻׁנּוֹת אֵלּוּ, וְהוּא אָכֵן לֹא עַל מְנָת לְקַדֵּשׁ שֵׁם ה' בְּרַבִּים לַאֲחֵרִים, אֶלָּא הָיָה כָּאן מִבְחָן עַצְמִי פְּרָטִי לְכָל אֶחָד וְאֶחָד עַד כַּמָּה דָּבוּק הוּא בַּה' וּמוּכָן לִסְבֹּל בִּשְׁתִיקָה וּבִדְמָמָה אֶת דִּין שָׁמַיִם עָלָיו, כָּךְ שֶׁהַמִּבְחָן הָיָה לְעַם יִשְׂרָאֵל עַצְמוֹ לְנַסּוֹתָם עַד כַּמָּה אוֹהֲבִים הֵמָּה אֶת ה' וְשׁוֹתְקִים בְּמִיתַת בְּנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם יַלְדֵיהֶם וְתִינוֹקוֹתֵיהֶם מִבְּלִי לְהַרְהֵר עַל ה', וְכֵן הוּא בְּכָל יִסּוּרֵי חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, שֶׁרוֹאִים אָנוּ יִסּוּרִים קָשִׁים - אַחֲרוֹנוֹת מְשַׁכְּחוֹת אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת, כֻּלָּם לְמַעַן הַנִּסָּיוֹן הַפְּרָטִי שֶׁל הַמִּתְיַסֵּר לְנַסּוֹתוֹ עַד כַּמָּה זַךְ וּבַר לֵבָב הוּא עִם ה' לְבִלְתִּי הַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ.
וְהִנֵּה לְךָ דְּבָרָיו הַמְּאִירִים:
אֲבָל אַנְשֵׁי הָאֱמֶת הֵמָּה יָדְעוּ פֵּשֶׁר דָּבָר. לֹא נִסָּיוֹן שֶׁל שְׁמָד הָיָה הַמְכֻוָּן, וְלֹא לְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם לְעֵינֵי הָעַמִּים. אֶלָּא... דָּבָר הַקָּשֶׁה מִמֶּנּוּ, קָשֶׁה מִכֹּל... עֲבוֹדָה כַּבִּירָה שֶׁאֵין דֻּגְמָתָהּ... הַנִּסָּיוֹן הָיָה לְבָרֵר מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר אֲמִתִּי הוּא בְּלִבּוֹ, מִי הוּא זֶה אֲשֶׁר יְקַדֵּשׁ אֶת ה' בְּתוֹךְ לְבַב עַצְמוֹ, וְיַהֲפֹךְ אֶת לְבָבוֹ כֻּלּוֹ אֵלָיו ית', מִבְּלִי הַשְׁאֵר כְּלוּם, וַאֲשֶׁר יִשְׂמַח בֶּאֱמֶת בְּיִסּוּרֵי מָוֶת הָאֲיֻמִּים... שִׂמְחָה שְׁלֵמָה שֶׁל אֹשֶׁר הַדְּבֵקוּת. הֵן, זוֹהִי הַתַּכְלִית הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה, זוֹהִי... עֲבוֹדַת חֶבְלֵי מָשִׁיחַ. גַּם תַּנָּאִים וְאָמוֹרָאִים קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן פָּחַד לְבָבָם אוּלַי לֹא יָצְאוּ יְדֵי חוֹבָתָם בַּעֲבוֹדַת חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, וְעַל כֵּן הִתְפַּלְּלוּ "יֵיתֵי" - הַמָּשִׁיחַ - "וְלֹא אַחְמִינֵיהּ" (עי' מהר"ל שמפרש כך). וּבְדוֹרֵנוּ הַחַלָּשׁ הַזֶּה, גְּדוֹלֵינוּ וְאַנְשֵׁי הָאֱמֶת הִשִּׂיגוּ אֱמֶת זוֹ, וְיַעַמְדוּ בַּנִּסָּיוֹן הַנּוֹרָא אֲשֶׁר נִסָּם ה' בּוֹ, וְכֹה דָּבְקוּ בַּשְּׁכִינָה בְּטָהֳרָה וּבֶאֱמֶת... כְּלוֹמַר הַמִּבְחָן הוּא הַאִם הָאָדָם מְסֻגָּל לִהְיוֹת דָּבֵק בַּשְּׁכִינָה בְּאַהֲבָה בְּכָל מַצָּב, וּלְקַבֵּל בְּשִׂמְחָה מִצְוַת לָמוּת עַל קִדּוּשׁ ה'.
שְׁעַת בֵּרוּר הִיא חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, אֲשֶׁר יְבָרֵר ה' לוֹ אֶחָד מֵעִיר וּשְׁתַּיִם מִמִּשְׁפָּחָה אֲשֶׁר לוֹ הֵמָּה בֶּאֱמֶת, אֲשֶׁר עֲבוּרָם הָעוֹלָמוֹת נִבְרְאוּ, וַאֲשֶׁר לָהֶם יַנְחִיל חַיֵּי אֱמֶת, וְאֹשֶׁר נְצָחִים חֶלְקָם.
שאלה לא - הננו רואים שיהודים רבים מתכנסים בארץ ישראל, בטל כאן - יחסית- שעבוד העמים, והארץ נותנת את פרותיה, וכמו כן הארץ נבנית ומשגשגת לתפארת ככל הגויים, אך מאידך גיסא אנו רואים שמתקים כאן חצפא יסגי וכו', פורקי על מלכות שמים המה המושלים בכפה. ומתגאים על כבוש הארץ וישובה באמירת "כחי ועצם ידי", איך נתן להבין זאת - ישוב ארץ ישראל והתפתחותה והכל תחת שלטון יהודי ללא שלטון תורה? ועוד מהו ענין החצפא יסגי בסוף הגלות?
שְׁאֵלָה זוֹ כְּפִי שֶׁנֻּסְּחָה כִּמְעַט וְהִיא כִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל הָרַב "מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ" (ח"ג עמ' 207) וְהֶאֱרִיךְ שָׁם מְאֹד בְּעִנְיַן מַהֲלַךְ הַגָּלוּת וְהַגְּאוּלָה, וְנִכְתֹּב בְּקִצּוּר אֶת הָעוֹלֶה מִדְּבָרָיו. וְקֹדֶם נַקְדִּים שׁוּרוֹת אֲחָדוֹת מִדְּבָרָיו הַמְבָאֲרוֹת אֶת הַצֹּרֶךְ וְהַחֲשִׁיבוּת לֵידַע אֶת מַשְׁמָעוּת תְּקוּפָתֵנוּ כְּדֵי שֶׁנֵּדַע אֶת תַּפְקִידֵנוּ בְּיָמִים אֵלֶּה:
חֲשִׁיבוּת רַבָּה יֵשׁ בְּבֵרוּר עִנְיָן כָּל הַגָּלֻיּוֹת שֶׁגָּלָה עַם יִשְׂרָאֵל בֵּין הָאֻמּוֹת מֵאָז הֱיוֹתוֹ לְעַם. הֲרֵי הַגָּלוּת, כְּכָל עִנְיְנֵי הַנְהָגַת שָׁמַיִם, בָּאָה לְעוֹרְרֵנוּ וּלְלַמְּדֵנוּ וּלְהָבִיאֵנוּ לִידֵי תִּקּוּן עַצְמֵנוּ; וּלְזֶה שֶׁעִנְיַן הַגָּלוּת אֵינוֹ מְבֹרָר, חֲסֵרִים לִמּוּדִים עִקָּרִיִּים בַּעֲבוֹדַת ה'. מִכָּל שֶׁכֵּן עָלֵינוּ לְבָרֵר אֶת עִנְיַן הַגָּלוּת בָּהּ אָנוּ נִמְצָאִים. לְפִי כָּל הַסִּימָנִים שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ חז"ל (עיין סוטה מ"ט:), דּוֹרֵנוּ הוּא דּוֹר שֶׁל "עִקְבוֹת מְשִׁיחָא". אָנוּ עוֹמְדִים אֵפוֹא לִפְנֵי בִּיאַת גּוֹאֵל צֶדֶק, וְהֶפְסֵד גָּדוֹל הוּא אִם לֹא נִלְמַד לְהָבִין אֶת דַּרְכֵי הַנְהָגַת שָׁמַיִם שֶׁבְּיָמֵינוּ, וְאִם לֹא נֵדַע לְהַעֲרִיךְ נְכוֹנָה אֶת חוֹבַת הַשָּׁעָה הַמֻּטֶּלֶת עָלֵינוּ.
לְאַחַר שֶׁנִּתְבָּאֵר הַנְּחִיצוּת לַהֲבָנַת מַשְׁמָעוּת תְּקוּפָתֵנוּ, נַקְדִּים אֶת בֵּאוּרוֹ שֶׁל הָרַב "מִכְתָּב מֵאֵלִיָּהוּ" לְסֵדֶר הַגָּלֻיּוֹת בְּקִצּוּר נִמְרָץ.
גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ בְּכַמָּה גָּלֻיּוֹת: בָּבֶל, פָּרָס, יָוָן, אֱדוֹם, וְהַשֹּׁנִי שֶׁבַּגָּלֻיּוֹת שֶׁגָּלִינוּ בָּהֶם מֵעַם לְעַם הוּא עַל מְנָת לְתַקֵּן בְּכָל פַּעַם פְּגָם אַחֵר הַתּוֹאֵם לָאֳפִי הָאֻמָּה שֶׁאֵלֶיהָ גָּלִינוּ.
וְטַעַם הַדָּבָר לְפִי שֶׁהַתִּקּוּן לָעוֹלָם הוּא כַּאֲשֶׁר נִצְרָךְ הַחוֹטֵא לְהִתְמוֹדֵד שׁוּב עִם חֶטְאוֹ וּלְהִתְנַגֵּשׁ עִמּוֹ חֲזִיתִית וְלַעֲמֹד מוּלוֹ בִּגְבוּרָה וְאָז יְתֻקַּן עֲווֹנוֹ בִּשְׁלֵמוּת.
וּבְכֵן, לְאַחַר קַבָּלַת הַתּוֹרָה חָטְאוּ בָּעֵגֶל וְכֵן לְאַחַר כְּנִיסַת יִשְׂרָאֵל לא"י, חָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בַּעֲווֹן ע"ז כַּמְבֹאָר הַרְבֵּה בִּיהוֹשֻׁעַ שׁוֹפְטִים, וְעוֹד הֶאֱרִיךְ ה' עִמָּם וּבָנָה לָהֶם הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן, וּבְבַיִת רִאשׁוֹן עָבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל עֲווֹן ע"ז ג"ע ש"ד שֶׁבִּשְׁבִיל כָּךְ חָרַב, וְשֹׁרֶשׁ ג' עֲבֵרוֹת הַלָּלוּ הוּא הַתַּאֲוָה, שֶׁהֲרֵי גַּם ע"ז לֹא עָבְדוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְהַתִּיר לָהֶם עֲרָיוֹת בְּפַרְהֶסְיָא (כמבואר בגמ' סנהדרין ס"ג ע"ב). לָכֵן גָּלוּ לְבָבֶל אֲשֶׁר מִדָּתָהּ תַּאֲוָה, וְהֻצְרְכוּ לְתַקֵּן שָׁם בִּמְקוֹם הַטֻּמְאָה שֶׁל הַתַּאֲוָה - בָּבֶל, אֶת חֶטְאָם.
אח"כ נִבְנָה הַבַּיִת הַשֵּׁנִי וְגָלוּ לְפָרָס, לְתַקֵּן חֶסְרוֹנוֹת בִּשְׁלֵמוּת הָרוּחָנִיּוּת שֶׁהָיוּ חֲסֵרִים לָהֶם, וְלָכֵן בְּגָלוּת פָּרָס נֶעֶדְרוּ מֵהֶם הַרְבֵּה מַדְרֵגוֹת רוּחָנִיּוֹת כִּנְבוּאָה וְכָל הַנִּסִּים שֶׁהָיוּ בְּבַיִת רִאשׁוֹן כְּבָר לֹא הָיוּ בְּבַיִת שֵׁנִי, אוּלָם עָסְקוּ בַּתּוֹרָה.
וּכְשֶׁהִתְרַשְּׁלוּ מֵהַתּוֹרָה מְסָרָם בְּיַד יָוָן שֶׁגָּזְרָה עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה וְהוּא כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת פְּגַם לִמּוּד הַתּוֹרָה שֶׁהִתְרַשְּׁלוּ בּוֹ.
בְּסוֹף בַּיִת שֵׁנִי גָּבְרָה שִׂנְאַת חִנָּם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ מִגַּאֲוָה וְעַזּוּת שֶׁרְצוֹן הָאָדָם לִדְרֹשׁ אֶת כְּבוֹדוֹ גָּרַם לְכָךְ שֶׁהַשִּׂנְאָה הָיְתָה רַבָּה, וְנִסְתַּלְּקָה הַבּוּשָׁה וְהִתְרַבְּתָה הַחֻצְפָּה כַּמְבֹאָר בַּגְּמָרָא (שבת קי"ט) לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא עַל שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בֹּשֶׁת פָּנִים זֶה מִזֶּה, וּבְכָאן הֻצְרְכָה לָבֹא גָּלוּת אֱדוֹם אֲשֶׁר מִדָּתָהּ הַגַּאֲוָה וּכְפִירָה אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד, כְּדֵי שֶׁמִּשָּׁם נְתַקֵּן אֶת חֶטְאֵנוּ כַּמְבֹאָר.
וּלְאַחַר שָׁלָב זֶה שֶׁל גָּלוּת אֱדוֹם הֻצְרַכְנוּ בְּיֶתֶר שְׂאֵת לְתַקֵּן חֵטְא זֶה שֶׁל גַּאֲוָה וְחֹסֶר בּוּשָׁה, וְעַזּוּת נֶגֶד ה' וּכְפִירָה בּוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁל שְׁלִיטַת עֵרֶב רַב - עֲמָלֵקִים שֶׁיִּשְׁלְטוּ בְּזֶרַע יִשְׂרָאֵל.
וּלְסִיּוּם נְצַטֵּט לְשׁוֹנוֹ בָּעִנְיָן הַשַּׁיָּךְ לְיָמֵינוּ עַתָּה:
מֵאָז חֻרְבַּן הַבַּיִת, גָּדַל וְהָלַךְ כֹּחַ הַגַּאֲוָה שֶׁל הַמַּלְכוּת הָרְבִיעִית. בְּגָלוּת זוֹ הַהֶסְתֵּר וְהַחֹשֶׁךְ, שֶׁבָּאוּ בְּעֶטְיוֹ שֶׁל חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, הוֹלְכִים וּגְדֵלִים, הַהַשְׁקָפוֹת הַחָמְרָנִיּוֹת מִתְרַבּוֹת וּמַאֲפִילוֹת עַל הָרוּחָנִיּוּת. מִדֵּי דּוֹר בְּדוֹר מִתְפַּתֵּחַ הַמַּדָּע, מִתְרַבּוֹת הָאֶפְשָׁרֻיּוֹת לְנִצּוּל עוֹלָם הַזֶּה לְתוֹעֶלֶת הָאָדָם, וּכְתוֹצָאָה מִכָּךְ מִתְרַבָּה גַּאֲוַת הָאָדָם, כְּאִלּוּ הַכֹּל בְּיָדוֹ נִתַּן, וְלֹא יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ כָּל דָּבָר. הַשְׁקָפוֹת אֶפִּיקוֹרְסִיּוֹת עַל עֶלְיוֹנוּת כֹּחַ הָאָדָם הוֹלְכוֹת וּמְצִיפוֹת אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, עַד כְּדֵי יְצִיאָה בְּרֵישׁ גְּלֵי בְּמִלְחָמָה כְּנֶגֶד הָאֱמוּנָה וְהַמַּאֲמִינִים בַּה' וְתוֹרָתוֹ. זֶהוּ עִקַּר תֹּכֶן הַגָּלוּת שֶׁל הַמַּלְכוּת הָרְבִיעִית, וְלָכֵן עָלֵינוּ לָדַעַת שֶׁזֶּהוּ הַנִּסָּיוֹן שֶׁבּוֹ צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לַעֲמֹד בְּגָלוּת זוֹ.
סוֹף גָּלוּת זוֹ הִיא הַתְּקוּפָה הַקְּרוּיָה בְּפִי חז"ל: "עִקְּבוֹת דִּמְשִׁיחָא", שֶׁבָּהּ "חֻצְפָּא יִסְגֵּא" (סוטה מ"ט:). אָז גָּלוּת הַשְּׁכִינָה הִיא תַּחַת יַד חֲצוּפֵי יִשְׂרָאֵל: הֵן נִשְׁמוֹת "עֵרֶב רַב" הַמְעֹרָבוּת בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר שֹׁרֶשׁ טֻמְאָתָם הָעִקָּרִי הוּא הַחֻצְפָּה כְּלַפֵּי שְׁמַיָּא - מִדַּת עֲמָלֵק. זֶה לְשׁוֹן הגר"א (בביאורו לתיקוני זוהר חדש, דף ל"ז ע"ב) "עֵרֶב רַב שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הֵן הָעֲמָלֵקִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּזֹּהַר": וּמוּבָא שָׁם שֶׁבָּ"עֵרֶב רַב" יֶשְׁנָם כֹּחוֹת שֶׁל חָמֵשׁ אֻמּוֹת, רָאשֵׁי תֵּבוֹת: נֶגַ"ע רַ"ע: וְהָעִקָּר שֶׁבָּהֶם הוּא עֲמָלֵק - ע' הָאוֹת הָאַחֲרוֹנָה. הַשִּׁלְטוֹן עַל הָעָם הַקָּדוֹשׁ נִמְסַר בִּידֵי עֵרֶב-רַב, כַּמּוּבָא בְּהַגְּרָ"א (שם) "הָעֵרֶב רַב שֶׁהֵן רֵישָׁא דְּעַמָּא קַדִּישָׁא בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה, שֶׁנֶּאֱמַר - הָיוּ צָרֶיהָ לָרֹאשׁ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב בְּ"רַעְיָה מְהֵימְנָא". בְּכֹחַ גַּאֲוָתָם וְשִׁלְטוֹנָם מְנַסִּים הֵם לְהַשְׁפִּיעַ בְּהַשְׁקָפוֹת טְמֵאוֹת אֶפִּיקוֹרְסִיּוֹת שֶׁל "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי", וְעוֹמְדִים בַּחֲצִיפוּת וּבְעַזּוּת כְּנֶגֶד הָאֱמוּנָה, הַתּוֹרָה וַעֲבוֹדַת ה'.
זֶה הוּא הַנִּסָּיוֹן שֶׁלְּתוֹכוֹ הֻטַּל עַם יִשְׂרָאֵל בְּ"עִקְבוֹת דִּמְשִׁיחָא". ה' יִתְבָּרַךְ מֵשִׁיב יְהוּדִים רַבִּים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְשׁוֹלְטִים בָּהּ, וּפוֹרְקֵי עֹל הַתּוֹרָה מִתְגָּאִים כְּאִלּוּ הֵם עָשׂוּ וּפָעֲלוּ זֹאת בִּגְבוּרָתָם, וּכְכָל שֶׁתִּגְדַּל גַּאֲוָתָם תִּגְדַּל חֻצְפָּתָם, וְיִגְבַּר רְצוֹנָם לְהַשְׁלִיט אֶת הָאֶפִּיקוֹרְסוּת ח"ו. זֶהוּ הַנִּסָּיוֹן הָאַחֲרוֹן שֶׁל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, הַנִּסָּיוֹן הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר. אִם נַכִּיר אֶת הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה בְּכָל הֶקֵּפוֹ, נֵדַע אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁהִטִּילוּ מִשָּׁמַיִם עַל תְּקוּפָתֵנוּ - לְהִתְחַזֵּק נֶגֶד הַדֵּעוֹת הַחָמְרִיּוֹת הַכּוֹזְבוֹת, וּלְהַכִּיר כִּי טָעוּת גְּמוּרָה הִיא בִּידֵי אֵלֶּה הַטּוֹעֲנִים כְּאִלּוּ שֶׁאָנוּ עָשִׂינוּ אֶת שֶׁלָּנוּ - בָּאנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לָחַמְנוּ עָלֶיהָ, וְהִנֵּנוּ שׁוֹלְטִים בָּהּ - וַה' יִתְבָּרַךְ כְּבָר יַעֲשֶׂה אֶת שֶׁלּוֹ וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן יִרְבּוּ אֱמוּנָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם.
הָעוֹמְדִים בְּתַקִּיפוּת וּבִגְבוּרָה נַפְשִׁית בַּנִּסָּיוֹן הַקָּשֶׁה הַזֶּה, שֶׁל הַדֵּעוֹת הַכּוֹזְבוֹת שֶׁל "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי", וְאֵינָם מִתְפַּעֲלִים וּמֻשְׁפָּעִים מֵחֻצְפַּת הַכְּפִירָה, וְלֹא מִתְבַּטְּלִים כְּלַפֶּיהָ כְּלָל, אֶלָּא אַדְּרַבָּא מִתְחַזְּקִים בֶּאֱמוּנָתָם וְאֵינָם זָזִים מֵהַשְׁקָפַת הַתּוֹרָה וחז"ל כִּמְלֹא נִימָה, וּמִתְמַסְּרִים לְגַמְרֵי לַעֲבוֹדָה פְּנִימִית בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָּה וְיִרְאַת שָׁמַיִם, הֵם אֲשֶׁר יִזְכּוּ לַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה עַל יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. לָהֶם יִתְגַּלֶּה שׁוּב הָאוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַהַכָּרוֹת הַבְּהִירוֹת. יְדִיעַת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ - אוֹרוֹ שֶׁל גַּן-עֵדֶן, וִיתֻקַּן כָּל הַחֹשֶׁךְ וְהַהֶסְתֵּר שֶׁהָיָה מִתְעַבֶּה וְהוֹלֵךְ מֵאָז חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְיִזְכּוּ לְסוֹף הַתִּקּוּן דִּלְתַתָּא, שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה, וּלְגִלּוּי כְּבוֹד הֲדַר מַלְכוּת ה' בִּשְׁלֵמוּת בָּעוֹלָם הַבָּא - מַלְכוּת דְּסַלְקָא לְעֵלָּא.