חלק ד - שאלות ותשובות בנושא "ההסתפקות" · שאלה ב - מה העצה המעשית למגר את יצר התאוה?
הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא בְּסִפְרוֹ ("אבן שלמה" פ"ג) מֵבִיא: בִּטָּחוֹן וְהִסְתַּפְּקוּת - הֵמָּה כְּלָלִים לְכָל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, וְהֵם הֵפֶךְ הַתַּאֲוָה וְהַחֶמְדָּה, הַבִּטָּחוֹן - הֵפֶךְ הַחֶמְדָּה, הַהִסְתַּפְּקוּת - הֵפֶךְ הַתַּאֲוָה, וְכוּ'.
הֲרֵי לָנוּ עֵצָה מֵהַ"גָּאוֹן" לְהַכְנִיעַ וְלַחְסֹם אֶת מִדַּת הַתַּאֲוָה שֶׁלֹּא תִּתְפַּשֵּׁט בְּקִרְבֵּנוּ בְּכָךְ שֶׁנִּסְתַּפֵּק בְּמוּעָט, וּכְלָל גָּדוֹל מָסַר לָנוּ סֵפֶר "הַחִנּוּךְ" (פרשת "בא") "אַחַר הַפְּעֻלּוֹת יִמָּשְׁכוּ הַלְּבָבוֹת". אִם נוֹהֵג אָדָם בַּפְּעֻלּוֹת הַמְנֻגָּדוֹת לַתַּאֲוָה וּכְגוֹן שֶׁמִּסְתַּפֵּק בְּמוּעָט וְלֹא נוֹתֵן לְלִבּוֹ לְהִתְרַחֵב בְּתַאֲווֹת הָעוֹלָם, כֵּן לְבַסּוֹף יִזְכֶּה שֶׁיֵּחָלֵשׁ לְבָבוֹ מִתַּאֲווֹת הָעוֹלָם.