חלק ב - בכור העוני · סח. דאגה מנין?
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁשָּׁטַח לִפְנֵי הַגָּאוֹן הַגָּדוֹל רַבִּי מֹשֶׁה הַלֵּוִי סָאלָאוֵוייצִ'יק זצ"ל מִשְּׁוַיְץ, אֶת דַּאֲגָתוֹ עַל עִנְיָן עֲתִידִי, שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ פִּתְרוֹן בִּזְמַן שֶׁבְּעָיָתוֹ תָּבוֹא.
הֵשִׁיב לוֹ רַבִּי מֹשֶׁה בְּמָשָׁל בְּשֵׁם הֶחָפֵץ חַיִּים זצ"ל, לְאָדָם שֶׁעָמַד עַל גַּבֵּי גִּבְעָה מוּל אֵיזֶה עִיר, וְרָאָה אֶת כָּל הַגַּגּוֹת אֲבָל לֹא רָאָה אֶת הָרְחוֹבוֹת, וְתָמַהּ: וְכִי בָּעִיר הַזֹּאת אֲנָשֶׁיהָ הוֹלְכִים עַל הַגַּגּוֹת? אֲבָל מִשֶּׁיָּרַד מִן הַגִּבְעָה וְהִתְקָרֵב קְצָת לָעִיר, כְּבָר הִכִּיר בִּרְחוֹבוֹת הָרְחָבִים קְצָת וְאָמַר: טוֹב, אֶפְשָׁר שָׁם לָלֶכֶת בָּרְחוֹבוֹת הָרְחָבִים, אֲבָל בֵּין שְׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה אֵיךְ הוֹלְכִים? הִתְקָרֵב עוֹד וּכְבָר רָאָה רְחוֹבוֹת קְטַנִּים, עַד שֶׁנִּכְנַס לְגַמְרֵי וְרָאָה עוֹד סִמְטָאוֹת גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת מְאֹד, עַד שֶׁרָאָה הַרְבֵּה אֶפְשָׁרֻיּוֹת לְהַגִּיעַ לְכָל מָקוֹם וּמָקוֹם...
וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מֵאֵלָיו. (מובא בספר "והאיש משה" בשם הרב יחיאל ברנד שליט"א)