חלק ב - בכור העוני · מ. קטעים קצרים מפסוקים ומחז"ל מענין העניות שבסוף יומיא
א. "וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב וְכוּ'" - אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס וְכוּ', כְּשֶׁתִּגְדַּל הָעֲנִיּוּת וְכוּ', וְיִתְדַּלְדְּלוּ בַּעֲנִיּוּת נִמְרָצָה וְכוּ', וְעַל דַּלּוּתָם וְשִׁפְלוּתָם יָחוּס עֲלֵימוֹ וְכוּ'.
ב. "וְיֹקֶר יַאֲמִיר הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר וְכוּ'" - שֶׁהַיֹּקֶר יֻגְדַּל עַד לְמַעְלָה.
ג. "שְׁלִישִׁית רָעָב גָּדוֹל, וְתוֹרָה מִשְׁתַּכַּחַת מִלּוֹמְדֶיהָ וְכוּ'", וּפֵרֵשׁ רש"י, מִתּוֹךְ שֶׁאֵין לָהֶם מַה לֶּאֱכֹל.
ד. "שְׂכַר הָאָדָם לֹא נִהְיָה וְכוּ'", כְּשֶׁתִּרְאֶה דְּאֵין שׁוּם אָדָם מִשְׂתַּכֵּר, וְהַיְנוּ כְּדַאֲמָרָן עַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס וְכוּ', עַד שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַשְּׁעָרִים שְׁקוּלִין, אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁיִּתְבַּקֵּשׁ דָּג לְחוֹלֶה וְלֹא יִמָּצֵא וְכוּ'.
ה. "אִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁמִּתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ, חַכֵּה לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ', דְּהַיְנוּ בְּמָמוֹן, שֶׁהָעֲנִיּוּת מוֹסִיפָה וְהוֹלֶכֶת וְאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת וְכוּ'.
ו. בְּהַהוּא זִמְנָא אִלֵּין מָארֵי מַתְנִיתָן וְכוּ' שְׁעָתָא דְּחִיקַת לוֹן דִּיהוֹן בְּצַעֲרָא בִּיגוֹנָא בַּעֲנִיּוּתָא וְכוּ'.
ז. וְכָל חֲכָמִים וְאַנְשֵׁי חַיִל וְיִרְאֵי חֵטְא בְּצַעֲרָא בְּדָחֳקָא בִּיגוֹנָא וְכוּ'.
ח. וַתְּהִי הָאֱמֶת נֶעְדֶּרֶת וְכוּ', וְנִסְכָּרִים שַׁעֲרֵי פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה וְכוּ'.