חלק א - אחרית הימים · פרק כב - הסימנים כבר נתקימו
הַגָּאוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן שְׁוַואבּ זצ"ל, כּוֹתֵב בְּסִפְרוֹ עַל זְמַן עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא:
כַּאֲשֶׁר זָכִיתִי לְקַבֵּל פְּנֵי צַדִּיק הַדּוֹר, רַבָּן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל מָרָן הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ בַּעַל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" זצקולה"ה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ, שָׁמַעְתִּי בְּאָזְנַי דָּבָר מְפֹרָשׁ יוֹצֵא מִפִּי כֹּהֵן גָּדוֹל זי"ע, כִּי הַזְּמַן שֶׁל עַכְשָׁו הוּא בְּלִי סָפֵק עִקְבוֹת הַמָּשִׁיחַ וְשֶׁהַסִּימָנִים שֶׁמָּסְרוּ לָנוּ חז"ל כְּבָר נִתְקַיְּמוּ בָּנוּ.
וּבַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת הַרְבֵּה מִתַּלְמִידָיו שָׁמְעוּ פֶּה קָדוֹשׁ אוֹמֵר דָּבָר זֶה, כִּי שָׁנָה וְשִׁלֵּשׁ וְהִרְבָּה עָלָיו אֶת הַדִּבּוּר. וְעוֹד חִבֵּר קוּנְטְרֵס אֲשֶׁר בְּשֵׁם "צִפִּיתָ לִישׁוּעָה" יְכֻנֶּה, וְכִמְדֻמַּנִי שֶׁמִּצְוָה לְקָרְאוֹ וּלְהִתְעַמֵּק בּוֹ בִּמְיֻחָד בְּעֵת כָּזֹאת. ("בית השואבה" עמוד י"ב)