חלק א - אחרית הימים · פרק כ - גורלם של היהודים ומשפחותיהם בימי עקבתא דמשיחא
הגה"ק רַבִּי אֶלְחָנָן וַסֶּרְמָן זצוק"ל כּוֹתֵב:
לָאַחֲרוֹנָה הִנֵּנוּ עֵדִים לְחִזָּיוֹן מוּזָר: בְּכָל קְהִלָּה יְהוּדִית נִתָּן לִפְגֹּשׁ יְהוּדִים, שֶׁנִּתְכַּנְּסוּ אוֹ נִתְלַקְּטוּ מִמְּקוֹמוֹת שׁוֹנִים. לְפָנִים הָיָה אַחֶרֶת: כָּל מָקוֹם הָיוּ לוֹ תּוֹשָׁבִים יְהוּדִים מִשֶּׁלּוֹ. לֹא נִתָּן הָיָה לִמְצֹא צִבּוּר גָּדוֹל שֶׁל יְהוּדִים מִמְּקוֹמוֹת מְרֻחָקִים.
מַה נִּשְׁתַּנָּה? אָכֵן אוֹדוֹת יָמֵינוּ קַיֶּמֶת נְבוּאָה מְיֻחֶדֶת: "וַהֲנִעוֹתִי בְכָל הַגּוֹיִם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר יִנּוֹעַ בַּכְּבָרָה" (עמוס ט).
מַרְגְלָא בְּפוּמֵיהּ שֶׁל הֶ"חָפֵץ חַיִּים" ז"ל: הַגַּרְעִינִים נוֹפְלִים כְּבַכְּבָרָה, אֶחָד קָרוֹב וְאֶחָד רָחוֹק, אֲבָל אַף אֶחָד מֵהֶם אֵינוֹ נִשְׁאָר בִּמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן. זֶה יִהְיֶה גּוֹרָלָם שֶׁל הַיְּהוּדִים בְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא.
עוֹד הוֹסִיף בְּשֵׁם הראב"ד (שילהי עדיות) טֶרֶם בִּיאַת הַגּוֹאֵל תָּפוּץ הַמִּשְׁפָּחָה הַיְּהוּדִית לְכָל עֵבֶר, הַהוֹרִים לִמְדִינָה אַחַת, וְכָל אֶחָד מֵהַיְלָדִים לִמְדִינָה אַחֶרֶת, וְלֹא יוּכְלוּ לְהִתְאַחֵד עַד בּוֹא אֵלִיָּהוּ "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם".
(דברי הגה"ק רבי אלחנן וסרמן זצוק"ל בספרו "עקבתא דמשיחא" עמ' 28)
פרק כא - ע"י שיהיה "אז נדברו יראי ה'" כבר יזכו כל בית ישראל לאליהו...
הַגָּאוֹן רַבִּי דָּוִד קְוִיַאט שליט"א ר"מ יְשִׁיבַת מִיר, ארה"ב, כּוֹתֵב בְּסִפְרוֹ אֶת הַדְּבָרִים דִּלְהַלָּן:
שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הֶחָפֵץ-חַיִּים, ע"י נֶכְדּוֹ מוהר"ר גֵּרְשׁוֹן שליט"א (-זצ"ל) זַאקְס, שֶׁשְּׁלֹשָׁה הַפְּסוּקִים הָאַחֲרוֹנִים שֶׁל נְבוּאָה הוּא בְּמַלְאָכִי ג' כ"ב, פָּסוּק א' זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', ב' הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, ג' וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם, וְאִיתָא בְּפֵרוּשׁ הראב"ד מַסֶּכֶת עֵדֻיּוֹת, לְפָרֵשׁ כָּךְ:
אִם תְּקַיְּמוּ "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה" וְכוּ' אָז יְקֻיַּם הַפָּסוּק "הִנֵּה אָנֹכִי שׁוֹלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּהוּ" וְכוּ', וְאִם לָאו, חַס וְחָלִילָה, יִתְקַיֵּם הַפָּסוּק "פֶּן אָבוֹא וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם" ע"כ, וְכָךְ פֵּרֵשׁ הרד"ק שָׁם.
וְהִקְשׁוּ לֶחָפֵץ חַיִּים, שֶׁהֲלֹא אָנוּ רוֹאִים כִּי הַדּוֹרוֹת יוֹרְדִים בְּשֵׁפֶל הַמַּצָּב יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְאִם כֵּן יִהְיֶה חַס וְחָלִילָה "וְהִכֵּיתִי" וְכוּ'.
וְהֵשִׁיב הֶחָפֵץ חַיִּים, דְּלִכְאוֹרָה יִקְשֶׁה, דַּהֲלֹא כְּתִיב בְּהַךְ קְרָא "וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת וְכוּ' וְלֵב בָּנִים" וְכוּ' וש"מ שֶׁאֵינָם כָּרָאוּי, ומ"מ יִשְׁלַח לָהֶם אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא? וְתֵרֵץ הֶחָפֵץ חַיִּים, כְּמוֹ דִּכְתִיב מִקֹּדֶם "אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ" וְכוּ', הַיְנוּ, דְּאִם רַק יִהְיֶה נִדְבְּרוּ לְחַזֵּק אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל, אָז כְּבָר אֶשְׁלַח אֶת אֵלִיָּהוּ וְהוּא כְּבָר יָשִׁיב לֵב וְכוּ', וְאָז אֲפִלּוּ לֹא יִהְיוּ בְּמַדְרֵגַת "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה" וְכוּ', מִכָּל מָקוֹם עַל יְדֵי שֶׁיִּהְיוּ "אָז נִדְבְּרוּ" כְּבָר יִזְכּוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל לְאֵלִיָּהוּ וְכוּ', ע"כ. ("סוכת דוד" עה"ת ענייני חנוכה עמוד ר"מ)