חלק א - אחרית הימים · פרק טו - סבת הדבר שגלגל הזמן מסתובב במהירות הבזק בזמנינו
רַבִּי אֶלְחָנָן וַסֶּרְמָן זצ"ל מַמְשִׁיךְ וְכוֹתֵב בְּמַאֲמָרוֹ הַנַּ"ל:
עוֹד אָמַר הֶ"חָפֵץ חַיִּים" ז"ל: כַּיּוֹם מִתְחוֹלְלוֹת בָּעוֹלָם תַּהְפּוּכוֹת כֹּה מַפְלִיגוֹת וּבְמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה כֹּה קְצָרָה, תַּהֲלִיכִים אֲשֶׁר לְפָנִים נִדְרְשׁוּ לָהֶם מֵאָה שָׁנָה וְיוֹתֵר. רוֹאִים אָנוּ כִּי גַּלְגַּל הַזְּמַן מִסְתּוֹבֵב בִּמְהִירוּת הַבָּזָק. "מַה זֶּה עָשָׂה לָנוּ ה'?" לָמָּה נִשְׁתַּנּוּ הַנְּסִבּוֹת? וְהֵשִׁיב עַל כָּךְ:
בַּשָּׁמַיִם נֶעֶרְמוּ מִימֵי בְּרֵאשִׁית עַד הַיּוֹם הַזֶּה חֶשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים. טֶרֶם בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ יֵשׁ לְהַסְדִּיר חֶשְׁבּוֹנוֹת אֵלֶּה, מִפְּנֵי שֶׁאָז יִתְבַּטֵּל יֵצֶר הָרַע וְעַל יְדֵי כָּךְ יְחֻסְּלוּ כָּל עִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הַתְּלוּיִים וְעוֹמְדִים בְּמִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר. עַל כֵּן שׂוּמָה עַל כָּל נֶפֶשׁ וְנֶפֶשׁ לִפְרֹעַ אֶת שֶׁנִּשְׁאֲרָה חַיֶּבֶת לַשָּׁמַיִם. הַיּוֹם וִימֵי הַמָּשִׁיחַ קְרוֹבִים מְאֹד, הֶכְרֵחִי הוּא לְזָרֵז אֶת הַתַּהֲלִיךְ הַזֶּה, עַד כָּאן דִּבְרֵי הֶחָפֵץ חַיִּים.
מֵעֵת שֶׁהֶחָפֵץ חַיִּים ז"ל הִבִּיעַ דֵּעָה זוֹ - לִפְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה - עָלָה קֶצֶב הִתְרַחֲשׁוּת הַמְאֹרָעוֹת בָּעוֹלָם. מִתְרַחֲשִׁים דְּבָרִים בִּן לַיְלָה, מַה שֶּׁדָּרַשׁ לְפָנִים זְמַן שֶׁל דּוֹרוֹת רַבִּים. דּוֹמֶה, שֶׁגַּלְגַּל הַזְּמַן אָץ-רָץ כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ דּוֹחֵק בּוֹ: "הִזְדָּרֵז וְחוּשׁ". כָּל בַּר דַּעַת יַסִּיק מִכָּךְ, כִּי חַיִּים אָנוּ בִּתְקוּפָה מְיֻחֶדֶת, אֲשֶׁר עֲתִידָה בְּקָרוֹב לְשַׁנּוֹת אֶת כָּל סִדְרֵי הָעוֹלָם, וּמִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ הַקֶּצֶב הוֹלֵךְ וְגוֹבֵר. ("עקבתא דמשיחא" אות י"ח)
פרק טז - "משיח צדקנו בבואו, לא ישכח שום יהודי, אפלו יהודי בודד"...
הַגָּאוֹן רַבִּי אֶלְעָזָר שִׂמְחָה וַסֶּרְמָן זצ"ל, בְּנוֹ בְּכוֹרוֹ שֶׁל הגה"ק רַבִּי אֶלְחָנָן זצוק"ל סִפֵּר, שֶׁבַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה לְחַיֵּי מָרָן הֶחָפֵץ חַיִּים זצ"ל, שְׁנַת תרצ"ג, כְּשֶׁשָּׁהָה עִם אָבִיו בְּרַאדִין בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים, כְּמִנְהַג אָבִיו מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, נִפְרְדוּ הֵם מֵהֶחָפֵץ חַיִּים לְמָחֳרַת יוֹם הַכִּפּוּרִים וְיָצְאוּ לְדַרְכָּם.
כְּשֶׁיָּצְאוּ כְּבָר מֵעַל פָּנָיו, קָרָא לוֹ מָרָן הֶחָפֵץ חַיִּים אַחֲרָיו שֶׁיַּחְזֹר פְּנִימָה, וְאָמַר לוֹ כְּהַאי לִשְׁנָא:
"מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בְּבוֹאוֹ, לֹא יִשְׁכַּח שׁוּם יְהוּדִי, אֲפִלּוּ יְהוּדִי בּוֹדֵד בְּמָקוֹם נִדָּח וְרָחוֹק יָשִׁיב בַּחֲזָרָה"...
רַבִּי שִׂמְחָה הִרְגִּישׁ כְּאִלּוּ קוֹל פְּנִימִי קוֹרֵא אֵלָיו שֶׁזֶּה יִעוּדוֹ בַּחַיִּים, זֶה תַּפְקִידוֹ, לְקָרֵב נִדָּחִים וּלְהַשְׁקוֹת הַצְּמֵאִים וְהָרְעֵבִים לִדְבַר ה'. וְאָכֵן כַּיָּדוּעַ, פָּעַל רַבִּי שִׂמְחָה וַסֶּרְמָן זצ"ל רַבּוֹת בַּהֲפָצַת אוֹר וְחַיֵּי תּוֹרָה בִּקְהִלּוֹת וּמְקוֹמוֹת נִדָּחִים בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם, בִּתְחִלָּה בְּצָרְפַת וְאַחַר כָּךְ בְּרַחֲבֵי יַבֶּשֶׁת אָמֶרִיקָה. (פרק "ברא כרעא דאבוה", בסוף ח"ב של ספר "אור אלחנן")