חלק א - אחרית הימים · פרק יד - עת לעשות לה' בשעה שהפרו תורתך
הגה"צ רַבִּי אֵלִיָּהוּ לָאפְּיַאן זצ"ל אָמַר בְּאַחַת מִשִּׂיחוֹתָיו:
אֶמְסֹר לָכֶם דָּבָר בְּשֵׁם הֶחָפֵץ חַיִּים זצ"ל:
הִנֵּה אחז"ל (ירושלמי ברכות פ"ט ה"ה) "אִם רָאִיתָ אֶת הַבְּרִיּוֹת שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ יְדֵיהֶן מִן הַתּוֹרָה מְאֹד, עֲמֹד וְהִתְחַזֵּק בָּהּ וְאַתָּה מְקַבֵּל שְׂכַר כֻּלָּן".
הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ בְּהִתְחַזְּקוּתְךָ בַּתּוֹרָה קִיּוּם רְצוֹן ה' וְטוֹבָה וּבְרָכָה לָעוֹלָם, כְּאִלּוּ כֻּלָּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה. וְאָמְרוּ שָׁם בַּיְרוּשַׁלְמִי מַאי טַעְמָא דִּכְתִיב (תהלים קי"ט) "עֵת לַעֲשׂוֹת לַד' הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ", וְדָרְשׁוּ (כר' נתן במתניתין) הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'. הֶחָפֵץ חַיִּים זצוק"ל מְבָאֵר לְשׁוֹן הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ, עַל פִּי הַחִלּוּק בֵּין הַתָּרַת נֶדֶר לַהֲפָרַת הַנֶּדֶר. שֶׁכְּשֶׁמְּדֻבָּר עַל חָכָם שֶׁמַּתִּיר אֶת הַנֶּדֶר, צָרִיךְ הַנּוֹדֵר לְהָבִיא לוֹ פֶּתַח חֲרָטָה, הַיְנוּ טַעַם לָמָּה הוּא רוֹצֶה שֶׁיַּתִּירוּ לוֹ, (וּבְלֹא פֶּתַח, הַיְנוּ בְּלֹא טַעַם לָמָּה הוּא רוֹצֶה לְהַתִּיר אֶת הַנֶּדֶר, אֵינוֹ יָכוֹל לְהַתִּיר). אֲבָל נַעֲרָה אֵצֶל אָבִיהָ וְאִשָּׁה לְבַעֲלָהּ, זוֹהִי הֲפָרָה, שֶׁהַבַּעַל יָכוֹל לְהָפֵר הַנֶּדֶר וְאֵינוֹ צָרִיךְ טַעַם לָמָּה הוּא אֵינוֹ רוֹצֶה בְּקִיּוּם הַנֶּדֶר, אֶלָּא הוּא מֵפֵר בְּלֹא טַעַם, רַק אוֹמֵר "אֵינֶנִּי רוֹצֶה" וְתוּ לֹא מִידֵי, וְכֵן הוּא בְּנַעֲרָה אֵצֶל הָאָב.
זֶהוּ הַהֶבְדֵּל - אָמַר הֶחָפֵץ חַיִּים - בֵּין עוֹבְרֵי עֲבֵרָה בַּדּוֹרוֹת הַקּוֹדְמִים לַדּוֹר שֶׁלָּנוּ. בַּדּוֹר הַקּוֹדֵם הָיוּ בָּאִים הַסְּכָלִים שֶׁהִתְבַּיְּשׁוּ בַּעֲבֵרוֹתֵיהֶם וּמְבַקְּשִׁים הֶתֵּרִים בַּחֲקִירוֹת, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאִיתָא בַּגְּמָרָא (מו"ק י"ז) הָרוֹאֶה שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו יִלְבַּשׁ שְׁחֹרִים וְכוּ' וְיַעֲשֶׂה מַה שֶּׁלִּבּוֹ חָפֵץ. פֵּרוּשׁ - חוֹטֵא שֶׁהוּא בַּעַל תַּאֲוָה גָּדוֹל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְגַּבֵּר עַל עַצְמוֹ, כִּי לִבּוֹ חָפֵץ בְּתַאֲוָה פְּלוֹנִית אוֹ פְּלוֹנִית, כֵּן הֵם בַּעֲלֵי עֲבֵרוֹת, הָיוּ מַמְצִיאִים לָהֶם טְעָמִים וְהֶתֵּרִים שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲבֹר עַל הַתּוֹרָה. וְהַיְנוּ שֶׁהֶרְאוּ לְעַצְמָם פֶּתַח חֲרָטָה כְּדֵי לַעֲבֹר עַל הָעֲבֵרָה, וְזֶה נִקְרָא הַתָּרָה.
אֲבָל כָּעֵת בְּדוֹרֵנוּ, אוֹמֵר הֶחָפֵץ חַיִּים, בְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא דְּחֻצְפָּא יִסְגֵּי, לֹא מְחַפְּשִׂים לְעַצְמָם בַּעֲלֵי הָעֲבֵרוֹת שׁוּם טַעַם לָמָּה עוֹבְרִים הֵם עַל הַתּוֹרָה, אֶלָּא מְפֵרִים אוֹתָהּ - כְּאָב לְבַת וְאִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בְּנֶדֶר - שֶׁאוֹמְרִים בְּלִי שׁוּם בּוּשָׁה "אֵינֶנִּי רוֹצֶה וְדַיּוֹ! וְזֶהוּ עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' בְּשָׁעָה שֶׁהֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ! - כַּהֲפָרָה וְלֹא כְּהַתָּרָה, וְזֶה גָּרוּעַ בְּיוֹתֵר, וְאָז עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' - עֲמֹד וְהִתְחַזֵּק בָּהּ וְאַתָּה נוֹטֵל שְׂכַר כֻּלָּם. ("לב אליהו" שמות עמוד ל"ו)