בנפש דוד· רבי דוד כהן־סקלי
קכה
תותים שאנו קורין להם תותים הגדילים על מין עץ המלא קוצים ואטדים וענפיו ארוכין כמו רוטין ארוכים מאד אבל אינם עולין בגובהם למעלה ושפלים למטה ואנחנו קורין אותו עץ בערבי' שתיף'. נ"ל דלפי מה שכתבו התוספות בפרק כיצד מברכין דף מ' ע"א ד"ה איתיה לגווזא וז"ל מיהו הרב ר' מנחם הביא ראיה מירושלמי דמסכת כלאים דמברכין על כל מיני דאטד בפה"א דקאמר התם וכו'. ומשני התם לברכה והכא לכלאים אלמא לענין ברכה מיני דשאים וכו' עש"ב והביא כל זה בב"י א"ח סי' ר"ג עי"ש. וא"כ הגם שהתוס' מתחלה כתבו שמברכים עליהם בפה"ע מ"מ כיון שהיא מחלוקת. ועוד שר' מנחם הביא מתניתא בידיה והם דברי הירושלמי לכן צריכין לברך עלייהו ועל כל מיני אטד בפה"א ולפ"ז גם בפרי הנקרא בערבי כרמוס אנצארא וכן קורין לו הנכרים הנדייא שעצו מלא קוצים ואטדים וכן פריו מלא קוצים דקים צריכין לברך עליו פרי האדמה כטעם הנז' אלא שראיתי להרב פני יצחק למהרי' אבולעאפייא ז"ל בתחלת ספרו הנז' באות סמך' סי' רי"א שכתב וז"ל סאבראס והוא פרי הגדל באילני קוצים הנטוע בגדרים וקליפת הפרי הנז' מלאה קוצים מברך על הפרי הנז' בפה"ע דפרי אילן נינהו כמ"ש הקמ"ר ח"א סי' יוד' והפרה"א וכו' וכן הסכימו כל האחרונים עכ"ל. ובאמת לא ידעתי למה. ואין דעתי מסכמת בזה כיון שדברי הירושלמי מבוארין בהדיא כמש"כ. וא"כ הגם שהוא אילן מאי הוי. כיון שהוא מלא קוצים הוי אלייא וקוץ בה. ועוד דלא נטעי ליה אדעתא דפרי אלא לגדר ולכן מהיות טוב לברך עלייהו בפה"א. נראה לי. ועי' להרב ארץ החיים לר"ח סתיהון ז"ל שהעתיק דברי הרבנים הנז' והנלע"ד כתבתי. ואתרוג שאני שנקרא פרי עץ הדר ודוק. והנראה לענ"ד בזה הוא דתלייא הכל בחשיבות הפרי והאילן כגון האתרוג והדקל דהפרי והאילן חשובין הגם שיש בהם קוצים. ולא כן בתותים וכיוצא: