בנפש דוד· רבי דוד כהן־סקלי
קכד
פרי הנקרא באנאן'. נ"ל דברכתו בורא פרי האדמה וראיה מהא דאיתא בברכות מ' ע"ב קמ"ל היכא מברכינן בפה"ע היכי דכי שקלת ליה לפרי. איתיה לגווזא (ופירש רש"י הענף של עץ) והדר מפיק פירי אחריני. אבל היכי דכי שקלת ליה לפרי ליתא לגווזא דהדר מפיק לא מברכינן עליה בפע"ה אלא בפה"א ע"כ ע"ש. וא"כ הבנאן שהענף של עץ שלו לא הדר מפיק פירי אחריני ברכתו בפה"א. ועי' מר"ן בש"ע א"ח סי' ר"ג סעיף א'. ועי' להרב ב"ח בסי' הנז' מה שמסיק ז"ל דלפי מה שמסיק צריך לברך עלייהו בפה"א כדאמרן ע"ש לאפוקי נפשיה מפלוגתא דרש"י ודהרא"ש ז"ל ודו"ק ועי' בספר מים חיים סי' נ"ו שהביא לנו אדני יוסף מש"כ הרמב"ם בפ' ח' מהלכות ברכות הלכה יוד' שאם בירך על פרי העץ בפהא"ד לא יצא ע"כ. ועל כן מסיק הרב שם בתשובתו לברך עלייהו שהכל ע"ש ואין דעתי נוחה בזה מאחר שהרב כ"מ הכריע שעיקר הנוסחה בהרמב"ם כנוסחה דידן אין אחריו כלום. והוא כסברת כל הפוסקים ועוד עי' בהרב ישיב משה ח"ב סי' רל"ד שכתב דאין אומרים סב"ל ע"פ סברת יחיד כנודע עש"ב: