בנפש דוד· רבי דוד כהן־סקלי
קד
משיחות מוהר"ן. שלא להתעקש על שום דבר ואין לדחוק את השעה. וכתב ז"ל וז"ל מי שרוצה לישן ואינו יכול לישן העצה לזה לבל להכריח עצמו כל כך לישן כי כל מה שמכריח עצמו לישן. מתגבר עליו ביותר מניעות השינה. וענין זה גם בכל הדברים שבעולם לבלי להכריח עצמו ביותר כי כל מה שמכריחין עצמו ביותר לאיזה דבר מתגבר עליו ביותר ההיפך דוקא ואפילו בעבודת ה' צריכין לפעמים זאת לבלי להכריח עצמו יותר מדאי אע"פ שבאמת צריך להיות זריז גדול מאד לקדש עצמו כראוי ולזכות לעבודת ה' בשלימות במהירות גדול ואסור להניח מיום לחבירו כלל. כי אין העולם עומד כלל אפי' כהרף. עין ועל כן כל מה שיכולין להתגבר לעשות איזה דבר בעבודת ה' צריכין לעשותו מיד דוקא בלי איחור ועיכוב כלל אפי' רגע אחד כי מי יודע כמה מניעות ועיכוב והרהורים יהיה לו בשעה אחרת כי אין לאדם בעולמו כ"א אותה השעה ואותו הרגע בלבד. אע"ף כן לפעמים כשרואין שמתגברין ומכריחין עצמם לאיזה דבר ואינו עולה בידו. צריכין לפעמים להמתין ולבלי ליפול בדעתו מזה. ולבלי לבלבל דעתו כלל במה שאינו זוכה לאותו דבר. וימתין קצת עד שיבא עתו וכו' עש"ב הייקרים כי באמת דבר גדול דבר בזה כי זה מצוי בכל עת כי כאשר האדם יעמיק באותו דבר יתבלבל בדעתו. ועל כן יזהר שיסלק דעתו מאותו דבר ולא יפנה אליו כלל. ועל זה נאמר חבי כמעט רגע עד יעבור זעם כי אין האדם יודע שעתו. כי הכל כפי השעה הרצוייה. וגם מענייני הנהגת גופו דבר הרב. כגון מי שנוחר בגרונו להסיר הכיחה והניעה שבגרונו ונחר ולא עלתה בידו ולא היה יכול להוציאה. לא יכריח עצמו לזה הרבה. ואחר כך לאיזה שעה קלה תעלה הליחה והכיחה מאליה. על כן יהיה שוקט ונח ולא יכריח עצמו לזה. וכן בתורה אם הוא עמל ולא עלה אותו דבר בידו אל יבהלוהו רעיוניו וישקוט וינוח ויצפה לתשועת השם ויתלה עיניו למרום אולי יזכה לזה ועל פי הרוב יעזרהו ה' אחר כך לגמור בנקל מה שרוצה: