בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בתי הנפש · לב
ונראה לפ"ד כי הנה ביארנו למעלה כי הצלם הוא מבריאה והנה יש בבריאה ז' היכלות והם נחשבין ממטה למעלה ובהיכל העליון היכל קה"ק נכללין ג' ראשונות קודש חד הקדשים תרי הרי ג'. וכן בשנות האדם שבעי' שנה נגד ז' היכלות כ"א כלול מעשר ונוסף עליהן עוד שלשים נגד ג"ר שנכללו בהיכל קה"ק. והנה המה נגד ז' הבלים שנות האדם שנזכרו בתיקון ס"ט ויש ג' הבלים ג"ר פנימיות הז' הנ"ל והמה אמ"ש מים בראש אויר בגוי' אש בלב וכבד עיין למעלה מ"ש, והמה נגד ג' חלקי האדם ימי עליה וימי עמידה וימי ירידה והוא למטה בנעוריו א"ש שהוא העולה והוא רתיחת הילדות. ובימי ירידה מים בראש ובאמצע אויר [והוא מבן שלשים עד ארבעים אמצע הזמן] והנה סדרן הוא ראשון יסוד ומלכות כאחד לבנת, וספיר והשני הוד וג' נצח ורבינו הגר"א כתב בקיצור ההיכלות דרך אחר שלבנת הספיר נגד מלכות ועצם השמים יסוד. והיכל נוגה הג' כלול מנו"ה ביחד עי"ש. ועיין בריש תיקון כ"א שית סבין וחד עולימא עי"ש בביאור הגר"א כי המלכות נקראת נער מחמת שמתלבשת במט"ט. והנה לפמ"ש כי היכל הראשון מלכות נוקבא והשני יסוד הנה ביסוד בעצמו יש ג"כ בחינת מלכות עטרת היסוד וידוע כי העטרה שליש היסוד א"כ בהחשב כ"א לעשר יגיע לעטרה שלש שנים ועוד לכן החיוב במצות משנת י"ג ואילך שמשם ואילך נקרא איש וקודם נקרא נער שהם עשר דמלכות וג' דמלכות דיסוד בעצמו. ואף אם נאמר דהיכל הראשון אינו מלכות נוקבא רק עטרת היסוד יש ג"כ מקום לדברינו עפ"י מש"כ הגר"א בתיקון כ"ה שאות יוד מיסו"ד הוא עטרת היסוד ונשאר סו"ד ע' אנפין והם ביסוד מן הבינה והיוד חכמה ובסו"ד בעצמו ו"ד בגימ' עשר במלכות של יסוד בעצמו חוץ העטרה וס' בו"ק דבו הרי כי יש ביסוד בעצמו ב' בחינות מלכות עטרת היסוד י' קטנה אבא יסד ברתא ומלכות של היסוד בעצמו מבחינת בינה. והראשונות עשר שנים שלימות, והשני' שליש היסוד שלש שנים ויום אחד ואפשר כי היום אחד נגד הד' חדשים הנותרים ופורתא לא דק. כי יום אחד בשנה חשוב שנה. [והנה זה ממש ע"ד דברי הגר"א ז"ל שאביא לקמן כי עשר שנים הראשונים נגד אבא. ומעשר עד עשרים בינה עיי"ש רק שם באופן אחר ממעלה למטה ודוק]. והנה המקרא ידוע שהוא בעשי' מלכות ומשנה ביצירה ששם מתלבש היסוד דאצילות כמ"ש ביוסף במרכבת המשנה משנה למלך כידוע לכן בן ה' למקרא חצי המלכות ומקודם מלמדו אותיות, ובן עשר כשמתחיל לעלות ביסוד למשנה ובן ט"ו חצי היסוד לגמרא כי הגמרא היא המשא ומתן של המשנה והוא בחצי העליון של היסוד שנקרא איש שנושא ונותן ויכול ללחום מלחמתה של תורה והוא הפלפול של הגמרא שהוא הטעם של המשנה והענין כי כבר עלה אל הת"ת שביסוד, ות"ת ידוע שהוא מקום התורה מדת יעקב, ובמלאות י"ז שנים כאשר יכנוס לשנת י"ח. לחופה כי אז כבר עלה ז"ס תתאין של היסוד ומתחיל לעלות חב"ד דיסוד וידוע כי הזיוג בא מן המוחין כידוע מהאריז"ל שמשם באה הטיפה ליסוד יוסף חצה דג ומצא מרגליות בבשרו והוא ג"ר דיסוד עצמו והבן.
בן עשרים לרדוף היכל ג' נו"ה כלילן כאחד ושם היכל נקרא תא הרצים וצריך לרדוף ברגלים אחר מצות כמ"ש ואית רדיף מצותא לגביהו והכל ידוע אין צריך שום פירוש:
בן שלשים לכח כי אז מתחיל לעלות בהיכל הזכות גבורה ויש לו כח וגבורה ללחום מלחמת ד' ושם המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית והוא כח מעשיו הגיד לעמו עובדא דמעשה בראשית ונלפ"ד שלכן יש ביוצר אור מן המחדש בטובו עד סוף הברכה שהוא היכל הזכות כידוע כ"ח תיבות, ושם בנקודא דאמצעיתא מאיר הבינה בנקודת ציון כמש"ל בסימן כ"ג בשם הגר"א בהיכל ד' והבינה היא כח כי חכמ"ה היא כח מה כ"ח בינה ומ"ה חכמה כידוע לכן בן ארבעים לבינה כי כבר הגיע לשם ולא אמר בן שלשים לבינה על התחלה כמו בכולם כי הוא באמצע נקודה דאמצעיתא ויגיע אליו כבן ל"ה או ל"ו לכן אמר אותה בסוף בעת ישלים לא בהתחלה והבן:
והנה עיין שם בהיכל ד' בזוהר ובביאור הגר"א ז"ל כי שם מדת המלכות עיין בזוהר פקודי שם היכלא דא קוב"ה אשתמודע שולטני' בארעא בגיני' ובזוהר בראשית בהיכל ד' כל אינון ממנן דעלמא דאיתמנון לשלטאה, מהכא נפיק דינהון לשלטאה. ומהכא מעברין שולטני'. ולכן היו דוד ויוסף בני שלשים במלכם שאז נכנסו בהיכל הד'. והענין נלפ"ד האחד כי המלכות מקבלת מגבורה ושם בהיכל הזה שלחן בצפון, ושלחן הוא כתר מלכות, זר זהב סביב למסגרתו, והוא הבטן גופא למערב היכל הקודש מכוון באמצע בין נה"י שהם למטה ובין חג"ת למעלה וענין הזה מפוזר בין כתבי הגר"א הרבה מאד:
ועוד שנית נ"ל עפ"י מ"ש הגר"א ז"ל בתיקון כ"א דף נ"ג ב' בהג"ה שם באה"ד וכן התחלת הנוקבא שהיא נגד נה"י כי שם הדעת שהוא ביסוד וב' כליות נו"ה אלא שראשה נגד נה"י הפנימים וגופה נגד נה"י החיצונים. וחג"ת עד טיבורה הוא עד סיום יסודו סיום הדעת. והנה התחלתה מטבירא דליבא ופי' נגד טבורא שלו וטיבורה נגד עטרה שלו עכ"ל הזהב ושמור זה כי יתישב בזה כמה ענינים מוקשים למבין. כי היכל הזה בסוד הבטן כמ"ש הגר"א ז"ל והוא מושרש בעטרת היסוד מלכות דדכורא ודוק וההי"ב:
היוצא מכ"ז להבין ענין המלכות שהיא בהיכל הזכות וכן דוד מלך ישראל שהוא מושרש בעטרת היסוד כמש"ל קיבל בן שלשים מלכותו ועכ"ז לא נשלם מלכותו עד היותו בן ל"ז שאז מלך על כל ישראל כי אז כבר עלה כל ז"ת דהיכל זה ועלה עד הבינה שמשם המלוכה כמ"ש הגר"א שנפש דוד במלכות ומלכותו מבינה ועיין בכוונת מלך העולם. וכן יוסף נתחזק במלכותו אחרי כלות שבע שני שבע ותחילנה שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף אז אמר להם פרעה כל אשר יאמר לכם יוסף תעשו ועיין במדרש שצוה להם לימול ואפשר שעשה כן להכניע הערלה שכנגד העטרה והבן:
והנה בן ארבעים לבינה כבר כתבנו, אולם כדי מאחר שכל מה שנזכר שם במשנה כולם על ההתחלה נראה לפרש ג"כ בן ארבעים לבינה שמתחיל לעלות אל הבינה והענין שאז נכנס בהיכל אהבה מקום השדיים כמ"ש שם הגר"א ז"ל והוא בינה כמ"ש שעשה לה דדים במקום בינה, כי אם לבינה תקרא. ושם בפרצופי היושר מסתיים יסוד דאמא בחזה כידוע. אולם לפמ"ש לקמן שימי חיי האדם בסוד המנורה שבע קנים וכולם פונים להאמצעי שהוא העיקר ועיין למעלה שהוא ימי עמידה משלשים עד ארבעים. י"ל כי עד ארבעים כולם נחשבים על התחלה העלי' כמו בן עשרים לרדוף שמתחיל לעלות לנה"י וכן כולם עד אמצע שנות האדם כמו קנה האמצעי ומשם כולם פונים לאמצע ונחשבים כולם על הגמר הבן הדברי'. והנה לדרך זה י"ל כי בן ארבעי' כבר קנה הבינה בסוד נקודה דאמצעיתא דהיכל הזכות נקודות הטבור בינה. ובן חמשים לעצה שכבר קנה הנו"ה שהם בסוד העצה כמ"ש אף לילות יסרוני כליותי נו"ה והם בסוד נו"ה דעתיק שהם בהיכל אהבה עמ"ש בבית עולם ח"א בארוכה. ובן ששים עלה לזקנה היכל הרצון ששם הזקנה דיקנא קדישא שסביב הפה ששם כחוט השני שפתותיך ובן שבעים לשיבה בקה"ק וזה נ"ל עיקר. ודע כי המלכות יורדת בבריאה ונעשית שם בסוד עתיק וא"א. ולכן משבעי' שנה עולה כל בחינות ארוך. בן שבעי' לשיבה שעולה לדיקנא ונעשה הזקן לבן כמו בא"א. בן שמונים לגבורות בסוד מוחא סתימאה שהיא מגבורה דעתיק כמ"ש האר"י ז"ל. ולכן בהגיע לגבורות בחזקת שהוא קים כי משם היו מקבלים החיים דורות הראשוני' שקודם נח מחוטמא ששורשה ממ"ס לכן האריכו ימים כמ"ש האר"י ז"ל ע"פ לא ידון רוחי באדם לעולם. בן תשעי' לשוח שעולה לגלגלתא כתר מלכות ושם הענוה כמ"ש בסה"ק במקו' גדולתו שם ענותנותו. בן מאה כאלו וכו' ועבר מן העולם בסוד עתיק שהעתיקו מבריותיו:
דרך שני מצאתי בתז"ח בסופו בסוד היסוד שמשם החיים וז"ל בדף צ' ב' ואיהו יהיב חיין למאן דלית לי' חיין כלל (פירוש לדוד המלך כידוע) עאל לאינון חמש מאה עלמין ונטיל מינייהו חמשין שנין ולא יתיר ואיהו יהיב לבתר עאל לגבי או"א וממה דיהבי לי' יהיב איהו ואשלים לשבעי'. ועי"ש בפירוש הגר"א ז"ל שזהו ביום הששי לחם משנה או"א ולכן עד עשרי' שנה אין מענישין למעלה כי באו"א אין דין כלל ולמטה עד י"ג שנה כי אמא מתפשט ז"ת למטה עכ"ל וסדר זה ממעלה למטה **(הנה דרך זה של רבינו הגראז"ל יש להשוות מעט עם דברי רבינו האריז"ל כי עד כ' שנים מקבל האדם צלם דאו"א אפס כי הוא להיפוך כי לפי דברי האריז"ל עד י"ג צלם דאמא ועד כ' מקבל מוחין דאבא ולפי דברי הגראז"ל בהיפוך עד יוד מאבא וגם חב"ד דאמא נכללין באבא וזין דאמא עד כ'.)** ונ"ל עפ"י דבריו בן ה' למקרא ובן עשר למשנה עפ"י מ"ש האריז"ל בפע"ח שער הפורים כ' תורה שבכתב באבא ותורה שבע"פ באמא לכן מקרא בעשר שנים הראשוני' ומשנה בעשר השניים ובן י"ג מתחילים ז"ת דאמא כמ"ש הגר"א ז"ל נעשה בן מצוה בסוד הדעת ז"ת דאמא כמ"ש הגר"א בס"ד ואז בא גם היצ"ט חסדי' דדעת שמתחלה לא היו לו רק גבורות ובן ט"ו בת"ת דאמא מקום התורה לתלמוד לידע כל הלכה על בוריו ות"ת דאמא בכתר דזעיר. ובן י"ח יגיע להוד דאמא שהוא מתלבש בבינה וגבורה והוד דזעיר מקום המלכות ושורשה. לכן צריך לישא אשה בעת ההיא. בן עשרים לרדוף אחר המצות בסוד החסד אברהם אוהבי. כמ"ש בתורה כ"פ וירא וירץ לקראתם. ואל הבקר רץ אברהם והכל מחמת האהבה. בן שלשים לכח וגבורה. בן ארבעים לת"ת ששם בחזה יסוד דבינה. בן חמשים לנו"ה כליות יועצות. בן ששים לזקנה ליסוד שהוא מזקן עליון ותחתון הדרת פנים זקן כי סריס אין לו זקן כידוע והוא מבן ששים עד שבעי' והוא שבעין שנין ואם חי יותר הוא בחסד עליון מג"ר ואפשר פירוש הנותר כמו לדרך א' והנה ב' הפירושי' הם באו"ח ואור ישר וכן זיוג ההיכלות דבריאה עם האצילות כי ביוצר אנו הולכי' ממטה למעלה עד האצילות ומשם יורד השפע ומוחין ממעלה למטה עד שפוגשין זא"ז בהיכל קה"ק שנכלל באצילות. וכן הוא בחיי האדם במצותיו שעושה כל ימי חייו מעלה מ"נ מתתא לעילא ומוריד מ"ד מעילא לתתא עד יום מותו שאז כעשה היחוד מכל המצות שעשה כל ימי חייו כידוע:
ויש לי עוד פירוש קרוב להנ"ל בסוד שבע קני מנורה שביארו הקדמוני' על חיי האדם וסדרן של הקנים ביאר בזוהר בהעלותך ועיין ביהל אור בסוד שם ע"ב. ע' וב' דאו"א ז' קשרין אבא ברישא. אמא באמצעיתא והוא משלשים עד ארבעי' לבינה, וסדרן ממטה למעלה עיין שם שהם, מלכות, יסוד. נצח והוד, בינה, ת"ת, חו"ג חכמה ותוכל לפרש מעצמך הכל כמו לדרך הא' ואין צורך להכפיל הדברי'. ודע כי המנורה רומזת על אמא עילאה ויש במכורה מ"ט דברים כנגד מ"ט שערי בינה שהם כ"ב גביעים ט' פרחים י"א כפתורים בסוד שם מ"ב בבינה ועם ז' קנים מ"ט. והם עין פנים ומ"ט פנים שבתורה והחילוק כי זה זין פעמי' עשר עם ג"ר, וזה זי"ן פעמים זי"ן ומשם שנות עבודת הלוים עד חמשים שנה מגבורה אבל אח"כ מתבסמיך ונשבר תוקפי' כמ"ש הגר"א ז"ל בליקוטים והעולה מזה כי שנות עבודת הלוים בחמשים שערי בינה משם מ"ב שהוא בגבור' עם כללות ז' שמות ושער הנון הרי חמשים ושנות חיי האדם משם ע"ב חסד האור כי טוב, ובזה אצא בכי טוב, ביום שנכפל בו כי טוב, והשי"ת יעזרנו ע"ד כבוד שמו שלא יאמר פינו ולא יכתבו ידינו דבר שלא כרצונו חלילה. וכשם שעזר לנו השי"ת לסיים ספר זה כן יזכינו להחל ולסיים עוד ספרים אחרים ולהשלימם בכי טוב בהנל"כ ולאע"י: