אור ברסלב
בנין שמואל בתי הנפש › כח

בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא

בתי הנפש · כח

כז

ונתחיל לבאר ברכה עשירית בונה ירושלים בעהשי"ת נגד נושא עון ומקודם נבאר ג' אלו נושא עון ופשע, וחטאה, ובי"ג דמיכה תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו וביארנו למעלה שהשבועה היתה בעקידה והיא נגד יצחק ונלפע"ד לפרש עפ"י מ"ש הגראז"ל בליקוטים ע"פ אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו שהם אותיות השלישית מאבות ר' מאברהם ח' מיצחק ק' מיעקב והם ר"ת חטא רשע. קשי שהוא עון ורשע הוא פשע וחטא שוגג לכן יצחק הוא דין ואין מכפר רק שוגג ואברהם חסד אף הפשע ויעקב מכפר העון שהוא קשי לכן נגד תתן אמת ליעקב הוא נושא עון. ונגד חסד לאברהם הוא ופשע, ונגד אשר נשבעת יצחק הוא וחטאה כנ"ל ואפשר לומר עוד שנושא עון שבי"ג דמיכה שהוא מדה שני' אינו כמו נושא עון די"ג דמשה שהיא העשירי. ששם פירושו שנושא העון ומסלקו לצדדין כי המדה ההוא לפי דרכינו עוד למטה בנצח דדיקנא אבל נושא עון דמיכה שהוא לפ"ד למעלה בבינה או בבינה דא"א שם נושא עון ומוחלו לגמרי וא"ש ההי"ב. ודע לפמש"ל הנה נתחלפו כאן יעקב ביצחק. ויהי' יעקב בגבורה הוא בינה ויצחק באמצע כמ"ש הגראז"ל שתיקון ג' ה' ז' י"ב בקו האמצעי עיין למעלה מ"ש ע"ז. והנה ג' מדות אלו הם ג' צרופי הה"י אחרונה של השם והם לפי דרך הב' הה"ה בג' מקומות שהמלכות נדבקת בקו האמצעי בדת"י ולפי דרך הא' שמדות אלו בחב"ד עליונים הם ג"כ נכללים במלכות כמש"ל בשם הגר"א שם שג' אלו אינם שורים על הז"א רק כשהוא עם נוקבי' והיא איומה כנדגלות שוה לג"ר. לכן תראה כי ג' ברכות אלו כולם בסוד המלכות בונה ירושלים. את צמח דוד. שומע תפלה. והבן ונבאר אותן בפרטות הנה בונה ירושלים נלפ"ד נגד החוטם. והנה החוטם ידוע מהאר"י ז"ל שהוא מלכות דגלגולת ותהלתי אחטום לך וכן לדעת הגר"א ז"ל עטרת היסוד. והפה מלכות נוקבא דז"א עיין בע"ח ובס"ד להגר"א ונלע"ד שהוא בסוד לאה ורחל כי לאה נכללת בדכורא בדלת דאחד. ובשכ"מ נגד רחל פרצוף בפ"ע כמ"ש הגראז"ל. והנה האריז"ל כתב כי ירושלים נגד לאה. לכן נגד החוטם מבקשים בונה ירושלי'. ונגד הפה שומע תפלת כל פה רחל וכן לדרך הב' ג' אלו בדת"י הנה בונה ירושלים בדעת ששם מקום לאה ירושלים ושומע תפלה ביסוד ששם רחל ואת צמח בת"ת ששם עקבי לאה וכתר רחל ושם שורש דוד המלך בכתר מלכות בלב דזעיר וביסוד דבינה לכן מבקשים את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח. והנה בחוטם ידוע שורש הגבורות וכן ירושלים היא דינים כידוע ושם הוא מסירת נפש על קד"ה להמתיק הגבורות וכבר ביארנו המצוה למעלה בברכה שני' קיבה ישינה ואף נעור כי בקיבה בחינות מס"נ למיתה ובחינות שינה אחד מס' במיתה והוא בחינות קטנות אבל בחוטם בחינות מס"נ על קידוש השם בחינות גדלות כמ"ש והתגדלתי והתקדשתי לכן אף נעור עיין למעלה ובזה תבין ג"כ שייכות המצוה הזאת לברכת בונה ירושלים כמ"ש תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים עירך. והנה החוטם עם הקנה משמשין כאחד כי ההבלים הולכים מן החוטם לקנה וכן להיפוך מהקנה לחוטם וביארנו למעלה כי בשית עזקאין דקנה בחינות הק"ש ובזה תבין ענין מס"נ על קידוש השם בק"ש כי ענינם אחד. וכן הקנה עם הריאה שמקבלין זה מזה וביארנו למעלה בריאה סוד התורה ולכן גם בק"ש שהוא בקנה יוצאין ידי לימוד תורה ובאהבה רבה יוצאין ידי ברכת התורה כמ"ש בירושלמי:

והנה מדה זו תתן אמת ליעקב נגד החוטם כמ"ש בתיקונים כ"פ כי עינים ואזנים ו"ה שבשם וחוטם ואו ופה מלכות ומדת יעקב ת"ת וא"ו שבשם, ופה מלכות נגד יצחק כמו סעודתא דחקל תפוחין קדישין שהוא נגד יצחק ובזה רוחנו טעם התחלפותן חוץ ממש"ל. ונבאר ברכה י"א את צמח דוד נגד חסד לאברהם, ופשע, וכבר כתבנו טעם לזה למעלה לדרך הב' שהוא שורש המלכות נגד הת"ת ששם מושרש דוד המלך, והנה בי"ב אברים ביארנו שהוא נגד הלשון, ובמצות נגד מילה כי ברית הלשון וברית המעור מכוונים זה נגד זה כידוע, ויש גם בברית הלשון מצות מילה כמש"ל בסימן י"ט בשם הבעש"ט ז"ל בענין חשמ"ל שצריך לחשות מקודם ולימול את ערלת הקליפות הדבוקים בו ואח"כ למלל כמו בברית המעור שאין מתגלים החסדים עד אחר המילה. לכן מדה זו חסד לאברהם כמ"ש והוא יושב פתח האוהל כידוע האי חסד אתגליא בפומא דאמא בעטרת הברית שנתגלה ע"י מילה ופריעה ועיין בגלגולים בסופו ענין שורש דוד בעטרת היסוד בסוד מי בראש וא"ל הקב"ה בן ישי בראש כי ירבעם מבני יוסף ביסוד ודוד בעטרה ראש היסוד עיי"ש וכן כתב הגר"א ז"ל בס"ד כי דוד בעטרת הברית ולכן אמר סבוני וכו' כי אמילם ג"פ נגד מילה ופריעה ואטופא דדמא ג' ערלות על הברית ותבין ענין ברכת את צמח דוד התלוי בלשון ובמילה. ודע כי כל מ"ש הכל הולך למקום אחד כי ג' בחי' המלכות שכתבנו ג' ההי"ן אף שכתבנו שהם ג' מקומות שהמלכות נשרשת בקו האמצעי הנה עקרם במלכות עצמה בדת"י שלה וידוע כי בקומת המלכות שקומתה עד החזה דזעיר יגיע עטרת יסוד דזעיר נגד לבה כמ"ש האריז"ל [לאו דוקא רק בטבור כמ"ש לקמן בבית עולם סימן א' אולם גם כתר מלכות שבמלכות מגיע שם עיין מ"ש האריז"ל על ענין שכתר מלכות גדול מכתר דזעיר]. והנה מדת ונקה הוא מלכות שבמלכות ג"כ פרצוף בפ"ע וקומתה עד חצי המלכות עד לבה ששם מסתיים יסוד דז"א. והנה שורש דוד עיקרו במלכות שבמלכות כמ"ש הגר"א ז"ל בסוף הליקוט מענין עולם שנה נפש והוא אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה לכתר וע' מש"ל במדת ונקה שהיא מלכות שבמלכות ועולה עד הכתר, והנה לפ"ז שורש דוד בשלשתן בכתר מלכות שבמלכות. ובחזה ציון ת"ת שבמלכות שכנגדה ובעטרת יסוד דזעיר המסתיים שם. ותבין בזה כמה דברים שסותרים זא"ז וא"ש ההי"ב (ונבין בזה ג"כ מ"ש הגר"א ז"ל בס"ד שמדת ונקה נגד יוסף חודש העיבור וי"ב נגד י"ב שבטים י"ב חדשים במלכות) ועיין בהרמ"ז פ' ויגש ר"ו כיוצא בזה במלכות עצמה. והנה החתימה הוא מצמיח קרן ישועה כי קרן הוא במלכות קרנא ביובלא איתעטר כמ"ש בסוף ס"ד ומשם הישועה ה"ג המושיעם את הנערה כוס ישועות:

ונבאר בע"ה ברכה י"ב שומע תפלת כל פה ובמצות נגד תפלה ובאברים נגד פה. ובתיקוני דדיקנא וחטאה שהיא הפה. והכל מבואר ואין צריך שום פירוש והנה לדרך הב' יהי' תקון זה נגד שורש המלכות ביסוד מיל"ה בגי' פ"ה או ביסוד המלכות עצמה פה שלמטה כידוע ולדרך א' הוא בכתר. ולפמ"ש בסימן כ"א שהם חב"ד דבתר נושא עון בגרון. ופשע במוחא חסד. אשר נשבעת נגד הפה דעת מכריע ביניהם, הכלל העולה כי לכל הדיעות הוא נגד הפה והנה בס"ד כתוב כי ששה תיבות שבבראשית עד והארץ נגד תיקוני דגלגולתא ומן הארץ היתה עד המים י"ג תיבות נגד י"ג דדיקנא. והארץ לאו בחושבנא עיי"ש. והנה אחרי שביארנו י"ב איברים נגד תיקוני דדיקנא נבאר בקיצור שרשם בפסוק זה. ונאמר כי הנה ביארנו ו' אברים תחת החזה וששה למעלה. והנה הושט אע"פ שהוא למעלה אעפ"כ משמש לאברים התחתונים לכן נחשב אותו למטה והם היתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום שבעה תיבות נגד ושט כבד מרה טחול קורקבן קיבה כליות. ונראה כי תוהו ובוהו וחושך ידוע שהם ג' מרות כמ"ש הגר"א ז"ל באדרת אליהו בראשית והם תוהו ירוקה במרה. ובהו לבינה נגד כליות או נגד הכבד. וחושך שחורה בטחול. וכ"ז קודם שבא הרוח שהוא למעלה מהחזה אבל אח"כ ורוח א' מרחפת על פני המים והנה תיבת המים כתב שם הגר"א שהוא נגד תיקון י"ג ונקה והוא סוד המים שקדמו לעולם ולדברינו הוא נגד הלב, ורוח הוא הקנה, אלקים החוטם ששם מתגלים הגבורות, מרחפת בריאה המרחפת על המים שבלב והוא הדם. על פני הוא לשון ופה שהם פנים של הלב כי הפה מגלה מה שבלב כמ"ש בספרים כי הלשון קולמוס הלב וכן הפה ודוק. ואם תתבונן מ"ש למעלה בסימן כ"א בהג"ה ע"ד האר"י ז"ל זי"ן מדות הראשונות מחכמה סתימאה והאחרונות מגלגולתא ואוירא, תבין ענין הששה מדות ורוח א' מרחפת על פני המים מסוד האוירא שהוא רוחא והבן.

ואודה לד' על חסדו אשר גמלנו לפרש הי"ב ברכות שבשמ"ע והראנו שכר טוב בעמלי כי אחר כתבי זאת מצאתי עתה דברי רבינו קודש הקדשים האריז"ל בשער היחודים ביחוד מה רב טובך וכתב כי טובך בגימ' ל"ז כמנין הב"ל מילוי ס"ג והוא הבל היוצא מן פה דא"א ומלביש לז"א והוא נגד תיקון י"ב וחטא"ה בגימ' ל"ז אשר נשבעת לאבותינו והוא הבל המקיף לאבהן ונגד ברכה י"ב שומע תפלת כל פה, הרי לך שי"ב דשמ"ע נגד י"ב תקוני דדיקנא ושומע תפלה בסוד הפה:

תוכן העניינים

בנין שמואל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה