אור ברסלב
בנין שמואל בתי הנפש › יח

בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא

בתי הנפש · יח

יז

והנה אביא בכאן דברי הגראז"ל בלשונו הזהב ואפרש אותם בפירוש קצר במוסגר כי אין רצוני להאריך בזה ומקודם אומר לך כי חשב שם ג' כחות כלליות במרגיש שהם המרגיש ומתעורר ומניע והם לפע"ד ג' נר"ן שברוח והם מתפשטים לפע"ד במוח ריאה לב כמ"ש בתיקונים הבאתי למעלה. ואולם נפש הצומחת היא כללות הנפש והיא למטה מהחזה הגם שהיא מתפשטת בכל הגוף רק כי שם עיקר מקומה ומשם מתפשטת בכל הגוף. ובזה יתורץ לך ג"כ כי הלא ידוע מ"ש הגראז"ל בכמה מקומות כי הרוח סובב הולך ונפש כל כבודה בת מלך פנימה וכן השמים סובבים והארץ לעול' עומדת. וכן בזיוגא אשה קרקע עולם א"כ למה המניע בנפש ולדברינו א"ש כי היא נפש שברוח והוא נגד היסוד כמ"ש הגר"א בתז"ח פ"ה א' שנר"ן שברוח המה דעת ת"ת ויסוד בנפש עיי"ש וסוד התנועה בלב שכתוב שם הוא עיקרו בדם שסובב כל הגוף ומקורו בלב והוא בלב כמ"ש בספרי' שריאה ולב יעקב ויוסף ת"ת ויסוד והוא ג"כ ענין נפש החיונית שהוא בלב כמו שנקרא היסוד חי וקיים וכל החיות תלוי בו ויש שם שני בחי' ב' חללים כמו שידוע בספרי הרפואה שבחלל אחד מקבל הדם מהגוף ובחלל אחד מחזירו בסוד יוסף ובנימין צדיק עליון ותחתון צדיק דעייל בה ודנפיק ממנה. ועיין עוד בזה לקמן בבית הקרבן ח"ב פרק ה' והדם הוא מתפשט עיקרו בחיצוניות הגוף בסוד בנימין רוחא דשביק בה בעלה ולכן אין מחזיקין דם בבני מעים רק בריאה ולב שלשם הולך לקבל רוח חיוני:

**(והנה הם בכללות ב' כחות בגוף ב' בנות לוט הנזכרי' בזוהר במדה"נ וירא כמ"ש בע"ח בסופו שם כללות המרגיש ומתעורר נפש המתאוה והיא הבכירה והצעירה היא הצומחת והמחזק הגוף והוא כמ"ש כי ג' אלו מרגיש ומתעורר ומניע היא נר"ן שברוח והצומחת נוקבא והם מתפשטים ג"כ למטה בעצמות ובשר הבלי דגרמי ועצבוני דבשרא נגד לאה ורחל בקדושה עצם מעצמי ובשר מבשרי ולדעת הרמ"ע שהצלם מיצירה יהיו כל אלו מעשי'.)**

ונחזור לדברי הגר"א ז"ל. וז"ל שם כחי היסודות י' וד' ג"ר ההעדר וחומר וצורה [העדר כתר אין. חומר חכמה חומר קדמון. וצורה בינה עולם הציור] **(ושקר נחלו הפילוסופים באמרם כי הצורה זכר וחומר נקיבה דהרי אדרבה החומר קדמון שהוא עצם הויית הדבר עומד תמיד והצורה מתחלפת תמיד. והם)** וז' תחתונית חומרי אמ"ש ג' [חג"ת] וצורות אמ"ש ג' (כה"י) ועפר א' [מלכות] וד' איכיות חם ולח וכו' הרי י"ד כחי הצומח ג' הזן ומגדל ומוליד ובזן ה' המושך ומחזיק ומעכל ומבדיל ודוחה הרי יוד [היינו כי היסודות י"ד כוחות וששה כחות בצומח הרי יו"ד עשרים] כחי החי ומדבר ג' המרגיש ומתעורר ומניע [נשמה ורוח ונפש] ובמרגיש ט"ו ה' חושים ויו"ד בפנים (נגד י"ק שבשם כי יש במרגיש כל שם הוי' כ"ו כחות ובמניע י"ט כנגד המילוי של שם מ"ה) שהם ג' הדמיון (חכמה) והמחשבי (בינה) והשכלי (כתר) (והם ג"כ מוחין דקטנות ויניקה וגדלות) ובכל אחד ג' בדמיון המשתתף (חכמה) והמדמה (בינה) והשומר (דעת) ובמחשבי הציורי והמחשבי (חו"ב שבבינה) והזוכר (דעת) [והנה לפי"ז הוא שמור בחכמה וזוכר בבינה אבל למטה נתהפכו זכור בז"א ושמור בנוקבא כי אבא יסד ברתא וכן כתב באות תפילין כמ"ש לקמן] ובשכלי העיוני והמעשי ובמעשי ב'. המחשבי והמלאכותי העיוני להשכיל הנמצאים בצורתם המופשטת והמחשבי לחשוב בתקנות האדם מה שצריך לו והמלאכותי לחשוב המלאכות איך לעשותם. והנה העיוני והמלאכותי שניהן חוץ לאדם אלא שזה בצורה וזה בחומר המלאכות, והמחשבי באדם והם נגד ג' חלקי עולם. שמים וארץ ואדם. ונגד נר"ן תקנות האדם ברוח ומלאכות בנפש והעיוני בנשמה והוא השכלי. והן נגד ג' חלקי התורה תורה ומדות ומעשים. ובהן עיקרן של ג' חלקי שכלי הנ"ל כי כל התורה הוא רק בעיוני לא בחומר הדברי' והעשירי היא השערה ן [הרי נשלם יוד דשם הוי'] וה' חושים נגד בינה ה' דשם הוי' [ד' של הי נגד ד' חושים ראי' שמיעה ריח דיבור והיוד של ההי נגד חוש החמישי חוש המשוש ודע כי חוש זה אף שבערך חושים העליונים נחשב לאחד אבל למטה נתחלק לד' עשי' הליכה ימין ושמאל כמ"ש בתיקונים ידין לדרום רגלין לצפון מישוש ונענוע בגוף ת"ת ושימוש בברית הי אחרונה והן נגד ד' דאדני והיוד חושים בפנים במוח חכמה וה' בחוץ בגלגולת בינה] ובמתעורר ג' החפץ השכלי [נ"ל שהיא מלכות הפנימית ששורשה בעטרת יסוד דא"א רצון העליון] והתאוני וכעסני [ו"ה דשם הוי' לכן בתאוני ששה ובכעסני חמשה) ובתאוני ששה ג' וחילופם אהבה שנאה [חו"ג] חמדה גיעול [נו"ה] הנאה ועצב [ת"ת ויסוד כי הי' תחלה מלאכי שלום ועתה מר יבכיון ונמשך העצבות כמ"ש הגר"א במ"א] ובכעסני חמשה יאוש יראה אבירות וכעס [וכולם לעבודת השי"ת שצריך להשתמש בכולם והנה עד הכעסני כ"ב כחות נגד כ"ב אותיות ובכעסני חמשה נגד ה"ג מנצפך) ובמניע ג' מיישר ומצוה ומשלים הציווי. ובמיישר ג' וכולן אל המרגיש. לדמיון ולמחשבה ושכל (כח"ב דידה) ובמצוה ג' וכולן למתעורר לתאוני וכעסני וחפץ השכלי (חג"ת שלה) ובמשלים י"ג התנועה שעיקרה בלב וי"ב חושים וכו' ובמרגיש ומתעורר הוא השם (פירש כ"ו כחות) והחפץ השכלי כוללם ובמניע מילוי השם סוד אד"ם וחוה עיי"ש עכ"ל הזהב.

וכן כתב לקמן באות תפילין וברעיא מהימנא בראשית י"ח שהתפילין הוא סוד ד' פרשיות ד' חושים שחוזרים למוח החכמה ובחכמה ג' המשתתף והשומר והמדמה ונכללו החושים ג"פ והם י"ב מזלות שבחכמה ואח"כ הולכי' שני רצועות סביב הראש לימין ושמאל שהוא הציור בבינה לעשות כן או בהיפוכו ואח"כ נקשרות בעורף אחורי הראש והוא הזוכר (אזיל לשיטתו בס"ד שהדעת ז"ת דבינה והבן עיין למעלה) והוא קשר של תפילין דעת שהשיג משה רבינו. ותפילין של יד הוא החוש החמישי ומתפשט בכל הגוף ובו נכללות ד' חושים שסימנם מעש"ה. עשי' הליכה שימוש מישוש ד' אותיות אדנ"י וחוזרות ללב לכן הוא בבית אחד עיי"ש ודע שיש עוד ד' חושים נזכרין בס"י שינה הירהור רוגז שחוק שהם י"ב עם הח' הנזכרין אבל אינו סותר זה כמ"ש הגר"א בס"י שהד' הנ"ל הם מסוד אקי"ק המקיפים וראי' ושמיעה ריח דיבור, הוי', וד' חושי מעש"ה אדני סוד שם של י"ב כמ"ש האר"י ז"ל ומקומם ג"כ בראש שינה בעינים כמ"ש אם אתן שנת לעיני וחבלי שינה על עיני, והרהור באוזן ג"כ ששם המחשבה בינה באוזן. ורוגז בחוטם כמ"ש עלה עשן באפו וכדומה ששורש הכעס בחוטם ושחוק בפה או בגרון. ודע והבן כי כל ד' אלו למעלה משכל האדם בסוד המקיפין כי ע"י שינה עולים המוחין למעלה ומתחדשים שם כידוע. וכן ע"י ההרהור עולין המוחין למעלה אל המקיפין ומביא משם שכל חדש. וכן ע"י כעס או ע"י שמחה שהוא שחוק. יוצא ג"כ האדם מגדרו ונתעלה למעלה לטוב או למוטב וז"ס מ"ש בזה"ק שע"י כעס עוקר נשמתו חלילה. ודע שכל החושים האלו המה במרגיש אף הד' התחתוני' שסימנם מעש"ה. וה"ס המוחין המתפשטין עד המלכות תפלה ש"י. לכן היא כנגד הלב והיא בחינות מוחין ונשמה כי כל ההרגשות עולין אל המוח מאתו באים ואליו ישובון:

אבל תנועות הפעולות האלו הוא בי"ב של המניע שהוא בסוד נפש כמש"ל וג"כ בסוד תנועות אברים הפנימים שהם י"ב כמ"ש לקמן ונמצא שהם י"ב תנועות חיצוניות ופנימיות ועם הנ"ל תבין סתירת ב' פירושי הגראז"ל בענין הי"ב חושים הנ"ל כי בס"י סדר קדשים מ"א שם פירש לפי סדר הנפש ע"ד האריז"ל אבל במ"ג כתב הסדר הנזכר למעלה בכאן בסוד אקי' הוי' אדנ"י והוא בבחינות המרגוש **(יאמרו שהוא דוגמת אשה מנאפת אשר תחת אשה תקח את זרים והם בנפשם דיברו. ולא כן בנ"י עם קרובו כ' באמת נשמתם בסוד חומר פשוט עצם נבדל נברא קודם הבריאה והצורה בסוד הצלם מתחלפת תמיד מסוד הנצוצין שאין ניצוץ יום זה דומה לחבירו לכן הצלם מבריאה בינה כמ"ש למעלה והבן. ועיין ביונת אלם פרק ג':)** שהוא נגד רוחא רק שהוא בחינה תחתונה מאוד נגד נר"ן העיקרים למעלה. ואעפי"כ הוא בצלם ודיוקן הרוח כאשר תראה שהמשיל בו הגראז"ל את הרוח. והנה סידרן הוא ראובן ושמעון לוי יהודה. בראי' שמיעה וריח ודיבור. וכן יששכר זבולון יוסף ובנימין שינה והירהור רוגז ושחוק (הטעם לכ"ז עיין שם בביאור הגראז"ל בס"י כי אין רצוני להאריך) וד' בני השפחות נגד ד' דאדני שהם מעשה ושימוש ומישוש והילוך. ונראה כי כן גם סדר החדשים והוא מ"ש בזוהר שתמוז ה"א אחרונה נגד יהודה והבן:

והנה סדרן נראה כי יששכר הירהור וזבולון שחוק כמ"ש שמח זבולון בצאתך. רוגז בחוטם נגד יוסף. ושינה בנימין חדר המטות. וד' דגופא י"ל הסדר מעשה בגד כמש"ל. והילוך בנפתלי אילה שלוחה כמ"ש הגראז"ל שם. ומישוש בדן ת"ת גופא לכן הי' דן ראש הדגל. ושימוש באשר כמ"ש בזוהר מאשר שמינה לחמו והוא יתן מעדני מלך שפירושו על היסוד כידוע. כנלע"ד לפרש לפי דרך של הגראז"ל. ונלע"ד שהם נגד הי"ג מצות הנזכרין בר"מ פנחס רנ"ז והם ציצית. תפילין. ק"ש. ותפלה וי"ל שהם נגד ראי' שמיעה ריח דיבור כמ"ש בתיקוני' כ"פ שהם ד' אותיות השם ציצית בחסד כמ"ש והוכן בחסד כסא כי ד' כנפות הציצית בסוד ד' חיות הכסא ויתבאר אי"ה במקום אחר. והוא בחינות אהבה ראי' כמ"ש וראיתם אותו ותפילין בגבורה שור שמיעה שפירושו של שמיעה הוא הבנה קבלת מוחין דבינה בחינות תפילין. ק"ש בז"א ריח ותפלה מלכות דיבור הכל ידוע. וד' מצות דוגמת אלו רק יותר פנימים והוא בסוד המקיפים בינה אהיה והם אהבה יראה יחוד ותורה והם נגד שינה הירהור רוגז ושחוק. ונגד ד' דאדני מעש"ה הם ג"כ ד' מצות שבת מועד מזוזה ומילה שבת נגד עשי' לא תעשה מלאכה. מועדים ברגלים כי המה ג' רגלים. מזוזה בת"ת כמ"ש האריז"ל נגד מישוש. ושימוש ביסוד מילה. ואנכי כוללם והיא מצוה הי"ג. הרי נתבאר כל כחות האברים הפנימים שהם מוח ריאה לב. או מוח לב כבד ובהם כחות פנימים מרגיש ומתעורר ומניע ונפש הצומחת. ודע כי כתב הגראז"ל בזוהר חדש שה"ש שהי"ב המוזכרים בגמרא המה לבד המוח והלב ויהיו לבא ומוחא חו"ב וי"ב אברים בדעת ששם ה"ח וה"ג וב' עיטרין. ואף שכתבנו שהם ג' מוח ריאה לב. כבר כתב הגראז"ל בתיקון כ"ה שהג' הנ"ל נחשבין לפעמי' רק לב' מוח ולב עיי"ש:

ומעתה נבאר כחות הי"ב אברים המוזכרין בגמרא ברכות והשי"ת יעזרינו ע"ד כבוד שמו ונתחיל לבאר בעהשי"ת בד' בחינות. הא' י"ב אברים עם הלב והשני י"ג מדות הרחמי'. והשלישי י"ב ברכות אמצעיות שבתפלה עם ברכת המינים י"ג. והרביעי המה י"ב מצות פנימים הנזכרין בזוהר יתרו שהם י"ג עם מצות המילה וגם מצות אנכי כמו שנבאר אי"ה. ונתחיל בתפלה הנה כבר ביארנו שיש בגוף ג' בחינות ג' אמש שבהבלים וז' איברים חיצונים. וי"ב פנימים והם כנגד ג"ד שבתפלה כמ"ש הגר"א ז"ל בכ"מ שהם ואו ברכות ראשונות ואחרונות שבתפלה וי"ב אמצעיות. ונגד הג' אמ"ש הוא יב"ק יחוד בק"ש קדושה באתה קדוש וביוצר אור וברכה בברכת ק"ש ותפלה וכן כתוב בתיקונים בתיקון יוד כ"ב ח' שג' ראשונות שבתפלה ברכה ראשונה בחסד שני' בגבורה ב' זרועות ואתה קדוש הראש וי"ב אמצעיות י"ב גבולי אלכסון שבת"ת גופא [והמה ג"כ נגד הי"ב אברים שבגוף פנימיות הגוף דעת מלגאו] רצה ומודים כו"ה שים שלום יסוד ונכלל בו הגוף וכן כתב האר"י ז"ל, ודע כי מחמת שת"ת כחלק בכאן לי"ב אמצעיות לכן השלים מקומו הראש שהוא בחי' דעת שורש הת"ת כי הת"ת נחשב לפעמי' למעלה מחו"ג וכן בהיכלות היכל הרצון ת"ת הוא בחינות ראש כמ"ש הגר"א ז"ל בהיכלות והוא בסוד עליות הת"ת למעלה, והנה במ"ש כאן יתפרש לך מ"ש האר"י ז"ל שבג' ראשונות שבתפלה הוא בחינות חיבוק גופא בגופא ובי"ב אמצעיות נשיקין, והנה הנשיקין בוודאי יותר גדולים מחיבוק ולפי הנראה לעינים כמדומה שברכה ראשונה יותר גדולה מהי"ב. אולם במ"ש תבין כי הי"ב נגד איברים פנימים שמשם הנשיקין רוחא ברוחא. ועיין בזוהר ויקהל ר"א בגופא אית תריסר שייפין דקיימין בעובדא דגופא וכו'. ואית תריסר שייפין פנימאין לגו מן גופא לאתתקנא בהון תיקונא דרוחא וכו' צלותא דב"נ איהו תיקונא דרוחא וכו' עי"ש הרי שהתפלה נגד י"ב אברים פנימים תקונא דרוחא וכמ"ש בשם הגראז"ל שאברים פנימים נגד היצירה בחינות רוח:

והנה כבר כתבנו כי גם בג' רישין דא"א יש בחינה זאת עיין בסימן י"ג ותבין כי גם שם יש דרך זה דגלגולתא בינה נגד ז' איברים חיצונים וי"ב דדיקנא ששורשה ממ"ס חכמה איברים פנימים וג' דאוירא ג' אמ"ש יב"ק הרי נתבאר לך איזה שייכות יש לי"ב שבתפלה עם י"ג מכילין דרחמי ועם הי"ב איברים פנימים. והנה לפמ"ש בתיקונים שברכת אתה קדוש אינה נגד הת"ת למטה רק כנגד הראש נרא' כי בשורשם בז' תיקוני גלגולתא כן הוא ולפי סדר הגר"א בס"ד בז' תיקוני גלגלתא יהי' ברכת מגן בקרומא חסד ושני' בעמר נקי גבורה שמשם גבורת גשמים בסוד הטל הנוטף משם כמ"ש במ"א ואתה קדוש נגד גלגלתא בעצמה סוד הראש ודע"ת כמש"כ שם הגר"א וידוע ששם הקדושה בסוד הארחין והנימין קדוש יהי' גדל פרע וכו' וי"ב אמצעיות בת"ת שהוא המצח ששם הרצון בעת רצון עניתיך לכן הותר שם לשאול שאלותיו וג' אחרונות נה"י נגד עינים וחוטם עי"ש בס"ד דרך הגר"א שם ותבין ועמ"ש בסימן י"ג:

תוכן העניינים

בנין שמואל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה