בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בתי הנפש · יא
והנה כל ענין ספר יצירה כתוב שם בביאור הגראז"ל שנתקן על בחינות רוח ונפש עיי"ש בארוכה כי יש בנפש כ"ב אותיות שהם הג' וז' וי"ב המוזכרים שם בס"י ויש ע"ס דרוח הרי ל"ב. ולכן התחיל שם בס"י בשלשים ושתים נתיבות וכו' וה"ס אותיות ונקודות כי אותיות כ"ב ונקודות יוד הרי ל"ב ויש עוד י"ג טעמים והם בחינות נשמה ס"ה בגימ' שם מ"ה ואולם בס"י לא דיבר מן הנשמה רק מרוח ונפש. עיי"ש בארוכה. והעולה מכ"ז כי הכ"ב המוזכרים בס"י המה בסוד הנפש כ"ב אותיות והיא בסוד הדיבור שהיא באותיות ומחולק לג' אמ"ש זי"ן כפולות חכמה עושר זרע חיים וממשלה שלום וחן וי"ב פשוטות שיחה הרהור וכו'. אבל הרוח המה העשר ספירות שהזכיר שם מקודם. והנה כבר כתבנו שעיקר העבודה בסוד הרוח והוא בא לתקן את הנפש כמ"ש הגראז"ל אבל הנפש בחינות הזמן של אדם ומזלו ובה תלוי כל טובת האדם בבחינת קיבול שכר בסוד שם ב"ן כמש"ל והיא מקור הברכה. ולכן בב"כ שם נכלל כל הששה ברכות שבס"י כמ"ש הגראז"ל בביאור על ברכות שיברכך וישמרך חכמה ועושר. יאר ד' ויחנך חיים וממשלה. ישא ושלום המה זרע ושלום עיי"ש. ולכן בב"כ כתוב כ"ה תברכו שהיא השכינה מקור הברכות. ובזה ניחא שלכן הז"ס שבנפש בס"י המה רק בחינות קיבול שכר ברכות חכמה ועושר וזרע וכו':
אבל הע"ס שהם ברוח ששם העבודה שמה המדות לעבודת השי"ת חסד לאהוב השי"ת ולהתגבר נגד היצה"ר ולפאר להשי"ת וכן כולם וכן החושים שבתיקונים כולם על עבודת אותו אבר ראי' בעינים ושמיעה באזנים ריח בחוטם ודיבור בפה וכן חושי המעש"ה אבל החושים שבס"י אינם רק בחינות המזל שדבר זה תלוי באבר זה כמו שיחה ברגל ימין תשמיש במרה ריח בדקין וגם טעמם נעלם כמ"ש בגמרא שמש ידע מבואו ירח לא ידע מבואו שיש לה דרכים נסתרים ומיושב קושיא ט' ויו"ד. וכן קושיא הי"א תירצה הגראז"ל בעצמו בתיקונים תיקון ס"ט שבתיקונים איירי בגוף שהוא בחינות חסדים לכן שם מים בראש. ואש בלב ובס"י שמיירי בנפש שהיא בחי' גבורות לכן שמה אש בראש מים בבטן והם כר"ן כידוע. וכן כתב בתז"ח דף ע"ט ב' כי כל ענין ס"י הכל על הנפש כ"ב אותיות ואולם הע"ס שהם בסוד הרוח ביאר שם בס"י מקודם לזה. אחת דברי א' חיים שתים רוח מרוח. מים מרוח אש ממים הרי מים למעלה מאש ואף ששם הרוח למעלה וכאן באמצע היינו כי שם ע"ד כח"ב וכאן ע"ד חב"ד שהדעת באמצע מכריע בין חו"ב והבן. [ודע כי מה שנראה בתיקונים שהנר"ן המה במוח ריאה לב. ובס"י וכן בהרבה מקומות וגם מדברי האריז"ל כראה שהם במוח לב כבד זאת תירץ הגראז"ל בתיקון כ"ה שהנפש עיקרה בלב ומתפשטת בכבד וכן הרוח עיקרו בריאה וע"י התנשבות הריאה בלב מתפשט הרוח גם בלב. וכן הנפש שבלב מתפשט בכבד. לכן לפעמי' חושב מוח ריאה לב כר"ן ולפעמי' מוח לב כבד] ודע כי הגוף נבנה ע"ד הרוח לא ע"ד הנפש כי הגוף הוא ע"ס כסדרן חב"ד בראש ויד ימין חסד ושמאל גבורה גוף ת"ת וב' רגלים נו"ה וברית יסוד אבל הנפש ע"ס שלה אינם כסדרן בגוף כי ז"ס שלה כולם בראש ב' עינים ב' אזנים ב' נחירים ופה וג"ר שלה בכל הגוף ראש בטן גוי' אמ"ש שהם כח"ב כמ"ש הגראז"ל כתר בראש חכמה בגוי' ובינה בטן. וכן הי"ב שבת"ת מפוזרין בגוף. וכן ביארנו שכל פעולי הרוח המה ממש באותו אבר עצמו בגוף משא"כ בנפש שיחה ברגל ימין וכדומה כמש"ל והטעם עפ"י הידוע כי הגוף הוא אותיות והנפש תגין והרוח נקודות כמ"ש האריז"ל, והנה האותיות נקראים כפי הנקודות משא"כ התגין שאינם נרגשין במבטא. ועוד טעם י"ל עפמ"ש האריז"ל שער טנת"א פ"ה שכל הגוף נוצר מטיפת אבא כ"ב אותיות וכן הבלי דגרמי והרוח. ומאמא רק הנפש ה"ג טיפת אודם עי"ש לכן הגוף והרוח שמשורש אחד יצאו ענינם אחד. והנה כבר ידוע כי התיקונים נתקן על בחינות מט"ט בי"ע גופא דשכינתא כמ"ש האריז"ל והגראז"ל לכן בתיקונים כתוב תמיד הסדר ע"ד הרוח והבן:
וסדר הי"ב פשוטות לפי גרסת האריז"ל כסדר הדגלים ג' הראשונות לדגל יהודה והחונים עליו יששכר וזבולן. שיחה ברגל ימין ניסן. הרהור בכוליא ימין יששכר אייר. הילוך ברגל שמאל סיון. אח"כ דגל ראובן ראי' בראובן ביד ימין תמוז. שמיעה בשמעון בכוליא שמאל אב. מעשה בגד ביד שמאל אלול. ואח"כ דגל יוסף תשרי מרה תשמיש לבני אפרים. חשוון ריח בדקין בנימין. שינה בקיבה מנשה כסלו ואח"כ דגל דן רוגז בכבד טבת. לעיטה בקורקבן אשר שבט. שחוק בטחול לנפתלי אדר. עיי"ש. [וסדר הי"ב פשוטות עיין בביאור הגראז"ל על ס"י כי גרסתו כגרסת האריז"ל זולת בדבר אחד שמחליף סיון בתמוז היינו לדברי האריז"ל סיון הילוך ברגל שמאל זבולן. ואח"כ דגל ראובן תמוז ראי' ביד ימין. ולדברי הגראז"ל דגל יהודה כולם ימנים היינו סיון ראי' ביד ימין. ובתמוז הילוך ברגל שמאל עיי"ש. אבל מאד צל"ע דהרי כתב בעצמו שהם כסדר הדגלים. וגם כתב שראובן ראי' ושמעון שמיעה ואיך ישתוו הדברים. ויש להגראז"ל עוד דרך אחד יתבאר אי"ה לקמן]: