בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בתי הנפש · ט
הנה ביארנו למעלה ענין הלבושים שנעשים לכל נשמה מזיוג זו"נ והמה בסוד רוח ונפש והרוח נתחלק לג' נר"ן שהם המתגלגלים כמש"ל והנפש מסוד לבוש המלכות והיא נוקבא שבאדם ואינה מתגלגלת דוגמת הנשים, וכתב הגראז"ל הרבה פעמים שעיקר העבודה רק ברוח שהוא בסוד אדם מ"ה והוא בא לתקן את הב"ן שה"ס הנפש וה"ס אדם ובהמה תושיע ד' כידוע כי עיקר העבודה ברוח וכן השמים סובבים והארץ לעולם עומדת וכן בזיווג אשה קרקע עולם:
ואולם הב"ן ה"ס שכר המצות לע"ל עטרה בראש כל צדיק כי לע"ל יהי' שם ב"ן גדול מן המ"ה כי שם ב"ן הוא משורש הנקודים ששורשם משם ס"ג עיין בליקוטי אמרים להרשז"ל. ובזה נלפע"ד לומר ענין שכר המצות שהוא בג"ע משא"כ בעוה"ז בו העבודה עפ"י הידוע כי עיגולים ויושר בסוד מ"ה וב"ן וידוע שיש זיווג גם בבחינות ההיכלות דרך העמוד הידוע והעמוד הזה סיומו בג"ע הארץ כידוע בזוהר בכ"מ וסיום פרצופי היושר הוא בארץ ישראל כמ"ש הגראז"ל בתז"ח דף פ"ט ע"ד ולכן המצות ניתנו רובן דוקא בארץ ישראל כמ"ש הרמב"ן ז"ל שהן מצות אלהי הארץ בסוד פרצופי היושר שם מ"ה אבל שכר המצות בג"ע ששם בחינות העיגולים והיכלות סוד שם ב"ן שכר המצות. וכתב הגראז"ל בפירושו לס"ד פ"ד וכן ביהל אור לך. שצלם הנשמה מבריאה וכן למטה מג"ע הארץ וכתב שם שהלבוש הזה נעשה מד' רוחות שבג"ע ונראה שזה ענין מארבע רוחות בואי הרוח שביחזקאל ועם הנ"ל תבין היטב למה הנשמה אינה יכולה לקבל שכר עוה"ב רק ע"י הלבוש הנ"ל מג"ע כי הוא סוד ב"ן שכר המצות וכן ידוע מהאריז"ל כי הצלם בסוד הניצוצין שהם מעולם השבירה בחינות ס"ג והבן ונתבאר קושיא ח':
ומצאתי רמז זה בתוה"ק בעזרת השי"ת בפ' ויצא בענין יעקב עם הצאן. והנה **(שהם שבע טיפין מזיוג זו"נ מן הזכר ד' טיפין נר"ן וחי'. ומן המלכות רק ג' טיפין נר"ן כי חי' שלה א"א לבוא בעוה"ז כי כר"ן שלה בכללות בחינות נפש שיתופא דגופא ואלו היתה באה עם חי' הי' האדם חי לעולם והיא תורת משה בת מלך דאצילות ומשה בקש עלי' ונאבדה מני' בחטא מי מריבה:
ועיין לקמן פרק יוד ונראה שהכל אחד והוא סוד מלכות דאצילות שבנפש האדם שכ"א נכלל מכל בחינות אבי"ע. בחינות מזלו של אדם והיא אינה מתלבש בגוף רק מזלו ושורה עליו וממנה הגוף החיצוני ג' כלים בשר גידין ועצמות או אברים חיצונים, ופנימים, וצלם, או כמ"ש באוצה"ח אמור הבאתיו למעלה פרק ה' שיש כלים, וצלם מיצירה, וחלוקא דרבנן צלם זך חשמל דבינה מבריאה וכ"ז בחינות חיצוניות מלאכים והוא בכללות נפש ב"ן חיצונות מן המלכות והם ג' בי"ע דנכללין תחותה שהם עולמות המלכות ואח"כ קול ודיבור פרצופין הפנימים ובהם עיקרן של נר"ן מחצוב הנשמות בחינות מ"ה, ועצם כלי קול ודיבור והבל דקה ג"כ בחינות מלאכים, בחינות מלאכים הגדולים אשר הם ממוצעים בין מחצוב הנשמות ובין מחצוב המלאכים אבל הנשמות מאורות המתלבשין בקול ודיבור, ואולם לפי דבריו ז"ל באוצה"ח ובהרבה מקומות בספרו נראה שרק בחינות הגוף החיצוני בחינות ב"ן צלמים וכלים הם המתפגמים והם המתגלגלים ואבל בחינות הפנימיות בחינות מ"ה קול ודיבור אינם מתפגמים ואינם מתגלגלים אבל לפמ"ש וביארתי עד כה מדברי הגראז"ל והתיקונים נראה אדרבה שגוף הפנימי שהוא מזעיר והוא בכללות בחינות רוחא והם נר"ן שברוח המתגלגלים והם באים לתקן את הנפש. וגוף החיצוני ממלכות אדרבה אינה מתגלגלת הגם שנפגמת כמ"ש הגראז"ל וגם בחינות ג' נר"ן שלה בחינות ג' צלמים בסוד ג' גווני הקשת בי"ע הוא בכל גילגול בצלם אחר כמ"ש הרמעז"ל במאמר עולם קטן ולפמ"ש למעלה באריכות בגולגול א' בחינת בריאה ובב' יורד ליצירה שינוי השם ובג' לעשיה שנוי מעשים והוא בכללות בשורש כללות הצלם כי בפרטות בוודאי יש לכל גוף ג' צלמים וג' כלים והבן. ועיין עוד בענין הזה לקמן פ' ט"ו]:)** ראה בחלומו העתודים העולים על הצאן עקודים נקודים וברודים וידוע רמיזתם מרבינו האריז"ל עקודים על עולמות אח"פ שבאדם קדמון נקודים הוא עולם השבירה שם ב"ן וברודים עולם התיקון מ"ה עם ב"ן ובפסוק שלפני זה כתוב אם כה יאמר [לבן ירמוז לובן העליון כידוע] נקודים יהי' שכר"ך וילדו כל הצאן נקודים ואם כה יאמר עקודים יהי' שכר"ך וילדו כל הצאן עקודים ואילו ברודים לא נזכר לאשר שם מרומז שכר העוה"ב אשר הלובן העליון נותן לצדיקים והוא רק מנקודים ולצדיקי' היותר גדולי' גם מעקודים והוא ענין נפלא בס"ד: