בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בתי הנפש · ה
ועם הנ"ל נבין ג"כ דברי הרמ"ע ז"ל במאמר עולם קטן ביאר באריכות ענין הנפש ותוכן דבריו כי יש נר"ן ח"י דאצילות והם אינם מתגלגלין ואין בהם שכר ועונש ויש נר"ן דבריאה ובהם שכר ועונש והגלגול, וביצירה שם סוד הצלם ובעשי' נפש החיונית הבלא דגרמי ועצבוני דבשרא:
והנה כראה שז"ס האמור בזוהר ותקונים שאדם דאצילות לא חטא רק אדם דבריאה הגם שבמק"מ פירש אדם דבריאה הוא אדה"ר שנוצר בגוף למטה מ"מ מדברי הרמעז"ל וגם מדברי הגראז"ל בס"ד פ"ג בדפוס ווילנא דף כ"ו ע"ב פירש כמ"ש שאדם דבריאה הוא הלבוש מבריאה כנ"ל. מיהו כ"ז הוא באדם שיש לו נשמה מאצילות שכל בחינות בי"ע שלמטה ממנו נעשים לו בחינות נפש כמ"ש הגראז"ל אבל באדם שיש לו נשמה מבי"ע בוודאי נפגמת בעצמה ג"כ ומ"מ כראה שגם בנשמות בי"ע יש כל הבחינות כמש"ל ועצם בחינות הנשמה הגם שהיא נפגמת מ"מ הוא פגם קל ועיקר הפגם בלבוש דבריאה ויצירה ובגוף דעשי':
והנה הנר"ן דבריאה בסוד ג' דיוקנין והנה אם כשמה אחת מתגלגלת אז בא הדיוקן הזה בעצמו עוד הפעם אבל הצלם בא לכל איש צלם אחר לא ישתתפו בה אפילו אדם דוד משיח שלקחו גלגול אחד עיי"ש. והנה גם זה לכאורה נגד דברי האריז"ל בגולגולים שכתב בפירוש שהנפש דעשי' תתגלגל כמה פעמים עד שתתקן ואז יזכה לרוח דיצירה וגם הוא יתגלגל כ"פ עד שיתתקן ויזכה לנשמה דבריאה ועכצ"ל כמ"ש שכל הנשמות מראש א"א דאצילות עד מלכות דעשי' כולם נאצלו בראש הבריאה והם בכללות נקראו בחינות נשמות אצילות ואח"כ צריכים לבוא בזיוג זו"נ דאצילות ומקבלים שם לבוש ודיוקן שכתב הרמעז"ל:
והנה לאשר הם בחינות גוף לכן אין בהם רק ג' בחינות כר"ן נגד הג' כלים שיש לכל ספירה שמתלבשים בהם נר"ן כי אין לחי' כלי בגוף כידוע ועיין שם במאמר עולם קטן. והנה הם נולדים לבריאה כמ"ש האריז"ל בסדר אבי"ע פ"ד הבאתיו למעלה, כי כמו שפרצופי הבריאה המה בנים לזו"נ דאצילות כן הנשמות הנולדים מזו"נ נולדים לבריאה והמה הנשמות ההם אחים לפרצופי הבריאה כמ"ש האריז"ל שהנשמות מבינה דאצילות המה אחים לזו"נ דאצילות כמ"ש למען אחי ורעי וכו' לכן בהם השכר ועונש וכן מוכח בתקונים כי באדם דבריאה שם הי' החטא של אדה"ר וכן הוא בס"ד להגראז"ל באריכות כי שם בבריאה פוגמין החטאים עי"ש בארוכה:
אח"כ מקבלת הנשמה לבוש מזו"נ דבריאה בסוד הצלם כמ"ש האריז"ל בשער סדר אבי"ע שהבאתי שהבריאה אין בכחה להוליד נשמות רק בחינות מלאכים לעולם היצירה וידוע מ"ש בע"ח כי גם הצלם בחינות מלאכים תרי"ג מלאכים דסלקין לנשמתא והנה בזה תראה כי כונת הרמ"ע ז"ל בסדר הנפש אינו על עולם שיצאו משם רק על עולם ש באו לשם כי הלא הדיוקנאות האלו שיש לנר"ן ביארנו שהם מזיוג זו"נ דאצילות ונולדו לבריאה לכן נקרא שם עולם הנשמות כמ"ש האריז"ל, והצלם שורשו מבריאה ונולד ליצירה, והרמ"ע חושב הדיוקנאות בבריאה והצלם ביצירה ועם זה נתישב למה כתב הגראז"ל הרבה פעמים שהצלם מבריאה כי הגראז"ל חושב המקום שנולד משם ועם זה נתישב קושיא הה"א והוא"ו:
ועם זה יתבאר ג"כ מ"ש האריז"ל שעולמות אבי"ע האצילות בחינות נפש והבריאה גוף והיצירה לבוש ועשי' היכל שהיא דירת האדם. והנה זה יעלה לדרך אחד עם דברי הרמעז"ל והכוונה על עולם שיצאו ונולדו לשם לכן הבריאה גוף והיצירה לבוש וצלם:
ודע כי באוצר החיים להקדוש מקאמארנא זצ"ל ביאר כ"פ שיש צלם דיצירה בחינות מלאכים ויש עוד צלם זך בחינות חשמל מכוונת המצות בחינות בינה בריאה ועם הנ"ל הי' מיושב סתירת הגראז"ל עם הרמעז"ל כי שניהם אמת אבל באמת בע"ח נראה שחשמל וצלם אחד הם רק בפנים נקרא צלם וצלם דמקיפין כקרא חשמל והוא ז"ל נשמר מזה בפרשת אמור מצוה ש"ב בשביעי של פסח כי בבוא פרצוף הפנימי חשמל הפנימי הוא מקיף גם מבחוץ הגוף החיצוני ועיין לקמן פרק טי"ת:
ומצאתי בהגראז"ל עצמו ג"כ כדברי הרמעז"ל שהצלם מיצירה וג' נר"ן בבריאה בביאורו למס' ברכות ס' בנוסח אלקי נשמה פירש שם על כל חלקי כר"ן וקיצור דבריו הוא כי אלק"י בחינות יחידה. נשמה שנתת בי טהורה בסוד החי' ואין לה לבוש. אתה בראתה יצרתה נפחתה בסוד ג' נר"ן דמקננן בכרסיא. ואתה משמרה בקרבי בחינות הלבוש מיצירה. וז"ל שם משמר"ה בלבושה כימי אלו"ק ישמרנ"י בבגדו בה [פירוש כי השם הזה בסוד הלבוש כידוע מהאריז"ל ומהסבא משפטים ע"פ בבגדו בה כיון שפירש טליתו וכו' והוא השומר הנשמה כידוע] בקרב"י כתנות אור דמט"ט בשם שד"י [פירש כי השם שדי הוא שם של מט"ט בגימט' בקרב"י וה"ס כי שמי בקרבו והבן] ואתה עתיד ליטלה ולהחזירה בעשי' עיי"ש הרי מפורש כדברי הרמעז"ל וא"כ יסתור דברי עצמו שהצלם מבריאה וע"כ יש איזה תירץ וחילוק ביניהם:
ויתישב גם קושיא זי"ן בי מ"ש בכ"מ שהנשמה אינה נפגמת רק רוח ונפש' הכוונה במלת נשמה על עצם הנשמות שנאצלו קודם הבריאה והם בחינות אצילות ובהם אין פגם כמ"ש הרמעז"ל וגם בהם יש נר"ן. אבל הרוח ונפש שנוצרו בעת בריאת אדם מזיוג זו"נ בהם הפגם ושכר ועונש. קיצור הדברים שנשמה ורוח שמות משותפין ולא ראי זה כראי זה כמ"ש בדברי חכמז"ל כ"פ נשמה על הנשמה האמיתית וכמה פעמים נזכר נשמה על המנשבת שהיא מנפש החיונית וכן בזוהר הרקיע כמה פירושים בדברי הסבא נשמתא מאילנא דחיי:
וכן כאן אין כוונת נר"ן המוזכר בדברי הגראז"ל ובדברי הרמעז"ל כמו כר"ן המוזכר בדברי האריז"ל ועוד נתבאר כי כל נשמה תהי' מאצילות או מבי"ע יש לה כל הלבושים האלו דיוקן וצלם, ובדיוקן בעצמו ג' בחינות נר"ן המתגלגלים אבל בחי' הבינה נראה שגם היא אינה נפגמת. ועיין בביאור הגראז"ל בראשית בהיכל א' שכתב ג"כ שעצם הנשמה מבינה אינה באדם רק בשמים ואינה נפגמת ומה שכתב תמיד הנשמה באדם הוא ג"ר דז"א שהוא המוחין שבאים לו מלמעלה ובעת הפגם חלילה מסתלקים:
**([והנה. כל נר"ן דלבוש זה מתגלגלים והוא בחינות רוחא אבל יש לנשמה גם בחינות לבוש יותר רוחני מזיווג או"א כידוע שיש ז' מיני נשיקין באו"א ויש מהן שנולדים נשמות ויש מהן שנולדין מלאכים. והנה נראה שתחלה מקבלת צלם רוחני מאוד מזיווג או"א ואח"כ צריכה לבוא בזיווג גמור דזו"נ מזיווג התחתון דיסודות זו"נ שמשם נולדים נשמות עם גופות רוחניים כידוע מרבינו האריז"ל אבל מלאכים שאין להם גופים אין צריכין לבוא בזיווג התחתון דזו"נ. והנה י"ל כי הצלם הרוחני הזה מאימא בחינות נשמה יקרא והוא אינו נפגם. או אפשר שהכוונה על עצם הנשמה שנאצלה קודם הבריאה הגם שיש לה ירידה עכ"ז בעצמותה אין פגם חלילה כי הוא בחינות אצילות אבל לבושים שלה בחינות אדם דבריאה בהם עיקר הפגם:])**:
וכן דיוקן המלכות אינה מתגלגלת כמ"ש הגראז"ל בארוכה רק דיוקן הרוח הנתחלק לג' נר"ן ומעתה יבואו דברי רבינו הגראז"ל על נכון מ"ש שרק נר"ן של הרוח מתגלגלים ומיושב קושיא זי"ן: