בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בית עולם חלק ב · ה
והנה ביארנו ההיכל בסוד כה"י דאו"א. והנה ידוע בע"ח כי יש לנה"י דאו"א ג"כ ג' כלים כמו לז"א ובעיבור מתפשטים כלי החיצון דנה"י דאו"א וביניקה כלי האמצעי ובגדלות כלי הפנימי וי"ל כי סוד התאים שהי' מקיפים את ההיכל ג' שורות זע"ז בסוד ג' כלים והי' בכל שורה י"ג תאים כי תמיד כאשר העליון משפיע לתחתון נעשה י"ג. ג' של העליון ויוד של התחתון כמ"ש בע"ח ובשורה העליונ' אפשר השלים ההיכל. והנה מחוץ להתאים הי' עוד חלל ג' אמות בצפון נקרא מסבה ובדרום בית הורדת המים ובבית העתיד ב"ב יהי' החלל ה' אמות רוחב ולא יהי' מחוץ להתאים רק בין התאים להיכל וי"ל בדרך אפשר עפ"י מ"ש בפע"ח בכוונות ופרוס עלינו סוכת שלום כי חסדים היוצאי' מפי יסוד דאמא חוזרים לעלות למעלה עד הראש ובהם ב' חלקים האחד מלבושים מחוץ לנה"י דאמא. והשני עולה לתוך היסוד דאמא [בע"ח שער דרושי הצלם פ"ב בכללים של חו"ג כלל בג' מסתפק בזה אם עולים לפנים בתוך היסוד או מבחוץ ליסוד ובכלל י"ד שם נרא' שמסכים שהוא מלבוש מבחוץ עי"ש וצ"ע בכ"ז.] ולפי"ז י"ל כי החלל מג' אמות שהיו בבית שני חוץ להתאים בסוד החסדים המלבושים אח"כ ליסוד דאמא והמה ג' חסדים המתגלים לכן רחבו ג' אמות, ובבבית העתיד יהי' בסוד העולים בחזרה לתוך היסוד דאמא לכן הוא בין התאים להיכל ולכן יהי' רחבו ה' אמות כי שם מוצאים גם את השני חסדים המכוסים והם ה' ביחד וא"ש ההי"ב. והנה הי' פתחים באולם אל התאים שער הדרומי סגור יהי' והיו משתמשין רק דרך פשפש הצפון וי"ל כי הנה ביארנו התאים בסוד עצם כלי נה"י דאו"א ופנימיות ההיכל שלחן מנורה ומזבח בסוד המוחין דז"א שבתוך הנה"י. והנה כתוב בע"ח שער זיוג או"א כי זיוג או"א בבחינות נקודות שהוא לחדש נשמות חדשות נפסק בעת החורבן וזיוגם בבחינות אותיות שהוא רק לחדש הנשמות הישינות, וידוע כי נקודות ואותיות בסוד רוח ונפש דרום וצפון. והנה רש"י ז"ל כתב ביחזקאל שעל השער הזה נאמר יהי' סגור ששת ימי המעש' וביום השבת יפתח וביום החודש יפתח. וידוע מ"ש בזוהר הקדוש ע"פ זה. שסודו בבחינות הנשמות החדשות שאין יוצאין בימי החול רק ביום השבת וחודש. ולפי"ז י"ל דלכן הפשפש הדרומי מן התאים בסוד פנימיות רוחא דאו"א סגור ששת ימי המעשה רק ביום השבת יפתח ופשפש הצפוני בסוד אותיות חיצונית דאו"א הי' נפתח בכל יום **(צ"ע באמת דהרי בזמן המקדש הי' גם זיוג נקודות תמיד ובפרט לעתיד ב"ב. אך י"ל דגם לעתיד יהי' חילוק בין שבת ויו"ט לימות החול שיהי' במדריגה יותר גדולה. ועכצ"ל כן דהרי הפסוק מעיד בנו יהי' סגור ששת ימי המעש' וכו':)** והי' לפשפש הצפוני ב' במפתחים אחד יורד לאמת השחי היינו שהי' צריך להכניס ידו עד בית השחי ונפתח בקשות והשני נפתח במהירות ובודאי לא לחנם נעשה הדברים. וי"ל עפ"י מ"ש בפע"ח שער ק"ש שע"ה וז"ל וכבר הודעתיך כי שם רי"ו מטיל היסוד בנוקבא בביאה א' ואח"כ מושך לה הע"ב תיבות כוללין רי"ו אותיות ואז היא טיפה זרעית להוליד ממש לכן סוד רי"ו נוקבא וע"ב וכבר ידעת כי חסד גנוז בפומא דאמא. אמנם ג"פ ע"ב רי"ו הוא סוד חסד חסדים ג' פרקין דזרועות ימין והם מתגלים בפומא דאמא ואלו הם שבהם נעשית כלי וזה סוד מה שידעת כי חסד כונן ומתקן למטרוניתא ונמצא עתה כי סוד כלי שהנחיל חכמה לבינ' נקרא אוירא דכיא ואשא דכיא הם ה"ג שביסוד דנוקבא ומאלו הב' נתקנו גלגלתא דזעיר כנודע ונעשה מהם הדעת דז"א ואז אותו הכלי הנקרא אוירא דכיא יהבה אותו לז"א ואז חזרה הבינה להיות סתומה כבתחלה ואח"כ בזיוג ב' הוצרך להנחיל החכמה פ"ב כלי אחר ואח"כ נזדווג עמה והוצרך אל כלי מחדש. והנה כה דרכה תמיד מאחר שז"א סותם פתחה תמיד נמצא לעולם הבינה בסוד בתולה וז"ס אסתר רחמה צר (וכן אילה רחמה צר) וזה הרוחא נמשך אל הז"א ומשם אל המלכות לעשותה כלי גם היא עכ"ל הקדוש:
והנה ידוע כי המנעול הוא סוד יסוד דנוקבא בסוד מור עובר על כפות המנעול והמפתח הוא יסוד דדכורא וכבר כתבנו כי ההיכל חו"ב דז"א ובשרשם חו"ב למעל' ופתיחת הדלתות של ההיכל עם המפתח בסוד זיוג או"א. הראשון נפתח בדוחק בסוד עשיית הכלי ושבירת בחולין ולכן יורד לאמת השחי בסוד חסד חסדים ג' פרקין דדרועא ימינא. והשני בסוד ע"ב טיפה זרעית פותח כיון והוא ענין נפלא בס"ד וההי"ב. וזהו ענין שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות היכל פסולין ולשיטת רש"י דוקא שלמים ואף לשיטת הסוברים דה"ה כל הקרבנות עכ"פ למה נקיט דוקא שלמים. ועפי"ז יבואר כי שלמים סודן ביסוד דבינה מלך שהשלום שלו. [לקמן בבית הקרבן ביארנו בארוכה תלי"ת ענין שלמים שהם בת"ת דז"א ושם מסתיים יסוד דבינה שהוא ממש דלתות ההיכל לדברינו כאן] לכן צריכין להיות דלתות ההיכל שהיא יסוד דבינה פתוחין והבן והיה אורך ההיכל ורחבו מאה אמה וכן גבהו מאה אמה בסוד או"א ע"ס וכ"א כלול מעשר הרי מאה והי' גובה ההיכל עד העלי' מ"ו אמות והעלי' נ"ד וי"ל כי ההיכל בסוד יש"ס ותבונה והעלי' בסוד או"א עילאין ויש"ס ותבונה תופסין מקום ד"ס נהי"ם וב"ש ת"ת וידוע מ"ש בשער האונאה כי שליש ת"ת העליון לוקח חלק יותר גדול במקום שאין בו חלוקה נמצא מעשר מגיע לעליון ד' חלקים ולב' שלשים התחתונים וא"ו הרי למטה מ"ו ולמעלה נ"ד וכן לדרכינו שהיכל בסוד מוחי חו"ב דז"א נה"י דאו"א י"ל כי הבינה הוא סוד ס"ג ומילוי שלה ל"ז ס"ה מאה והוא האורך וכן ברוחב בלי בית החליפות רחבו שבעים כמ"ש ומעטרין לו בשבעין עיטרין שהם ד' מילויי הוי' וג' אהי' ביודין באלפין בההין ס"ה שבעים אותיות שהם סוד המוחין תרפ"ז כידוע. וענין העלי' יש לומר בסוד מ"ל דצלם למעל' על ראשו וההיכל בעצמו בסוד צדי דצלם מוחין פנימים. וכן הצדי דצלם הוא מהחזה ולמטה מכל הצלם. לכן גובה ההיכל מ"ו כמ"ש למעל'. ואמרינן בתוספתא קדושת העליה גדולה משל היכל והוא לדרך הראשון כמו ערך הבינה אל התבונה וכן לדרך זה ידוע כי מקיפים מ"ל דצלם גדולים מן הצדי מוחין פנימים. והי' עולין להעלי' דרך המסיבה שביארנו למעל' בסוד החסדים העולים למעלה מעלה עד הכתר ואפשר עולים עד מ"ל דצלם: