אור ברסלב
בנין שמואל בית עולם חלק ב

בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא

בית עולם חלק ב

בית עולם חלק א

א

הנה כבר כתבתי בח"א כי ביהמ"ק בסוד עולם הבריאה וע"ס דמלכות דאצילות נעשין עתיק ופנימיות ומוחין של הבריאה שביארנו בחלק א' ע"ד קומת א"א. וכאן נבאר ע"ד קומת ז"א ויתחדשו בעזהי"ת דברים רבים ומקצתן דומים לדרך הראשון. ונבאר מקודם בקיצור לדרך זה יהי' העזרה חג"ת דז"א ומזבח לב דז"א וע"נ נה"י מקום המלכות, ואולם דעת תרין עיטרין והיכל ב' מוחין דאו"א ודעת עליון וקה"ק כתר. ודע כי מהארת תנה"י דמל' דאצילות נעשה מוחין לכל פרצופי הבריאה א"כ גם במוחין דז"א הנעשין מנה"י דאו"א מאיר בהם תנה"י דאצילות. ולכן גם בז"א המוחין שלו מן המלכות דאצילות ולכן הם קודש בסוד האצילות בכל המקום אשר אזכיר את שמי וכו' אולם כ"ז בשורש המוחין אבל עיקר המוחין דז"א מנה"י דאו"א דבריאה ולכן לא ביארנו רק עד"ז בבחינות נה"י דאו"א. הנה עיין בע"ח שער הולדת או"א איך ב"פ עליונים דחו"ג דא"א נעשין מוחין לאו"א והפרק התחתון דחו"ג שהוא המחובר לכתף נעשין דעת ומוחין לז"א ועיין בשער דרושי הצלם וז"ל והנה המוחין הם ג' חב"ד והדעת נחלק לב' חו"ג והרי הם ד' מוחין ח"ב חו"ג. ואמנם שרשם הוא כך חו"ב נמשכין ממוחין דאו"א עצמן שהם חכמה ממוח האב והוא חכמה שלו ובינה ממוח האם והיא בינה שלה וכו' ואמנם הדעת שהוא חו"ג ב' חצאי הדעת הם היו תחלה ב' כתפין דא"א ומשם נמשכו אל ב' היסודות דאו"א ומשם נמשכו להיות ב' עיטרין בדעת דז"א. ואמנם הב' מוחין ח"ב מתרין מוחין ממוחין דאו"א עצמן ומשם נמשכין אל ב' יסודותיהן חכמה ביסוד אבא ובינה ביסוד אמא. וב' עיטרין שהי' תחלה ב' כתפין נמשכו בב' עטרות דיסודות הנ"ל דאו"א החסדים בעטרת יסוד דאבא והגבורות בעטרת יסוד דאמא. נמצא כי ב' מוחין הנק' חו"ב דז"א הם בב' יסודות דאו"א אשר בחינות היסוד היא לעולם זכרים בין באבא בין באמא וב' עיטרין דדעת הם בב' העטרות של היסודות שלהם ששתיהן נקיבות ומזה תבין למה נקרא הדעת תרין עיטרין באדר"ז כי הם בחינות ב' העטרות של יסודות שלהן עכל"ה וידוע מרבינו האריז"ל כי גם בין חו"ב יש דעת עליון המכריע והיא מנורה ושלחן חו"ב ומזבח הפנימי דעת עליון. והנה עיקר המוחין הוא דאמא כי אין מוחין דאבא מתגלים רק בתוך כה"י דאמא וכן תפילין דרש"י עיקר א"כ ממילא תבין מכל הנ"ל כי ההיכל מוחין דז"א חו"ב שלו והיא ביסוד דאמא והאולם בעטרה שלה דעת המתפשט דז"א ושם ב' עיטרין ב' כתפין דא"א ב"פ דנה"י דעתיק והם ב' עמודים ועליהם ב' עטרות ועיין בע"ח שער מוחין דקטנות פ"ב ותבין למה הי' האולם פתוח בלי דלתות עיין שם וכבוד אלקים הסתר דבר ותבין ג"כ ענין דלתות ההיכל ב' צירין וב' דלתות שביסודה כידוע. וקה"ק פנימיות היסוד חדרי הרחם כמ"ש אל חדר הורתי, והנה ג' אלו נגד עיבור יניקת מוחין, וכן נגד אותיות מבינה ונקודות מחכמה וטעמים מכתר, חיצוניות ופנימיות, ולפני ולפנים, והם ג' מדריגות אולם נה"י, והיכל חג"ת, וקה"ק חב"ד כי במוחין בעצמן פרצוף שלם, הכלל העולה כי העזרות גוף וההיכל ראש ונחלק לג' אולם דעת והיכל חו"ב שבראש וקה"ק כתר, והנה ז"א עומד נגד נה"י דא"א. וחו"ב דז"א שורשם מחו"ב דכללות האצילות כמ"ש בפרק זה והם עומדים נגד חג"ת דא"א. וכתר שהיא קה"ק שורשו מרישא דא"א חב"ד דילי' שהם מגולים כמ"ש בשער חג השבועות שיש כמה בחינות כתרים לז"א, וכתר אמיתי אינו יורש רק מא"א. מעתה תבין למה האולם נה"י. והיכל חג"ת, וקה"ק חב"ד. וזה מה שרצוני לבאר. ומעתה נבאר אי"ה בפרטות:

ב

הנה קודש הקדשים כבר ביארנו בח"א בסוד גלגלתא ואוירא ב' בחינות שבכתר חיצוני ופנימי כמ"ש בע"ח רק שם ביארנו על א"א וכאן על ז"א ואין צורך להכפיל הדברים אפס נוכל לומר עוד דרך אחד כי הלא ההיכל ביארנו בסוד מוחין דאו"א וידוע שיש ג"כ מוחין דכתר נה"י דא"א המתלבשין תוך מוחין דאו"א והוא סוד הקה"ק והם כרובים נו"ה דא"א וארון יסוד דא"א. וי"ל כי כרובים שעש' שלמה בסוד נו"ה כמ"ש כרובים בנ"ס הי' עומדים ונ"ס ידוע סודו בנו"ה. וכרובים שעשה משה על הארון בעצמו בסוד נו"ה שביסוד בעצמו כידוע. והנה ידוע כי ביסוד נכלל כל הפרצוף אף כאן נוכל לרמוז בארון כל בחינות א"א, ועיין בע"ח שער א"א שט"ס דא"א היא תשעה נהורין דלהטין מיני' ועתיק מלכות משלמת לע"ס בסוד אשת חיל עטרת בעלה כמ"ש ועטרותיהם בראשיהם שה"ס שכר המצות שיזכו לע"ל עטרה בראש כל צדיק וכן כאן ארון טית טפחים וכפורת למעלה משלים ליוד טפחים:

ובזה נבוא לבאר ענין הבדים שהי' בארון ובשלחן ומזבח גם למה לא היו בדים במנורה וגם למה לא היו בדים במזבח החיצון בבית עולמים וגם ענין העמודים באולם. דהנה רבינו הקדוש בספרו זוהר חי ואוצר החיים פירש ענין הבדים בארון בסוד רוחא דשבק בה בעלה ורוחא זה הוא רוחא ש"ק במנין ב"ד ויהי' הוראתו כמו ב"ד פשתים שביאר רבינו האריז"ל בלק"ת שהוא שורש הרוחא שבמלכות וזה הי' חטא קין שרצה לעקור אותו מן המלכות והוא סוד השעטנ"ז וע"ז באה האזהרה בתורה לא יסורו הבדים מן הארון שלא לעקור אותו מן המלכות עי"ש והוא דבר נחמד. והנה ידוע משער ק"ש שעל המטה ענין הרוחא דבגוי' שראשית שורשו מקרומא דאוירא ומשם שורש השערות נו"ה ווי העמודים ומשם יורד לדיקנא למזל נ"ח ומשם למזל התחתון ומשם לאימא ומשם לדעת דז"א ונשאר החסדים בז"א והגבורות לנוקבא ונשארו בה תמיד בסוד רוחא פנימיות מבחר נפשה. וכן בבחינות פנימי יורד מאוירא למוחא שמזדוגין יחד כמו שביאר רבינו הגר"א בתז"ח בארוכה וממוחא לדעת דא"א תרין כתפין דא"א כי בא"א הדעת בין הכתפין ומשם דרך אימא לז"א תרין עיטרין בעטרה שעיטרה לו אמו, ועיטרא דגבורה יורד לנוקבא כידוע מיחוד הזכירה. והנה לדרכינו זה כי הארון בסוד כתר דז"א ושורשו בא"א כתר הכללי דאצילות וירמוז הארון על כל קומת א"א יוד טפחים נגד ע"ס דא"א. והנה נוכל לומר כי ג' ארונות שעשה בצלאל נגד ג' רישין דא"א החיצון והפנימי של זהב נגד מ"ס וגלגלתא כי גם בגלגלתא שורש בוצינא טלא דבדולחא כמ"ש הגראז"ל והאמצעי של עץ אוירא ומשם שורש הרוחא דבגוי' שהוא מג' שמות ס"ג מ"ה ב"ן בגימ' עץ כי הע"ב נשלם בנשמות הצדיקים כמ"ש בע"ח. ובאופן אחר י"ל כי הג' ארונות כולם מרמזים הג' גלגלתא שגם היא נחלקת לג' אור פנימי ואור מקיף וכלי כמ"ש בע"ח. והלוחות ירמזו למ"ס אורייתא מחכמה נפקת ועיין מ"ש הגראז"ל בס"ד כי במ"ס שורש דכר ונוקבא אף ששם באחדות מ"מ כבר יש שורש לזו"נ. ולכן הלוחות שנים ה"ח וה"ג ואמרינן בגמ' ב"ב שהי' ריוח בין הלוחות ובין הארון לדברי ר"י שבו עמודים עומדים שנאמר עמודיו עשה כסף, ולדרכינו נוכל לומר כי האויר באמצע בסוד אוירא דחפיא על מוחא ומשם שורש השערות והכלי ווי העמודים והכלי היא ס"ג מ"ה ב"ן כמנין כס"ף עמודיו עשה כסף הבן כי הוא ענין נחמד לדעתי, וכ"ז בפנים ברישא ומשם יורד ממ"ס לתרין כתפין והוא סוד שני בדים בטבעות כמש"ל וסוד הטבעות ירמוז למטה על יסוד דנוקבא שבה הבדים ולמעל' במ"ס על סוד אלף עלמין דחתומין בעיזק"א דכיא ומשם שורש תרין כתפין האלף לך שלמה והם מתפשטין עד למטה בעשי' אלף יומין דגלותא כמ"ש בע"ח ושם הטבעות בסוד הטב"ט ני' אלקים. והנה אמרינן בגמרא דשבת דמשא בני קהת תלתא מלעיל ותרי תלתא מלמטה וא"כ הי' הבדים בשני שלישי הארון שהם וא"ו טפחים וב' שליש וכמו כן התרין כתפין בשליש העליון דת"ת והם למעלה כח"ב ושליש ולמטה חגנהי"ם וב' שליש ת"ת. וכן נושאים הבדים על הכתף והוא מצוה בתורה בכתף ישאו לרמוז על שרשם מן תרין כתפין, והנה הב' עיטרין אלו ניתנין אח"כ לאימא שאבא עושה אותה כלי תחלה בגבורות ואח"כ נותן לה חסדים והוא סוד הבדים בשלחן שמרמז על בינה וכן במזבח הזהב בסוד הדעת שנעש' מיסוד, אבל במנור' חכמה לא הי' בדים כי אין בחינות הכלי והעיטרין באבא ומשם ניתנין בדעת דז"א שני העמודים שבאולם ועליהם ב' עטרות ובמשכן שלא הי' העמודים הי' במקום זה הבדים במזבח החיצון אבל בבית עולמים לא הי' בדים במזבח החיצון הי' העמודים באולם והוא ענין נכון לדעתי:

ג

וגבאר אי"ה ענין ההיכל הנה ביארנו קה"ק בסוד כתר גלגלתא ואוירא וההיכל מוחא ג' מוחין חב"ד מנורה ושלחן ומזבח ובתוכם נה"י דאו"א ובשרשם הכתר ירמוז לא"א ומנורה לאבא ושלחן לאימא ומזבח הזהב לדעת עליון ונוכל לומר בסוד ב' הפרוכת בסוד ב' מזלות נוצר ונקה החיצוניות נגד נוצר שמשם יונק אבא לכן פרופה מן הדרום והפנימיות בסוד ונקה סמוך לגוף א"א קה"ק משם יונקת אמא לכן פרופה מן הצפון, ולמטה ירמוז לב' קרומים שעל המוח, והנה המנורה בסוד חכמ' דז"א או אבא עילא' ושלחן בינה ורבינו הרמ"א בתורת העולה פירש המנורה על תורה שבכתב זין קנים חצבה עמודי' שבעה והשלחן על תורה שבע"פ ב' סדרים מששה לחם, ששה סדרי משנה, וכיון ג"כ לדברי האריז"ל בשער פורים כי אבא תורה שבכתב ובינה תורה שבע"פ, וי"ל עוד טעם עפ"י מ"ש בע"ח כי פרצוף אבא נתקן מזין ספירות דחכמה דנקודות מחסד ולמט' ואמא מו"ס דבינה מגבורה ולמטה וא"כ הם זין באבא, וששה באמא, ולבאר ענין המנורה בסוד כ"ב גביעים י"א כפתורים ט' פרחים אפשר לומר עפ"י המתבאר בע"ח שער טנת"א פ"ה כי אבא נתן באמא הטיפה כלולה מכ"ב אותיות לובן שבלבנון ומשם הגוף וגם הטיפה לא היתה חומר יבש רק בתוכה ניצוצין הבלי דגרמי ואח"כ נצטייר במעי הבינה בה"ג מנצפ"ך טיפת אודם והוא הנפש, ואח"כ מקבל מאבא י"ס דרוח נמצא ג' דברים בולד מאבא הכלים וניצוצין ורוח, ומאמא נפש וע"ז ירמוז כ"ב גביעים בסוד כ"ב אותיות לכן הי' בדמות גביעים כלי קיבול כמו הכלים דז"א וכפתורים על הניצוצין, והניצוצין ידוע שהם י"א כי הניצוצין שורשם מן המלכים שהם י"א ולכן נעשו כמו כדורים קטנים ופרחים מרמז על הרוח ע"ס דרוח והם טית פרחים לבד מלכות דלית לה מגרמה כלום והם פרחים בסוד שושנה פנימיות המלכות רוחא דבה ובן זוגה רוחא דזעיר קול ודיבור, והי' כולה מקשה אחת כי כל סוד האחדות מאבא ואנת הוא דקשיר להון כידוע מרבינו קה"ק מהרד"ב שהחכמה עושה כל הקצוות לאין ועי"ז יתקשרו אש במים וכו':

והנה עיקר הכלים ידוע שהם בו"ק והם שבעה עם הדעת ונגדם זין קני מנורה לכן הי' בכל קנה ג' גביעים נגד ג' כלים שבכל ספירה והם בכל ספירה ג' כלים וצלם ונפש כפתור ופרח ובקנה האמצעי דעת ארבעה גביעים כי הדעת יש בו ב' כלים בחול וב' בשבת, אבל בבחינות הפנימיות בסוד הפרחים ירמוז קנה האמצעי לכל קו האמצעי כת"י או דת"י לכן הי' בו ג' פרחים. וג' קנים שבימין חח"נ בכל אחד פרח אחד. וכן ג' שבשמאל בג"ה. וירכה הוא סוד המלכות, עד ירכה עד פרחה יסוד ומלכות, [והנה כל הכ"ב גביעים י"א כפתורים וט' פרחים מספרם מ"ב בסוד הש"ע נהורין שמקבל אבא מא"א ששורשם משם מ"ב ט"פ מ"א ועם הזין קנים מ"ט כמנין הפסוקים של ראשי הספרים כידוע והטעם כי המנורה נגד התור' שבכתב כמ"ש אך בכ"מ נרא' שהוא נגד מ"ט שערי בינה ונרא' כי עיקר ההיכל ירמוז ליסוד אמא ונה"י שלה כי נה"י דאבא אינם מושגים רק בנה"י דאמא וא"כ גם המנורה ירמוז לבינה בסוד חכם בבינה ושלחן בינה שבבינה והבן]. ונרמוז כל ע"ס דרוח וגובהה י"ח טפחים בסוד יסוד אבא בן איש ח"י והחכמה תחי' בעלי'. אולם השלחן גובהו ט' טפחים מחצה של המנור' כי אימא כשרובצת על הבנים בסוד התבונה אינה מגעת רק עד החזה דאבא חצי הפרצוף כמ"ש בשער שלה"ק. וענין המסגרת שבשלחן ירמוז על יסוד דאמא כמ"ש בזוהר בראשית ובגין דאיהו אתר סגיר אתקרי מסגרת כי אמא עילא' תמיד בתולה. מסוגרת וזר זהב סביב למסגרתו בסוד עטרת היסוד וי"ב לחם על השלחן בסוד י"ב תיקוני דדיקנא כמ"ש בס"ד הני י"ב תיקונים שכיחי בעלמא עילא' כי אמא מקבלת ממזל ונקה שכולל כל הי"ב כידוע כמו שהארכתי בבתי הנפש:

ד

והנה יש פלוגתא בגמרא דזבחים בענין המנורה רבי וראב"ש דרבי סבר מזרח ומערב הי' מונחים ור"א בר"ש סובר צפון ודרום היו מונחים ולר"א בר"ש נקרא נר מערבי נר האמצעי שהי' מטהו כלפי מערב. ולרבי כתבו שם התוספות דנקרא נר מערבי נר אחד מן השני נרות המזרחיות והוא נר ששי ממערב למזרח עיין בתוספות דף פ"ו ובאמת צ"ע מאוד למה נקרא נר מערבי אחרי שהי' סמוך למזרח וגם להבין פלוגתתם ואפשר לפרש שמחולקים המה בשני הפירושים שכתבתי למעלה בענין המנורה ב' דרכים האחד שזין קנים מרמזין על כל הע"ס היינו שבקו האמצעי נרמז כל קו האמצעי כתי"ם, ושלשה קני מנורה בדרום חח"נ וג' קנים בצפון בג"ה, והוא כראב"ש דאמר צפון ודרום הי' מונחים והמה ע"ס דאבא, והנה ידוע כי החכמה טמיר ונעלם והחכמ' מאין תמצא וגם נה"י דאבא מלובשים בנה"י דאמא ואין מתגלה רק היסוד דאבא הארוך מאימא ומשם כל האורה בחינות משה שנתמלא כל הבית אורה יסוד דאבא. והנה גם היסוד הוא בקו האמצעי והוא מערב כידוע מכונת הנענועים וכן נקרא נר האמצעי נר מערבי. ולדעת רבי יהי' סדר הקנים בז"ת כסדר מחסד עד מלכות ויהי' א"כ התחלה מן הקנה הסמוך לקה"ק והוא במערב והוא חסד והקנה הששי יסוד נקרא נר מערבי והוא עדות שהשכינ' שורה בישראל כי כל עדות בדעת. כי יסוד דאבא דעת דז"א. ונבאר ענין המזבח הפנימי שביארנו בסוד דעת עליון המכריע בין חו"ב לכן היו בניהם משוך מעט למזרח וגובהו אמתיים ואמרו בגמרא דאמות מזבח הזהב באמת בת ה' טפחים ואעפ"י דנרא' משם דרק גג המזבח נמדד במדה זו מ"מ אמרינן בגמרא דגובהו פי שנים באורכו א"כ גם הגובה באמת בת ה' והי' גבוה לפי"ז יוד טפחים וי"ל בסוד הדעת העליון שכולל ה"ח וה"ג וכ"א נכלל מכולם לכן הי' כל טפח מהגובה ארכו ה' טפחים ורחבו ה' טפחים. ואורך ורוחב ידוע בסוד חו"ג ועכ"ז הכל נכלל כאחד בדעת עליון לכן לא הי' רק כלו אחד אבל בדעת התחתון נתחלק לב' עמודים כאשר נבאר אי"ה. והי' עומדים מחצי של היכל ולפנים כי כן או"א מתפשטין מחצין ולמטה בז"א נהי"ם וב"ש ת"ת ומחציין ולמעלה מגולה:

ה

והנה ביארנו ההיכל בסוד כה"י דאו"א. והנה ידוע בע"ח כי יש לנה"י דאו"א ג"כ ג' כלים כמו לז"א ובעיבור מתפשטים כלי החיצון דנה"י דאו"א וביניקה כלי האמצעי ובגדלות כלי הפנימי וי"ל כי סוד התאים שהי' מקיפים את ההיכל ג' שורות זע"ז בסוד ג' כלים והי' בכל שורה י"ג תאים כי תמיד כאשר העליון משפיע לתחתון נעשה י"ג. ג' של העליון ויוד של התחתון כמ"ש בע"ח ובשורה העליונ' אפשר השלים ההיכל. והנה מחוץ להתאים הי' עוד חלל ג' אמות בצפון נקרא מסבה ובדרום בית הורדת המים ובבית העתיד ב"ב יהי' החלל ה' אמות רוחב ולא יהי' מחוץ להתאים רק בין התאים להיכל וי"ל בדרך אפשר עפ"י מ"ש בפע"ח בכוונות ופרוס עלינו סוכת שלום כי חסדים היוצאי' מפי יסוד דאמא חוזרים לעלות למעלה עד הראש ובהם ב' חלקים האחד מלבושים מחוץ לנה"י דאמא. והשני עולה לתוך היסוד דאמא [בע"ח שער דרושי הצלם פ"ב בכללים של חו"ג כלל בג' מסתפק בזה אם עולים לפנים בתוך היסוד או מבחוץ ליסוד ובכלל י"ד שם נרא' שמסכים שהוא מלבוש מבחוץ עי"ש וצ"ע בכ"ז.] ולפי"ז י"ל כי החלל מג' אמות שהיו בבית שני חוץ להתאים בסוד החסדים המלבושים אח"כ ליסוד דאמא והמה ג' חסדים המתגלים לכן רחבו ג' אמות, ובבבית העתיד יהי' בסוד העולים בחזרה לתוך היסוד דאמא לכן הוא בין התאים להיכל ולכן יהי' רחבו ה' אמות כי שם מוצאים גם את השני חסדים המכוסים והם ה' ביחד וא"ש ההי"ב. והנה הי' פתחים באולם אל התאים שער הדרומי סגור יהי' והיו משתמשין רק דרך פשפש הצפון וי"ל כי הנה ביארנו התאים בסוד עצם כלי נה"י דאו"א ופנימיות ההיכל שלחן מנורה ומזבח בסוד המוחין דז"א שבתוך הנה"י. והנה כתוב בע"ח שער זיוג או"א כי זיוג או"א בבחינות נקודות שהוא לחדש נשמות חדשות נפסק בעת החורבן וזיוגם בבחינות אותיות שהוא רק לחדש הנשמות הישינות, וידוע כי נקודות ואותיות בסוד רוח ונפש דרום וצפון. והנה רש"י ז"ל כתב ביחזקאל שעל השער הזה נאמר יהי' סגור ששת ימי המעש' וביום השבת יפתח וביום החודש יפתח. וידוע מ"ש בזוהר הקדוש ע"פ זה. שסודו בבחינות הנשמות החדשות שאין יוצאין בימי החול רק ביום השבת וחודש. ולפי"ז י"ל דלכן הפשפש הדרומי מן התאים בסוד פנימיות רוחא דאו"א סגור ששת ימי המעשה רק ביום השבת יפתח ופשפש הצפוני בסוד אותיות חיצונית דאו"א הי' נפתח בכל יום **(צ"ע באמת דהרי בזמן המקדש הי' גם זיוג נקודות תמיד ובפרט לעתיד ב"ב. אך י"ל דגם לעתיד יהי' חילוק בין שבת ויו"ט לימות החול שיהי' במדריגה יותר גדולה. ועכצ"ל כן דהרי הפסוק מעיד בנו יהי' סגור ששת ימי המעש' וכו':)** והי' לפשפש הצפוני ב' במפתחים אחד יורד לאמת השחי היינו שהי' צריך להכניס ידו עד בית השחי ונפתח בקשות והשני נפתח במהירות ובודאי לא לחנם נעשה הדברים. וי"ל עפ"י מ"ש בפע"ח שער ק"ש שע"ה וז"ל וכבר הודעתיך כי שם רי"ו מטיל היסוד בנוקבא בביאה א' ואח"כ מושך לה הע"ב תיבות כוללין רי"ו אותיות ואז היא טיפה זרעית להוליד ממש לכן סוד רי"ו נוקבא וע"ב וכבר ידעת כי חסד גנוז בפומא דאמא. אמנם ג"פ ע"ב רי"ו הוא סוד חסד חסדים ג' פרקין דזרועות ימין והם מתגלים בפומא דאמא ואלו הם שבהם נעשית כלי וזה סוד מה שידעת כי חסד כונן ומתקן למטרוניתא ונמצא עתה כי סוד כלי שהנחיל חכמה לבינ' נקרא אוירא דכיא ואשא דכיא הם ה"ג שביסוד דנוקבא ומאלו הב' נתקנו גלגלתא דזעיר כנודע ונעשה מהם הדעת דז"א ואז אותו הכלי הנקרא אוירא דכיא יהבה אותו לז"א ואז חזרה הבינה להיות סתומה כבתחלה ואח"כ בזיוג ב' הוצרך להנחיל החכמה פ"ב כלי אחר ואח"כ נזדווג עמה והוצרך אל כלי מחדש. והנה כה דרכה תמיד מאחר שז"א סותם פתחה תמיד נמצא לעולם הבינה בסוד בתולה וז"ס אסתר רחמה צר (וכן אילה רחמה צר) וזה הרוחא נמשך אל הז"א ומשם אל המלכות לעשותה כלי גם היא עכ"ל הקדוש:

והנה ידוע כי המנעול הוא סוד יסוד דנוקבא בסוד מור עובר על כפות המנעול והמפתח הוא יסוד דדכורא וכבר כתבנו כי ההיכל חו"ב דז"א ובשרשם חו"ב למעל' ופתיחת הדלתות של ההיכל עם המפתח בסוד זיוג או"א. הראשון נפתח בדוחק בסוד עשיית הכלי ושבירת בחולין ולכן יורד לאמת השחי בסוד חסד חסדים ג' פרקין דדרועא ימינא. והשני בסוד ע"ב טיפה זרעית פותח כיון והוא ענין נפלא בס"ד וההי"ב. וזהו ענין שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות היכל פסולין ולשיטת רש"י דוקא שלמים ואף לשיטת הסוברים דה"ה כל הקרבנות עכ"פ למה נקיט דוקא שלמים. ועפי"ז יבואר כי שלמים סודן ביסוד דבינה מלך שהשלום שלו. [לקמן בבית הקרבן ביארנו בארוכה תלי"ת ענין שלמים שהם בת"ת דז"א ושם מסתיים יסוד דבינה שהוא ממש דלתות ההיכל לדברינו כאן] לכן צריכין להיות דלתות ההיכל שהיא יסוד דבינה פתוחין והבן והיה אורך ההיכל ורחבו מאה אמה וכן גבהו מאה אמה בסוד או"א ע"ס וכ"א כלול מעשר הרי מאה והי' גובה ההיכל עד העלי' מ"ו אמות והעלי' נ"ד וי"ל כי ההיכל בסוד יש"ס ותבונה והעלי' בסוד או"א עילאין ויש"ס ותבונה תופסין מקום ד"ס נהי"ם וב"ש ת"ת וידוע מ"ש בשער האונאה כי שליש ת"ת העליון לוקח חלק יותר גדול במקום שאין בו חלוקה נמצא מעשר מגיע לעליון ד' חלקים ולב' שלשים התחתונים וא"ו הרי למטה מ"ו ולמעלה נ"ד וכן לדרכינו שהיכל בסוד מוחי חו"ב דז"א נה"י דאו"א י"ל כי הבינה הוא סוד ס"ג ומילוי שלה ל"ז ס"ה מאה והוא האורך וכן ברוחב בלי בית החליפות רחבו שבעים כמ"ש ומעטרין לו בשבעין עיטרין שהם ד' מילויי הוי' וג' אהי' ביודין באלפין בההין ס"ה שבעים אותיות שהם סוד המוחין תרפ"ז כידוע. וענין העלי' יש לומר בסוד מ"ל דצלם למעל' על ראשו וההיכל בעצמו בסוד צדי דצלם מוחין פנימים. וכן הצדי דצלם הוא מהחזה ולמטה מכל הצלם. לכן גובה ההיכל מ"ו כמ"ש למעל'. ואמרינן בתוספתא קדושת העליה גדולה משל היכל והוא לדרך הראשון כמו ערך הבינה אל התבונה וכן לדרך זה ידוע כי מקיפים מ"ל דצלם גדולים מן הצדי מוחין פנימים. והי' עולין להעלי' דרך המסיבה שביארנו למעל' בסוד החסדים העולים למעלה מעלה עד הכתר ואפשר עולים עד מ"ל דצלם:

ו

ונבאר ענין האולם בעהשי"ת הנה ביארנו כבר בפרק א' סוד האולם וב' עמודים בסוד דעת התחתון ב' עיטרין. ב' עטרות דיסודות דאו"א ושורשם מב' כתפין דא"א וכללות האולם בסוד עטרת יסוד דאמא וההיכל יסוד דאמא וכבר כתבנו ג"כ למה לא הי' דלתות לאולם עפ"י מ"ש בע"ח שער מוחין דקטנות פ"ב ואין להאריך בזה. רק נבאר מעט ענין העמודים הנה כתוב בפסוק קומת האחד י"ח. וקו י"ב יסוב את השני ועיין במפורשים כי מקרא זה חסר מקצתו דה"ל לומר וקו י"ב יסוב אותו וכן השני. אך י"ל כי הקומה והאורך ידוע בסוד החסדים. והרוחב וההיקף בסוד הגבורות לכן אמר קומת האחד י"ח והוא הימיני וקו י"ב יסוב את השני והוא השמאלי והבן. והנה י"ב פעמים י"ח בגימ' רי"ו כי מסוד העיטרין האלו שורש רוחא דשדי בה בעלה כידוע. ובד"ה כתוב אורך העמודים ל"ה אמות וכתב שם רש"י ז"ל שפירושו ב' העמודים ביחד. וי"ל כי הכתפים סודן יו"ד ה"י בגימ' ל"ה והם יו"ד פ' ה"י עולה שי"ן כתף הימיני. יו"ד פ' ה"ה ר' כתף השמאלי ביחד ת"ק ונכללין זב"ז ס"ה אלף ב"פ כתף. וכן הי' האולם מרחיב על ההיכל ט"ו אמות לדרום וכן לצפון בסוד ב"פ י"ק כתף הימיני והשמאלי. והי' קומת העטרות ה' אמות כמ"ש רש"י ז"ל כי ב' העטרות סודן ב' ההין והיו על העטרות מאתים רימונים בסוד שורשם מב' כתפין דא"א האלף לך שלמה ב' כתפין ומאתים לנוטרים את פריו שהם הנקודות הימיני עי"ן והשמאל ק"ל ביחד מאתים כמ"ש האריז"ל ביחוד הזכירה וכן הרמונים עגולים כנקודות:

והנה נקרא הימיני יכין והשמאלי בועז. והנה רש"י ז"ל כתב כי שלמה קרא השמאלי בועז ע"ש זקינו ראש המשפחה וקשה למה לא קרא כן את הימיני אבל הענין דע כי עיטרין אלו וכן ב' כתפין ב' מלכיות של ישראל. ב' משיחין משיח ב"ד ומשיח בן יוסף ודע כי העטרה דחסד מתפשטת בז"א ומתגלה בפומא דאמא בעטרת יסוד דז"א וכן עד"ז הגבורות בנוקבא ומזה תראה כי ב' עטרות דזו"נ דוגמת ב' עטרין למעלה בדעת וכבר הבאתי למעלה בחלק א' סימן ב' כי משיח בן יוסף בעטרת יסוד דזעיר שהוא בחינת אפרים בעטרה ומשיח בן דוד במלכות דמלכות בחי' יהודה והנה המלכות זאת שהיא פרצוף בפ"ע שורשה מעטרת יסוד דמלכות ובזה נבין מ"ש בזוהר הקדוש מה שיעקב שיכל את ידיו שרמז על ב' משיחין. והנה משיח בן יוסף שבא מאפרים ניחא אבל משיח בן דוד שבא מיהודה מה שייכות יש לו למנשה אך עם האמור ניחא כי מנשה שורשו עטרת יסוד דמלכות ומשם שורש יהודה מלכות שבמלכות פרצוף בפ"ע. ומזה תבין כי שורש דוד המלך בתולדתו מיהודה בעמוד השמאלי לכן קרא אותו בועז ע"ש ראש המשפחה [הגם כי כתבתי למעלה כי המלכות שבמלכות בחינות חסדים לערך המלכות בעצמה. עכ"ז שניהם יחד בחינות גבורות נגד הזעיר, א"כ הזעיר מושרש בעיטרא דחסדים והמלכות עם המלכות שבמלכות בעיטרא דגבורות והבן]. ועוד עיין בגילגולים פכ"ב כי בכתף השמאלי ששם הוד דעתיק שם ג"כ מלכות דעתיק שהוא בהודו ומשם נמשך אור מקיף אל המלכות דז"א הרי שורש המלכות ומב"ד בעטרא דגבורה. אולם אח"כ זכה גם לעטרת יסוד דזעיר ונתאחז בימין נעימות בימינך כמ"ש הגר"א ז"ל הבאתיו למעלה אז זכה למלוכה עולמות בסוד הנצח שפירושו לעולם וזה שם העמוד הימיני נעימות בימינך נצח קרא אותו יכין כמ"ש המפורשים שמרמז שיכון לעולם הביהמ"ק והמלוכה. ובזה תבין למה עשה שלמה העמודים והאולם ולא עשה אותם משה רבינו במשכן וגם לא בבית שני שכבר בטלה מלכות ב"ד עד כי יבא שילה ולא הי' להם בבית שני רק מלכות בית חשמונאי. ודע כי כל מ"ש כאן הכל בסוד תולדותם למשפחותם לבית אבותם אבל בבחינות שורש נשמתם הוא להיפך כי משיח בן יוסף משורש קין מכתף השמאלי ומשיח בן דוד משורש הבל כתף הימיני עיטרא דחסדים כמ"ש בזוהר כ"פ כי יהודה ארי' בימין ומב"י שור משמאל וכן הוא בגילגולים כי משיח ב"י משורש קנין ומב"ד מהבל וכן כתב בזוהר חי בראשית כ"ה ע"ב כי משי"ח ב"ן דו"ד ומשי"ח ב"ן יוס"ף עולה אלף ב' כתפין דא"א ב' עיטרין מב"ד בימין שב לימיני ומב"י בשמאל ומשה דעת עליון מכריע בניהם עי"ש. עיין מ"ש בבתי הנפש פרק א' וב' בענין קין והבל שיש ב' בחינות האחד בבחינות נשמתם קין בחינות עטרא דגבורה והבל עטרא דחסדים. והשנית בחינות לבושים מזיוג דזו"נ והלבוש ההוא מחו"ג דדעת וגם זה כטל קין רוב הלבוש מגבורות והבל בחסדים וכבר ידוע כי הנשמות מעורבין ויש מי שנטל מקצת מקין ומקצת מהבל ובפרט בענין הלבושים א"כ י"ל גם בענין המשיחין כנ"ל שמב"ד נשמתו מהבל ולבושו מגבורה וכן מב"י להיפך ועיין לקמן בדף השני ואפשר לומר כי ז"ס מה שיעקב שכל את ידיו הנדרש בזוהר על הב' משיחין שיעקב שוי ארי' מב"ד בשמאלא ומב"י שור בימינא. [ובאמת בפנימיותם הנה בעטרת היסוד דזעיר משכן הגבורות בסוד אפרים מנצפך פ"ר מאפרים וכמ"ש הגראז"ל בתיקונים הרבה פעמים כי ביסוד החסדים. ובעטרת היסוד הגבורות ושם שורשם ומשם מאירים לנוקבא וזה ענין מבועא דבירא דלא פסיק מבירא והחסדים יורדים בזיוג לנוקבא וז"ש כי המלך בוטח בה' בחסד עליון וכו']. לכן אפשר כי יוסף העמיד אותם כפי שורש נשמתן אפרים בשמאל ויעקב שיכל את ידיו בבחינות לידתם והי' זה לצורך הברכה שברכם אז כי סוד הברכה בחיצוניות סוד הצלם והצורה והוא בירושה מבית אביו, משא"כ פנימיות הנשמה בסוד הקדושה והיא אינה תלוי' באב ואם הבן היטב כי קצרתי וא"ש ההי"ב והעולה מזה כי סוף מעשה במחשבה תחלה כי מב"ד בעלית מחשבתן ושורש נשמתו בעיטרא דחסד ואח"כ בשורש לידתו מיהודה במלכות בעיטרא דגבורות **(והיינו כנ"ל כי מב"ד מהבל בשורש נשמתו ולידתו היינו בחינות לבושו מזיוג זו"נ היה מבחינות הגבורות מלכות ואפשר ז"ס העקב המוזכר בגילגולים פ' כ"ב וכ"ט וז"ס וידו אוחזת בעקב עשו כי עשו שורשו מקין ויעקב לקחו ממנו כמ"ש פ' ל"ד וז"ס עקבות משיח כמ"ש הגראז"ל והעקב הזה גדול מאוד כי שם שורש מלכות דעתיק. ועם זה יתורץ ג"כ מה שראיתי בחזיונות להרב הקדוש מקאמארנא בכהב"י שהבעש"ט זצל"ה הי' משורש הרח"ו מהעקב הנ"ל וע"ז רמז לו האריז"ל באמרו ולמי כל חמדת ישרא"ל והוא פלא וכן האוה"ח זצל"ה ובאמת מקובל בידי ישראל שהבעש"ט זצ"ל היה לו נפש דוד בחינות מב"ד וידוע בגילגולים שמב"י משורש קין ומב"ד מהבל עיין פרק ל"ז כי אביה בן ירבעם שעתיד להיות מב"י הוא משורש שמואל שהוא רוחו של קין. וכן בפרק מ"ם במה שרצה הקב"ה לעשות לחזקי' משיח היינו משיח בן יוסף שהוא מגבורות וחזקי' המלך ביאר שם שהי' מכתף השמאלי מקין. ושם בפרק ל"ז כתב כי דוד המלך מהבל וכן בפרק ע"ב כי מב"ד מהבל ומב"י מקין. וכן כתב בעצמו כ"פ ובזוהר חי בראשית שהבאתי בפנים ועכצ"ל כמ"ש שיש ב' בחינות וכל דברי בדרך אפשר בהדי כבשי דרחמנא וההי"ב ויזכינו להשיג שורשי נפשינו באמת ובנקיות וטהרה:)** ואח"כ עלה לשורשו ונתאחז בימין נעימות בימינך נצח חכה לעיטרא דחסד כבראשונה כנ"ל וא"ש ההי"ב:

והנה בבחינה זו בשורש נשמתן מב"ד עמוד הימיני ומב"י שמאלי תבין פירוש ראשון של רש"י ז"ל כי יכין ע"ש הלבנה כירח יכון עולם ועד ובועז נגד השמש כמ"ש ישיש כגבור לרוץ אורח. וצ"ע דהרי חמה ולבנה זו"נ והי' צריך להיות העמוד בועז בימין ויכין בשמאל אך עם האמור יובן כי מב"ד בלבנה ידוע והוא בימין ומב"י בשמאל בשמש דכורא כידוע. ועם האמור יובן מ"ש ביחזקאל מ"ד ומ"ו ענין הנשיא שהוא משיח ב"ד שישב באולם וגם דברי רש"י ז"ל שיפתחו לו הפשפש הדרומי הסגור וכן נראה מחכז"ל ואינו מובן כל הענין אך עפ"י הנ"ל תבין כי הפשפש הדרומי אצל עמוד הימיני שם שורש משיח ב"ד שיבא ב"ב. ודע שיש לישב עוד קושיא הנ"ל עם האמור שם בח"א סימן ב' כי בנוקבא הדכורא בהוד ונוקבא בנצח והמקדש הגם שנדרש בפרטות על כל הספירות אבל בכללות הוא סוד הנוקבא משכן השכינה כידוע. אחר כתבי זה מצאתי בביאור הגראז"ל ב"ק קי"ט ג"כ ענין ב' העמודים שהימיני נגד הגוף והשמאלי נגד הנשמה בועז והן סוד יכין מלמטה התעוררות הגוף ובועז מלמעלה וידוע כי נו"ה הן סוד מעלה ומטה (הדברים סותרים כי ידוע כי נצח מעלה והוד מטה אבל יובן עם האמור) והן סיהרא בימינא כירח יכון ושמשא בשמאלא ירוץ כגבור ופירש שם ע"ד האמור בר"מ פנחס רמ"א כי סיהרא ברמח מ"ע בימין ואמא עילאה בשס"ה ימים בשמאלא והן סוד ב' העמודים וכן פרץ וזרח וכן רחל ולאה ב' ההין כידוע וב' העמודים בסוד י"ו שעליהן נסמכין ב' ההין עי"ש. והנה תבין תוכן הדברים עמ"ש בח"א סימן ג' בהג"ה ענין שבנוקבא להיפוך הדכורא שבה מגבורות והנוקבא מחסדים וידוע מ"ש הגראז"ל שלאה ורחל דו"נ שבנוקבא לאה דכורא ורחל נוקבא לכן לאה בסוד אמא עילאה לשמאלא ורחל נוקבא בחסדים ימין וז"ס האמור בכ"מ שלאה דינא קשיא ורחל רפיא, ויש לומר ג"כ כי כללות השנה בנוקבא לכן אמר שם בר"מ דשס"ה ימים אמא עילאה לשמאלא ומלכות סיהרא בימין ודע כי כתב בספר אמונת חכמים כי כל השתלשלות מב"ד שהי' בזיוגים שאינם הגונים, אך כוונת האשה הי' בכ"מ טוב מאוד כמו בבנות לוט ותמר ורות ואשת ישי וכוונת האשה היא העיקרית בזיוג ובאמת כתוב בשם האריז"ל להיפוך שאביו נותן בו או"מ וברבות הימים המקיף גובר על האור הפנימי מאמו אך אפשר לומר כי לאשר מב"ד בנוקבא ואצלה הנוקבא יותר גדולה כמ"ש הגראז"ל שלכן רחל עקרת הבית וגדולה מלאה דכורא שבנוקבא כנ"ל, ואך עיקר הענין הי' כל הזיווגים הנ"ל מפלאות תמים דעים ואין אתנו יודע עד מה ועיין באוה"ח ע"פ כרע רבץ כארי:

ז

ונחזור לבאר ענין העמודים למה היו של נחושת וגם למה לא הי' במשכן הנה כבר ביארנו כי שני העמודים ב' עטרות דדעת התחתון ומזבח בסוד דעת פנימי אשר משה מרכבה אליו והנה הדעת התחתון עליו כתוב ולו נתכנו עלילות כי הוא מתפשט לעלילות משונות ויונקים ממנו החיצונים בסוד יוסף דעת יוסף מכאוב וכבר ידוע כי כאשר המלכות צריכת לזון החיצונים אצטבעית בגוון נחושת כי המלכות סוד נון והקליפות תחש עורות תחשים וכאשר המלכות יורדת לשם נעשה נחש"ת וזה ענין נחש נחשת. וענין הנחש מבואר בספר ארבע מאות ש"ק י"ז כי יסוד דקטנות נקרא נחש כי היסוד נקרא שדי וכאשר אין בו רק אחורים דאקי"ק בגי' מ"ד. מ"ד ושד"י בגימ' נח"ש הפותח רחם האשה וכן אחורים דאקי"ק במילוי בגימ' תקמ"ד וכן א"ל שד"י במלוי בגימ' ת"ק בפ' ת"ק הם אלף שורש אלף דתרין כתפין שמהם נמשך רוחא דשבק בה בעלה ואלף יומין דגלותא כי בהם כל סוד הבירור נשאר מ"ד מאקי"ק ושד"י בגימ' נחש וכ"ז סוד חימום הגבורות קדושות לצורך הזיוג. ועיין בזוהר ח"י בראשית ל' ע"א כי הדעת התחתון ב' עיטרין וב"פ עטר"ת בגימ' אלף נח"ש מספר יחודא תתאה ברו"ך ש"ם כבו"ד מלכות"ו לעול"ם וע"ד עי"ש ונח"ש בגימ' משיח בסוד לויתן נחש בריח ונחש עקלתון וכבר האריך רבינו הגר"א בענין לויתן זכר ונקיבה נבראו בסודות עמוקים בענין האור המתגלה בב' יסודות ועטרות דזו"נ אין כאן מקומו להאריך אך תוכל להתבונן דברים נפלאים במש"ל כי התרין משיחין בב' עטרות הדעת התחתון מספר ברוך שם כבוד וכו' יחודא תתאה אל"ף נח"ש אל"ף משי"ח כי משיח יברר האלף יומין דגלותא ב' כתפין דא"א ב' משיחין ותבין למה הי' העמודים של נחוש"ת וגם למה לא עשה משה רבינו את העמודים כמו שלא אמר ברוך שם כבוד מלכותו וכו' כי סודו בדעת עליון יחודא עילאה, ודע כי הב' עטרות עיקרם נשאר למעלה ומתפשטים מהם ה"ח וה"ג בגופא דז"א והם עשרה כיורות שבעזרה ה' מימין וה' משמאל וכולם של נחושת לטעם הנ"ל. וכן המזבח וכיור:

ח

ונבוא לבאר בעהשי"ת העזרות וכל אשר בהם הנה נוכל לומר כי העזרות בסוד גופא דז"א והעזרת ישראל וכהנים ולוים בסוד חג"ת ועזרת נשים נה"י מקום הנוקבא כאשר נבאר אי"ה והוא הגוף ובתוך הגוף מתלבשין המוחין והם קה"ק כתר. והיכל חו"ב ודעת עליון. ואולם דעת התחתון. והנה ידוע כי יסוד דאמא מתפשט עד החזה ומרוב ההארות היוצאים משם נעשה הלב כמ"ש בע"ח ולדרכינו הוא סוד המזבח. וכן כתוב בתיקונים כי מזבח ליבא וכן איתא בר"מ והתפשטות מדריגות האולם המה עד המזבח כאשר נבאר אי"ה. והנה אמרו במשנה וי"ב מעלות היו מעזרה לאולם אמה אמה ורובד ג' אמה אמה ורובד ג' והעליונה אמה אמה ורובד ד' ר"י אומר ורובד ה'. ודעת הר"ש וברטנורה שהי' ג' רובדין היינו ג' מעלות כ"א אמה ואח"כ רובד ג' וכן ג"פ רק רובד הג' מחזיק ד' אמות הרי ס"ה י"ט ולר"י כ' אמות אבל הגר"א פירש שהי' ד' רובדין ופירש כפשוטו אמה אמה היינו רק ב' מעלות כ"א אמה ורובד ג' וכן ד"פ רק שהעליונה ד' אמות. והרובד הג' לא חשיב במשנה כי כן דרכה תמיד שלא לחשוב רק ב' פעמים בדברים שהם שוים רק העליונה חושב מחמת שנתחדש בה דבר אמה יתירה. הרי החזיקו המעלות כ"א אמה ולדברי ר"י כ"ב אמות כל המקום שבין האולם למזבח, ולדברינו עשו זאת בכיון כי היסוד דאמא מתפשט עד הלב שהוא המזבח והי' שם בין האולם למזבח הכיור עם מים לקידוש ידים וי"ל בסוד החסד שביסוד דאמא הכולל כל החסדים יומא דאזיל עם כלהו יומי כידוע מהאר"י ז"ל ומשם מתפשטים ה"ח בגופא וה"ח מתחלקים ג"כ לחו"ג והם עשרה כיורות שעשה שלמה ה' מימין העזרה בסוד ה"ח וה' משמאל בסוד ה' גבורות ובהם מים בחינות חסדים והחסד הראשון שביסוד דאמא הוא הכיור שעשה משה ובאה הציוי ונתת שמה מים כי משה יסוד דאבא נותן החסדים ליסוד דאמא והי' מקומו בין האולם למזבח בסוד יסוד דאמא משוך לדרום בסוד החסדים וכן המים שבו סוד החסדים, ושם על מעלות האולם הי' הדוכן ושם ברכו הכהנים את ישראל כי שם ביסוד דאמא בחזה דז"א החסדים המכוסים כמ"ש אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין. וכן שם מקום לאה ועפ"י האריז"ל נשיאת כפים להמשיך מוחין ללאה. ועוד י"ל כי הי"ב מעלות האולם המה מרמזין על הי"ב תיקוני דדיקנא שמתפשטת מבחוץ עד מקום הלב בפנים לכן הי' מתפשטים עד המזבח כי בא"א הדיקנא עד הטבור ובז"א עד החזה. ולכן חלקו אותם בד' רובדים והי' המעלות גפ"ד כמו הי"ב תיקונים שהם ג"כ גפ"ד כמו שביארתי בבתי הנפש בארוכה תלי"ת ובזה נוכל לומר רמז נפלא למה לא נזכר במשנה רק טי"ת מעלות בין לדברי המפורשים ובין לדברי הגר"א ז"ל ולדרכינו י"ל כי בז"א אין בו בתמידות רק טי"ת תיקונים רק לפעמים נמשך לו מא"א ונעשה לו י"ג תיקונים:

ט

ונבאר ענין המזבח מעט לדרכינו זה ועיקרו יתבאר אי"ה בחלק ג' בסוד קומת המלכות. אולם לדרכינו נוכל לומר כי המזבח בסוד הלב ושם נתעלים כל הדמים לריח ניחוח כי הכבד מקבל המאכלים ושולחם ללב כמ"ש בר"מ פנחס שהוא מקריב הכל קמי מלכא שהוא הלב ע"ש בארוכה ותבין כל ענין הקרבנות שנקרבין על המזבח וכן הדם שנזרק שם ושם ריח הקרבנות כמ"ש בזוהר כי אשה בכבד והוא בית המטבחים לצפוני של מזבח וריח בליבא, ניחוח במוחא והוא סוד מזבח הזהב בה בהיכל סוד המוח, ושם בלב אש שורף כמ"ש בתיקונים אי לאו כנפי ריאה דנשבין על ליבא הוה אוקיד כל עלמא וה"ס אש המערכה. ובזה מצאנו תלי"ת טוב טעם ודעת במה שאמר אליהו ז"ל להרע"ק ז"ל לבער הרהורין רעים מן הלב יאמר פסוק אש תמיד תוקד על המזבח והבן. והוא ג"כ ארי' הרובץ על המזבח סור שם רי"ו רוחא שביסוד אמא בינה ליבא והוא מעלה מ"נ בסוד הקרבנות ומסירת נפש שצריך לכוון בעת הקרבה כאלו הקריב נפשו. והי' באמצע העזרה כמו הלב באמצע הגוף משוך מעט לדרום כמ"ש לב חכם לימינו ועפי"ז נלע"ד לפרש מה ענין המזבח לפרשת יתרו אחר נתינת התורה תיכף מזבח אדמה תעשה וכו' עפימ"ש במ"א כי חלק שמות נגד הרוח וג' סידרות בשלח יתרו משפטים בחג"ת. בשלח בחסד ששם יצ"מ כמ"ש בבית מועד שפסח בחסד ומשפטים בגבורה ידוע. ויתרו ת"ת מקום התורה לכן שם בת"ת מתחיל תיכף הלב מזבח אדמה, ומזבח אבנים ב' חללי דליבא והבן. וענין הכבש אשר הי' למזבח י"ל נגד הקנה וידוע מ"ש ביו"ד כי הוא מתחלק לג' האחד ללב והשני לריאה והג' לכבד כן מן הכבש יוצאין ג' כבשים האחד למזבח והוא הלב והשני ליסוד ששם זורקין הדמים בסוד הכבד מקום הדם והשני לסובב בסוד הריאה שסובבת על הלב ושם בחינות החסדים כמ"ש ואי לאו כנפי ריאה דנשבין וכו'. וכן שם מקום הלוך רגלי כהן איש החסד וכן יתבאר בח"ג כי שם מקום החסד עי"ש בארוכה. ודע כי הלב שורש הדיבור כידוע והקנה שורש הקול ג"כ ידוע וה"ס. שושנה עילאה פנימיות המלכות שבתוך הת"ת קול ודיבור דעת דזעיר ודעת דמלכות וכתוב בספר שערי גן עדן ששורשן מיסוד ומלכות דארוך שבתוך זעיר ועיין בלק"ת על מצות שעטנז ותראה שם כי היסוד דא"א נקרא כבש עי"ש ותבין למה נקרא הכבש למזבח בשם כבש [תבין בזה ענין הרצון שהוא בלב, כי הלא ידוע כי רצון בכתר רק כי שם מלכות דא"א כנ"ל בדרך אפשר] ובזה י"ל טעם אחד מני אלפי אלפים שציותה התורה ולא תעלה במעלות על מזבחי שלא יהי' הכבש עם מדריגות שהאדם עולה בו בהפסק רק בשוה בשיפוע וי"ל כי הנה הקול הוא קול פשוט וכל התחלקות הקול הוא רק בדיבור לאותיות ותיבות הבן הדברים וזהו ג"כ המזבח נגד הלב שורש הדיבור צריך להיות מאבנים שלימות כמו הדיבור בתורה ותפלה מאותיות שלימות סוד האותיות שנקראו אבנים כמ"ש אבנים שלימות תבנה את מזבח ד"א ויש לנו בזה פרפרת נאה על מצוה זאת ולא תעלה יתבאר בח"ג אי"ה כי שם מקומה:

י

עוד יש לנו בזה דרך אחד בביאור המזבח וכיור וים של שלמה עפ"י מ"ש בלק"ת בדרוש י"ח נשים שמותר למלך ושם כאמר שיש ד' בחינות מלכיות בתוך הז"א מן הנה"י דאו"א המתפשטים בו א' מלכות דאבא במקומה וב' מלכות דאבא ביסוד אמא וג' מלכות דאמא במקומה וד' מלכות דאמא המאירה לחוץ ונגדם עשו בעזרה רמזים לד' הנ"ל נגד מלכות דאבא במקומה י"ל שהי' הגפן של זהב באולם או אפשר הלשכת הגזית כמ"ש אוריתא מחכמה נפקית וכתיב כי יפלא ממך וכו' בסוד פלא עליון יסוד דאבא ושם קידוש החודש נקודה פנימיות דסיהרא ששורשה בחכמה ולא עשאוה במקומה רק מן הצד כי אין ישיבה בעזרה וכו' כמ"ש למעלה ומלכות דאבא ביסוד דאמא הוא הכיור. ובזה יתפרש ונתת שמה מים וקשה וכי משה הנותן הלא נתנו בו מים חדשים בכל יום ולדרכינו הכונה כי משה יסוד אבא הוא המושך מים לכלתו מלכות הפנימיות ויסוד דאמא במקומה הוא המזבח כמש"ל ומלכות דאמא המאירה לחוץ בסוד הים שעשה שלמה עומד על שני עשר בקר כמו למעלה כידוע והנה ידוע כי קדושה באבא וטהרה באימא כי שם ביסודה הטבילה וטהרה וכן בכהן כתב וקדשתו. ובלוים וכה תעשה להם לטהרם והי' עשרה קידושין בסוד יוד דהוי' חכמה וה' טבילות בה"ה ראשונה, ועיין מ"ש בזה בבית הקרבן ח"ג פ"ג. וכן כאן במלכות דאבא והוא הכיור שם מקדשין ידיהן ובמלכות דאמא והוא הים היו מטהרין וטובלין שם הכהנים כמ"ש בד"ה לרחצה הכהנים בו וכן אמרו חכז"ל שהי' מחזיק ק"ן מקוה טהרה ורגלי השורים פתוחים כרימונים וסוד הק"נ בסוד אקי"ק דההי"ן בגימ' קנ"א מקו"ה טהרה ובזה נוכל לפרש מ"ש חכז"ל בן קטין עשה י"ב דדין לכיור והי' מזכירין אותו לשבח וכי מה זו רבותא הי' בביהמ"ק מקום עשירות לעשות י"ב דדין רק הענין כמ"ש בזוהר מה שושנה תתאה אית בה י"ב עלין כן שושנה עילאה עי"ש כן גם כאן בשושנה התחתונה הוא הים עומד על י"ב בקר וכן בן קטין שהי' כה"ג בדורו סוד יסוד דאבא המשיך הי"ב תיקונים לכלתו מלכות הפנימיות ועשה י"ב דדין לכיור:

יא

ונבאר בע"ה העזרה בעצמה עם הלשכות ביארנו למעלה כי העזרה הגדולה בסוד חג"ת עזרת ישראל נגד ת"ת. ועזרת הכהנים חסד ובניהם ג' מעלות מחצי אמה ועוד מעלה גבוה אמה לראב"י שעליה הלוים עומדים בשיר בסוד הגבורה. והי' המעלות האלו מפסיקין בין ע"י לעזרת כהנים בסוד הגבורות המבדילים כמ"ש בשני יהי רקיע **(ועיקרן של דברים יתבאר בסוף חלק זה שהעזרת כהנים חסד ועזרת ישראל ת"ת וע"נ גבורה לכן באמת לא הי' ללוים עזרה מיוחדת רק המעלות כי נעשה הביהמ"ק באופן שיסבול כל הפירושים כמ"ש בהקדמה:)** אך העיקר נרא' כי כל העזרה כלולה מחג"ת לכן היתה רחבה קל"ה אמות בסוד ג"פ שם מ"ה ג"ס חג"ת כי בכל ספירה יש שם מ"ה. וכן באורך קפ"ז אמות ג"כ ג"פ מ"ה וי"ל נגד ג' פרקין שבכל ספירה ונוסף עליהם באורך ב"ן הוא שם הדעת כמש"ל כי בין האולם למזבח עם המזבח בסוד יסוד דאמא דעת דז"א ומעלות האולם ביארנו שהם כ"א אמה והמזבח ל"ב ובאמת במזרח לא היה יסוד רק אמה אחת נשאר ל"א עם כ"א הרי נ"ב. עיין מ"ש הגר"א ז"ל בליקוטים שיש ג"ס חג"ת ברוחב וכן באורך זה למעלה מזה וכן בעובי זה תוך זה והכל ברוחניות מבשרי אחזה. רק כי הדעת נחשב במנין הז"ת עם חג"ת. לכן עזרת נשים היתה קל"ה אורך על קל"ה רוחב בסוד נה"י באורך וכן ברוחב. ובעזרת כהנים נוסף באורך הדעת במנין, עוד י"ל באופן אחר כי צפון ודרום המה או"א כידוע ומזרח ומערב זו"נ לכן מן הצפון לדרום קל"ה אמות בסוד ע"ב ס"ג או"א ק' ומן המזרח למערב קפ"ז נגדזו"נ מ"ה וב"ן ונוסף עליהן באורך ההיכל שהי' אורכו אמות לבד יו"ד של האולם הרי קפ"ז. ונבאר הלשכות בע"ה הנה ידוע שיש בכל, ספירה ג' פרקין כמ"ש בע"ח כי כמו שכל קו הימיני חח"נ כן החסד בעצמו וכן כולם. והנה נגד ג"פ דחסד המה ג' לשכות הדרומים לשכת המלח לשכת הפרוה לשכת המדיחים ובצפון ג"פ דגבורה לשכת הגזית ולשכת פלהדרין ולשכת הגולה וג"פ דת"ת הנה בשליש העליון הי' נתון המזבח שהוא בחזה שליש הת"ת ונגד ב"ש האחרים הם ב' לשכות המזרחיים אצל שער ניקנור לשכת פנחס המלבוש ולשכת עושי חביתין ועכ"ז יש לומר כי גם נגד המזבח שהוא בשליש העליון עשו ג"כ לשכה והוא בית המוקד כמ"ש אש תמיד תוקד על המזבח ולכן היתה סמוך למערב. ודע כי יש במשנה ג"כ גירסא אחרת מהופכת הלישכות הדרומים בצפון וצפון בדרום אך בגמרא יומא לא משמע כן אבל נראה כי גם מעשה הלשכות ותשמישן נרא' מהיפך כי כל הלשכות הדרומים לברר הדם במל"ח וכן למלוח העורות בסוד בירור ק"נ סוד העו"ר כידוע הכל בסוד הגבורות. וכן הלשכות הצפונים תשמישן נרא' בסוד החסד בור הגולה שמשם מספיקין מים. ולשכת כה"ג בחסד. וכן סנהדרין צריך שיפתחו בזכות אך הענין נרא' כמ"ש האריז"ל כי הפנימיות רוחא בא להיפך חסד בגבורה וגבורה בחסד. ואם כנים דברינו למעלה שהג' לשכות נגד ג' פרקין ויהי' ג' הצפונים ג"פ דגבורה יד שמאל י"ל כי לשכת הגזית בסוד הזרוע שמאל פ"ג דיד ששם תפילין דיד מוחי המלכות ושם הנקודה שלה שעלתה בעלות השחר כתר בת עין עיני העדה ועיין בזוהר בראשית בהיכל ד' היכל הזכות גבורה כתב הכא הוא איתדבקותא דנוקבא בדכורא וכתב שם הגר"א ז"ל שהיא סוד תפילין בשמאל כי תפילין של יד הוא סוד דביקות הנוקבא בדכורא עי"ש ותראה דבר נפלא כי דרך שכתבתי בחלק א' בלשכת הגזית סוד היכל הזכות ודרך זה בסוד היושר יד שמאל דז"א פרק עליון ששם תפילין דיד עולים לדרך אחד תלי"ת:

יב

ונבאר בע"ה הזין שערים שהי' בעזרה הנה אמרו במשנה שהי' סמוכין למערב א"כ הי' נגד ההיכל, ונ"ל כי העזרה נגד ההיכל בסוד החג"ת שעולין ומלבישין המוחין כידוע מע"ח א"כ אחר שביארנו כי ההיכל בסוד המוח י"ל כי השערים שנגד ההיכל בסוד זין שערים שבנפש המוזכרים בס"י שהם ב' עינים ב' אזנים ב' נחירים ופה והנה ג' מהם צפונים וג' דרומים וכן השערים ג' צפונים וג' דרומים ונגד הפה שהוא באמצע היא שער ניקנור אעפ"י שלא הי' סמוך להיכל אחרי שהי' צריך להיות באמצע הוכרחו לעשותו בשם ודע כי סדר השערים לא ידענו אם סדרן ממזרח למערב או להיפוך אך אגיד לך את הנלע"ד כי שני שערים שער המים שבדרום ושער הניצוץ שבצפון בסוד שני עינים ימין ושמאל והן לפי סדר ס"י בסוד קו ימין חסד ונצח כי ראי' מחכמה לכן הכהנים שומרים שם בשער הניצוץ בעלי' ובשער המים הי' סמוך לו לשכת בית אבטינס והכהנים שומרים שם ושני השערים האלה שהם ב' עינים צריכים שמירה יתירה כמ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם לכן הלוים שומרים למטה והכהנים מלמעל'. ולכן מכניסים המים לניסוך בחג דרך שער המים סוד החסדים שמקבלת המלכות בסוכות ונבאר אי"ה בבית מועד בארוכה ושער הבכורות שבדרום ושער הקרבן שבצפון בסוד ב' אזנים ימין ושמאל והן לפי סדר ס"י בגבורה והוד, שמיעה מבינה, וכן הבכורות בשמאל ידוע כמו קין הבכור, והם הי' העובדים במזבח ולעתיד יהי' הגבורות גדולים לכן תהי' העבודה בלוים וכן שער הקרבן שחיטתן בצפון (להקריבן לימין קרבן לד') ושער הדלק שבדרום ושער בית המוקד שבצפון בסוד ב' נחירים וידוע כי כאן בז"א נאמר עלה עשן באפו כמ"ש באדרא גחלי ואשא ותננא והי' בבית המוקד ד' לשכות נגד ד' רוחות שבחוטם כמ"ש רוח ד'. רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ד' וכתב הגר"א ז"ל בס"ד כי ב' נקבים שבחוטם הם בסוד יסוד ומלכות א"כ נקב השמאלי בית המוקד בסוד המלכות לכן הי' ד' לשכות שם בסוד ד' מחנות שכינה שנא"ן ולפי"ז תמצא בשערים הדרומים להיפך ממה שצייר בעל תוי"ט כי לפי דברי נרא' ששער המים למעלה סמוך למערב ואח"כ שער הבכורות ואח"כ שער הדלק סמוך למזבח לכן בו מכניסים עצים ואש למזבח ושער ניקנור נגד הפה לכן מטהרין שם המצורעים שפגמו בלה"ר בפה, ובס"י אמר שהפה נגד התי"ו של בג"ד כפר"ת וכן ניקנור בגי' תי"ו. ודע שיש עוד מ"ד שהי' שם י"ג שערים ד' בדרום ד' בצפון ג' במזרח ב' במערב, ואפשר לומר שהם נגד י"ג תיקונים דדיקנא כי שער אותיות שער בהתחלפות השין שמאלית לימינית ולפימ"ש האר"י ז"ל באורות הפנימים דדיקנא שהם זין ספירות מחכמה. בינה חג"ת בה"י והם מא"ל עד ואמת ומנוצר חסד מתחילים ו"ס דכתר חג"ת נה"י. וגם ידוע מכונת הנינועים כי חסד ונצח דרומים וגבורה והוד צפונים ת"ת מזרח ויסוד מערב וכן הבינה י"ל שהיא מזרח כי היא מסתיימת בשליש ת"ת א"כ תמצא ד' דרומים תיקון ב' ה' ח' י"א וד' צפונים תיקון ג' ו' ט' י"ב וג' מזרחים א' ד' יו"ד וב' מערבים ז' וי"ג והוא פלא. ואמרינן בשקלים ג"פ י"ג הי' במקדש י"ג שופרות נגד בינה. י"ג שערים ז"א. י"ג שלחנות מלכות שגם בה י"ג י"ב עלין וי"ב בקר כידוע:

יג

ונבאר בעהשי"ת העזרת נשים הנה ביארנו שהיא סוד נה"י והחומה בין ע"י לע"י בסוד הפרסה המבדלת באדם בין חג"ת לנה"י. והנה נה"י היא מקום הנוקבא לכן נקראת עזרת נשים ושם מצות הקהל את העם במוצאי שמטה בסוכות ומהפלא שהיתה מחזקת כל העם אנשים ונשים וטף רק הוא בסוד המלכות כמ"ש כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא, והן הי' שם כל השמחה בסוכות בשמחת בית השואבה כמ"ש שם חסידים ואנשי מעשה הי' מרקדין וכו' אם אי"ן אנ"י לי מי לי שהוא התקשרות מלכות בכתר אנ"י באי"ן והי' שואבין רוה"ק וידוע כי מסוד החסד דעתיק הגנוז בגלגלתא יוצא ומתגלה בפה דא"א ומשם יוצא הבל ובי' מתלבשין נביאי מהימנא והוא סוד רוה"ק לכן עשו כל השמחה בעזרת נשים שהיתה בסוד נה"י ולשם ממשיכין נבואה ורוה"ק והחסד הוא סוד המים שמנסכין וראשית המשכתו מחסד דעתיק ואי"ה בבית מועד נבאר בארוכה והי' שם ד' לשכות קטורות בלי תקרה כי נה"י הם סוד בתי בראי חצרות וענין הד' י"ל בסוד המלכות שכוללת ד' חיות רגמ"ן ושנא"ן, והנה בזוהר בראשית כ"ו בענין הד' נהרות וד' חיות שהם חגנ"ה מיכאל בחסד גבריאל בגבורה אוריאל בנצח רפאל בהוד וי"ל כי הי' נגד זה הד' לשכות בד' זוית מזרחית דרומים בסוד החסד לשכת הנזירין כמ"ש זכו נזירי' משלג ולכן אסורין ביין שהוא גבורה. מזרחית צפונית בסוד הגבורה לשכת דיר העצים כי מן הגבורות באו החימום והאש למזבח [וכן מן הכבד בא החימום ללב] ותראה דבר נפלא כי אמר שם בזוהר בנהר זה גבורה כי גבריאל לשון גבר א"ל שהוא משה רבינו לגבר אשר דרכו נסתרה שהוא נגנז בגיחון שהוא וא"ו רבתי דוכל הולך על גחון וכבר ביאר רבינו הגראז"ל זה בארוכה אין כאן מקומו והנה תבין בזה למה נגנז הארון בלשכת דיר העצים כי הארון סוד יסוד דאבא בחינות משה וכמו שם ולא ידע איש את קבורתו עד היום כן בארון לא נודע עד היום, מערבית דרומית לשכת בית שמנ' ששם נותנים יין ושמן למנחות בסוד הנצח שנכלול עמו ההוד, והנצח סודו שמן והוד יין כידוע בהיכלות בהיכל נוגה שמן ובהיכל עצם השמים יין עי"ש מערבית צפונית לשכת המצורעים בסוד ההוד רפאל עפר כי המצורע פגם בלה"ר כמ"ש ונחש עפר לחמו. והנה נקראים הלשכות האלה ביחזקאל בתי המבשלים כי שם בע"נ למטה מהחזה הוא הבישול מן המאכל. ונבאר ענין החיל ונלע"ד שסודו בסוד החשמל מבינה המלביש את כל גוף דז"א כדי שלא יינקו החיצונים ולכן הי' אסור לנכרי לכנוס לפנים מן הסורג ולכן כשגברו העונות עשו בו האויבים פרצות כי נסתלקה האם מעל הבנים ונסתלק החשמל ושלטו האויבים, והי' עשוי בסריגות נקבים נקבים כמו העור כמ"ש הרח"ו בסוד הכרת הפרצוף שיש נקבים בעור שיוצא אור לחוץ והנה הסורג הזה ביארנו בסוד החשמל עור דבינה וגובהו עשרה טפחים י"ל עפ"י מ"ש האריז"ל בסוד המעקה כי החשמל הזה מלביש ומנעיל את זו"נ וחוזר ועולה למעלה כמעקה יוד טפחים עיי"ש ותבין:

יד

ונבאר בע"ה ענין הר הבית ונבאר ג"כ המשנה פ"א דכלים עשר קדושות הן ומקודם אומר כי הנה הביהמ"ק נסתיים בחיל ומהר הבית למטה ד' מדריגות דמלכות ד' אותיות דאדנ"י והם הר הבית, וירושלים, וערים המוקפים, וארץ ישראל, ומקודם נבאר המשנה בפשיטות. והנה המשנה אומרת עשר קדושות הן וחושבת י"א מדריגות וכבר נאמרו הרבה תירוצים ע"ז ולפע"ד אפשר לומר כי החיל אינו מן המנין והראי' כי לא הי' חומה סביב רק גדר למעלה בעלמא כמ"ש המפרשים ע"פ לך לך אמרי לנזירא לכרמא לא תקרב, ובזה נבוא אל הביאור ונבאר מקודם מ"ש הגר"א בס"ד כי חג"ת דעתיק מתלבשים בא"א בג' רישין כידוע ונה"י דעתיק בחג"ת דא"א ושם מסתיימים כי בנה"י דא"א הוא רק הארת המוחין לא עצמותן ודוגמת זה ממש מתלבשת הבינה בזעיר כמ"ש אמא עד הוד אתפשטת ויהי' פירושו עד ולא עד בכלל עיי"ש והדבר מאוד צל"ע לפי המבואר בכתבים כ"פ כי רק נה"י דאמא מתלבשים בז"א לא חג"ת. וגם הנה"י דאמא מתחלקין לג' פרקין בחח"נ ובג"ה ודת"י. אפס נוכל לישב עפ"י מ"ש בספר שומר אמונים תשובה ה' שהביא מס' אוצרות חיים כי מ"ש בכ"מ שרק נה"י דאמא מתלבשין היא רק בחיצוניות הכלים דאמא אבל פנימיותה מתלבשין ז"ת שלה בז"א. [ועיי"ש מ"ש הוא בעצמו שזהו בסוד עליות העולמות שנתעלו החיצוניות דז"א לא העצמות כידוע ואז חג"ת דז"א מלבישין לנה"י דאמא וחב"ד לחג"ת ובנה"י דז"א רק הארתן דוגמת עליות שבת הבן הדברים. מיהו בלא"ה אין אנו צריכין לכל זה לפי דברי הרח"ו באוצרות חיים שמחלק בין החיצוניות לפנימיות] ומעתה יתפרש לך דברי הגר"א ז"ל היטב על הפנימיות דאמא שמתלבשין ז"ת שלה בז"א דוגמת עתיק בא"א:

ובזה נבוא אל הביאור דהנה ביארנו בחלק זה הביהמ"ק בסוד הזעיר וביארנו ע"ד מ"ש בע"ח בסוד התלבשות נה"י דילה בז"א ולכן נבאר עתה ע"ד התלבשות ז"ת בז"א דוגמת א"א. והנה ביארנו למעלה בח"א כי קה"ק סוד האוירא והיכל מוחא. והבאתי למעלה [עיין בילקוט מהדרת קודש ביהל אור נח ועיין בע"ח] דברי הגר"א ז"ל כי באוירא חסד דעתיק ובמוחא גבורה ובגרון ת"ת וכן בדיקנא וכן כאן. והם עשר קדושות א' קה"ק אוירא חכמה חסד דאמא לכן נכנס שם הכה"ג ביה"כ כמ"ש בזוהר האי חסד עייל לקה"ק והיכל מוחא גבורה דאמא [ושם ג' מוחין שלחן מנורה ומזבח כמ"ש בח"א] ואולם דעת וכן בין האולם למזבח שחדא קדושה הן. ועזרת כהנים חסד דז"א ועזרת נשים גבורה דז"א ששם שורש המלכות וכאן הוד דאמא ועיין מ"ש אי"ה בבית מועד בסוד שמ"ע בענין המלכות שהוא בהוד. לכן שם המלך קורא בפרשת הקהל במשנה תורה, ועזרת ישראל ת"ת באמצע בין חו"ג בין עזרת ישראל לעזרת נשים וכאן מסתיים ש"ק דאמא וסוד ז"א שעיקרו ש"ק ומתחילים נהי"ם שהם לבר מגופא מקום המלכות וכן נרמזין במילוי יו"ד בוא"ו דל"ת וכן בצורת ה' ו"ד זו"נ והם הר הבית וירושלים נו"ה חב"ד דנוקבא. ודע כי לפי סדר המדריגות הי' נראה לומר כי הר הבית נצח וירושלים הוד אך בגמרא ברכות אמרו והנצח זו ירושלים וההוד זה ביהמ"ק וכבר ביארתי בראש ספרי זה בית עולם כי כללות ביהמ"ק בסוד הנוקבא ובה להיפוך דכורא בהוד ונוקבא בנצח ולכן כל ששה ספירות דדכורא שביארנו כאן בביהמ"ק בהר הבית הוד. וירושלים שורש ארץ ישראל מלכות בנצח. ועכ"פ דברי הגמרא יתפרש לפי דרכינו זה כמין חומר והבן. ועירים המוקפים חומה בסוד היסוד ולכן העיקר תלוי שיהי' מוקף חומה מימות יהושע בן נון דאתי מיוסף והוא בסוד עטרת הברית אפרים וכן פני יהושע כפני לבנה עטרת היסוד מבוע דבירא דלא פריש מבירא כי נקודת עטרת הברית נשאר בה תמיד והוא תמיד מוקף מחיצה כמ"ש בזוהר על בוקר אערך לך ואצפה כי דוד עשה חופאה להאי בוקר. וארץ ישראל מלכות ידוע בכ"מ הרי עשר קדושות וכל עשר אלו בעולם הבריאה וידוע כי המלכות שבכל עולם יורדת לעולם שלמטה וא"כ המלכות דבריאה ירדה ליצירה וז"ס שכתב האריז"ל שקדושת א"י מסוד היצירה ועיין בהגר"א ז"ל בהיכלות שכתב שמלכות דבריאה בסוד ארצות החיים ע"ש ותבין ועיין בית לחם פ"ט. והשי"ת יעזרינו שלא יאמר פינו דבר שלא כרצונו אמן כיה"ר:

טו

הדרך הג' בענין בית המקדש נתבאר בדברי רבינו האריז"ל ורבינו הגראז"ל וכבר הובא למעלה ויתפרש כפשוטו על ז"א קה"ק חב"ד ארון וכפורת וכרובים, והיכל חג"ת מנורה ושלחן ומזבח, ואולם נה"י ב' עמודים וגפן, ועזרות מלכות. ונלע"ד כי המזבח הוא נקודת פנימיות העזרות ולכן עיקר ספירות המלכות היא המזבח כמ"ש בזוהר הרבה פעמים. ודע כי האריז"ל כתב שהאולם נה"י ב' עמודים וגפן ורבינו הגר"א ז"ל כתב כי הכיור וכנו נו"ה ומזבח יסוד ואפשר לומר כי המזבח כולל יסוד ומלכות כי יסוד המזבח בסוד היסוד כמו שנבאר בעהשי"ת ומזבח בעצמו סוד המלכות, וגם י"ל כי הכבש שהי' למזבח בסוד יסוד כמ"ש האריז"ל ובזוהר פ' צו דף למ"ד ע"א. והנה דברי הגר"א ז"ל נראין דאלת"ה מה תעשה במשכן שלא הי' האולם ועמודים וגם בבית עולמים אחר שקיצצו הכשדים העמודים. אך הדברים כסותרים עם רבינו האריז"ל. אפס תלי"ת מצאתי ליקוט אחד מרבינו הגראז"ל המתחיל ד' בחינות בית ובו מתרץ הדברים כי הכיור וכנו המה עצם נ"ה אבל האולם סודו פרצוף יעקב העומד נגד נה"י כ' בביהמ"ק עשו רמז לכולן וכן כל הקצוות נתגלו בביהמ"ק בפרטות בע"ס בכל אחד עשר מנורות ויו"ד שלחנות ועשר מכונות וכיורות עיי"ש:

ועוד נלפע"ד לומר כי אפשר האולם עיקרו נו"ה וגפן רק רמז בעלמא והיסוד בסוד י"ב מעלות האולם י"ב שביסוד כידוע לכן שם עולים הכהנים לדוכן כי שם צוה ד' את הברכה וברכות לראש צדיק לכן להרבה שיטות אליבא דר"י היו נוגעים ביסוד המזבח כדי לחבר יסוד ומלכות והכיור וכנו שעומדים נגד המעלות שבין האולם בסוד נו"ה שביסוד עצמו ב' ביעין שהן אפיקי מים וכ"מ שנאמר על נו"ה אפיקי מים עיקרו על נו"ה שביסוד עצמו כידוע. והמזבח בסוד המלכות:

תוכן העניינים

בנין שמואל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה