אור ברסלב
בנין שמואל בית עולם חלק א

בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא

בית עולם חלק א

בתי הנפש

הקדמת המחבר בלב נשבר מדבר לאשר מיעוט ערכו יכיר הנה נא הואלתי לכתוב על בנין ביהמ"ק וראיתי עם לבי לחלקו לג' חלקים כי ידעת כי האצילות נחלק לג' חלקים כמו בג' סעודות של שבת עתיק והוא א"א וז"א ומלכות כי או"א נכללין בדיקנא ובכ"א יש מוחין מפרצוף שלמעלה נה"י דז"א נעשין מוחין למלכות ונה"י דאו"א וא"א מוחין לז"א וז"ת דעתיק מוחין לא"א והנה ידוע מ"ש האריז"ל שיש בביהמ"ק ע"ס ארון וכפורת וכרובים חב"ד ושלחן מכורה ומזבח פנימי חג"ת וב' עמודים וגפן נה"י וכבר ידעת שיש לכל ספירה כלים דוגמת הגוף לנשמה וביארנו בספר הזה באורך כי ההיכל ואולם ועזרות והר הבית כולם בחינות גוף ובתוכם מוחין הע"ס הנ"ל לכן חלקתי גם ספרי זה לג' חלקים בראשון יתבאר הביהמ"ק ע"ד קומת א"א ובתוכו ע"ס דעתיק מוחין וצרפתי לזה גם סדר זיין היכלות כאשר יראה הרואה. וחלק שני ע"ד קומת ז"א ובתוכו מוחין וצלם ע"ס דאימא. וחלק ג' בקומת המלכות ופנימיות שלה שהוא הז"א ויהיו הטית ספירות טית דז"א בעצמו, כי הי' הבהמ"ק נעשה בתמונה שיכלל בתוכו כמה בחינות כמו התורה הקדושה שנכלל בכל מצוה פירושים וטעמים לאלפים ורבבות וכן הבהמ"ק שכתוב עליו הכל בכתב מיד ד' עלי השכיל, ואם יעזרינו השי"ת רק דבר אחד לאמיתו די, ודע אף שכל הג' דרכים קרובים זה לזה עכ"ז לא נשנית אלא לדבר שנתחדש בה וגם כי אין בפרט אלא מה שבכלל עכ"ז גם הפרט נצרך כי יתחדשו ויתבררו ע"י דברים רבים מה שא"א לבאר בכלל. ולך נא ראה מ"ש בזוהר הקדוש בהקדמת ספרא דצניעותא במשל הנפלא אשר שם. והשי"ת יעזרינו ע"ד כבוד שמו להשיג דברים אמיתים בתורתינו הקדושה ונהי' אנחנו וצאצאינו מהעוסקים בתורה ומצות לשמה אמן כיה"ר:

א

יושב העליונים ומתאוה התחתונים לשכון ביניהם צוה ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם והוא מ"ע בתורה כלול מכמה מצות לעשות ארון וכרובים שלחן ומנורה ומזבח פנימי וחיצון, ויש עוד מל"ת כגון לא יסורו הבדים וכן לא תעלה במעלות על מזבחי. וכן לא תניף עליהן ברזל, וכדומה, ונבאר המצות האלה כדי לקיים ונשלמה פרים שפתינו כמ"ש כל העוסק וכו' והשי"ת יעזרינו ע"ד כבוד שמו:

ונבאר ענין העולם ונקודת פנימיות העולם שהוא א"י וביהמ"ק. הנה האר"י ז"ל כתב בע"ח עיין דרושי אבי"ע דרוש ד' וקיצור אבי"ע דרוש א' וציור עולמות אב"ג ושער הארת המוחין דרוש ה' והמתבאר משם כי הארץ שלנו היא מלכות דמלכות דעשי' כי הט' רקיעים המה ט' ספירות דעשי' וילון עטרת היסוד ושם מתחלת המלכות וראשה בשמים והאויר שבין שמים לארץ ז"א שלה, והארץ מלכות שלה. והנה בארץ יש זי"ן ארצות ז"ס שלה, והארץ העליונה תבל כוללת ג"ר:

והנה הארץ הזאת יש בה י' ספירות וגן עדן בינה שלה וביהמ"ק יסוד וארץ ישראל מלכות והענין המתבאר משם היטב כאשר נעיין בדרושים כי יש בה ה' פרצופין א"א ואו"א וזו"נ והם י' ספירות הידועים וארץ ישראל מלכות פרצוף בפ"ע והיא עומדת נגד נה"י דזעיר וג"ע היא בינה ג"כ פרצוף בפ"ע והיא מתפשטת בז"א בחג"ת עד החזה והארותי' היוצאים מפי היסוד דבינה בחזה כאשר מתגלים שם עושים רושם גדול בעבור שהוא תכף אחר החזה:

והנה היסוד דז"א הוא נגד גוף דמלכות ומסתיים בסיום הת"ת שלה והארות היוצאים מפי היסוד דז"א מאירים ביסוד שלה שהוא אחר ת"ת שלה ושם בחינות בהמ"ק נגד יסוד שלו שהוא כללות יסוד דעשי' כן הוא בהדיא בשער הארת המוחין פ"ה וה"ס הפסוק מציון שהוא יסוד דדכורא מכלל יופי בסוד יוסף יפ"ת אלקים הופיע שהוא המלכות ויסוד שלה המכוין נגד הארות היוצאי' מיסודו [ודע כי הבאתי למעלה בסימן ל"ב בבתי הנפש דברי הגר"א ז"ל מתיקון כ"א בהג"ה ע"ג ב' כי עטרת יסוד דבינה נגד טבור דז"א ועטרת יסוד דז"א נגד טבור הנוקבא ולפמ"ש האר"י ז"ל צ"ל דלא דמי להדדי כי מ"ש עטרת יסוד דבינה נגד טבור דז"א צ"ל הכונה על האורות היוצאי' ומתפשטים לא על עצם העטרת יסודה שמסתיים בחזה. אבל מ"ש שהעטרה דז"א נגד טבורה של מלכות היינו עצם העטרה אבל הארתה מתפשטת עד סיום יסוד דמלכות]. והנה ביארנו כי הבינה מתפשטת בחסד גבורה תפארת ועיקרה בחסד דז"א כי הבינה כל רחמים דילה נותנת לימין והיא הג"ע ובשמאל גבורה היא הגיהנם והענין י"ל עפ"י מ"ש הגר"א ז"ל בכ"מ כי נה"י הם התנהגות עוה"ז. ולכן הם ממוזגין כי אין הנצח חסד גמור. ולא ההוד דין גמור כמ"ש עמך ישראל אין יכולין לקבל רוב טובה וכו'. אבל החג"ת הם התנהגות עוה"ב החסד הוא הג"ע וגבורה הגיהנם ושם חסד גמור ודין גמור וזהו אין בין מים העליונים ובין מים התחתונים אלא כמלא נימא כי בחג"ת בינה עוה"ב. ובנה"י עוה"ז מלכות:

והנה ידוע כי יש עגולים ויושר ומקום עמידת היושר הוא בא"י כמ"ש הגר"א ז"ל בתז"ח דפ"ט ד' הבאתיו בח"ר סימן ט' כי כן כתב בכאן האריז"ל כי קו האמצעי נגד א"י וביהמ"ק, אמצע הישוב. וזרוע ימין ג"ע לדרום והוא באמצע העולם על קו המשוה וזרוע שמאל לצפון גיהנם, ונמצא לפי"ז כי הג"ע עיקרו למעלה מן הארץ בסוד הבינה דמלכות זו ומתפשטת בחג"ת דז"א דמלכות זו ומסתיימת בטבור דז"א והוא בדרום הישוב אמצע העולם, וכל אלו הבחינות המה למעלה מן הארץ כמו חג"ת על נה"י, אולם הגיהנם אע"פ שהי' צריך להיות למעל' ג"כ מן הארץ עכ"ז מתפשט למטה תוך הארץ ואפשר שהוא הגבורות שמתפשטין במלכות לכן כתב האריז"ל שזרוע ימין בינה ושמאלי מלכות ובזה תבין מ"ש שם בדברי הרמ"ז בזוהר פ' תצוה קפ"ד על המאמר בתלתא נקודין וכן הביא שם דברי הרח"ו ז"ל שהם דוגמת שורק כזה י ג"ע בימין למעלה ארץ באמצע וגיהנם בשמאל למטה והבן. וכן כתב בע"ח כי קרקע הגן גבוה מן הארץ. ונתבאר כי הג"ע בסוד יד ימין וטבור דז"א דמלכות זו [ועיין בדברי הגר"א ז"ל בהיכל ד' בסוד נטילת ידים שהוא בהיכל הזכות טבור נקודת ציון הארת הבינה ושם הידים עיי"ש ותבין ונבאר אי"ה במקום אחר]. ועכצ"ל כן גם לפי פשוטו דאם תאמר שג"ע וגיהנם כא בארץ איך יתכן שהגן עדן גדול ששים פעמים מן העולם וכן הגיהנם ואיך יוכל להיות החלק גדול מהכל ודוחק להוציא הדברים מפשטן שהכונה לא גודל הכמות רק על האיכות אולם לפמ"ש שהם למעל' מן העולם יוכל להיות הדברים כפשטן. ולפי"ז צ"ל שגם הגיהנם אינו בארץ הלזו רק למטה מארץ נוטה לצפון כמו שצייר במק"מ אח"כ ראיתי כי הרמ"ז כתב שם בעצמו שהג"ע והגיהנם המה חוץ לכיפת הרקיע שלנו. ודע כי מדברי האריז"ל כאן מוכח שמקום עמידת היושר היא בא"י פניו למזרח אחוריו למערב וימינו נגד ג"ע לדרום ושמאלו לצפון. כן הוא בהדיא בשער ציור עולמות פ"א כי ראשה בשמים ופניו למזרח בסוד הדכורא (הוא בחינות ז"א שבמלכות) והנוקבא עומדת באחור פניו למערב בסוד שכינה במערב עיי"ש. וכן הבאתי מדברי הגר"א ז"ל שהיושר בא"י ועיין מ"ש בבתי הנפש סימן ב'. אולם בדרושי אבי"ע סימן ד' כתוב כי עמידת היושר הוא בג"ע הארץ באמצע העולם וצריכין אנו לדחוק ולישב כי שם עיקר הכונה על העמוד הנעוץ מארץ לשמים וכן מהיכל להיכל והוא בג"ע הארץ ועולה עד לשמי שמים אבל עמידת פרצופי היושר הוא בא"י ולכן שם עיקר המצות. והנה לפי"ז יהי' הג"ע בדרום בבחינת יד ימין אבל בבחינת טבור דז"א יהי' הג"ע למעלה מא"י ואפשר זהו פתחה של ג"ע בא"י שהוא בחברון במערת המכפלה ומשם עול' למעל'. והכל אחד כי הבינה מתפשטת בחג"ת כאשר יתבאר לקמן והוא התנהגות עוה"ב בחסד גמור ודין גמור ג"ע וגיהנם כמ"ש הגראז"ל ויתבאר לקמן וכל רחמי דילה נותנת לימין והוא הג"ע והיא מסתיימת בטיבור ומשם למטה עוה"ז מלכות נגד נה"י כמ"ש אין בין מים העליונים לבין מים התחתונים אלא כמלא נימא. אולם נראה בע"ח בהרבה מקומות שג"ע באמצע העולם בקו המשוה בסוד טבור ומשם למטה לצפון ישוב העולם כמו רחל שעומדת נגד נה"י מטבור ולמטה ושם באמצע הישוב א"י וביהמ"ק יסוד דזו"נ אבל בדרום העולם אין ישוב כמו למעלה מהחזה דז"א ויהי' לפי"ז הארץ כמו אדם מושכב ארצה ראשו לדרום ורגליו לצפון והוא ע"ד מ"ש האבן עזרא בדגלים שהראש לדרום ורגליו לצפון לכן ראובן הבכור לדרום ודן רגליו בצפון וכן ראש התלוי בדרום וזנבו בצפון עי"ש. ואפשר לומר עפ"י המתבאר מדברי האריז"ל שהארץ בעצמה היא סיום פרצופי היושר והיא בעצמה סוד מלכות שבמלכות דיושר. אמנם היא ג"כ סיום העגולים ג"כ כאשר ביאר הגראז"ל בהיכלות בראשית שיש בכל עולם רקיעים והם ההיכלות ומדורין בארצות החיים דשם. והנה היכלות בעצמם הם ג"כ זה למעלה וזה בסוד קומה שלימה כאשר ביאר הגר"א ז"ל אולם התפשטות העגולים סביב אפשר הוא ג"כ כמו קומה שלימה ודוגמת זה הארץ בסוד העיגולים דוגמת אדם ראשו לדרום ורגליו לצפון וג"ע בטבור וביהמ"ק ביסוד ושם בג"ע העמוד הידוע והוא אפשר בסוד הטבור שהאדם במעי אמו מקבל השפעתו משם ועיין בבתי הנפש בברכת השיבנו ע"ש ותבין וע' בהיכל ד' בזוהר כי שם בטבור היכל ד' ג' אותיות יק"ו והם ג' גווני הקשת שמתגלים בעמוד הזה כידוע וע"ש כי שם אתדבקותא דדכורא בנוקבא ע"ש בהגראז"ל ותבין וא"ש ההי"ב, אולם בבחינת היושר יהי' הדרך כמ"ש למעלה ביהמ"ק ביסוד וג"ע בינה למעלה מהעולם מתפשטת עד הטבור כנ"ל וא"ש ההי"ב **( א) הנה עפ"י דברי האריז"ל והאבן עזרא שהראש לדרום והרגלים לצפון נלע"ד לפרש כי כן הי' בא"י בחלוקת השבטים הראש לדרום והוא המדבר שהיא בדרום א"י ושם הר סיני בסוד הפה כמ"ש הגראז"ל בז"ח שה"ש. ואח"כ יהודה בחינות חסד ונכלל בו חלק שמעון בסוד הגבורות כאשר ידעת כי ראובן ושמעון חו"ג ולאשר ראובן הי' בעבר הירדן השלים יהודה שהוא בחינות מיכאל בדגלים [ועכ"ז הי' חלק ראובן בדרומו של יהודה ובאמצע הי' סדום שנהגו היפך מדת החסד ונהפכו] ולא הי' לשמעון חלק בפ"ע כי הגבורות נכללין בחסדים וסמוך לשמעון פלשתים י"פ אלקי"ם. וכ"ז בסוד החזה שהוא בחינות חסד, היכל אהבה. וסמוך לו חלק בנימן מובלע ג"כ בחלקו של יהודה נגד הלב לכן הי' שם ביהמ"ק. ואח"כ בני יוסף מנשה ואפרים נגד הבטן והמעים כמ"ש הבן יקיר לי אפרים ע"כ המו מעי לו. ובסוד הדעת כי מעוי בדעת איתפשטו. ושם מובלע ג"כ חלק דן סמוך למערב לפ"ד רש"י ז"ל (וכן דעת חכמי האומות בגוגראפיע שלהם) נגד הכבד כי דן נגד הכבד רוגז בספר יצירה, ואח"כ יששכר וזבולן נו"ה פנימים שהם ב' כליות)** ועיין מ"ש הרמ"ע ז"ל בתשובותיו בענין המטה שדעתו להיות ראשה למערב כמו אדה"ר קודם שנזרק' בו נשמה שהי' מושכב ארצה ראשו למערב כדי שבעמידתו יהי' פניו למזרח ע"ש. אולם דעת האריז"ל נראה שראש המטה יהי' למזרח. והנה עם דברינו למעלה אפשר להשוות דברי המקובלים עם דעת רבותינו בעלי הש"ע שראש המטה ומרגלותיו יהי' אחד לדרום ואחד לצפון ולפמ"ש אפשר לומר באימה כי דרך האריז"ל והזוהר בסוד היושר לכן ראשו למזרח כידוע ודרך הש"ע אפשר על העגולים והיכלות כמ"ש כאן בארץ ראשו לדרום ורגליו לצפון ומזה נראה שראש המטה יהי' לדרום דלא כמי שכתבו שראש המטה תהי' לצפון. והנה לפי דברי הרמ"ע ז"ל ניחא מה שהי' בביהמ"ק הראש למערב כי ביהמ"ק נקרא חדר המטות בין שדי ילין לכן הי' הקה"ק שהוא הראש כאשר נבאר אי"ה. למערב. ולדברי האריז"ל שראש המטה למזרח י"ל שהבית המקדש לא הי' מרמז כמ"ש הרמ"ע ז"ל כאדם מושכב שראשו למערב רק כאדם עומד ופניו למזרח כי הפנים של הביהמ"ק והוא הפתחים הי' למזרח ואולם הכהנים והעם העומדים בעזרה היו משתחוים למערב והוא היחוד פב"פ והבן. ואולם בפרטות בארנו לקמן בהיכל ד' תיקוני משכ"ן מנורה שלחן וכסא והוא המזבח וקה"ק חדר המטות למערב עיין לקמן ואולם יש לומר גם עפ"י האריז"ל עפ"י מ"ש בשער ציור עולמות שהנוקבא עומדת באחור לכן פניה למערב ואף אם תאמר שבביהמ"ק הי' פנים בפנים מ"מ פניה למערב וההי"ב וכל דברי בדרך אפשר:

ב

הנה כבר ביארנו למעלה בשם האריז"ל שבהמ"ק בסוד יסוד דזו"נ. והנה ידוע כי יש ציון וירושלים וביהמ"ק היא בירושלים בהר המורי' ומקום זה של בהמ"ק קנה דוד המלך מאת ארונה היבוסי בת"ר שקלים. אמנם ציון היא מגדל סמוך לירושלים כבש אותה דוד בעת נעשה למלך על כל ישראל כמ"ש כל מכה **(וכן יששכר נגד כוליא ימין הרהור בס"י ונפתלי ואשר נו"ה חיצוניים בחינות הרגלים לכן גם הם היו ארוכים לצפון יותר מכולם, ויששכר וזבולון מובלעים ביניהם. זבולן מוקף מסביב וגם יששכר כי נפתלי מקיפו עם הירדן ששייך לנפתלי כמ"ש רש"י ז"ל. ובחי' יסוד לא נמצא כי הוא אבר מוצנע או אפשר בחינות אפרים בחי' היסוד שמושרש בת"ת למעלה והבן, והנה הם בכללות ג' חלקים יהודה למעלה מחזה ובני יוסף וכל הגליל למטה מהחז' ומדבר ראש שהם ראש בטן גוי' רצון אהבה זכות שבהם מתלבשים כח"ב כמ"ש הגראז"ל בס"ד ובס"י שבראש כתר ובחזה חכמה ובבטן בינה. לכן נגדם הי' ג' אומות קני קניזי וקדמוני שהם אדום עמון ומואב שהם נגד כח"ב כמ"ש האריז"ל, לכן הי' אדום בחי' הכתר מכוון נגד המדבר בדרומו של א"י ומואב נגד חלקו של יהודה חכמה שמתלבש בחזה. ועמון בינה נגד בני יוסף בטן ועוד לא זכו להם בנ"י עד לע"ל. ואחר סיום א"י בצפון הוא ארץ ארם בחינות תרגום ק"נ המתחלת אחר הקדוש'. ובימי דוד ושלמה נכללו כל הנ"ל בקדושה והוא מ"ש בתורה ושתי את גבולך מים סוף עד ים פלשתים שנכלל בזה כל המדבר שהיא בין ב' לשונות של הים סוף שהאחד קרוב למצרים בדרומית מערבית לא"י והב' קרוב לאדום בדרומית מזרחית לא"י. וממדבר עד הנהר שהוא נהר פרת שהוא מיצר ארץ סוריא לא לא"י ואף שראיתי בשם חס"ל שהא"י דוגמת אדם שמושכב ראשו למזרח ורגליו למערב לפענ"ד נראה כמ"ש והבקי היטב בציור הארץ יבין הדברים לאשורן ואם יעזרינו השי"ת אבאר בפרטות, וכן נמצא תמיד בתנ"ך מבאר שבע עד דן וכן מדן עד באר שבע שהוא האורך מדרום לצפון ודוק:)** יבוסי ויגע בצנור עיי"ש בשמואל במפורשים שזה ויגע בצנור אין לו שום פירוש. וגם למה את ציון כבש ואת מקום המקדש קנה בדמים. וגם למה נקרא יבוסי אחרי שע"כ צ"ל שלא הי' מבני יבוסי מז' עממין שצריך להחרימם, וגם צריך להבין מהו ענין ציון ששם קבורת מלכי בית דוד כי ציון עיר דוד:

ונלפע"ד בדרך אפשר דהנה ידוע כי ציון וירושלים בסוד יסוד ומלכות כי ציון יסוד כמ"ש מציון מכלל יופי בסוד הדרת פנים זקן, ירושלים מלכות יראה שלם, והנה א"י בחינת מלכות וביהמ"ק יסוד דמלכות והוא בירושלים, וציון אפשר בסוד יסוד דז"א שמסתיים הארתו בשוה נגד יסוד דמלכות כמ"ש האריז"ל וא"כ ציון וירושלים שניהם בחי' יסודות דזו"נ ובכללות ירושלים מלכות וציון יסוד. והנה עיין בפ"א דס"ד בביאור הגר"א ז"ל ענין דוד המלך ע"ש בארוכה והענין בקיצור כי השבטים מושרשין במלכות ראובן שמעון לוי בחג"ת, יששכר וזבולון וד' בני השפחות בוא"ו פרקין דנו"ה שלה עמודי שש, בנימן ביסודה, מנשה בעטרת יסוד'. יהודה במלכותה שהוא פרצוף בפ"ע יוסף ביסוד דז"א, ואפרים בעטרת יסוד דז"א והנה יהודה מלכות שבמלכות ואפרים מלכות דז"א והמה בסוד משיח ב"י מאפרים בעטרה דז"א ומשיח בן דוד מיהודה במלכות שבמלכות וזה ענין התחלקות מלכות ב"ד ב' העצים יוסף ויהודה לכן מלך דוד בתחלה רק על יהודה עד אשר זכה להתקשר בימין נעימות בימינך נצח וזכה לעטרת היסוד דז"א אז מלך על כל ישראל וכן יהי' לעתיד בתחלה ימלוך מב"י ואח"כ מב"ד עי"ש:

וכן כתב האריז"ל בלקוטי הש"ס סנהדרין כי מלכות ישראל מב' אלו מן המלכות והיסוד וגם שם להלן כתב בענין י"ג מפות שקינחה בת שבע שם בסוף כתב כי דוד המלך מעטרת היסוד המיותרת בתוך המלכות, ומלת המיותרת נראה שהוא ט"ס. וכן בגלגולים שם בהג"ה כי דוד המלך בעטרת היסוד וז"ש הקב"ה לירבעם ב"ד בראש עי"ש ועיין מ"ש למעלה בבתי הנפש פרק ל"ב טעם למה זכה בעת היותו בן ל"ז שנים לעטרת היסוד. הנה מעתה תבין למה בעת קיבל המלוכה על כל ישראל וזכה להתאחז בעטרת היסוד בסוד דוד מלך ישראל חי וקים אז כבש את ציון עיר דוד. והנה ידוע מתלמידי הבעש"ט כי הז' אומות נגד ז"ס דקדושה כנען נגד חסד. חתי גבורה וכו' עד יבוסי יסוד וגרגשי מלכות דסט"א ובזה פירש הרב הקדוש מהרצ"א מדינוב דבר נחמד על מאמר חכמז"ל כאשר צוך לרבות הגרגשי, ולמה לא נכתב בפירוש רק נמסר בתורה שבע"פ בריבוי רק מחמת שהוא נגד מלכות פה תורה שבע"פ והבן. **(כיוצא בזה כתבו התוספות בגיטין בענין ז' בני חנה כי ששה אמרו קראי והשביעי דרש חכמז"ל והבן, וכיוצא בזה הרבה כמו בזי"ן קרובים לא נזכר אשתו רק ברמ"ז כי אם לשאר"ו שהיא השביעית תורה שבע"פ וכן בכללות תרי"ג מצות התור' לא נכתב מצות ל"ת ערות הבת ונלמדת מגז"ש הנה זימה כי הבת בסוד תורה שבע"פ. וכן בעשר נסיונות של אאע"ה לא נזכר הראשון רק ברמז מאו"ר כשדים כי הנסיונות ממטה למעלה והראשון במלכות וכן כתב הגראז"ל בהקדמת הזהר שלכן לא נזכר חנק בתורה שבכתב רק בתורה שבע"פ:)** וכן אפשר לומר שמחמת זה היו שניהם ציון וירושלים יסודות דזו"נ ביד יבוסי יסוד דסט"א כי זה לעומת זה כידוע מהאריז"ל כי גלות השכינ' כל אבר דקדושה באבר של הקליפות עד דמטי רגלין ברגלין ואף אם נאמר שלא הי' זה מבני יבוסי מ"מ נקרא יבוסי כי מסתמא הי' משורש זה דסט"א והבן. והנה ירושלים ומקום המקדש יסוד דמל' קנה בדמים כי שם במלכות צריך לתת חלק לקליפות בסוד הפדיון כידוע מענין שעיר המשתלח וכפרות בערב יוה"כ כופר נפש אבל ציון יסוד דז"א לקח בחזקה לכן אמר כל מכה יבוסי ויגע בצנור הוא הצנור דסט"א זל"ז דוגמת הצנור הקדוש:

ג

והנה בזה יתבאר לנו למה היה המקדש בין יהודה לבנימין והי' בחלקו של יהודה העזרות ובחלקו של בנימין היכל וקה"ק ומזבח, והענין עפ"י מ"ש כי יהודה מלכות שבמלכות והיא מלבשת המלכות עד החזה שלה והיא היורדת לבריאה כמ"ש האריז"ל והוא בסוד אות דל"ת דל"ת דיהוד"ה עם הוי' והואו שלה בסוד בנימין נשאר באצילות כמ"ש האריז"ל. והנה הבריאה ידוע בסוד הכסא וישב שלמה על כסא ד' וכן המלכות שבמלכות היורדת לבריאה בסוד הכסא לכן ההיכל ומזבח בסוד יסוד דמלכות בחלק בנימין והעזרות מלכות שבמלכות בסוד הבריאה בחלקו של יהודה ולכן אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בסוד הכסא:

והנה לפי המתבאר כי כל השבטים במלכות ויהודה מלכות שבמלכות ונקרא כל ארץ ישראל על שם יהודה כמ"ש הגר"א ז"ל בליקוטים שבדכורא יש דו"נ והדכורא עיקר בסוד ישראל ויעקב, ובנוקבא דו"נ והנוקבא עיקר. ודע כי גם יוסף אעפ"י שהוא בדכורא כמו אפרים מ"מ אינו מתגלה רק בנוקבא לכן חלקו בא"י מלכות וגם ענין ציון שביארנו בסוד יסוד דדכורא מ"מ עיקר היסוד מתגלה בביה"מ יסוד דמלכות כאשר נבאר אי"ה:

והנה בזה תבין למה נטל יהודה בעצמו כל דרום א"י ושאר השבטים לצפון בארכו עפ"י מ"ש הגר"א ז"ל בתיקונים תיקון ל"ג דף פ' ע"א כי במלכות הוא להיפוך מז"א שאיהו בנצח ואיהי בהוד אבל אצלה מלכות שלה בנצח ודכורא שלה בהוד. לכן נטל יהודה כל הדרום נצח ושבטים לצפון בהוד והבן, ונ"ל כי זה ענין מ"ש שהמלכות שורשה בחסד בת היתה לאברהם אבינו ובכל שוה נ"ל שהכונה על מלכות שבמלכות כמ"ש שהיא בימין וזה ענין כוס של ברכה הניתן בימין וידוע כי הכוס היא המלכות על הבריאה והוא הים שעומד על שנים עשר בקר ד' חיות שבהיכל הרצון כמ"ש בזוהר בינה ובין רעיותי' שיעורא דזרת והיא המלכות שבמלכות היורדת לבריאה שהיא בימין חסד וזהו ג"כ מחמת שהיא בין הקליפות וקרובה להם לכן מתנהגין עמה בחסד וזה ענין דוד המלך כמ"ש שאול באחת ועלתה לו דוד בשתים ולא עלתה לו ע"כ לטעם הנ"ל. לכן אמר דוד תמיד כי המלך בוטח בד' בחסד עליון בל ימוט וכן כי חסיד אני. ועיין ביהל אור בראש הספר כי מלוי שבמלכות בחינות ע"ב חסד עיי"ש בענין השושנה ותלי"ת שכוונתי לדבריו. ונ"ל שזהו ענין מ"ש בע"מ ואנכי נטעתיך שורק וכו' ואיך נהפכת וכו' עי"ש כי האבות בתחלת יצירתן הי' להיפך אברהם במלכות גר צדק יצחק ביסוד יעקב בת"ת ואפשר כי כולם במלכות אספקלריא שאינה מאירה כמ"ש בפרשת וארא וא"כ אברהם במלכות שבמלכות והיא בחסד דרום כמ"ש ועוד נדבר בזה במ"א אי"ה. עיין בח"ב סימן וא"ו בהג"ה ובזה תבין גמרא ברכות נ"ח במתניתא תנא לך ד' הגדולה וכו' והנצח זו ירושלים וההוד זה ביהמ"ק. וצ"ע דהרי בית המקדש דכורא וירושלים נוקבא וכן כתב שם הגר"א ז"ל שהם ב' כסאות א' לו בביהמ"ק וא' לדוד בירושלי' עיר המלוכה דו"נ וא"כ צ"ע דהרי הדכורא בנצח ונוקבא בהוד. אולם לפמ"ש בשם הגר"א שבה להיפך ניחא. ונראה שהם ז"ס של העולם חג"ת למעלה ובהוד דכורא שלה ביהמ"ק בנימין, וירושלים נוקבא בנצח. לכן ביהמ"ק בצפון בחלקו של בנימין דירושלים בדרום בחלקו של יהודה ותראה כי דברינו כנים תלי"ת, כי ירושלים הי' בדרום כמ"ש והעיר בנגב ועיין בתוי"ט שלכן הי' רוב מדת הר הבית בדרום ששם העיר **(הגם כי כעת העיר ירושלים בצפון הוא כי החומות האלו אינם אותן הישינים שכבר הי' רק שחומות הללו בנה אותם מלך ישמעאל סאלימאן פאשא ואינם. במקום הראשונות כידוע וכן תראה שקברי מב"ד בציון שהם עתה בחוץ לירושלים בדרום היו מקדם בתוך העיר כמבואר בגמ' הרי שהיתה העיר מתפשטת לדרום כנ"ל)** בנגב ודע כי לע"ל במהרה בימינו לא יהי' הביהמ"ק וירושלים מחולק לשבטים ויהודה יטול בצפון קרוב למקדש ובנימין בדרום קרוב להעיר ירושלים כמ"ש רש"י ביחזקאל. ואפשר לומר בדרך אפשר כי באמת צריך להיות דכורא בדרום ונוקבא בצפון אך כל התהפכות הזה הוא מחמת שדוד שני מדות כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו כמ"ש הגר"א ז"ל שלכן ההוד עתה יותר חסד מן הנצח אבל לע"ל אפשר יחזור כבראשונה והבן:

והנה כ"ז בנוקבא בעצמה שבה להיפך נוקבא בנצחה ודכורא בהודה לכן הי' ירושלים בדרום וביהמ"ק בצפון אבל עיר ציון שביארנו בסוד עטרת יסוד דדכורא הי' באמת בדרום ירושלים כי בדכורא איהו בנצח ואיהי בהוד ודע כי מ"ש הר ציון ירכתי צפון אין הכוונה על עיר ציון כי היא בדרום רק על הביהמ"ק שנקרא ג"כ ציון וכן כתבו המפורשים ולדרכינו יובן למה נקרא ג"כ ציון כי הי' הביהמ"ק בחינות דכורא שבה בסוד בנימין צדיק תחתון:

והנה בסוד התלבשות הפרצופין עפ"י סדר האריז"ל יהי' יסוד דמלכות נגד דעת דמלכות שבמלכות כי כל יסוד עליון נעשה דעת תחתון כידוע וידוע מ"ש האריז"ל כי דעת המלכות למטה בין כתפין וזה סוד ובין כתפיו שכן כמ"ש בגמרא שרצו למיבני בעין עוטם אמרי נחתי בי' פורתא כמ"ש ובין כתפיו שכן. והנה האריז"ל כתב כי לעתיד יתעלה הדעת שלה מן הכתפין אל הראש וא"כ אפשר לומר כי יתרומם הר הבית למעלה מעלה וכן כתוב במדרש שיצטרכו לעלות למעלה בענן כמ"ש מי אלה כעב תעופנה, וזה יהי' בעת תשלום בירור הניצוצין וא"ל שזה כוונת הזמר יצוה צור חסדו קהלותיו לקבץ וכו' ובהר מרום הרים אותנו להרבץ והבן:

ד

והנה האריז"ל כתב כי בח"ל מתנהג עפ"י עולם העשי' ובא"י בעולם היצירה ובביהמ"ק בריאה עיין לקמן פ"ה בהג"ה וכל העשר שמות שהזכיר הכה"ג ביה"כ כולם בע"ס דבריאה, והנה גם השכיבה דאצילות שוכנת בביהמ"ק כמ"ש בכל המקום אשר אזכיר את שמי ונועדתי לך שם וכו'. וכבר ביארנו למעלה מעט ענין הביהמ"ק בחלקו של יהודה ובנימין שהם בסוד דו"נ שבמלכות כי בנימין יסוד דמלכות הנשאר באצילות, ויהודה מלכות שבמלכות היורדת ומתלבשת בבריאה ואי"ה נבאר זה בארוכה לקמן, אולם עכ"פ תראה מזה שהם ד' עולמות אבי"ע עם א"י וח"ל. והנה כתוב בע"ח ובמ"ח כי ארץ ישראל אברים הפנימים וחוץ לארץ אברים החיצונים ואיך ישתוו הדברים עם האמור למעלה אולם לפמ"ש בבתי הנפש בתחלתו דברי הגר"א ז"ל כי יצירה אברים פנימים ועשי' אברים חיצונים ובריאה צלם ואצילות נפש תבין הדברים מתוק מדבש כי לכן א"י אברים הפנימים לכן שולטת שם עולם היצירה וכן נחלקת א"י לי"ב שבטים נגד י"ב אברים פנימים, וחוצה לארץ אברים החיצונים לכן שולט שם העשי' וביארנו למעלה שהם ז' אברים ידים ורגלים וראש וגוף וגוי' וכן ח"ל נחלק לז' אקלימים. והנה הגוף הוא הרביעי מז' אברים באמצע ובו בפנימיותו הי"ב אברים וכן א"י היא באקלים הרביעי אמצע הישוב יפה נוף משוש כל הארץ. והצלם מבריאה כמש"ל והוא ז' הבלים מזי"ן היכלות וכן הביה"מ שולט שם עולם הבריאה ויש שם זי"ן היכלות כאשר נבאר אי"ה לקמן ושם מתלבש שכינה דאצילות בחינות בנימין והיא בקה"ק ובהיכל עד המזבח כמש"ל אי"ה. ומזה תראה ראי' ברורה לדברי הגר"א ז"ל הנ"ל וגם תראה מ"ש שם למעלה בבתי הנפש כי בכל נפש ובכל פרצוף הדברי' אמורים שיש לכל אחד ד' בחינות אבי"ע וכן כאן כללות העולם הזה מלכות דמלכות דעשי' ויש לה כל הבחינות:

והנה ביארנו למעלה בבתי הנפש כי הנשמה באדם בחינות אצילות ולמטה מהם בי"ע נגד ג' גופים וכלים האחד צלם וגוף רוחני נגד בריאה ואח"כ נגד יצירה ועשי' אברים פנימים וחיצונים וכן כאן הנה היסוד דמלכות דעשי' שהיא בחינות ביה"מ כמ"ש האריז"ל ויש בה עשר ספירות ארון וכפורת וכרובים ג"ר ומנורה ושלחן ומזבח פנימי חג"ת. וב' עמודים וגפן נה"י. ומזבח ועזרות מלכות שבה והנה כ"ז בבחינות עצמה אבל בכללות הנה היסוד הזה דמלכות דעשי' מעצם הספירות שהמה האורות והוא בחינות אצילות ויש לה ג' לבושים אחד גוף החיצוני כלול מב' אברים פנימים וחיצונים א"י וח"ל כמ"ש האריז"ל בשער ציור עולמות פ"א עיין שם היטב כי ביהמ"ק טית כלים בסוד טית ספירות יסוד דמלכות בסוד האורות וא"י וח"ל מלבוש וגוף פנימי וחיצון וידוע כי בין האורות וגוף צריך להיות ממוצע בניהם והוא הצלם והוא כללות ביהמ"ק זין היכלות בסוד זין הבלים דבריאה שהוא הצלם כאשר נבאר אי"ה בארוכה. ודע כי אעפ"י שכתבנו כאן משם האר"י ז"ל שבהמ"ק בכללות יסוד דמלכות דעשי' ובפרטות נתחלק לאבי"ע היסוד מאור אצילות, וצלם הוא ביהמ"ק בריאה, וא"י יצירה, ועשי' ח"ל. **(ודע כי מ"ש בכאן בשם האריז"ל כי א"י נגד יצירה וח"ל נגד עשי' זה נמצא בדברי האריז"ל בכ"מ אבל מ"ש שביהמ"ק נגד בריאה חפשתי בדברי האריז"ל ולא מצאתי אפס הוא לקוח מדברי הגר"א ז"ל ביהל אור שלח מובא בפרק דלקמן שביהמ"ק נגד זין היכלי הבריאה ובחפשי בקהלת יעקב בערך עשי' מצאתי כתוב כי ח"ל עשי' וא"י יצירה וירושלים בריאה וביהמ"ק אצילות ואולם לא הביא זה משם האריז"ל וכנראה הוא סברת עצמו ובאמת עפ"י דבריו ניחא ג"כ ענין הד' חילוקים שיש בטומאת אוכלין שבחולין עושה ראשון ושני נגד עשי' ויצירה ובתרומה עושה שלישי נגד הבריאה ובקודש רביעי נגד האצילות. הרי מוכח שביהמ"ק ששם שורש הקדשים בחינות אצילות. ואולם אם תתבונן את דברינו תראה כי הכל אחד כי באמת ביהמ"ק בחינות בריאה ושם מתלבשת שכינה דאצילות והוא בחינות יהודה ובנימין כמ"ש בפנים ובאמת כל הטית כלים הי' בחלקו של בנימין בחינות אצילות כמ"ש לקמן אי"ה:)** אבל נראה כי גם כללות היצירה מתגלה בא"י ומתלבש שם וכן כללות עצם הבריאה מאיר ומתלבש בבריאה שביסוד זה שהוא ביהמ"ק וכן עצם שכינה דאצילות שוכנת בקודש הקדשי' על הכפורת וזה הוא ע"י הקידוש שקידשו ישראל כמ"ש קדושה ראשונה קידשה לע"ל וכו' דאלת"ה יקשה לנו מ"ש התורה ומקדשי תיראו והרי ידוע מ"ש האריז"ל שבמלכות דעשי' היראה אסור מחמת שמתלבש בקליפות אבל לפמ"ש ניחא וזה מקראי קודש שישראל ממשיכין הקדושה ולכן קודם שבאו ישראל הי' ההר המורי' ביד היבוסי:

ה

אולם נאמר עתה בקיצור כי הז' היכלות בביהמ"ק מבוארים בזוהר שלח קס"א ע"ב ובביאור הגראז"ל שם והם ירושלים היכל א' והר הבית ב' ועזרות ג' והם נה"י ואח"כ לשכת הגזית זכות ואולם אהבה והיכל רצון וקה"ק ז' היכלות. ודע כי כתב הגראז"ל בביאור ההיכלות בראשית שז' היכלות הם קומה שלימה כי היכלות התחתונים ג' פרקין שברגלים שוקין וברכין ועקב והיכל הזכות בטן ואהבה חזה וצואר. והיכל הרצון הוא הראש והיכל קה"ק הוא רק רוחא פנימי והוא הפנימיות של כל היכלות ועיקרו בג' היכלות הראשונים רצון אהבה זכות ראש בטן גוי' הנזכר בס"י ג' אמ"ש. והארתן מתפשטת בג' אחרונים נה"י ומסתיימת ההארה ביסוד שלה נקודה פנימיות ומקדשי תיראו דא נקודה דלגאו ונקרא ג"כ היכל קה"ק כידוע ועיין בביאור הגראז"ל על מס' ב"ק דף ט"ז ב' כי היכל הרצון נגד אריך אנפין. והענין נ"ל כי ידוע מהאריז"ל כי כל פרצוף מה' פרצופין הידועים יש לו עשר ספירות דיושר וז' היכלות ויש זי"ן כפולים דזו"נ והם דיוצר שחרית וערבית דחול ויש דאו"א והם דשבת ויש דא"א, והנה כמו שע"ס דא"א כוללים את כל האצילות שהוא מבריח מן הקצה אל הקצה וראשו מגולה ואו"א עילאין מלבישים אותו מן הגרון עד החזה וישסו"ת מן החזה עד הטבור וזו"נ נה"י שלו, והנה עד הטבור הוא סוד כח"ב כי ראשו המגולה הוא בחינות כתר ואו"א עילאין חכמה. וישו"ת בכללות בינה. והנה כמו כן בהיכלות דא"א כוללין כל האצילות ויהי' היכל הרצון בסוד ראש דא"א המגולה כמו שביאר רבינו הגראז"ל בהיכלות שהיכל הרצון בסוד הראש והיכל אהבה חזה וצואר והוא נגד או"א עילאין והיכל הזכות טבור ששם ישסו"ת בינה. ולכן כתב בהיכלות ובס"י שראש בטן וגוי' כח"ב ולמטה מהם ג' היכלות תחתונים נגד ג' פירקין דנו"ה כמ"ש שם הגראז"ל שהם ג"כ קומה שלימה היכל נוגה ראש ועצם השמים חג"ת ולבנת הספיר נה"י כי בכל פרצוף נה"י שלו נעשין ג"כ קומה שלימה כמו יעקב ורחל בנה"י דז"א וכן הז"א בנה"י דא"א ולדברינו בבחינות כללות היכלות בבחינות א"א יהיו ג' היכלות התחתונים נגד ג' בחינות שבזו"נ המלבישים נה"י שלו והם ג' זויגים שבזו"נ דת"י כי היסוד התחתון מזדווג עם רחל ובת"ת יש בחינות יסוד כמ"ש האריז"ל בכוונות נ"א והוא מזדווג עם לאה וגם בדעת בחינת יסוד ברית הלשון קול ודיבור דעת וכלת משה. ויהי' היכל נוגה בחינות דעת לכן שם משחא דרבות עילאה בסוד המוחין. ובהיכל עצם השמים ששם היין בת"ת עי"ן אנפין נזכירה דודיך מיין כידוע והיכל לבנת הספיר כולל יסוד ומלכות אלא שמלכות זו אינה בחינות רחל רק עטרת היסוד כמ"ש האריז"ל:

והנה בבחינה זאת יהיו הששה היכלות בבחינות קומת א"א ויהי' היכל קה"ק בחינות עתיק המתלבש בז"ת בפנימיות א"א וראשו למעלה וכן היכל קה"ק הוא למעלה מהיכל ומתלבש בפנימיות ההיכלות והן המה הזי"ן כלים ז"ת דעתיק קה"ק והם מנורה ושלחן ומזבח חג"ת וב' עמודים וגפן נה"י ומזבח מלכות. והנה לפי מ"ש בשם הגר"א שהיכל נגד היכל הרצון ואולם אהבה ולשכת הגזית זכות. ודע כי נלע"ד של"ד לשכת הגזית נגד היכל הזכות רק כי כל מקום שבין האולם למזבח ומקום המזבח הכל בסוד היכל הזכות וזהו מ"ש בתורה שתשים סנהדרין אצל המזבח כי ענינם אחד כאשר נבאר אי"ה ומן המזבח למטה מתחיל עזרת כהנים י"א אמה ועזרת ישראל י"א בסוד נו"ה היכל נוגה:

ו

ונקדים עוד מ"ש הגראז"ל בהיכלות בראשית מ"א ע"ב וז"ל והיכל הזי"ן אין בו דיוקנא מלבר רק הוא פנימיות כל ג"ר שהן חג"ת ראש בטן וגוי' שהן אמ"ש כידוע והן חג"ת ג"ס וכן ברגלין לבר מגופא ג"ס נה"י ובינה מתפשטת וחופפת על חג"ת כמ"ש כ"פ בזוהר רק התפשטות דילה עד הוד כידוע כ"ז למבין והיא פנימיות של רב"ג ואיברים פנימים וכו' והתחלתו מבית הרחם ושם הוא ארון הברית וז"ס בית הרחם שנקרא בכ"מ קדש הקדשים שהוא בינה והכף מלכות וז"ס שאין בין מים העליונים לבין מים התחתונים אלא כמלא נימא וז"ס בינה ומלכות כאחד בכ"מ. ונקודה האמצעית רוחא ונשמתא הוא חכמה ולגו לגאו רעותא עילאה דלא אתפס כתר. וז"ס ג"ר שהם נסתרים ומ"מ עיקרן כל אחד מקנן בספירה אחת והן ונוח לב כבד שהן פנימיות של ג"ס רב"ג והן כסדר כתר במוח וחכמה בלב ובבינה בבטן וז"ש בזוהר שכתר הוא בת"ת וחכמה בחסד ובינה בגבורה וכ"א לגו מחבירו ודוק בזה עכ"ל הזהב:

והנה הבאתי כל הדברים כי נצטרך להם בכ"מ. ואולם אתה רואה כי הבינה שהיא היכל קה"ק מתפשטת עצמותה ברב"ג שהם חג"ת, אולם בנה"י מתפשטת רק הארתה, וא"כ מ"ש שמתפשנות עד פנימיות בית הרחם יסוד דמלכות הוא רק הארתה לא עצמותה ואזיל לשיטתו כי כן כתב בס"ד פ"א בענין ז"ת כתב כי עתיק מתפשט בז"ת שלו בא"א והם חג"ת ברישין דא"א ונה"י דעתיק מתלבשין עיקרן בחג"ת דא"א ונהירי שלהן מתפשט בכל א"א כידוע בכל נה"י של פרצוף עליון כמו נה"י פרצוף אמא בז"א עכ"ל. ובכאן אתה רואה דבר חדש כי מה שנזכר תמיד בדברי האריז"ל שנה"י מתפשטים עד סיום רגלי זו"נ הוא רק הארתן והתפשטותן אבל עיקרן הוא רק הפרסה בפרצופי דיושר כי שם חג"ת ב' ידים וגוף ובזה תבין למה החיוורתא המתפשט אחורי דז"א שהוא נה"י דאמא מסתיים בחזה וכן לאה שהוא מלכות דבינה, ורק הארתן מתפשט למטה, וכן בבחינות ההיכלות עיקר התפשטות הבינה שהיא היכל קה"ק בראש בטן גוי' חג"ת, ורק הארתן מתפשט עד בחינות היסוד שהיא בחינות היכל לבנת הספיר **(ודע כי עמ"ש לקמן בח"ב סימן י"ד מ"ש שם לישב דברי הגראז"ל שזין תחתוניות דבינה מתלבשין בז"א עם דברי האריז"ל שרק כה"י מתפשטין בז"א, וכתבתי שם עפ"י דברי שומר אמונים שבחיצוניות מתלבשין רק נה"י דאמא ובפנימיות מתלבשין כל הזי"ן דאמא עי"ש, א"כ גם כאן י"ל כנ"ל דהרי עכצ"ל דהגראז"ל מיירי בבחינות פנימיות ושם אפשר חג"ת במוחא ונה"י בחג"ת ורק הארתן בנה"י אבל החיצוניות שהם עצם כלי נה"י דאימא הסדר כמ"ש האריז"ל שמסתיים עצמותן בנה"י והבן וא"ש אתמ"ש:)** והנה הגם כי מוכח מדברי הגראז"ל שהיכל קה"ק הוא רק פנימיות ההיכלין לפמש"ל נראה שרק בבחינות ז"ת שבו כמו עתיק באריך ובינה בז"א אבל ג"ר של היכל קה"ק המה למעלה מהיכל הרצון וכן בביהמ"ק הנה היכל ואולם ולשכת הגזית חג"ת רצון ואהבה וזכות ובהם מתפשט היכל קה"ק אבל קה"ק בעצמו למעלה מהם והבן:

ז

עוד נקדים מ"ש בע"ח בשער כסא הכבוד פ"ב ובשער הקדישים פ"ג כי לכן א"צ לומר קדיש בין תפילת הבריאה לבין תפילת האצילות רק לסמוך גאולה לתפלה עיי"ש, כי המלכות דאצילות בסוד מיעוט הירח ירדה בבחינות נקודה בבריאה ונעשית ראש לשועלים בבחינות עתיק, אולם יש חילוק בין בריאה, ליצירה ועשי' כי בכל עולם אינו יורד להתלבש בעולם שלמטה רק בחינות מלכות שבמלכות אבל בבריאה ירדה מלכות דאצילות בעצמה עם כל יוד ספירותי' והיינו כי הנקודה שירדה לבריאה כוללת כל יוד ספירותי'. ואפילו אח"כ שעלתה המלכות למעלה מ"מ הקדושה אינה מסתלקת והניחה רושם הנקודה בבריאה ואפשר לומר הטעם שנשתנה עולם הבריאה בזה למעליותא כי ירדה שם המלכות בעצמה, מחמת כי אצילות אבא ובריאה בינה והמה תרין ריעין שוים במעלתן ואם שגיתי את"מ. והנה אתה הראת לדעת בזה כי לא רק בחינות מלכות שבמלכות יורדת לבריאה רק כל ע"ס המלכות וכבר כתבתי למעלה בשם הגראז"ל שבנימין בסוד יסוד דמלכות וא"כ גם הוא יורד לבריאה, אפס מ"ש האריז"ל בכ"מ ובפע"ח שער ר"ח חנוכה ופורים פ"ג שהמלכות בעצמה בסוד ד"ו והדלת בחי' מל' שבמלכות יורדת לבריאה והוא"ו דכורא שבה בחי' בנימין נשאר באצילות והוא יורד בלילה ומזדווג עמה בסוד ה' גנים עי"ש, הנה כ"ז בבחינות פנימיות רוחא שבה בנימין הנשאר למעלה כי שורשו מדכורא אבל עצם כלי יסודה שגם הוא בחינות בנימין גם הוא ירד ע"כ דהרי כתב האריז"ל שהנקודה ירדה כלולה מכל עשר ספירותי' **(ודע כי י"ל עפימ"ש לקמן בפרק י"א דברי הגראז"ל כי עיקר רדל"א בחינות החכמה שבו והוא מתגלה באוירא ועמ"ש בפרק הקודם לשון הגראז"ל ונקודה האמצעית רוחא ונשמתא היא חכמה ועפי"ז נראה כי בחינות בנימין בסוד החכמה דרדל"א והיא בחינות רוחא ואוירא כמ"ש כך היינו אוירא דבנימין, והנה עתיק ורדל"א הזה מסוד המלכות דאצילות שחכמה שלה מסוד עטרת היסוד דדכורא רוחא דבגוי' עיין לקמן פ' י"א כי קצרתי ותבין (וכן עפ"י דברי האריז"ל שיש בעתיק דו"נ י"ל שבנימין בחינות דכורא שבעתיק והוא העיקר כי במקום הדכורא אין הנוקבא עולית בשם):)** והנה ידוע כי במקום הדכורא אין הנוקבא עולת בשם וא"כ כאשר יש בחינות בנימין כלו נקרא על שם בנימין. והעולה מכל זה כי בחינות היכל קה"ק ששם יורדת המלכות עם כל ספירותי' הוא בחינות בנימין אבל שאר הששה היכלות הבריאה שהם בסוד הכסא כידוע שכל הבריאה בסוד כסא בסוד יהודה וכן מלכי ב"ד שבאו מיהודה להם הותר הישיבה בעזרה שה"ס ההיכלות אלו כמ"ש וישב שלמה על כסא ד'. ויש לרמוז זה בגמרא זבחים נ"ג כך היתנו אוירא דבנימין קרקע דיהודה כי אוירא ה"ס רוחא פנימיות היכל קה"ק שהוא פנימיות ההיכלות כמש"ל בשם הגראז"ל, וקרקע ה"ס עצם ההיכלות דיהודה ועיין עוד בס"ד להגראז"ל פ"ד ענין הנקודה שירדה לבריאה שהיא סוד יוד כי בהיותה למעלה היא בסוד ה"א דשם הוי' אבל למטה ירדה בבחינות יוד אחרונה דאדנ"י והוא ענין שר"י שהיתה מקודם ביוד ואח"כ נקראת שרה בה"א מלכות דאצילות והיוד ה"ס יסוד דמלכות דאצילות עי"ש אתה הראת לדעת כי היוד שירדה היא יסוד דמלכות והיא כוללת כל הע"ס דמלכות כמו היסוד שכולל הכל ואפשר לכון הדברים עם מ"ש בע"ח שבבריאה לא ירדה רק מלכות שבמלכות רק כל כללות המלכות והבן, ולפי הנ"ל אפשר לומר שהוא היסוד שלה שכולל הכל, ועכ"פ אתה רואה בדברי הגראז"ל כתוב מפורש שבחינות יסוד דמלכות בחינות בנימין ירד לבריאה, ודע כי עם הנ"ל הי' אפשר לתרץ הסתירה שיש בע"ח שער סדר אבי"ע שבס"ד כתב שמהנקודה נעשית עתיק בבריאה ובפ"ו כתוב שנעשה ממנה רישא דא"א המגולה עי"ש במגיד משנה שכתב שהמ"ח בעצמו הרגיש בזה ותירץ שמן מובחר הנקודה נעשה עתיק ומהנותר רישא דא"א עי"ש שכתב שזה דוחק ועם הנ"ל הי' אפשר לומר שמבחינות יסוד בכללות ע"ש בעשה עתיק ומבחינות מלכות שבמלכות לבדה רישא דא"א [שהוא בחינות היכל הרצון הכולל כל הוא"ו היכלות כמש"ל] אפס כי אין לנו בזה הקדמה ברורה וההי"ב:

ח

ומעתה נחזור לראשונות מה שהתחלנו לבאר בסימן ג' כי ביהמ"ק יסוד דמלכות דעשי' בבחינת עצם האורות שהם ה' פרצופי העשי' ועולי' ג' לבושים בי"ע כמו שביארנו שיש לכל נפש, והם זי"ן היכלות של הביהמ"ק בסוד היכלות הבריאה וא"י יצירה וח"ל עשי' כמ"ש האריז"ל וביארנו שם כי בנימין בחינות יסוד שלה ויהודה מלכות שבמלכות היורדת לבריאה, והנה לפ"מ שביארנו בסימן הקודם יהי' בנימין בחינות יסודה ובחינות עתיק היכל קה"ק והם עשר ספירות דמלכות שנכללן ביסודה, ג"ר שלה, שהם רישא דלאו רישא ולא ידוע ולא איתידע בסוד ארון וכפורת וכרובים שהם ג"ר כמ"ש האריז"ל וחג"ת דעתיק זה מתלבשין ברישא דא"א והוא מנורה ושלחן ומזבח והוא בהיכל שהיא נגד היכל הרצון רישא דא"א **(ודע שיש לנו עוד טעם בזה למה המנורה ושלחן ומזבח חג"ת גם בבחינות בהיכל שהוא רישא דא"א בעצמו עפ"י מ"ש בע"ח שם כי בבריאה א"א אינו רק בחינות ו"ק ויהי' הראש המגולה חג"ת, ואולם שהוא המלובש באו"א נה"י שלו, והבן, אפס כי לא ידעתי אם הי' כן בזמן המקדש בפרט בימי שלמה שהיתה המלכות בבחינה ששית עד כתר זעיר כמ"ש בע"ח שער הקליפות איך שע"י חטא אדה"ר ירדה המלכות וגם נפגם א"א ואבא דבריאה ואם כן אפשר בזמן שלמה שנתעלתה המלכות ונתקן חטא אדה"ר אפשר שגם הבריאה נתקנה וצ"ע.)** ואולם היכל אהבה נגד החזה ששם ואו"א עילאין ושם נה"י דעתיק כמש"ל והם ב' עמודים נו"ה וגפן של זהב יסוד ומזבח מלכות, ועיין מ"ש למעלה בבתי הנפש סימן ל"ד דברי הגר"א ז"ל שעטרת יסוד דבינה נגד טבור דז"א ועיין למעלה בסימן א'. ודע שלא תטעה בין מ"ש כאן ובין מ"ש שם כי שם מיירו בבחינות עצם הספירות דעשי' ובבחינות זו"נ דשם אבל כאן בבחינות הלבושים שהם בחינות בי"ע נגד האורות שהם אצילות נגדם והבן] ותבין איך הדברים מכוונים כי עטרת יסוד דעתיק בא"א כמו עטרת יסוד דבינה בז"א ושם ג"כ מקום לשכת הגזית היכל הזכות בסוד הטבור רק שלא הי' יכולים לעשותה בשם כי אין ישיבה בעזרה לכן עשוהו שם כנגד המזבח משוך לחוץ חצי' בחול וחצי' בקודש. ובזה נ"ל לפרש דברי הזוהר שם שלח קס"א והר הבית אסחר לעזרות ועזרות אסחר ללשכת הגזית ותנינין אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד ע"כ. והנה האי ותנינין אין ישיבה וכו' אין לו פירש כאן ולכן הגיה הגר"א ז"ל והר הבית אסחר לעזרות ותנינין אין ישיבה בעזרה אלא וכו'. אולם לדברינו יבא על נכון בלי הגה כי קשה לו על הלשכת הגזית שהוא נגד היכל הזכות למה אינה סובבת את האולם כמו כולם שסובבים התחתון לעליון לכן תירץ ותנינין אין ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד ולכן בלתי אפשר לעשותה בתוך העזרה סביב לאולם וע"כ עשו' חציו בחול והבן והעולה מזה כי המזבח בסוד עטרת יסוד דעתיק המסתיים בטבור וזה בבחינת היושר ובבחינת ההיכלות בוודאי אתי שפיר שהוא בסוד הבינה שהיא היכל קה"ק המסתיים עיקרו בבטן בטבור וכאן מסתיים הנקודה דאצילות בחינות יסוד דמלכות בנימין ומתחיל מקום יהודה לכן לא הי' יסוד למזבח במזרח לפי שלא הי' בחלקו של טורף והענין לפמש"ל שיהודה בחינות ההיכלות דבריאה שהם בחינות הכסא כמ"ש וישב שלמה על כסא ד' בחינות יהודה שזכה לכסא. **(הנה לפמ"ש שהיכל ועזרות בחינות יהודה וקה"ק וזי"ן כלים בחינות בנימין רוחא דבה נבין בזה ג"כ במשכן שבני גרשון ובני מררי נושאי המשכן הי' נוסעין קודם בני יהודה ואח"כ דגלי יהודה וראובן ואח"כ נסעו בני קהת נושאי כלי המקדש קודם לבנימין ואח"כ דגלי יוסף ודן כמ"ש ברש"י שם שהי' בני גרשון ס ומררי רחוקים מבני קהת מסע ב' דגלים ולדברינו יבוא כמין חומר:)** הנה אף לפמ"ש הי' מתחיל בחינות בנימין בקה"ק ומסתיים במזבח ע"ס דעתיק וחלק יהודה הי' מתחיל מן ההיכל בסוד היכל הרצון ומסתיים בירושלים שהוא סוף ההיכלות ולמה אנו אומרים שהתחיל חלק יהודה אחר המזבח, אבל הענין עפ"י הידוע בכ"מ כי במקום הדכורא אין הנוקבא עולית בשם לכן באצילות נעשית רק זנב לאריות רק בבריאה היא מלך העולם וכבר ביארנו כי בנימין דכורא שבה ויהודה נוקבא שבה לכן בכל מקום שהגיעה שליטת בנימין אין יהודה עולה בשם ולכן שייך הכל לבנימין עד אחר המזבח, וכן בסוד ההיכלות שמסתיים עצמות היכל קה"ק בטבור כמש"ל, לכן שייך עד שם לבנימין ומשם ואילך ליהודה ולכן אין ישיבה בעזרה אלא למלכי ב"ד ושם עיקר מקומה בנה"י אבל לא נגד חג"ת שנקרא עלמא דדכורא והנה אף לפמש"ל שרק עיקרו של היכל קה"ק מסתיים בטבור בהיכל הזכות ושם מסתיים בחג"ת אבל ההארתם מתפשט בנה"י וא"כ יהי' ההארת הקה"ק בחינות עתיק מתפשט עד העיר ירושלים, אבל ההארה זכה יהודה ונטל אותה אבל בנימין לא נטל רק עצם י"ס דעתיק, ויסוד דמלכות והבן. ועיקר הענין נלע"ד ויובן ג"כ דבגמרא זבחים נ"ג ויומא משמע דהמזבח הי' בחלקו של בנימין ומ"ש ורצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת לתוך חלקו של בנימין ועליה מזבח בנוי צ"ל פירושו שנכנסת לתוך אמה של היסוד שהי' ראוי להבנות רק מחמת שלא הי' בחלקו של טורף ובאמת צ"ע הלשון כמו שהקשו שם בתוספות וללוי ניחא שהי' באמת בנוי שם יסוד רק שלא הי' מקודש לדמים אבל לרב קשה, אולם בזוהר סוף חלק בראשית בהשמטות כתב כי המזבח הוא מלכות לכן הי' בחלקו של יהודה ומפרש שם כפשוטו ורצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה וכו' ועלה הי' מזבח בנוי ולהבין הדברים נלע"ד כי הנה ביארנו כי המזבח ולשכת הגזית בסוד היכל הזכות, וכבר ביארנו למעלה בסימן ל"ד בבתי הנפש כי בהיכל הזכות שורש המלכות ומשם נותנים המלוכה והממשלה לאנשים וגם המלוכה של ממהקב"ה כמ"ש בזוהר בהיכלא דא אישתמודע קוב"ה שולטני' בארעא והוא סוד הבטן שנקרא המלכות והיא היכל הקודש מכוין באמצע כי נה"י למטה וחג"ת למעלה ובטן באמצע וז"ס מ"ש שם בגמרא דגמירי דסנהדרין צ"ל בחלקו של יהודה בסוד היכל הזכות ב"ד של מעלה, וגם ביארנו כי שם מסתיים בחינות רוחא פנימיות בחינות בינה ודעת שבה בחינות בנימין בסוד נקודת הטבור נקודה דעלמא דאתי א"כ תבין כי בבחינות הנקודה הזאת שייך המזבח לבנימין ואם נאמר כי המזבח שורש המלכות אשר שם שייך הוא ליהודה וא"כ נוכל לומר כי או"א דא"ח כי שני הבחינות נמצאים שמה ומעתה לא פליג הזוהר על הגמרא והבן, ובזה תבין רמז נפלא בגמרא זבחים שם כך היתנו חוירא דבנימין קרקע דיהודה כי בחינות בנימין רוחא דשבק בה משורש אוירא דגלגלתא כידוע וקרקע בסוד אשה קרקע עולם דיהודה והבין הדברים:

ט

ועוד דבר אחד צריכין אנו לבאר כי הלא ידוע כי ההיכלות מקיפין זה את זה היכל הרצון מקיף את היכל אהבה ואהבה לזכות וכן כולם זה בתוך זה וכאן אנו רואים להיפך התחתון מקיף לעליון עד שנמצא ההיכל שהוא היכל הרצון מוקף מכולם, אבל הענין כי מצדינו הכל להיפוך עיין מ"ש האריז"ל בע"ח שער עגולים ויושר ענף ג' כאשר ביאר שם בענין העגולים שהעליון סובב לתחתון כתב אעפ"י שמוכח מזוהר בראשית להיפך ותירץ שם כי מצידינו שאנו רואים הגלגל הקרוב אלינו והוא היותר חיצוני ובערכינו התחתון סובב וחוצץ בינינו לבין העליון נמצא שהוא מקיף לעליון עיי"ש. לכן גם כאן ירושלים אסחר להר הבית והר הבית לעזרות וכן כולם. והנה הביהמ"ק שביארנו בבחינות בריאה גם שם נכללו לו ג' עולמות בי"ע עיין מש"ל בבתי הנפש סימן ז' דברי הגר"א ז"ל כי בית ראשון נגד בריאה ובית שני עשי' והמשכן בסוד צלע דמט"ט יצירה והנה בנוקבא שם עיקר הבנין ב' בתים אבל בדכורא רק אוהל עראי והוא נגד ב' חותמות ציון וירושלים בינה ומלכות אבל נגד הדכורא אין כלי שם רק הוא השומר שם הפתח עיי"ש **(אפשר לומר עפ"י דבריו ז"ל כי הנה הטי"ת כלים שביארנו למעלה מסוד ט"ס דמלכות דאצילות שנעשית עתיק בבריאה מ"מ מרמזין ג"כ לט"ס דבריאה עצמן רק הקרבן והעבודה שעליהן בסוד מלכות דאצילות כמש"ל ועפי"ז יש לומר שבביהמ"ק שהי' נגד הבריאה הי' המזבח בסוד מלכות דברי אה ראש היצירה. ובמשכן שהן ביצירה הי' המזבח מלכות דיצירה שבראש העשי' ואפשר שע"ז כוון האריז"ל שכתב בזוהר"ק שמזבח שלמעלה מלכות דיצירה ולכן מקריב שם מיכאל שהמלאכים בעולם היצירה. ואם תתבונן מ"ש בבית המלכות בענין ד' קליפי האגוז וד' לבושי המלכות בבי"ע שכ' הגראז"ל שהעשי' בחי' מצולות ים ויצירה ים ושם הסלע שמוציא מים וצריך לשברה ולנקוב עד התהום בריאה חללא דאגוזא נוכל לומר שזה ענין מזבח אדמה שהי' במשכן שהי' ממלאים אותו עפר בסוד העשי' ובמקדש מזבח אבנים מלכות דבריאה בראש היצירה והגם כי שם צריך הכאה מ"מ נאסר בכאן להניף עליהן ברזל כי באמת עיקר המזבח מלכות דאצילות המתלבשת תוך אלו המדריגות והוא בחינות אצילות אפי' למטה כמ"ש בגלגולים שיש בחינות אצילות גם בבי"ע כמ"ש אני ד' לא שניתי כמ"ש למעלה שלכן צריך לירא ממקדש אף שהוא בכללות העולמות מל' שבמלכות דעשי' שנאסר שמה היראה מ"מ עיקרה ממלכות דאצילות המתלבשת שם כמ"ש בכל המקום אשר אזכיר את שמי:)** דברים נחמדים והנה רבינו האריז"ל ביאר הענין ב' בתים בינה ומלכות כי שניהם במלכות רק בבית שני היתה בקטנות עד החזה ובבית ראשון נתגד לה ותפסה גם מקום לאה מלכות דבינה עיי"ש:

ואפשר לומר כי יש ב' פרצופין בדכורא ישראל ויעקב. וכן בנוקבא לאה ורחל והן נגד ד' עולמות אבי"ע. ב' שבדכורא אצילות ויצירה מה שמו ומה שם בנו למעלה מחזה אצילות ולמטה יצירה ולאה ורחל בריאה ועשי' הוא ידוע בכ"מ, והנה דור המדבר ידוע מע"ח משער הארת המוחין שמקומם הי' למטה מהחזה דז"א לכן הי' המשכן נגד יצירה, וב' בתים לאה ורחל בריאה ועשי'. והנה כל בנין הוא מאבנים ועצים ועפר ואפשר לומר שהם בי"ע אבנים בבריאה בסוד הסלע דברתא דמלכא שהיא מלכות דבריאה עיין בתיקונים ור"מ ועצים שהוא הצומח ביצירה ששם מקנן ז"א עץ חיים ועפר בעשי' מלכות ולכן הי' הבתי מקדשות מאבנים ועפר עשי' ובריאה ב' ההין שנכללין זה בזה ומשכן מעצים נגד יצירה, ולכן נאסר לבנות עצים בביהמ"ק ונלמד ממ"ש לא תטע לך אשירה כל עץ אצל מזבח וכו'. וי"ל הטעם כמ"ש כי הבית המקדש נגד הבריאה וצריך להיות בבנין מאבנים ועפר ובאמת גם במשכן נאסר ולכן הי' העץ מכוסה בזהב כי בודאי גם המשכן בחינות בריאה רק שהיא יצירה שבבריאה לכן הי' מעץ ומצופה בזהב **(אולם עוד י"ל כי אבנים ועצים ועפר נגד ג' אבות אי"י כי באברהם כתוב ואנכי עפר ואפר וביצחק הנה האש והעצים וביעקב ויקח יעקב אבן וכן ויגל את האבן, ויצב יעקב מצבת אבן ובזה ניחא למה לא נאסר העצים רק בפ"ע אבל בבנין מותר כמ"ש שלמה שלשה טורים אבנים וטור כריתות ארזים מחמת כי העצים נגד יצחק גבורות אסור ללקחם בפ"ע רק בתוך הבנין בין אברהם ליעקב כמו בתקיעות שיצחק באמצע, ולכן עשה ג' שורות אבנים כי זה סוד המיתוק כמ"ש כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא ובזה נבין ג"כ למה האש נאחז דוקא בעצים וגם ענין העצים על המזבח ויתבאר אי"ה בחלק העבודה:)** והנה אפסיקא הלכתא כר' נחמי' שאבני ביהמ"ק נאסרו להניף עליהן ברזל במקום הבנין אבל בהר שרי והטעם י"ל עפימ"ש בסוד סלע דברתא דמלכא לכן צריכין להיות שלימין וכ"ז במקום הבנין שחל עליהן קדושת עולם הבריאה אבל בהר שמסתתין אותם בשם שרי:

והנה הכלים הדין שצריכין להיות מא' מזי"ן מיני מתכות ונלע"ד שזהו ענין מ"ש שהעזרות והיכל וכל הבנין בסוד ההיכלות. וזין כלים שהם ארון שלחן ומנורה ומזבח פנימי וב' עמודים או כיור וכנו ומזבח החיצון [מזבח החיצון הי' במשכן של נחושת אבל בבית עולמים הי' בבנין ונבאר אי"ה במקום אחר] נגד ז"ת דעתיק בסוד בנימין והם פנימיות ההיכלות כמ"ש בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת ימלאו חדרים כל הון יקר אף נעים, כי כל הכלים בחינות דעת פנימיות, ועיין מ"ש הגראז"ל בס"ד כי מוחין דז"א בכללות נקראו דעת והוא מז"ת דבינה שנעשה דעת דז"א וכן בכל פרצוף ובכל עולם, ובאופן אחר י"ל עפ"י מ"ש הגראז"ל בהיכל ג' בראשית מ"ג שיש ג' מדריגות ההיכלות בסוד נפש ונה"י וכל אשר שם הנהורין וחיות ואופנים וחיילין ומשירין וכו' הכל בחינות רוחא וחג"ת. והרוחין שבהיכלות בחינות נשמה וחב"ד א"כ י"ל בכאן ג"כ שגוף ביה"מ הבנין בסוד ההיכלות בסוד נה"י ונפש. והכלים אשר בהם בחינות רוחא פנימיות בחינות חג"ת ונגד הרוחין בחינות נשמה י"ל שהוא הכהנים העובדים, או אפשר שמעשה העבודה בחינות נשמה כמו על המזבח החיצון אש המערכה ובפנימי קטורת ובמנורה שמן למאור וכן בשלחן וכולם נמצא שהם ג' מדריגות גוף הבנין, והכלים, והעבודה אשר בכלים ג' נר"ן. ואולם גם לפמ"ש מקודם י"ל כי גוף הבנין בסוד ההיכלות וזי"ן כלים ז"ת דמלכות דאצילות שנעשית עתיק בבריאה, והקרבנות אשר על הכלים בחינות עצם המלכות דאצילות כאשר נבאר אי"ה בבית הקרבן בארוכה שהם הש"ק של המלכות דאצילות. והנה בחינה אחרונה מן הכלים הוא המזבח בסוד המלכות דעתיק זה בחינות מלכות שבמלכות. ולכן כל הנוגע במזבח יקדש וכן כל הכלי שרת מקדשין וה"ס קדושת מזבח וקדושת הגוף. אבל קדשי בדק הבית בבחינות גוף הבנין וההיכלות וזה נ"ל עיקר ונ"ל שלכן צריכין הזי"ן מיני כלים להיות מז' מיני מתכות נגד ז"ת דעתיק פנימיות הבריאה וכשעלו מן הגולה והי' עניים עשו המנורה של בדיל וכאשר העשירו עשו של זהב שהוא היותר משובח בסוד גבורות עתיק שגדולים מן החסדים וזהב הארץ ההוא טוב וכן זהב שבביה"ק משובח מכל הזהבים כמ"ש חכז"ל:

י

ונתחיל בעזרת השי"ת לבאר בפרטות ונתחיל ממעלה למטה מן קודש הקדשים הנה ביארנו בסוד קה"ק שהוא פנימיות ההיכלות בסוד עתיק שהיא מלכות דאצילות שנעשית עתיק בבריאה וז"ת מתפשטן בעולם הבריאה כמו בינה בזעיר והוא בכללות סוד דעת ומוחין פנימים דבריאה ובפרטות ע"ס גפ"ג בקה"ק ארון וכפורת וכרובים נגד ג"ר דעתיק רישא דלאו רישא ולא ידיע ולא איתידע ובהיכל מנורה ושלחן ומזבח נגד ראש דא"א ובם מלובש חג"ת דעתיק ובאולם נגד חזה דא"א היכל אהבה ושם נה"י דעתיק גפן וב' עמודים. והנה ע' בבתי הנפש סימן י"ב מ"ש הגר"א ז"ל שג' רישין דא"א ג' וז' וי"ב. בגלגלתא ז' תקוני גלגלתא ובמ"ס שורש הי"ב דדיקנא ובאוירא ג' אמ"ש וכבר ידעת מ"ש האריז"ל שגלגלתא חסד דעתיק ומ"ס גבורה ואוירא ת"ת. הנה כי כן מנורה חסד דעתיק סוד הגלגלתא לכן שם ז' קנים זין תקונים. ושלחן גבורה בצפון מ"ס לכן שם י"ב לחמים נגד י"ב דדיקנא והנה תיקון י"ג מזל"א דכלול כלהו בגמטרי' לח"ם נכלל מכל הי"ב לכן י"ב לחם הפנים. ובמזבח ת"ת באמצע ג' אמ"ש ועפר כוללם והם ד' קרנות המזבח וכן שם הקטורת בריח שעולה עד האוירא. ודע שיש לנו דרך באופן אחר ונ"ל נכון היינו כי הארון אינו מרמז על הג' רישין דעתיק למעלה רק על הדעת המתפשט ממנו למטה עפ"י מ"ש האריז"ל כי ש"ק דעתיק מתלבשין בחב"ד חג"ת דא"א והדעת דעתיק כללות דעתיק אחזי נהורא בהאי אוירא שבין גלגלתא למ"ס כי מג"ר דעתיק בעצמו א"א להשיג אורו רק הדעת הוא כללות המוחין והוא יורד ומאיר באוירא וגם כתוב בע"ח כי הכתר סוד הגלגלתא קרקפתא דתפילין בחיצוניותו ובתוכו אוירא עילאה דלא איתפס פנימיות הכתר, וגם כתוב כי בבחינת א"א בעצמו מ"ס הוא החכמה שלו וגלגלתא ואוירא ב' בחינות שבכתר פנימי וחיצון ועיין מ"ש הגר"א ז"ל בתיקון נ"ד א' בגלגלתא ב' בחינות האחד למטה מה שהוא מקיף למוחא ויהי' מוחא חכמה וגלגלתא בינה מקפת עליו והבחינה השנית למעל' קרקפתא דתפילין עם האוירא בתוכו פנימי וחיצוני שבכתר, ולכן נקרא הבינה כתר אהיה, עוד כתב הגר"א ז"ל בס"ד כי מ"ס דא"א אעפ"י שהוא מוח אחד ואינה מתחלק לג' כמו בז"א מ"מ יש בו כללות ג' מוחין חב"ד כ"א כלול מד' והם י"ב שמהם נמשך י"ב דדיקנא. ועוד כתב בהרבה מקומות כי הי"ב שבמוחא סוד ארבע חיות שבכסא בהיכל הרצון שהם י"ב כמ"ש בזוהר בהעלותך. והאוירא הוא אבן ספיר שעל הכסא ושם אדם שעל הכסא עי"ש. והענין לפע"ד כי עתיק הוא סוד אדם שעל הכסא והוא מתלבש באוירא, ועיין מ"ש למעלה בסימן וא"ו מדברי הגר"א כי היכל הרצון הוא הראש ושאר ההיכלות כל הגוף עד הרגלים והיכל קה"ק הוא אין בו גופא מלבר רק פנימיות ההיכלות בסוד רוחא פנימי ולפמש"ל נראה שהוא סוד בנימין רוחא דשבק בה בעלה נקודת מלכות דאצילות והאי נקודה סוד יסוד דמלכות ובה מאיר יסוד דדכורא ויורדת לבריאה ונעשית שם עתיק רוחא פנימיות ההיכלות וראשית רוחא זה באוירא שעל המוח אדם שעל הכסא עתיק ואח"כ מתעלם ומתלבש במוחא ובכל הגוף ועיקרו מסתיים בטבור והארתו בסיום הגוף, ולפי"ז נראה כי הכתלים של ההיכל וקה"ק סוד הגלגלתא המקפת המוחין והאוירא גם יחד, וג' כלים שבהיכל סוד המוח ג' מוחין שבמ"ס כ"א כלול מד' י"ב חיות שבהיכל הרצון. וקה"ק סוד האוירא דלא איתפס וביניהם ב' פרוכת בסוד ב' קרומים של המוח כידוע, ולכן הי' להארון יוד אמות לכל צד בסוד יוד ששורשה באוירא יו"ד דנפיק מאויר ונעשה אור. והנה בזה תבין למה נחשבו גם כותלי קה"ק בכלל ההיכל כמ"ש במלכים שהבית ששים אמות ארכו וסתם בית הוא ההיכל וקה"ק נקרא חדר. ב' בחינות בית וחדר וא"כ הרי ההיכל לא הי' רק מם אמות רק עפ"י דברי הגראז"ל שהבאתי כי הגלגלתא אחת היא ולמעלה קרקפתא כתר מקפת האוירא קה"ק ולמטה מקפת המוחין שהוא ההיכל, ולכן לא עשו בבית שני כותל באמצע כי גם כותלי קה"ק נחשבו להיכל כי קה"ק הוא רק רוחא פנימי אוירא, ודע כי לפי הנרא' הנה ב' הדרכים שכתבתי כאן סותרים זא"ז אבל באמת בע"ח נמצאו גם שניהם וכן בדברי הגראז"ל והענין לפע"ד נרא' כי בבחינות עתיק הנה ג' רישין דילי' למעלה מא"א וג' רישין דא"א חג"ת דעתיק כמ"ש לדרך הראשון והם חסד בגלגלתא, גבורה במוחא ת"ת באוירא לפ"ד האריז"ל, ולפי דעת הגראז"ל דעת או ת"ת בגלגלתא וחסד באוירא וגבורה במוחא וכבר כתבתי תירוץ לפע"ד שלא יסתרו דברי הגראז"ל עם האריז"ל עיין במאמרינו בבתי הנפש סימן י"ג. אולם לערך א"א הוא סדר אחר כמ"ש האריז"ל כי מ"ס חכמה שלו וגרון בינה, ויהי' אוירא וגלגלתא ב' בחינות שבכתר והוא על דרך השני שכתבתי כאן ובזה תבין דברי הגראז"ל בהדרת קודש הובא ביהל אור נח כי העיקר מ"ס וגרון חו"ב דא"א מים ואש וגלגלתא כתר ובו גנוז אוירא, וזהו אמ"ש כסדר וגם בין מ"ס וגרון הלשון דעת מכריע באמצע ובו מתלבש ת"ת דעתיק ובמ"ס וגרון חו"ג דעתיק, וכתב שם בעצמו שהדברים סותרים למ"ש בע"ח רק שכמה בחינות יש ואלו ואלו דא"ח והוא לרוחב בינתו לא פירש ואנחנו לא נדע עד מה אך לפע"ד נרא' בדרך אפשר כמ"ש כי דרך הראשון לערך עתיק, והשני לערך א"א גם העתיק המתלבש בו הוא באופן אחר הבן:

יא

ודע כי כתב שם הגראז"ל בהדרת קודש כי הגלגלתא בה ע"ס וז' תיקונים דגלגלתא המה ז"ת שגלגלתא דעת ובה גנוז יסוד דבינה דרדל"א כי כל יסוד עליון נעשה דעת תחתון, וביסוד דבינה זאת גנוז יסוד דחכמה דרדל"א והוא אוירא וכמו כן כתב בס"ד פ"א דף ו' בליקוט כי גלגולת שהיא כתר דא"א כעשה מבינה דרדל"א כמו בז"א שכתר שלו מבינה ושם בגלגלתא בוצינא דקדרוניתא יסוד דאמא] והם ז"ת דבינה דרדל"א ועיקר רדל"א הוא ז"ת דחכמה דילי' ומתלבשין באוירא ואח"כ בקרומא דאוירא אור דנפיק מאויר עיי"ש ושם בקיצור ואולם בהדרת קודש פירש באריכות ושם נאמר כי כ"ז בסוד יסודות דחו"ב דרדל"א עיי"ש היטב:

והנה שם נדרש על עולם האצילות אולם בכאן בענין שאנו עסוקין בו בעולם הבריאה הנה המלכות דאצילות סוד עתיק זה וחו"ב שלה המה חו"ב דרדל"א דעתיק זה ועיין בתיקון י"ח י"ט ל"ו כ"ט ל' ובביאור הגראז"ל כי עטרת יסוד דדכורא הוא חכמה דידה חכמת שלמה ובתיקון מ"ם ביאר בארוכה כי ש"ק שלה הוא הראש עם הגוף ובינה היכל קה"ק פנימיות הגוף ובתוך היכל זה בפנימיותו נקודה אחת חכמה שלה והוא רוח שלה המעלה מ"נ ושורשו מעטרת יסוד דדכורא מבועא דבירא דלא פסוק מבירא לעלמין והענין כי באמת שלא בשעת זיווג העטרה בו רק כי ביסוד יש דו"נ יסוד ועטרה ביסוד החסדים ובעטרה הגבורות, והגבורות נותנים בה בביאה ראשונה ונשאר בה תמיד בסוד רוחא המעלה מ"נ וזהו מבועא דבירא דלא פסוק מבירא עיי"ש, ועפי"ז נ"ל לפמ"ש כי הקה"ק גלגלתא וחלל שבו אוירא ובתוכו ב' נקודות יסודות דחו"ב שלה שהם רדל"א דבריאה והם הארון יסוד דבינה שלה ארון הברית ובתוכו הלוחות יסוד דחכמה שלה והוא חכמת שלמה שורשו מעטרת יסוד דדכורא והוא נגנז בארון מבועא דבירא דלא פסוק מבירא לעלמין. [ועוד יש מקום לומר לפי דרך זה שההיכל נגד מ"ס וקה"ק אוירא וכבר ביאר הגראז"ל בס"ד כי גלגלתא אוירא ומוחא נגד רצון אהבה זכות ונמצא כי אוירא נגד היכל אהבה וכבר ביאר בהיכלות כי היכל אהבה נקרא שומר הברית כי שם גנוז היסוד עיי"ש בארוכה ועמש"ל בבתי הנפש סימן ותבין ג"כ ענין הארון ארון הברית אדון כל הארץ, ובזה אפשר להבין מ"ש בתיקונים והי' הכרובים פורשי כנפים דא כנפי ריאה וארון ליבא וצ"ע להבין דהרי לד"ה הקה"ק וארון בסוד ראש, אך עפי"ז י"ל כאשר כבר ידעת מ"ש הגראז"ל שהיכל הזכות בטן ואהבה חזה, וא"כ אוירא היכל אהבה חזה ושם ריאה ולב כרובים וארון, וא"ש ההי"ב והשי"ת יעזרינו שלא נאמר דבר שלא כרצונו. והנה כ"ז בפרטות ובכללות הבהמ"ק יסוד דמלכות כמש"ל והם ג' בחינות אולם והיכל וקה"ק, אולם עטרת היסוד שלה כאשר נבאר אי"ה בחלק ב' והיכל יסוד שלה, וקה"ק פנימיות יסודה חדרי הרחם חדר הורתי עיין במקדש מלך בהקדמת בראשית ובתוך קה"ק ארון הברית רוחא דשביק בה ושורשו מיסוד דדכורא מבועא דבירא דלא פסיק מבירא נקודת היסוד דדכורא ארון הברית אבל בפרטות לפמ"ש שביהמ"ק עולם הבריאה יהי' כמ"ש הקה"ק וארון הקודש נקודה בחלל דילה חו"ב שלה והוא בעולם הבריאה יסודות דחו"ב דרדל"א:

יב

ונבאר ענין ההיכל הנה לפמ"ש לדרך זה השני כי ההיכל בסוד המוח. וקה"ק אוירא, הנה מוחא נחלק לג' חב"ד ובכ"א נכלל ד' חושים שהם י"ב כמ"ש למעלה בבתי הנפש סימן ט"ז בענין התפילין, והנה ג' מוחין חב"ד, חכמה היא המנורה בדרום כידוע וכן שלחן בצפון בינה ומזבח דעת באמצע, והנה כ"א כלול מד' חושים והם ג"כ נגד הד' אלו כמ"ש הגר"א במדה"נ שה"ש כי מנורה אור נגד ראי' ומזבח פנימי נגד ריח כי שם הקטורת לריח ושלחן בצפון נגד שמיעה מבינה ומזבח החיצון נגד אכילה ופה, והנה עי"ן פנים לתורה ולעד"נ כי הפה נגד הארון דיבור ולכן ודברתי אתך מעל הכפורת וי"ל כי בפה ב' חושים דיבור ואכילה, ואכילה נרמז במזבח החיצון, ודיבור בארון, ולפמ"ש לקמן הנה המזבח נגד כלי האכילה אשר בבטן אבל הפה למעלה בסוד הדיבור ונרמז הפה למעלה מעינים חוטם אזנים, וכן אמר דוד ע"ה פה להם ולא ידברו ואח"כ עינים אזנים אף להם וכו' והטעם נ"ל כי הג' חושים המה בכל בע"ח אבל חוש הדיבור מצד נפש המדברת גבוה מכולם והענין נלע"ד בדרך אפשר כי הג' חושים שורשם במוחא וחוש הדיבור למעלה באוירא אבא יסד ברתא ולכן נרמז הפה בקה"ק סוד אוירא וגלגלתא, גם עיין בע"ח הקדוש כי יש בגלגלתא ע"ס ומלכות דגלגולתא הוא הפה והבן. ודע כי אמר בתיקונים כ"פ שיש בכל בית ד' תיקונים מנורה בדרום שלחן בצפון כסא למזרח מטה למערב, ודע כי אין נקרא בית רק ההיכל כי חוץ להיכל הוא רק עזרות וחצירות ואולם, וכן קה"ק הוא רק חדר, חדר המטות שהוא מקום מוצנע בבית בקלעים סביב המטה, וכן ביארנו כי גם קה"ק נכלל במדות ההיכל ששים אמות ארכו ולכן עשו רק פרוכת באמצע בבית שני עיין למעלה ממילא תבין מטה למערב שהוא קה"ק חדר המטות בין שדי ילין שהמה ב' בדים וכן ב' הכרובים כידוע ונכלל בהיכל והוא במערב ההיכל, ומזבח הזהב נגד כסא כי המזבח נגד מלכות ועטרה כמש"ל מלכי ואלקי מזבח חיצון ופנימי והוא בסוד הדגלים יהודה במזרח כסא מלכות אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד הבאים מיהודה, והוא נגד המזבח הזהב, ראובן בדרום ראי' ראו בן נגד המנורה, דן שמיעה בצפון נגד השלחן, אפרים במערב חדר המטות ששם פרים ורבים כי הפרני אלקים בארץ עניי פני אדם דכליל כלהו וכן בדגל זה שבט בנימין רוחא דשביק בה מבועא דבירא סוד הארון והלוחות בתוכו כמש"ל והוא ד' חיות הקודש שיש בהיכל הרצון שנא"ן כמ"ש כי ההיכל נגד היכל הרצון, ומצאתי דבר נחמד בשם הגראז"ל במשניות ב"ב פ"ו דרומו של בית צריך להיות כחצי ארכו וכחצי רחבו ראי' לדבר היכל עיי"ש ופירש הוא ז"ל דלכך הי' בבית ראשון הק"ק גבהו עשרים והיכל שלשים ובבית שני הי' שניהן גבהן מ"ם אמות משום דבית א' הי' כותל מפסיק ביניהן לכן הי' ההיכל כ' על מ"ם הי' הגובה חצי ארכו וחצי רחבו שלשים וקה"ק כ' על כ' הי' גבהו ג"כ כ' משא"כ בבית שני שהי' רק פרוכת ביניהם נחשב כל האורך עם קה"ק ביחד ששים אמות על כ' לכן הי' חצי ארכו וחצי רחבו מ"ם בהיכל וכן בקה"ק ודפח"ח ועפי"ז תראה מוכח כדברינו שהי' הקה"ק נחשב להיכל בבית שני ולדבריו ז"ל נלפע"ד לומר כי בבית א' הי' הקה"ק בבחינות היכל קה"ק למעלה מהיכל הרצון, ובבית שני הי' הקה"ק רק בבחינות התלבשות היכל קה"ק בהיכל הרצון ויהי' ד' תיקונים שלחן מנורה כסא ומטה בסוד ד' חיות שבהיכל הרצון כמ"ש בפנים ואפשר שלכן לא הי' ג"כ ארון וכרובים בקה"ק ודו"ק:

יג

והנה כ"ז לדרך השני אבל לדרך א' יהי' הקה"ק רישין דרדל"א והיכל ג' רישין דא"א מכורה נגד גלגלתא ושם זין תקונים זין קני מנורה מזבח אוירא ג' אמ"ש ושם עולה הריח עד אוירא ושלחן מ"ס היכל הזכות שלחן בצפון ושם י"ב לחם י"ב דדיקנא ששורשה ממ"ס וכבר כתבתי כ"ז למעלה ולא נשנית אלא לדבר שנתחדש בה כי הנה כבר הבאתי כ"פ דברי הגר"א ז"ל בס"ד שג' רישין אלו נגד רצון אהבה זכות והנה כבר אמרנו כי היכל הרצון בסוד ראש וכתוב בזוהר הקדוש שיש בהיכל הרצון ששה היכלות נגד ששה היכלות התחתונים. והנה ג' היכלות העליונים שהם רא"ז כבר נתבארו מנורה רצון ומזבח אהבה ושלחן זכות אולם ג' התחתונים לא נדע ואפשר שהם נכללין בג' העליונים ואפשר לכן הי' הג' כלים הנ"ל עומדים מחצי היכל לפנים בסוד חג"ת וחצי היכל החיצון מקום פנוי נגד כה"י רק שאין שם שום כלי רק שנכללין בחג"ת ואפשר לומר כי לכן היו לוקחים מעפר המשכן לבדיקת הסוטה כמ"ש בסוטה שהי' בחצי היכל המזרחי לצד הפתח טבלא עם טבעת שמשם לוקחים עפר לבדיקת הסוטה ואפשר לומר שהוא בסוד היכל הא' שבהיכל הרצון ששם ממונים על הזיוג ועל הקשר בין איש לאשתו ועל המגרש אשתו ראשונה לכן לוקחים משם עפר לבדוק אם הפרה ברית ועברה חוק שבינה לבעלה וכן סדר נשים נגד ת"ת כידוע שהוא היכל הרצון ועיי"ש בהיכל ד' שם פנימות היכל הזכות ב"ד של מעלה והוא השלחן והיכל ה' שם ממונים לבדחי עלמא ולעברי רוגזא וכן מזבח הקטורת שעוצרת האף כמ"ש קח את המחתה וכו' כי יצא הקצף וכו' והיכל ששי משם כל רזין דאורייתא ושם נהורין דבוצינין וכן המנורה תורה אור. אולם אח"כ מצאתי בהגראז"ל בהיכל ששי פקודי שכתב כי ההיכל סוד היכל הרצון ובו ג' כלים מנורה שלחן ומזבח חג"ת ומזבח וכיור וכנו נה"י. והנה המזבח והעזרה שבין האולם למזבח ביארנו שהם בחינות היכל אהבה וזכות ואיך כתב שהג' הנ"ל בחינות נה"י דהיכל הרצון ואפשר שהוא בסוד התלבשות העליון בתחתון בנה"י שלו כמו בכל פרצופי היושר שנה"י העליון מתלבשין בתחתון כנ"ל. ועיי"ש שכתב דברים נחמדים שלכן המגרש אשתו ראשונה מזבח מוריד עליו דמעות כי בהיכל הראשון דהיכל הרצון שם ממונים על הזיוג ועל המפר ברית בין איש לאשתו עיי"ש. ועוד אפשר לומר בדרך אחר כי חג"ת היא כמ"ש גלגלתא ואוירא ומוחא ונה"י אפשר כי הדיקנא ושערות הראש נגד נו"ה, כמ"ש הוד והדר לבשת והם נגד קין והבל כמ"ש הגר"א ז"ל שהם נו"ה ונבאר אי"ה במ"א והם ב"פ י"ג, בדיקנא י"ג ובשערות הראש ג"כ י"ג נימין ויש עוד י"ג ארחין שמשם הש"ע נהורין ואפשר שהם נגד היסוד שע"ו נהורין כמנין שלום לכן היסוד מקבל נהורין אלו כמ"ש האריז"ל שלכן הי' יוסף יפה תואר ויפה מראה:

ובזה נוכל לומר כי ג' נה"י אלו נגד ג' שורות תאים הסובבים את ההיכל זה על זה לדעת רש"י שהוא היותר נראה מדעת הרמב"ם עיי"ש בתיו"ט מדות והי' בכל שורה י"ג תאים כמו בראש ובדיקנא י"ג תיקונים לבד בשורה העליונה הי' רק י"ב תאים ואפשר כי היכל בעצמו השלים הי"ג והי' סובבים את ההיכל כמו הדיקנא ושערות הראש לגלגולת. והכלל העולה מזה הפרק שג' אלו מנורה שלחן מזבח בסוד ג' רישין דא"א גלגלתא מנורה. ומ"ס גבורה שלחן. ומזבח אוירא ת"ת, והנה כ"ז לדרך האריז"ל שת"ת דעתיק באוירא אולם עפ"י דברי הגראז"ל שחסד דעתיק באוירא וגבורה במוחא ות"ת דעתיק בגרון דא"א [כן הוא ביהל אור נח אבל בס"ד כתב שת"ת דעתיק בדעת דא"א ומתגלה בדיקנא עיי"ש] והנה חג"ת המה ג' קוים ימין שמאל ואמצע ויה"' לפי"ז מנורה בחסד אוירא ומשם האורה יוצאת לעולם אור דנפיק מאויר ושלחן בגבורה מוחא ושם י"ב לחם י"ב תיקונים ומזבח באמצע ת"ת דעתיק והוא בגרון בינה דא"א ולכן שם הקטורת שהוא בבינה כמ"ש בזוהר הקדוש ע"פ שמן וקטורת ישמח לב שהם או"א ולכל הפירושים דלעיל קשה לכוון הדברים המזבח בבינה ובאמצע מכשא"כ לדרך זה הוא מתוק מדבש, ועיין בר"מ פנחס רמ"ז כהר כב"ר ר"ת כתר בינה, ראשית חכמה כתר בימינא וחכמה לשמאלא ובינה באמצעיתא, ועיין בהקדמת מק"מ שפירש ג"כ ע"ד ג"ר דא"א גלגלתא כתר מחסד דעתיק בימינא, ומ"ס חכמה מגבורה דעתיק בשמאלא ובינה גרון דא"א מת"ת דעתיק לכן היא באמצעיתא הרי מכוון מאוד למה המזבח בינה באמצע, ואולם לפי דברי הזוהר צ"ל ששמן בסוד החכמה מנורה בדרום והשלחן בחינות כתר י"ב לחם בחינות י"ג תיקונים שבכתר ומזבח בינה כמ"ש בבית הקרבן ח"א פ"ג וצ"ל לפי"ז שנתחלפו הצפון והדרום והטעם י"ל כי כללות המקדש במלכות ואצלה להיפוך דוד אחליף מדות כי ימינה שמאלו ושמאלה נגד ימינו לכן שלחן כתר בצפון ומנורה חכמה בדרום ואל תתמה על החפץ כי יש כמה דרכים ובחינות כמ"ש בהקדמת מק"מ. ואולם כ"ז בבחינות היושר וכמו כן בהיכלות לפימ"ש שג' אלו מנורה שלחן ומזבח נגד ג' היכלות רא"ז שבהיכל הרצון עצמו הנה אחרי שהמזבח הי' יותר משוך כלפי החוץ קשה לומר שהוא נגד היכל הרצון כי הלא היכל הרצון הוא למעלה מכולם. ועוד כדי לישב מ"ש בתורה בכ"מ השלחן קודם למנורה ונכפל כ"פ בתורה שלחן קודם למנורה לכן נראה שהשלחן נגד רצון ומנורה נגד היכל אהבה ומזבח הפנימי נגד היכל הזכות וכבר ביארנו בשם הגראז"ל כי ג' אלו נגד תלת רישין גלגלתא נגד רצון ואוירא אהבה ומ"ס זכות כרסיא שביבין דינור [והנה ג' אברים אוזן עינים חוטם נגד ג' אלו כי האזנים נכללין בשערא דרישא כמ"ש הגראז"ל ומ"ס בחוטם כמ"ש האריז"ל ועינים י"ל בדרך אפשר באוירא והוא נגד היכל אהבה בסוד הגוי' והריאה כמ"ש למה נקרא שמה ריאה שמאירת את העינים והבן. ובזה תבין דברי הגראז"ל שהבאתי למעלה שהשלחן נגד שמיעה ומנורה נגד הראי' ומזבח לקטורת נגד הריח בחוטם] והנה הי' על השלחן י"ב לחם בסוד י"ב ארחין דרישא ובכללות ג' היכלות אלו ביאר הגראז"ל בס"י שמתלבשים בהם ג"ר כתר בהיכל הרצון וחכמה אוירא בגוי' היכל אהבה. ובינה בהיכל הזכות ונמצא לדרך זה כתר נגד השלחן ומנורה חכמה ומזבח בינה ויבוא דברי הזוהר בסוד שמן וקטורת שהם חו"ב כמין חומר ובדרך זה דרכתי בעבודת הקרבנות בענין לה"פ שבא רק בשבת אחר מוסף בסוד עליות המלכות לכתר ומנורה וקטורת חו"ב עיי"ש, וזה מה שרצינו לבאר:

יד

ונבאר בע"ה ענין האולם שהוא היכל אהבה לכן הי' פתוח לרוחה כמו ביתו של אאע"ה, והנה הי' ג' פתחים מהיכל לאולם האחד שער גדול מהיכל לאולם וב' פשפשים מן התאים בצפון ודרום, הפשפש הצפוני הי' משמש כניסה ויציאה ועל הפשפש הדרומי כתוב זה השער סגור יהי' ד' אלקי ישראל יבא בו עיין במשנה מדות, והנה שם ביחזקאל להלן כתוב ג"כ שער החצר הפנימית הפונה קדים יהי' סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח ובראש החודש יפתח, והנה פשוטו של מקרא על השער הגדול שער ניקנור, ומדברי הגראז"ל שאביא לקמן נראה שקאי על הפשפש הדרומי של שער ניקנור, אולם רש"י ז"ל פירש גם זה על הפשפש הדרומי שבאולם והוא ענין אחד עם מ"ש למעלה מזה השער הזה סגור יהי'. והנה ידוע כי פסוק זה נדרש בזוהר על הנשמות החדשות שאינם באים בזיוג ימי החול רק בשבת וחודש נפתחים השערי נשמות חדשות. והנה לדברינו כאן יבוא כמו חומר כי הלא ידוע כי בהיכל אהבה שם אוצר הנשמות כמ"ש בזוהר הקדוש לכן נפתחים שם לאולם השני פשפשים הצפוני בו באים נשמות מן הבירורין ב"ן שהמה גבורות צפון והוא פתוח תמיד, אבל הדרומי בו באים הנשמות חדשות מסוד שם מ"ה חסדים בדרום והוא אינו נפתח רק בשבת ור"ח. ודע כי כל ענין נשמות ישינות וחדשות הכל בסוד לבושי הנשמה הנעשה מזיוג זו"נ, אבל עצם אור הנשמה נאצל בעת בריאת העולמות כאשר תראה בריש ספר הגלגולים, עיין מ"ש בריש חלק בתי הנפש בארוכה והוא פתח ההיכל בעצמו, וזה ענין משה וב' משיחין כי בחינות משה רבינו הוא אור פשוט שנתמלא כל הבית אורה. וזה ענין הב' עמודים שהי' עומדים נגד הב' פשפשים כאשר נבאר אי"ה בחלק ב' בסוד ב' משיחין כאשר יעזרינו השי"ת:

ונבאר ענין ב' העמודים שהי' באולם וכתב רבינו האר"י ז"ל שהן נו"ה, והנה לפמ"ש בשם הגר"א ז"ל שהאולם היכל אהבה צריך להבין מה ענין נו"ה לכאן. גם רבינו הגר"א ז"ל כתב כי הכיור וכנו הי' בסוד נו"ה ועכצ"ל כן במשכן שלא הי' אולם ועמודים וע"כ השלימו הכיור וכנו נו"ה, אולם לפמ"ש למעלה כ"פ כי הע"ס אלו בסוד פנימיות ומוחין של הבריאה ולפי דרכינו כאן בכללות הבריאה בסוד א"א או בהיכלות דא"א הכוללים כל הבריאה. הנה כאן באולם היכל אהבה נגד החזה דא"א כאשר ביארנו בשם הגראז"ל. שם פרקים העליונים דנו"ה דעתיק והמה ב' עמודים אלו נו"ה דעתיק המלובשים בחו"ג דא"א. והנה הנו"ה אלו מגיעים עד סיום רגלי א"א] פרקים האמצעים מלובשים בנה"י דא"א ואפשר זהו הכיור וכנו שרומזים ג"כ לנו"ה כמ"ש הגר"א ז"ל והמה עומדים בעזרה שהיא היכלות דנו"ה כמש"ל אי"ה, וב' פרקים התחתונים עקביים דעתיק יוצאים חוץ לרגלי א"א, ולדרכינו הנה סיום ההיכלות ורגלי א"א מסתיימים בהעיר ירושלים, וי"ל כי הארה והקדושה הזאת מרגלי עתיק מסתיימים בהר הזיתים סמוך לירושלים, וזהו ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים וכבר ידעת כי משיח בסוד עתיק מלכות דאדם קדמון כמ"ש האריז"ל ע"פ הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאוד וא"ש ההי"ב, וי"ל כי זה סוד הכבש הנמשך מבהמ"ק עד הר הזתים ששם שורפין פרה אדומה וידוע מרבינו האריז"ל ענין פרה אדומה לתקן המלכים שמתו אדם כי ימות באוהל והם י"א אלופים כידוע וגם ידוע כי המלכים יונקים מטופרי דאצבעי ומשם יוצא אור בין הצפורן לאצבע כאשר ידוע מענין יוד טיפות של יוסף. והמה יוד אצבעות עם הכולל י"א ניצוצי אור שבתוכם ועי"ז מסלקים חיותם ונשארו פגרים, ונוכל בזה להבין מעט ענין פרה אדומה במקום סיום רגלי עתיק:

טו

ונבאר מעט ענין העמודים אלו לפי דרכינו והעיקר נבאר אי"ה בחלק שני כי שם עיקר מקומו ואומר כי האולם ירמוז עיקרו לב' כתפות א"א ובתוכו ב"פ עליונים דנו"ה דעתיק והמה ב' העמודים שוקיו עמודי שש ולכן האולם מרחיב והולך על ההיכל ט"ו אמות מזה ומזה בסוד חמש עשרה אמות קלעים לכתפים הידוע מרבינו האריז"ל ביחוד הזכירה ב' כתפין דא"א ומשם נמשך ב' עיטרין דז"א וזה ב' העטרות שעל העמודים ונבאר אותן אי"ה בחלק ב'. והנה ב' העמודים נו"ה דעתיק חו"ג דא"א ויסוד דעתיק המלובש בחזה דא"א היא גפן של זהב ודע כי לפי דרך רבינו הגראז"ל הבאתיו למעלה בסימן ואו עיקר התלבשות נה"י דעתיק בחזה דא"א אבל משם ולמטה היא רק הארת הנה"י א"כ העמודים עיקר הנו"ה, וכיור וכנו שבעזרה רק הארת הנו"ה והבן.

עוד יש לנו דרך כי גם נו"ה דא"א עצמו המה בהיכל אהבה שהוא בחזה שלו עפ"י מ"ש האריז"ל כי בעיבור ז"א עלו נה"י שלו והלבישו את החג"ת וגם אח"כ כשנולד הז"א נשארו ב"פ עליונים דנו"ה בסוד הדדים שהם בחזה ומשם היניקה ממילא תבין ענין העמודים באולם [ועוד דרך ג' נוכל לומר כי כאן בביהמ"ק שהוא בחינות עולם הבריאה הנה פרצוף א"א הוא רק ש"ק וחג"ת שלו ג' רישין. ונה"י שלו מלובשים באו"א. ודע כי נלע"ד כי הכוונה רק המוחין שלו שהמה בחינות ש"ק כמו בז"א ביניקה שהוא רק ש"ק וא"ש אתמ"ש, ועכ"פ תבין כי לפי"ז נה"י דאריך בהיכל אהבה באולם מקום החזה ומקום הלבשת אבא ואימא את א"א בנה"י שלו ועמש"ל בזה אפס לא ידעתי אם הי' כן בזמן המקדש שאז אפשר נתקן בכל פרצופו] ונחזור לענין כי הי' האולם מקיף להיכל סביב כי התאים ובית הורדת המים שייכים לאולם ובפרט לדברי הרמב"ם שעודף האולם ט"ו אמות כל אורך צפון והדרום וכן כל ההיכלות מקיפים זא"ז כמש"ל בסימן ט'. והנה הי' בשני צדי האולם בית החליפות ששם מונחים הסכינים של שחיטה. וי"ל כי הסכין של שחיטה כתוב בספרים בסוד חרב לד'. וי"ל שהוא סוד להט החרב המתהפכת שהיא בהיכל אהבה. ואפשר לומר גם כן שזה ענין החרב שתלה הורדוס באולם על פתחה של היכל וכתב עלי' הזר הקרב יומת שזה להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים והבן, ועיין עוד בבית הקרבן ח"ג פי"ז מ"ש בזה:.

תוכן העניינים

בנין שמואל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה