בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בית עולם חלק א · יח
ונבאר בעהשי"ת ענין ג' היכלות אחרונים. נוגה. ועצם השמים ולבנת הספיר וכתב הגראז"ל כי נגדם עזרות נו"ה. והר הבית היכל שני וירושלים היכל א', ודע כי לכאורה צ"ע בדבריו דהרי ידוע שהיכל א' יסוד ועטרה ושני הוד וג' נצח ולמה כתוב בהיכל הג' נו"ה גם יחד אבל הענין שאזיל לשיטתו שם בקיצור ההיכלות שכתב עוד דרך שהיכל הא' בסוד המלכות עטרת הברית ושני יסוד ושלישי נו"ה יחד והנה מ"ש עזרות נו"ה יש לנו ב' דרכים הא' כי כוונתו במ"ש עזרות על עזרת ישראל ועזרת נשים איהו בנצח ואיהי בהוד ובכללות הוא היכל אחד, ודרך שני נ"ל כי עזרות היינו עזרת כהנים ועזרת ישראל נו"ה אבל עזרת נשים נכללת בהר הבית היכל הב' יסוד והענין עפ"י מ"ש בביאורו על משניות פ"א דכלים כי מ"ש עזרת נשים מקודשת שאין טבול יום נכנס לשם אינה ממנין העשר מעלות שהוא רק מדרבנן ובאמת בתחילת בנין שלמה לא הי' עזרת נשים רק בימי יהושפט עשהו לכן קראוה חצר החדשה כפשוטו רק שחכז"ל דרשו דלאיזה צורך נכתב חצר החדשה ופירשו שחדשו בה דברים עי"ש. הרי שלך לפניך דמדאורית' לא הי' צריך הע"נ ואף אחר שעשאוה עכ"פ היא נכללת בהר הבית דמדאוריתא אין להם שום קדושה יתירה על הר הבית והחיל. והנה בזה תבין ענין נפלא למה היו בסוכות כל השמח' שם בע"נ עפ"י מ"ש בתז"ח בתחילתו כי יוה"כ בבינה ופסח שבועות ר"ה בחג"ת וחנוכה ופורים בנו"ה וסוכות ביסוד ונבאר זה אי"ה בחלק בית מועד בארוכה כי דרך זה בבחינות ההיכלות לכן יוה"כ בבינה שהיא היכל קה"ק לכן נכנס שם לקה"ק הכה"ג ביום הכפורים. וכן היכל הזכות גבורה נגד ר"ה ידוע וסוכות יסוד נגד הר הבית ועזרת נשים לכן הי' שם כל השמחת בית השואבה בסוכות והי' שואבים שם רוח הקודש כמ"ש בזוהר שבהיכל ב' הרוחא דשם ממונא על החכמ' ורוה"ק ואמר שם כי מהיכל זה מרא' ורוה"ק. ונחזור לראש הנה עזרות כהנים וישראל היכל נוגה ואמר שם בזוהר שיש להיכל זה ד' פתחים לד' רוחות וכן יהי' בבנין העתיד ב"ב ג' פתחים לדרום וצפון ומזרח ולמערב פתח להיכל והנה בבית שני שהי' ג' שערים בדרום וצפון י"ל שכל הג' נכללין באחד. והנה על השער המזרח שבהיכל זה כתוב שם שיש לו ב' פשפשין והשער בעצמו תרעא דחיים והוא סגור ששת ימי המעשה רק ביום השבת ובחודש יפתח ועי"ש בהגראז"ל שזהו מ"ש שער חצר הפנימית הפונה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה ביום השבת יפתח וביום החודש יפתח. ודע כי חצר הפנימיות נקרא ביחזקאל עזרת ישראל, ועזרת נשים נקראת שם חצר החיצונה, ומזה תראה מוכח פירושינו כי היכל הג' היא רק עזרת ישראל לא עזרת נשים ושער חצר הפנימית הפונה קדים הוא שער ניקנור שיש לו ב' פשפשים, ולעתיד לא יפתח השער רק בשבת אפס מה שסיים שם הגראז"ל שזהו מ"ש שם ביחזקאל מ"ד זה השער סגור יהי' ד' יבא בו צל"ע גדול דהרי פסוק זה פירשו חכמז"ל על שער פשפש הדרומי של ההיכל עמש"ל וכבר כתב בעצמו כי ההיכל הוא היכל הרצון ואולם אהבה, ואפשר ס"ל דזהו דרך דרש ופשוטו של מקרא על שער החצר המזרחי וצ"ע, ובמערב השער ממונה על הרפוא' וי"ל נגד פתח האולם וההיכל. ודע כי א"ל לפי גירסא במשניות שלשכת הגזית בדרום. ולשכת המדיחין והפרוה בצפון אתי שפיר מאוד לפימ"ש בזוהר שם שפתח הדרומי בו מקבל הפסק דין מהיכל הזכות ופתח הצפון כאשר נגמר דינו ליפול לחולי או לידון ביסורים נידון משם. הנה לפי"ז העזרה פתוחה ללשכת הגזית מצד דרומי שלה ומקבל משם הפס"ד ובצפון העזרה היא פתוחה לג' לשכות המדיחין וכו' שהיא ענין דין היסורים שנידון בגופו להדיח הכתמים שבנשמתו. וכמדומ' לי שכן פירש בתפארת ישראל על משניות שלמ"ד י"ג שערים הי' גם פתת לשכת הגזית בכלל השערים:
והנה ענין הע"נ כבר ביארנו היכל הב' עם הר הבית. וי"ל כי אמר שם בזוהר שהיכל זה בו ב' רוחין תכלא וחיורא וי"ל כי נגד זה הר הבית ועזרת נשים ובהיכל ראשון ג"כ ב' לבנת וספיר חיורא וסומקא וי"ל כי נגדם ציון וירושלים יסוד ומלכות, ירושלים צדק ילין בה וציון יסוד ידוע ולא יוקשה לך כי כתבנו למעלה כי ציון יסוד דדכורא, דכן אמר בזוהר שם יוסף הצדיק נטיל היכלא דלבנת הספיר כי יסוד דדכורא דאצילות משפיע ביסוד דמלכות דבריאה. והנה העולה מזה כי ג' היכלות התחתונים נוגה ועצם השמים ולבנת הספיר נגד עזרת אנשים. והר הבית וירושלים. ונכללת העזרת נשים בהר הבית והן המה הג' מחנות שהי' במשכן מחנה ישראל ומחנה לוי' ומחנה שכינה. ונגדם במקדש ג"כ ומצורע משתלח חוץ לשלשתן חוץ מירושלים מחנה ישראל. וזב וזבה וכל מי שטומא' יוצאת מגופו משתלח חוץ לב' ואסור לכנוס במחנה לוי' שהוא הר הבית וטמא מת משתלח רק ממחנה שכינה ומותר במחנה לוי' לכן מותר לכנוס עד שער ניקנור, ומזה תראה מוכח פירושינו כי העזרת נשים בכלל הר הבית היכל הב' דאל"ה הי' טמא מת אסור לכנוס בעזרת נשים וה והבן וטעמן של אלו ג' טומאות אבאר אי"ה כאשר יגזור הגוזר החונן לאדם דעת והנה העזרת נשים לא היתה מקפת סביב כמו כולם עיין בסימן ח' מחמת כי עיקר ההיכל היא הר הבית וחומת הר הבית מקפת סביב. ובזה מצאנו טוב טעם ודעת למה בביה"מ לע"ל שיבנה ב"ב יהי' הע"נ מקפת סביב וי"ל כי כאן כתב הגראז"ל שירושלים היכל א' אולם לע"ל לא תהי' ירושלים מקפת את ביהמ"ק ותהי' רחוקה מביהמ"ק עשרת אלפים קנים שהם ששים אלף אמות וא"כ אי אפשר לומר שת הי' ירושלים ממנין ההיכלות ועכצ"ל כי העזרת נשים תשלים המנין ויהי' עזרת ישראל היכל ג' נוגה וע"נ עצם השמים. והר הבית לבנת הספיר. השי"ת יזכינו בקרב לראותו בנוי על חלו וארמון על מכונו ועינינו תראינה ירושלים נוה שאנן. ואוהל בל יצען אמן כן יהי רצון: