בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בית עולם חלק א · ט
ועוד דבר אחד צריכין אנו לבאר כי הלא ידוע כי ההיכלות מקיפין זה את זה היכל הרצון מקיף את היכל אהבה ואהבה לזכות וכן כולם זה בתוך זה וכאן אנו רואים להיפך התחתון מקיף לעליון עד שנמצא ההיכל שהוא היכל הרצון מוקף מכולם, אבל הענין כי מצדינו הכל להיפוך עיין מ"ש האריז"ל בע"ח שער עגולים ויושר ענף ג' כאשר ביאר שם בענין העגולים שהעליון סובב לתחתון כתב אעפ"י שמוכח מזוהר בראשית להיפך ותירץ שם כי מצידינו שאנו רואים הגלגל הקרוב אלינו והוא היותר חיצוני ובערכינו התחתון סובב וחוצץ בינינו לבין העליון נמצא שהוא מקיף לעליון עיי"ש. לכן גם כאן ירושלים אסחר להר הבית והר הבית לעזרות וכן כולם. והנה הביהמ"ק שביארנו בבחינות בריאה גם שם נכללו לו ג' עולמות בי"ע עיין מש"ל בבתי הנפש סימן ז' דברי הגר"א ז"ל כי בית ראשון נגד בריאה ובית שני עשי' והמשכן בסוד צלע דמט"ט יצירה והנה בנוקבא שם עיקר הבנין ב' בתים אבל בדכורא רק אוהל עראי והוא נגד ב' חותמות ציון וירושלים בינה ומלכות אבל נגד הדכורא אין כלי שם רק הוא השומר שם הפתח עיי"ש **(אפשר לומר עפ"י דבריו ז"ל כי הנה הטי"ת כלים שביארנו למעלה מסוד ט"ס דמלכות דאצילות שנעשית עתיק בבריאה מ"מ מרמזין ג"כ לט"ס דבריאה עצמן רק הקרבן והעבודה שעליהן בסוד מלכות דאצילות כמש"ל ועפי"ז יש לומר שבביהמ"ק שהי' נגד הבריאה הי' המזבח בסוד מלכות דברי אה ראש היצירה. ובמשכן שהן ביצירה הי' המזבח מלכות דיצירה שבראש העשי' ואפשר שע"ז כוון האריז"ל שכתב בזוהר"ק שמזבח שלמעלה מלכות דיצירה ולכן מקריב שם מיכאל שהמלאכים בעולם היצירה. ואם תתבונן מ"ש בבית המלכות בענין ד' קליפי האגוז וד' לבושי המלכות בבי"ע שכ' הגראז"ל שהעשי' בחי' מצולות ים ויצירה ים ושם הסלע שמוציא מים וצריך לשברה ולנקוב עד התהום בריאה חללא דאגוזא נוכל לומר שזה ענין מזבח אדמה שהי' במשכן שהי' ממלאים אותו עפר בסוד העשי' ובמקדש מזבח אבנים מלכות דבריאה בראש היצירה והגם כי שם צריך הכאה מ"מ נאסר בכאן להניף עליהן ברזל כי באמת עיקר המזבח מלכות דאצילות המתלבשת תוך אלו המדריגות והוא בחינות אצילות אפי' למטה כמ"ש בגלגולים שיש בחינות אצילות גם בבי"ע כמ"ש אני ד' לא שניתי כמ"ש למעלה שלכן צריך לירא ממקדש אף שהוא בכללות העולמות מל' שבמלכות דעשי' שנאסר שמה היראה מ"מ עיקרה ממלכות דאצילות המתלבשת שם כמ"ש בכל המקום אשר אזכיר את שמי:)** דברים נחמדים והנה רבינו האריז"ל ביאר הענין ב' בתים בינה ומלכות כי שניהם במלכות רק בבית שני היתה בקטנות עד החזה ובבית ראשון נתגד לה ותפסה גם מקום לאה מלכות דבינה עיי"ש:
ואפשר לומר כי יש ב' פרצופין בדכורא ישראל ויעקב. וכן בנוקבא לאה ורחל והן נגד ד' עולמות אבי"ע. ב' שבדכורא אצילות ויצירה מה שמו ומה שם בנו למעלה מחזה אצילות ולמטה יצירה ולאה ורחל בריאה ועשי' הוא ידוע בכ"מ, והנה דור המדבר ידוע מע"ח משער הארת המוחין שמקומם הי' למטה מהחזה דז"א לכן הי' המשכן נגד יצירה, וב' בתים לאה ורחל בריאה ועשי'. והנה כל בנין הוא מאבנים ועצים ועפר ואפשר לומר שהם בי"ע אבנים בבריאה בסוד הסלע דברתא דמלכא שהיא מלכות דבריאה עיין בתיקונים ור"מ ועצים שהוא הצומח ביצירה ששם מקנן ז"א עץ חיים ועפר בעשי' מלכות ולכן הי' הבתי מקדשות מאבנים ועפר עשי' ובריאה ב' ההין שנכללין זה בזה ומשכן מעצים נגד יצירה, ולכן נאסר לבנות עצים בביהמ"ק ונלמד ממ"ש לא תטע לך אשירה כל עץ אצל מזבח וכו'. וי"ל הטעם כמ"ש כי הבית המקדש נגד הבריאה וצריך להיות בבנין מאבנים ועפר ובאמת גם במשכן נאסר ולכן הי' העץ מכוסה בזהב כי בודאי גם המשכן בחינות בריאה רק שהיא יצירה שבבריאה לכן הי' מעץ ומצופה בזהב **(אולם עוד י"ל כי אבנים ועצים ועפר נגד ג' אבות אי"י כי באברהם כתוב ואנכי עפר ואפר וביצחק הנה האש והעצים וביעקב ויקח יעקב אבן וכן ויגל את האבן, ויצב יעקב מצבת אבן ובזה ניחא למה לא נאסר העצים רק בפ"ע אבל בבנין מותר כמ"ש שלמה שלשה טורים אבנים וטור כריתות ארזים מחמת כי העצים נגד יצחק גבורות אסור ללקחם בפ"ע רק בתוך הבנין בין אברהם ליעקב כמו בתקיעות שיצחק באמצע, ולכן עשה ג' שורות אבנים כי זה סוד המיתוק כמ"ש כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא ובזה נבין ג"כ למה האש נאחז דוקא בעצים וגם ענין העצים על המזבח ויתבאר אי"ה בחלק העבודה:)** והנה אפסיקא הלכתא כר' נחמי' שאבני ביהמ"ק נאסרו להניף עליהן ברזל במקום הבנין אבל בהר שרי והטעם י"ל עפימ"ש בסוד סלע דברתא דמלכא לכן צריכין להיות שלימין וכ"ז במקום הבנין שחל עליהן קדושת עולם הבריאה אבל בהר שמסתתין אותם בשם שרי:
והנה הכלים הדין שצריכין להיות מא' מזי"ן מיני מתכות ונלע"ד שזהו ענין מ"ש שהעזרות והיכל וכל הבנין בסוד ההיכלות. וזין כלים שהם ארון שלחן ומנורה ומזבח פנימי וב' עמודים או כיור וכנו ומזבח החיצון [מזבח החיצון הי' במשכן של נחושת אבל בבית עולמים הי' בבנין ונבאר אי"ה במקום אחר] נגד ז"ת דעתיק בסוד בנימין והם פנימיות ההיכלות כמ"ש בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת ימלאו חדרים כל הון יקר אף נעים, כי כל הכלים בחינות דעת פנימיות, ועיין מ"ש הגראז"ל בס"ד כי מוחין דז"א בכללות נקראו דעת והוא מז"ת דבינה שנעשה דעת דז"א וכן בכל פרצוף ובכל עולם, ובאופן אחר י"ל עפ"י מ"ש הגראז"ל בהיכל ג' בראשית מ"ג שיש ג' מדריגות ההיכלות בסוד נפש ונה"י וכל אשר שם הנהורין וחיות ואופנים וחיילין ומשירין וכו' הכל בחינות רוחא וחג"ת. והרוחין שבהיכלות בחינות נשמה וחב"ד א"כ י"ל בכאן ג"כ שגוף ביה"מ הבנין בסוד ההיכלות בסוד נה"י ונפש. והכלים אשר בהם בחינות רוחא פנימיות בחינות חג"ת ונגד הרוחין בחינות נשמה י"ל שהוא הכהנים העובדים, או אפשר שמעשה העבודה בחינות נשמה כמו על המזבח החיצון אש המערכה ובפנימי קטורת ובמנורה שמן למאור וכן בשלחן וכולם נמצא שהם ג' מדריגות גוף הבנין, והכלים, והעבודה אשר בכלים ג' נר"ן. ואולם גם לפמ"ש מקודם י"ל כי גוף הבנין בסוד ההיכלות וזי"ן כלים ז"ת דמלכות דאצילות שנעשית עתיק בבריאה, והקרבנות אשר על הכלים בחינות עצם המלכות דאצילות כאשר נבאר אי"ה בבית הקרבן בארוכה שהם הש"ק של המלכות דאצילות. והנה בחינה אחרונה מן הכלים הוא המזבח בסוד המלכות דעתיק זה בחינות מלכות שבמלכות. ולכן כל הנוגע במזבח יקדש וכן כל הכלי שרת מקדשין וה"ס קדושת מזבח וקדושת הגוף. אבל קדשי בדק הבית בבחינות גוף הבנין וההיכלות וזה נ"ל עיקר ונ"ל שלכן צריכין הזי"ן מיני כלים להיות מז' מיני מתכות נגד ז"ת דעתיק פנימיות הבריאה וכשעלו מן הגולה והי' עניים עשו המנורה של בדיל וכאשר העשירו עשו של זהב שהוא היותר משובח בסוד גבורות עתיק שגדולים מן החסדים וזהב הארץ ההוא טוב וכן זהב שבביה"ק משובח מכל הזהבים כמ"ש חכז"ל: