בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בית עולם חלק א · ג
והנה בזה יתבאר לנו למה היה המקדש בין יהודה לבנימין והי' בחלקו של יהודה העזרות ובחלקו של בנימין היכל וקה"ק ומזבח, והענין עפ"י מ"ש כי יהודה מלכות שבמלכות והיא מלבשת המלכות עד החזה שלה והיא היורדת לבריאה כמ"ש האריז"ל והוא בסוד אות דל"ת דל"ת דיהוד"ה עם הוי' והואו שלה בסוד בנימין נשאר באצילות כמ"ש האריז"ל. והנה הבריאה ידוע בסוד הכסא וישב שלמה על כסא ד' וכן המלכות שבמלכות היורדת לבריאה בסוד הכסא לכן ההיכל ומזבח בסוד יסוד דמלכות בחלק בנימין והעזרות מלכות שבמלכות בסוד הבריאה בחלקו של יהודה ולכן אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בסוד הכסא:
והנה לפי המתבאר כי כל השבטים במלכות ויהודה מלכות שבמלכות ונקרא כל ארץ ישראל על שם יהודה כמ"ש הגר"א ז"ל בליקוטים שבדכורא יש דו"נ והדכורא עיקר בסוד ישראל ויעקב, ובנוקבא דו"נ והנוקבא עיקר. ודע כי גם יוסף אעפ"י שהוא בדכורא כמו אפרים מ"מ אינו מתגלה רק בנוקבא לכן חלקו בא"י מלכות וגם ענין ציון שביארנו בסוד יסוד דדכורא מ"מ עיקר היסוד מתגלה בביה"מ יסוד דמלכות כאשר נבאר אי"ה:
והנה בזה תבין למה נטל יהודה בעצמו כל דרום א"י ושאר השבטים לצפון בארכו עפ"י מ"ש הגר"א ז"ל בתיקונים תיקון ל"ג דף פ' ע"א כי במלכות הוא להיפוך מז"א שאיהו בנצח ואיהי בהוד אבל אצלה מלכות שלה בנצח ודכורא שלה בהוד. לכן נטל יהודה כל הדרום נצח ושבטים לצפון בהוד והבן, ונ"ל כי זה ענין מ"ש שהמלכות שורשה בחסד בת היתה לאברהם אבינו ובכל שוה נ"ל שהכונה על מלכות שבמלכות כמ"ש שהיא בימין וזה ענין כוס של ברכה הניתן בימין וידוע כי הכוס היא המלכות על הבריאה והוא הים שעומד על שנים עשר בקר ד' חיות שבהיכל הרצון כמ"ש בזוהר בינה ובין רעיותי' שיעורא דזרת והיא המלכות שבמלכות היורדת לבריאה שהיא בימין חסד וזהו ג"כ מחמת שהיא בין הקליפות וקרובה להם לכן מתנהגין עמה בחסד וזה ענין דוד המלך כמ"ש שאול באחת ועלתה לו דוד בשתים ולא עלתה לו ע"כ לטעם הנ"ל. לכן אמר דוד תמיד כי המלך בוטח בד' בחסד עליון בל ימוט וכן כי חסיד אני. ועיין ביהל אור בראש הספר כי מלוי שבמלכות בחינות ע"ב חסד עיי"ש בענין השושנה ותלי"ת שכוונתי לדבריו. ונ"ל שזהו ענין מ"ש בע"מ ואנכי נטעתיך שורק וכו' ואיך נהפכת וכו' עי"ש כי האבות בתחלת יצירתן הי' להיפך אברהם במלכות גר צדק יצחק ביסוד יעקב בת"ת ואפשר כי כולם במלכות אספקלריא שאינה מאירה כמ"ש בפרשת וארא וא"כ אברהם במלכות שבמלכות והיא בחסד דרום כמ"ש ועוד נדבר בזה במ"א אי"ה. עיין בח"ב סימן וא"ו בהג"ה ובזה תבין גמרא ברכות נ"ח במתניתא תנא לך ד' הגדולה וכו' והנצח זו ירושלים וההוד זה ביהמ"ק. וצ"ע דהרי בית המקדש דכורא וירושלים נוקבא וכן כתב שם הגר"א ז"ל שהם ב' כסאות א' לו בביהמ"ק וא' לדוד בירושלי' עיר המלוכה דו"נ וא"כ צ"ע דהרי הדכורא בנצח ונוקבא בהוד. אולם לפמ"ש בשם הגר"א שבה להיפך ניחא. ונראה שהם ז"ס של העולם חג"ת למעלה ובהוד דכורא שלה ביהמ"ק בנימין, וירושלים נוקבא בנצח. לכן ביהמ"ק בצפון בחלקו של בנימין דירושלים בדרום בחלקו של יהודה ותראה כי דברינו כנים תלי"ת, כי ירושלים הי' בדרום כמ"ש והעיר בנגב ועיין בתוי"ט שלכן הי' רוב מדת הר הבית בדרום ששם העיר **(הגם כי כעת העיר ירושלים בצפון הוא כי החומות האלו אינם אותן הישינים שכבר הי' רק שחומות הללו בנה אותם מלך ישמעאל סאלימאן פאשא ואינם. במקום הראשונות כידוע וכן תראה שקברי מב"ד בציון שהם עתה בחוץ לירושלים בדרום היו מקדם בתוך העיר כמבואר בגמ' הרי שהיתה העיר מתפשטת לדרום כנ"ל)** בנגב ודע כי לע"ל במהרה בימינו לא יהי' הביהמ"ק וירושלים מחולק לשבטים ויהודה יטול בצפון קרוב למקדש ובנימין בדרום קרוב להעיר ירושלים כמ"ש רש"י ביחזקאל. ואפשר לומר בדרך אפשר כי באמת צריך להיות דכורא בדרום ונוקבא בצפון אך כל התהפכות הזה הוא מחמת שדוד שני מדות כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו כמ"ש הגר"א ז"ל שלכן ההוד עתה יותר חסד מן הנצח אבל לע"ל אפשר יחזור כבראשונה והבן:
והנה כ"ז בנוקבא בעצמה שבה להיפך נוקבא בנצחה ודכורא בהודה לכן הי' ירושלים בדרום וביהמ"ק בצפון אבל עיר ציון שביארנו בסוד עטרת יסוד דדכורא הי' באמת בדרום ירושלים כי בדכורא איהו בנצח ואיהי בהוד ודע כי מ"ש הר ציון ירכתי צפון אין הכוונה על עיר ציון כי היא בדרום רק על הביהמ"ק שנקרא ג"כ ציון וכן כתבו המפורשים ולדרכינו יובן למה נקרא ג"כ ציון כי הי' הביהמ"ק בחינות דכורא שבה בסוד בנימין צדיק תחתון:
והנה בסוד התלבשות הפרצופין עפ"י סדר האריז"ל יהי' יסוד דמלכות נגד דעת דמלכות שבמלכות כי כל יסוד עליון נעשה דעת תחתון כידוע וידוע מ"ש האריז"ל כי דעת המלכות למטה בין כתפין וזה סוד ובין כתפיו שכן כמ"ש בגמרא שרצו למיבני בעין עוטם אמרי נחתי בי' פורתא כמ"ש ובין כתפיו שכן. והנה האריז"ל כתב כי לעתיד יתעלה הדעת שלה מן הכתפין אל הראש וא"כ אפשר לומר כי יתרומם הר הבית למעלה מעלה וכן כתוב במדרש שיצטרכו לעלות למעלה בענן כמ"ש מי אלה כעב תעופנה, וזה יהי' בעת תשלום בירור הניצוצין וא"ל שזה כוונת הזמר יצוה צור חסדו קהלותיו לקבץ וכו' ובהר מרום הרים אותנו להרבץ והבן: