בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בית מועד · יח
ונבאר בעזרת השי"ת חג הפסח נגד היכל אהבה חסד ונבאר למה באה המצוה דוקא בפת ומה ענין החמץ. הנה כתוב בספרים כי ענין החמץ בסוד עץ הדעת טו"ר ומצה בסוד עץ החיים. והנה אמרינן בזוהר בראשית בהיכל אהבה ב' רוחין האחד רוחא דברקא והשני נהיר מרוחא הראשון רוחא אחרא שמתחלק לב' שהן ד'. ונציץ מני' תרין ניצוצין דמתהפכין תדיר זימנין גברי זימנין נוקבי וזימנין רוחין וזימנין עירין בסוד להט החרב המתהפכת ועבדין שליחתא בעלמא ועד לא מסיימי מתדעכי כי המה מסוד רוחא שמאלא שבהיכל אהבה וההיא ניצוצא שמרוחא קדמאה בטש בהו ונהיר לון ואתחדשן כמלקדמין והיינו כי הרוחא קדמאה בסוד החסד שבהיכל אהבה ועי"ש. אינון נהורין דמתהפכין שננא דחרבא אילין קיימא על היכלא דלתתא (הוא היכל הזכות ששם ע' סנהדרין] ואילין קיימא על אינון ע' נהורין דבי דינא מהכא כל אינון דדיינין דינא חרבא תליא על רישיהו מלעילא (כמ"ש חכז"ל לעולם יראה עצמו הדיין כאלו חרב ואולם בגמרא אמרו כאילו חרב מונחת לו בין ירכותיו ויש לישב וכו') והענין כי שורש היכל הזכות ברוחא שמאלא שבהיכל אהבה ועיין בביאר הגראז"ל שם באריכות ענין אתדעכותא של הנצוצין לפי שהן מסטרא דשמאלא דל"ל קיומא תדיר וכן עלמין קדמאין מתו לפי שהי' משורש הגבורות ושם שורש ענבים שאכל אדה"ר וגרם מותא לעלמא. ואינון שייפין דמקרבין לאשא ומתין ומתהדרין כמלקדמין ודא בגין דאינון איתקריבא לגבי ההיא חויא ואנהו אדם דאיתפתא גו משננא עי"ש. והן החיילין שבהיכל השני כמ"ש שם תחות היכלא תנינא נפקי חיילין ואיתוקדין עי"ש. ועיין עוד מ"ש בהיכל הב' על ענין החיילין דשם דאותקדין ומתחדשין כמ"ש חכמז"ל בכל יום נבראין מלאכים מנהר דינור ובטלין שנאמר חדשים לבקרים ואמרו בגמרא אלף אלפין משמשין לנהר דינור ושם סוד בהמה דרביעא על אלף טורין מצמיח חציר לבהמה שהן המלאכים שנבראו בשני דל"ל קיומא. ועיין מש"ש שאעפ"י שנהר דינור בהיכל הד' מ"מ שם התחלתו ונמשך עד כאן בהיכל הב' הוד כי ההוד מקבל מגבורה. ולפמ"ש למעלה תראה כי שורשו ועיקרו בהיכל אהבה ברוחא שמאלא כמש"ל. ועי"ש עוד בהגר"א ענין ההתחדשות מסוד החסדים שברוחא הראשון וזה ענין מ"ש המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית כאמור לעושה אורים גדולים כי לעולם חסדו ולכן טבעין בנהר דינור עד דאתא צפרא וכד אתא צפרא כולם מתחדשין הבוקר או"ר כמ"ש וישכם אברה"ם בבוק"ר כידוע. ועי"ש עוד כי אלו רוחין שבהיכל אהבה בסוד עץ הדעת טו"ר ובסוד יצ"ט ויצה"ר ושם סוד חטא אדה"ר בסוד הברית (כי שם מתלבש יסוד דאצילות ולכן נקרא היכל זה שומר הברית כמש"ל) וסוד ואיבה [שהיא היכל ה' דקליפה נגד היכל אהבה דקדושה) ולכן הושם לפני ג"ע את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת לשמור את דרך עץ החיים כי עץ החיים. בדכורא והוא שבק דכורא ונאחז בנוקבא בהיכלות אלו ונאחז ביצ"ט ויצה"ר ונמשכה ערלה כאן בסט"א והענין כי היכל זה בסוד הצואר והלב ובלב ב' חללים יצ"ט ויצה"ר בסוד ב' רוחין אלו ויציבא מילתא דנא לפי קבלת רבינו האריז"ל בסוד עה"ד שסודו מהחזה ולמטה ששם בחזה מתגלה יסוד דאמא ונתגלין החו"ג ונאחזין החיצונים בסוד יוסף דעת יוסף מכאוב. וזה ג"כ ענין החמץ שכתב האריז"ל שהוא מחו"ג דדעת בסוד עץ הדעת טו"ר ואפשר ז"ס עץ שאכל אדה"ר חטה היה בסוד החסדים המתגלים שם כמש"ל כי שם סוד חטא אדה"ר. ואמרינן שם בזוהר כי שם בהיכל הזה ממונים על המזון ועל השובע בחינות שדים. ועי"ש בהגר"א שז"ס לחם הפנים שעל השלחן עי"ש אף ששלחן בצפון מ"מ מימין בא לשמאל וז"ס פותח את ידי"ך ב' הידים חו"ג זכו"ת ואהב"ה ואז משביע לכל חי רצון עי"ש. ואחרי כל הבא יתבאר לנו ענין פסח בהיכל אהבה שמשם המזונות לכן בפסח דנים על התבואה ולכן באה ג"כ מצות החג בענין מאכל לא יאכל חמץ **[כאשר תתבונן מ"ש למעלה בבית עולם בענין כללות ההיכלות בבחינות קומת ז"א הכולל כל האצילות יהי' היכל אהבה שהוא בחינות מקום החזה בקומת א"א שם בחינות או"א המלבישים חו"ג דאו"א והיכל הזכות בחינות הטיבור בחינות ישסו"ת בחינות בינה בכללות עי"ש תבין בכאן הדברים מתוק מדבש למה בפסח מקבלין מוחין מחג"ת דאו"א הכללים שהם או"א עילאין כידוע מרבינו האריז"ל וה"ס שדים נכונו ששם מקום השדים כמ"ש האריז"ל והנה הוא כדברינו בכאן בסוד היכל אהבה מקום השדים והבן היטב וא"ש אתמ"ש].)** ושם סוד חטא אדה"ר עץ שאכל אדה"ר חטה הי' עה"ד טו"ר והוא החמץ חו"ג. ותבין בזה ג"כ למה כל השמירה של החימוץ הוא רק עד התנור אבל בתנור אין חשש כי הוא סוד האש בסוד נהר דינור ששם מתבטלין בסוד המיתה להתעכל הרע וכן נתלבן הזוהמא בנהר דינור כידוע ולכן נאסר החמץ בפסח לתקן חטא אדה"ר וכן אפשר לומר כי גם הד' כוסות שבליל פסח לתקן חטא אדה"ר כמ"ש ענבים סחטה לו. והוא ג"כ ענין קרבן פסח דם פסח ודם מילה כי שם בהיכל אהבה מתלבש יסוד דאצילות ולכן נקרא היכל זה שומר הברית ולהיפוך בסט"א נקרא ערלה עי"ש בביאור הגראז"ל ובזה תבין ענין אמת למה בפסח כל ערל לא יאכל בו וזה ג"כ ענין חטא אדה"ר שמשוך בערלתו ובפסח מתקנים בג' מצות ג' טיפין דקשת ג"פ לחם כידוע, והעולה מזה כי חמץ ומצה בסוד ב' רוחין דהיכל אהבה, החמץ מרוח השמאלי שמתחלק לד' שהן ב' והן חמץ ושאור, והוא להט החרב המתהפכת שמשתנה לכמה גוונים וכן הסימן של החמץ שהכסיפו פניו ומהם יוצאין הניצוצין דמתדעכין ומתבטלין בסוד המלכין קדמאין שיצאו בבחינות גבורות. והמצה בחינות חסדים מרוחא ימינא דהיכל אהבה שמשם מתחדשין כבראשונה כמ"ש לעושה אורים גדולים וכן הוא בע"ח שהמצה בחינות חסדים וחמץ גבורות בסוד מ"ה החדש מלך הדר לכן המצה בגימ' ג"פ מ"ה וכן שם מתגלה יסוד עליון כמ"ש הגראז"ל ואיתגליא חרך בפומא דאמה לכן נקרא היכל אהבה שומר הברית והחסד והוא דוגמת יסוד דאד"ק מלך הדר המחי' את המתים מלכין קדמאין כידוע. והנה ז"ס בריאת עולם התיקון משבירת מלכין קדמאין שחזרו ונתקנו ע"י מלך הדר. ודוגמת זה בהיכל הזכות בנהר דינור שמתוקדין וחוזרין ומתחדשין בסוד החסד חדשים לבקרים ועל היכל הזכות נאמר המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית וכו' ודוגמת בהיכל אהבה בסוד רוחא שמאלא וימינא כמש"ל:
ובזה תבין הפלוגתא אם בניסן נברא העולם בעולם בסוד היכל אהבה או בתשרי בר"ה בסוד היכל הזכות כאשר נבאר אי"ה ובשניהם יש בחינות המחדש בכל יום מעשה בראשית כמ"ש למעלה בפרק זה. ושניהם אמת רק זה במעשה וזה במחשבה כי כבר ידעת מ"ש הגראז"ל כי היכל אהבה מן החזה ולמעלה והיכל הזכות בטן מהחזה ולמטה תחת הפרסה וזה אין בין מים העליונים למים התחתונים אלא כמלא נימא בינה ומלכות כי בינה מסתיימת בחזה בפרסה ושם מתחלת המלכות וידוע כי בינה ומלכות מחשבה ומעשה ונמצא כי בניסן במחשבה ובר"ה במעשה עיין תוספות ר"ה כ"ז ועיין מ"ש למעלה בחלק זה. ובזה תבין ג"כ מ"ש בזוהר שכל הדין של ר"ה הוא רק למי שלא אכל מיכלא דאסוותא. כאשר כבר ביארנו מ"ש בזוהר שהיכל הזכות בחינות ר"ה מקבל מרוחא השמאלי להט החרב וז"ס החרב התלוי על ראש הדיין. ולכן כאשר אוכל מצות בפסח בחינות רוחא הראשון בחינות חסד וממתיק את רוחא השמאלי ממילא אין הדין של היכל הזכות חל עליו והבן. ועפי"ז תבין ג"כ מה שמפטירין בחוה"מ פסח בענין תחיית המתים העצמות היבשות כי תחיית המתים דוגמת מלכין קדמאין שנתקנו ע"י מלך הדר חסד עילאה. וכן דוגמת זה בפסח בהיכל אהבה כמש"ל. וכן יהי' לע"ל תחיית המתים ע"י הטל הנוטף מגלגלתא חסד דעתיק והבן: