בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בית מועד · טו
והנה אפשר לומר ג"כ הג' מועדים בג' נר"ן דז"א ששורשם מג' כח"ב שהם מתפשטין בראש בטן גוי' כמ"ש הגראז"ל בריש היכלות בראשית ובס"י כי הכתר מתפשט בראש וחכמה בגוי' ובינה בבטן והם נר"ן ועמ"ש בבתי הנפש סימן י"ג ונמצא כי למעלה כתבנו בשם הזוהר שהששה מועדים בחינות ש"ק דז"א ויהי' הג' רגלים חוץ מקומם בש"ק המה ג"כ בג"ר המתפשטים למטה ברב"ג והכל ע"ד רבינו הגראז"ל. ונמצא פסח בנפש בבטן לכן עיקר מצות פסח במאכל שלא יאכל חמץ והוא בבטן ושם הבינה מתלבשת וכן יציאת מצרים בבינה עלמא דחירות שלכן נזכר נו"ן פעמים יציאת מצרים בתורה כמ"ש בתיקונים. ושבועות ברוח נגד התורה שהיא בדיבור ברוח והוא בגוי' ששם הריאה והלב שמשם הקול כידוע ועמ"ש בבתי הנפש בברכת השיבה שופטינו בשם התיקונים כי הריאה נגד התורה לכן יש לה ה' אונות בסוד ה' חומשי תורה והוורדא נגד זה ספר עי"ש. והנה שם בגוי' מתפשטת החכמה כמ"ש הגראז"ל וכן אורייתא מחכמה נפקת. וסוכות בראש ששם מתפשט הכתר וכן סכך הסוכה בסוד כתר ודעת של זו"נ ולכן למעלה מעשרים פסולה כי עשרי"ם בגימ' כת"ר ודע כי אפשר לומר בדרך זה כי הג' רגלים שבתשרי כולם בחינות ראש של ז"א בג' מוחין ויוכל להתפרש בב' אופנים האחד בבחינות ג' מוחין ויהי' ר"ה בחינות בינה ולכן הוא יום הדין ויוה"כ חכמה לכן בו עבודת הכה"ג כמ"ש למעלה בארוכה וסוכות כתר ג"כ כמש"ל. **([והנה ביארנו ענין ג' מועדים בז"א ונלע"ד עור שעיקר ג' מועדים אלו מתפשטים למטה ביצירה כי ז"א מקנן ביצירה וכלפי מ"ש בבית הקרבן ח"א שמשנה תורה סודה בעולם היצירה משנה למלך ולכן נשנו שם בפ' ראה הג' מועדים אלו והם עד"ז ממטה למעלה כמ"ש שמור את חודש האביב כי שמור בנוקבא. וכן הוציאך ד' ממצרים לילה. וחג הקציר ביכורי מעשיך ברוחא וחג האסיף באספך את מעשיך בבינה זמן שמחתינו עי"ש היטב ותראה מכוון ולכן מקודם לזה כתוב ענין בכור ומעשר שביארנו בבית הקרבן שהם ביסוד היורד ליצירה וכן דיני מתנות עניים ודיני עבד עברי שהוא ביצירה כידוע ולאשר היצירה הוא בחינות ארץ ישראל כמ"ש האריז"ל לכן מיוסדים ג' מצות מועדים אלו בפירות הארץ בפסח עומר ובשבועות ב' הלחם ובסוכות השמחה בד' מינים וכן הסכך בפסולת גרן ויקב. וכן השמחה הוא מחמת אסיפת הפירות. מיהו כבר ידעת מ"ש האריז"ל שבא"י מתנהג בימות החול ע"י היצירה ובמועדים מסוד הבריאה א"כ קדושה הנ"ל שבמועדים מבחינות היצירה אינה נצרכת בא"י ונכללת בקדושתן שבבריאה ולא נצרכה אלא להעדפה ותוספות קדושה אבל בח"ל ששם בימות החול שולט העשי' י"ל עם האמור שיו"ט ב' שבח"ל נגד היצירה כי יו"ט ראשון בבריאה והשני ביצירה ועפי"ז יבוא כמין חומר מה שאנו בני ח"ל קורין ביו"ט ב' של פסח ועצרת כל הבכור כי מועדים אלו שבמ"ת לפ"ד ביצירה ומיושב ג"כ למה אנו אין עושים ב' יו"ט רק בג' רגלים ולא בר"ה ויוה"כ [כי ר"ה גם בני א"י עושין מטעם אחר] כי הם ג' גווני הקשת שבמט"ט עיין בזוהר פנחס בר"מ רי"ז כי קש"ת דגלותא הוא מט"ט וי"ל שע"ז רמזו בגמרא מפני מה מועדים שבבל שמחים מפני שהם עניים וי"ל כוונתם על יו"ט שני שבבל נגד מט"ט ששם בחינות מתנות עניים והענקת העבד ושם נרגש השמחה יותר מבבריאה כמ"ש האריז"ל יוצר אור ביצירה ובורא חשך בבריאה כי שם מכוסה ויש להאריך עוד בזה רק כי קצר המצע]:)** ובאופן ב' י"ל ע"ד א"א כי ז"א בעת שעולה למעלה נעשה דוגמת א"א ונוכל לדרש בו כל האמור בא"א וי"ל כי ר"ה בחינות מוחא [כי בא"א כל הג' מוחין נכללין כאחד] דוגמת מ"ס כרסי' שביבין די נור לכן בו הדין ויוה"כ בחינות אוירא חכמה והוא בחינות קה"ק כמ"ש בבית עולם בח"ב סימן ב' לכן בו נכנסין לקה"ק ודע כי הרוח שבחוטם עולה עד האוירא וכתב הגראז"ל בס"ד אביאנו אי"ה לקמן כי יוה"כ בסוד החוטם ונמשך מחוטם דא"א לז"א נייחא דרוחא לכן מוחלין בו העונות עי"ש ותבין בזה ג"כ ענין הקטורת ביוה"כ ש שמכניסין לקה"ק והוא ענין עליות הריח בחוטם עד האוירא. וסוכות בחינות גלגלתא וכתר ואם תתבונן מ"ש הגראז"ל בס"ד בענין החיוורתא דגלגלתא דא"א ובסודות הלויתן דברים נפלאים הפלא ופלא וכתב שם שז"ס הסוכה וסכך וז"ס מ"ש שעתיד הקב"ה לעשות סוכה מעורו של לויתן עי"ש ותבין בזה לכאן ג"כ ותוכל להבין עפ"י דבריו ענינים רבים ונפלאים גם ענין שמחת בית השואבה והשעשועים והשמחה שהי' שם והוא המשכת האור ורוה"ק מגלגלתא מהאור הגנוז אשר שם עי"ש היטב ותבין:
והנה כללות כל הג' מועדים ר"ה ויוה"כ וסוכות כולם בראש ושם א"ש בראש כמ"ש בס"י לכן כולם ימי משפט. והנה הם בכללות בחינות נשמה. ושמ"ע בחינות חי' נשמה לנשמה והיא אינה מתפשט בגופא כי אין לה כלי [ואעפ"י כן מראית כחה באוירא כמ"ש הגראז"ל] **([ואפשר לומר עוד באימה עפימ"ש למעלה בסדר הג' מועדים בג' עולמות בי"ע פסח בעשי' ושבועות ביצירה וסוכות בבריאה הנה אם נצרף לזה האמור כאן בחילוק ג' מועדים שבתשרי עצמו יהי' ר"ה בבריאה ושם הדין מבינה וגם שם היכל הזכות ושם מדור הנשמות הנדונים בר"ה כידוע שבר"ה נידונים הנשמות ג"כ ויוה"כ נגד אצילות חכמה לכן בו עבודת כה"ג שהוא בחינות חכמה והוא נכנס לקה"ק רק ברוחא כמ"ש וכל אד"ם לא יהי' באוהל מועד כי ארם כולל ג' עולמות בי"ע כמ"ש בקומתו של אדה"ר ומט"ט. וסוכות נגד א"ק ועולם הצימצום בסוד הסכך ואור מקיף עמ"ש למעלה פרק י"ג בענין הסכך כי שמש ומגן בסוד הצימצום והאור הנמשך אח"כ בסוד הקו והוא ענין נינועי הלולב בסוד השעשועים שעלו לפניו בבריאת העולם עיין בדברי תלמידי הבעש"ט זצל"ה והוא ענין התגלות האותיות בעולם המלבוש וכן הכלים בעולם הנקודים במטי ולא מטי והוא ענין הניענועים בהולכה והובאה ואם תתבונן מה שרמז רבינו הגראז"ל בס"ד פ"ג בענין הצימצום תוכל להבין ג"כ ענין שמיני עצרת וההקפות ובכאן יפה השתיקה והקיצור וההי"ב]:)** הרי כבר נתבאר בחינות המועדים בבחינות ש"ק דעתיק גם בבחינות ש"ק דז"א ובבחינות ג"ר דז"א רב"ג וכ"ז בעולם הבריאה כמש"ל: