בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בית מועד · ה
ודע כי כתב הגראז"ל בליקוטים כי טל וגשם שורשן משערות הראש והזקן כי הטל בגלגלתא טלא דבדולחא כמ"ש שראשי נמלא טל, וגשם בדיקנא מקולות מים רבים אדירים שהוא בדיקנא ושורשו ממ"ס בחינות מים, והנה תתבונן בזה דברים נפלאים כי הנה הטל שורשו בגלגלתא חסד ולכן טל לא מיעצר ועכ"ז הוא בחינות אחורים כי שערות הראש יורדים על העורף והכתף ולכן הכל שוין בו ישראל ואו"ה אבל הגשם שורשו בדיקנא ובמ"ס בחינות גבורות ולכן אינו יורד רק במדה כאשר עושין רצונו של מקום ואם לאו אז ועצר את השמים **(ותתבונן בזה כי בברכת יצחק אשר חשב כי הוא עשו ברך אותו בטל, ולמה לא ברך בגשם כמ"ש בתורה כ"פ ונתתי גשמיכם בעתם וכן למטר השמים תשתה מים, אבל עם הנ"ל יובן כי זה מגיע רק לישראל עושי רצונו לכן זכו לחלקם א"י אשר היא שותית ממי גשמים ולכן באמת לא רצה לברך את יעקב כי מעשיו יקרבוהו ומעשיו ירחקוהו כי הגשם יורד במדה לפי המעשים משא"כ עשו לא יכול לברכהו רק בטל אשר לא מיעצר וברכו שיהי' לברכה, ואולם זכה יעקב וקבל גם את ברכת הטל כמ"ש בגמרא כי אורך ימים בימינה ומכ"ש עושר וכבוד וגם יצחק הודה לזה גם ברוך יהי'. ומשם זכה גם לברכת הוה גביר לאחיך, כי הטל שורשו בגלגלתא שהיא כתר מלכות:)** אבל אעפי"כ הוא בפנים בדיקנא כי אדרבה זה רצונו של הקב"ה לעבוד אותו ובזה ניכר כחן של ישראל כמ"ש היש בהבלי הגוים מגשימים ואמרו חכמז"ל ומעשי ידיהם של צדיקים מגיד הרקיע במה שמתפללין על הגשם והשי"ת מקבל תפלתן ולכן הוא בפנים, ואמרו במדרש שהי' צריך לשאול הגשם בתחילת סוכות כמו בפסח רק בשביל עולי רגלים המתינו בשאלת הגשם עד שמ"ע, וגם אמרינן כי בחג נידונין על המים בירידת הגשם וכן כתוב ביחזקאל שלע"ל האומה אשר לא תעלה לחוג את חג הסוכות ולא עליהם תהי' הגשם ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא עליהם יהי' הגשם, והענין כי ביארנו כי סוכות בחינות אמא שהיא מכוסה בדיקנא ושורשה מתיקון התחתון ונקה ששם עיקר ושורש המים כמ"ש הגר"א בס"ד שתיבות המים נגד ונקה עי"ש, היינו כמ"ש שם בס"ד כי בבראשית מתיבות והארץ היתה עד המים י"ג תיבות נגד י"ג דדיקנא ותיבת המים נגד ונקה וה"ס וזרקתי עליכם מים טהורים וה"ס המים שקדמו לעולם עי"ש ונמצא כי עיקר שורש הגשם מתחיל מראש השנה. והוא ב' הנהגות טל וגשם פסח ור"ה ימות החמה וימות הגשמים **([ועוד טעמא רבא איכא למה שואלין המטר במועדים שבתשרי עפימ"ש לקמן פרק כ"ו ובהג"ה שם כי פסח למעלה בגלגלתא דא"א ור"ה וסוכות בגלגלתא דז"א ושם עיקר הנהגת מדה במדה לכן המה ימי דין ולא כן בניסן שהוא למעלה בא"א הי' הכל בלי איתערותא דלתתא כידוע והנה אף כי שם הוא לדרך אחר מ"מ בעיקר הדברים ישתוו עם דרכינו זה שפסח בגלגלתא דא"א וסוכות בבינה וידוע כי עיקר ראש ז"א ומוחותיו מבינה כי מאשא דכיא ואוירא דכיא שביסודה חו"ג נפיק גלגלתא תקיפא והוא גלגלת דז"א וכן לדרך שהבאתי בפרק י"א בשם הגראז"ל שפסח בנוקבא בנפש. שבועות ברוח. וסוכות בנשמה בינה. עולה ג"כ לדרך אחד עם האמור כאן כי סוכות בבינה מוחין דז"א ושם הנהגת מדה במדה משא"כ בפסח למטה בנוקבא שעמה מתנהגין בחסד לפי שהיא בין הקליפות כמ"ש דוד בשתים ולא עלתה לו משא"כ שאול שהוא בבינה עלתה לו באחת כי שם מדקדקין הרבה כמ"ש חכז"ל ע"פ הגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם אלו ת"ח ששגגות נעשין להם כזדונות כי שגגת תלמוד וכו':
והנה מכל הנ"ל תראה שנעוץ סופן בתחילתן כי פסח הוא ראשון למקראי קודש זכר ליציאת מצרים והוא האחרון וכן הוא במזלות שטלה הוא הראש ושם ראש התלי תנין המזלות והוא בעגול זנבו בראש נעוץ סופו בתחלתו כמ"ש רבינו הגראז"ל בס"י ובס"ד בענין הגלגלתא סודות גדולות. והוא ג"כ בקומת א"א הכולל כל האצילות ויהי' פסח בראשו וגם למטה בעקביים ששם המלכות דז"א ור"ה בטבור כמ"ש למטה פרק כ"ו. ואולם כ"ז בענין החצוניות אבל בפנימיות שהיא התורה להיפוך כי שם הראש והסוף בתשרי כי כן מסיימין התורה בש"ת ומתחילין תיכף כי נעוץ סופן בתחילתן והענין י"ל עפימ"ש האריז"ל שברוחא להיפוך שבא חסד שברוחא בכלי הגבורה וגבורה בחסד ודו"ק היטב וההי"ב].)** הא' מרוב חסדי השי"ת ניזונין הכל צדיקים ורשעים בחי' ט"ל והשני היא מה שהצדיקים ניזונין בזרוע בגבורה ובאים בכח מעשיהם והוא בסוד הגשם ולכן ר"ה יום המשפט כי מפסח עד ר"ה ניזונין בחסד בחי' ט"ל. ובר"ה מתעוררין הגבורות גשמים שאינם יורדים רק במדה לעושי רצונו בחינות פנים י"ג תיקוני דדיקנא וכן מתעוררין אז באלול ובעשי"ת י"ג מדות הרחמים כידוע: