אור ברסלב
בנין שמואל בית מועד › א

בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא

בית מועד · א

בית מועד

"יוצר "המועדים "ומקדש "הזמנים צוה לנו בתורתו ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי תשבות ופירשו רבותינו הקדושים שקאי על הימים טובים שהם ששה מועדים נגד שש ימי המעשה ששה קצוות ובהם מותר מלאכת אוכל נפש וביום השביעי תשבות לגמרי. ואולם סדרן של השש מועדים מצאתי בזוהר הקדוש ויתבאר לפנינו. ויתבאר לנו בזה ענינים רבים בענין המועדים שיש דברים תמוהים לכאורה מה נשתנו אלו מאלו אחר שהמכוון בכולם להמשיך המוחין ולתקן המדות ולמה בפסח ושבועות המשכת המוחין בספירת העומר נו"ן יום ובר"ה ויוה"כ וסוכות המשכת המוחין בדרך אחר בשופר ולולב וסוכה וגם ענין הפלוגתא אי בר"ה נברא העולם או בניסן וידוע מ"ש האריז"ל שאלו ואלו דא"ח וזה במחשבה תה במעשה ויתבאר בדברינו כאן. וגם לבאר בפרטות כל מועד ומועד למה בפסח באה המצוה בקרבן פסח ומצה, ובשבועות ענין שני הלחם ומ"ת ובר"ה מצות תקיעת שופר וביוה"כ כל ענין עבודת יוה"כ ולמה לא נכנס כל השנה לקה"ק רק ביוה"כ. וכן כל המצות שיש בחג הסוכות, והשי"ת יעזרינו ע"ד כבוד שמו להשכיל על דבר אמת, ומקודם נקדים מ"ש למעלה בראש בתי הנפש ענין הזמן בבחינות הנפש שהיא מדריגה למטה מהאדם, ויהי' רוח האדם בזעיר ונפש שהוא הזמן במלכות, וכן בערך עולם האצילות כל בחינות בי"ע בחי' נפש אצלו כי המלכות שהיא הנפש דאצילות מתפשטת בבי"ע וזהו מ"ש בהרבה מקומות שהמועדים בבריאה, והזמן מתחלק ג"כ לג' בבי"ע כי בח"ל מתנהג עפ"י עולם העשי' ובא"י ביצירה, ובמועדים מתנהג עפ"י עולם הבריאה כמ"ש האריז"ל, ותראה לפי"ז כי הששה מועדות נגד ו"ק המה בחינות ש"ק דבריאה הגם כי שורשם באצילות עיקרם בבריאה, וכן כתב ג"כ הגראז"ל בס"ד כי המועדות בבריאה, והנה גם בבריאה יש כמה סדרים יש ש"ק דיושר דז"א ויש ש"ק דא"א ועתיק שנים קדמוניות והם בבריאה מן המלכות דאצילות הנעשית עתיק בבריאה, ויש ג"כ בחינות ההיכלות שהם ששה היכלות חוץ היכל קה"ק כאשר נבאר אי"ה הכל בפרטות, והנה מצאנו בזוהר בראשית בהשמטות, ובזוהר חדש תולדות סדרן של המועדים וזהו כי פסח בחסד ור"ה בגבורה ושבועות בת"ת ויוה"כ בנצח וסוכות בהוד ושבת ביסוד ושמ"ע מלכות. והנה לבאר הדברים למה המועדות בה"ס מחסד עד הוד, ושבת ביסוד נלע"ד עפ"י מ"ש בע"ח כי המועדים מסוד מוחין דאמא, ושבת מסוד מוחין דאבא קודש, אבל יו"ט רק מקרא קודש שצריך לקרוא ולהמשיך מוחין דאבא אבל בשבת באין מעצמן, והנה המוחין דאמא מתלבשין בג' קוין דז"א בחסד ונצח, ובגבורה והוד, ובת"ת בשליש או בב' שלישים ושם מסתיים יסוד דאמא ומתגלה יסוד דאבא ונמצא כי ביסוד שהוא יתום מאמו בלי מוחין דאמא שם מגולה יסוד דאבא לכן כל המועדות בה"ס ששם מוחין דאמא ושבת ביסוד מוחין דאבא. והנה פסח מועד הראשון בחסד יומא דאזיל עם כלהו לכן כל המועדות זכר ליציאת מצרים, והוא בחסד כמ"ש זכרתי לך חסד נעוריך וכו' לכתך אחרי וכו' כי יצאו ממצרים לילך במדבר בארץ לא זרועה בלי מזון ומחי' רק מאהבת השי"ת, וכן ר"ה בגבורה ידוע כי לכן דנים בר"ה כל העולם כי אלקי"ם שופ"ט כי הגבורות מצמצמים שלא ליתן רק עפ"י שורת הדין. ושבועות בת"ת ג"כ ידוע לכן בו ניתנה התורה שהוא בת"ת כידוע, ויוה"כ בנצח לכן בו מנצחין כל המקטריגים לכן השטן לית לי' רשות לאסטוני ביוה"כ לכן נוטלין תיכף אחר יוה"כ בסוכות הד' מינים להראות שאנו נצחנו כמ"ש במדרש. וכן ביוה"כ סוד שני השעירים שסודם בנו"ה כאשר נבאר אי"ה להלן והימיני נמתק שהוא הנצח, וסוכות בהוד וידוע כי בהוד נרמז הגלות כל היום דו"ה וכן הסוכה מרמזת על גלות כמ"ש ביה"ר כאלו הרחקתי נדוד והוא ידוע ולכן כל או"ה נוטלים שם חלקם בע' פרים וכן נרמז כל הגאולה בסוכות כמ"ש בזוהר שם **(הנה להבין ענין יוה"כ וסוכות שהם מועדים היותר גדולים והם בנו"ה ותבין ג"כ ענין משה רבינו ואהרן הכהן שהם בז' אושפיזין בנו"ה והלא ידוע שהם בדעת ביסודות דאו"א כמ"ש האריז"ל אבל הענין י"ל עפימ"ש הגראז"ל שהדעת מתפשט בנו"ה ועיין בליקוטים בליקוט המתחיל מצה ששם הדעת שם אקו"ק במילוי יודין בגימ' קס"ג כמנין נצח והוד והם ג' אותיות הראשונים כמנין נצ"ח ופס"ח והוא בימין דכורא וה"י אחרונה בגימ' הו"ד עי"ש, וזה י"ל ענין הכליות יועצות דעת שהם בנו"ה והן אפיקי מים ולכן משה ואהרן שהם בדעת מתפשטים בנו"ה וכן י"ל ביוה"כ וסוכות שהם למעלה בדעת ומתפשטים למטה בנו"ה יוה"כ בנצח נגד מרבע"ה. ולכן הוא מועד היותר גדול וסוכות נגד אהרן בהוד וידוע כי בזכותו הי' ענני הכבוד שהם נגד סוכות וכן למעלה בז"א למטה מהחזה נגד נו"ה שם הארות המוחין מן וענני הכבוד כמ"ש בע"ח הקדוש עי"ש והם נגד יוה"כ וסוכות כי סוכות נגד ענני הכבוד ידוע ויוה"כ נגד המן כי בו ניזונין מן הקולות הפנימיות דאמא וז"ס כי על כל מוצא פי ד' יחיה האדם והוא ג"כ המן ותראה דבר פלא כי בערב יוה"כ כתב האריז"ל בכוונת האכילה כוונת מ"ן דמנצפך עי"ש, וכן ענין קין והבל שהם בדעת כידוע וגם בנו"ה כמ"ש בס"ד להגראז"ל והטעם לכל זה כי הדעת שורשו מנו"ה דעתיק ב' כתפין דא"א ועיין בבית הקרבן ח"ג פי"ח:)** והנה שמ"ע במלכות סמוך לסוכות כי איהו בנצח ואיהי בהוד ושם מקומה, ושבת ביסוד כתוב בתורה לדורותם ברי"ת עולם כי או"ת הוא ביני וביניכם כי הברית מחבר דו"נ כנסת ישראל לאביהן שבשמים, וידוע בכ"מ כי השלום ביסוד וכן בס"י שלום כנגד היסוד ודע כי שלום אין הפירוש רק שלום בלי מחלוקות כמו שסוברים העולם רק הפירוש של שלום הוא מנוח"ה והוא ביסוד כמ"ש ומצאן מנוחה אשה בית אישה וכן בשלמה המלך שהי' בסוד היסוד כמ"ש והמלך שלמה ברו"ך ברכות לראש צדיק כתוב עליו והוא יהי' איש מנוח"ה כמ"ש הגראז"ל:

וכן מצאתי אחר כתבי בתה"ז להגראז"ל. ועיין בזוהר פקודי רמ"ב דמקדשא דעביד שלמה אתקין לי' ברזא דנהר וכו' דאיהו שלמא דביתא, ניחא דביתא וכו' ועל דא כתיב והוא יהי' איש מכוחה עי"ש, והמנוחה הוא היסוד שהכל תלוי עליו כי אם הוא מוטרד אינו יכול לעבוד עבודת השי"ת ומה הנאה יש לו בכל הברכות כמ"ש לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום לכן שבת מקור הברכות כמ"ש בא שבת בא מנוחה כי ביו"ט הותר אוכל נפש ואין המנוחה בשלימות רק בשבת שנאסרו כל המלאכות ובו יונה מצאה מנוח וזה הפירש וישבות ביום השביעי וכו'. ולכן ויברך א' את יום השביעי כי זה תלוי בזה. וטעם ר"ה בגבורה כמ"ש לקמן כי השנה במלכות ששורשה מגבורה לכן הגבורה ראש השנה והוא דין וכן הנצח שהוא יוה"כ משא"כ סוכות שבהוד, נמתק בחסדים והטעם כמ"ש הגראז"ל כ"פ שההוד יותר ממותק מן הנצח כי דוד אחליף מדות, ועיין מ"ש בבית מדות ולכן הוא נגד אהרן הכהן איש החסד וכל החג בסוד החסדים פנימים ומקיפים כידוע:

תוכן העניינים

בנין שמואל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה