בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בית הקרבן חלק שני · ח
עד כה עזרנו השי"ת לבאר חלוקי הקרבנות ונבאר אי"ה מיני הקרבן הנה בזוהר הקדוש פנחס ביאר שהם בד' חיות המרכבה, בהמות הנקרבין פני שור, תורים ובני יונה פני נשר. ארי' הרובץ על המזבח פני ארי' ואדם המקריב הוא פני אדם עי"ש וכן הוא בסוף תיקונים, ועיין למעלה בבית עולם ח"ג י"ז הבאתי דברי הגראז"ל טעם למה אין נקרבין רק ב' שור ונשר מחמת כי השור משמאל צריך להקרב ולהתכלל בימין שהוא ארי' וכן הנשר שהוא במלכות צריך לכלל בפני אדם שהוא בת"ת וכן הי' בתקיעות המחנות רק במזרח ודרום, ודגלי צפון ומערב נכללין בהם ודפח"ח [ואולם מ"ש שנשר במלכות ובכמה מקומות אמרינן שנשר בת"ת זאת תירץ בעצמו בהיכל ששי פקודי נדפס ביהל אור בהעלותך כי בדכורא נשר בת"ת ואדם במלכות, ובמלכות אדם בת"ת ונשר במלכות וא"כ לפמ"ש שהקרבנות במלכות ימתקו היטב הדברים שלכן פני נשר במלכותה והוא מתקרב לפני אדם שבת"ת שלה ויש עוד חלוקי דברים בנסיעת המחנות שמתחלפים מזרח עם הדרום עי"ש ביהל אור]:
והנה מכל הנ"ל תראה ראי' לדברינו למעלה בפרק א' שהגם שהקרבנות במלכות מ"מ עצם מיני הקרבן הוא מבריאה ששם סוד בהמה בהררי אלף ונכללת באצילות בסוד אד"ם ובהמ"ה כמ"ש הגראז"ל בס"ד כי כן כבר ידעת כי הד' חיות המה בבריאה בהיכל הרצון כמ"ש בזוה"ק וכתב שם הגראז"ל שהחיות כוללין כל היכלות הבריאה כף רגליהן בהיכל א' ורגליהן בהיכלי בו"ג וגופם בהיכלי דו"ה רק פניהם בהיכל הרצון ושם מתפרשין לד' פנים משא"כ בגופם שנכללים גם יחד והנה כבר ידעת כי ד' חיות נגד ד' אותיות השם בחינות קומה שלימה כי ארי' חכמה ושור בינה ונשר ת"ת, ואדם במלכות וגם ידוע כי החי' מחכמה אינה נפגמת ואין לה כלי בגוף רק הג' כלים מבינה ת"ת ומלכות, לכן אפשר אין קרבן בא מן החיות כי אינו נפגם, ועוד נלפע"ד לומר כי המנחות נגד פני אדם כי על הלחם יחי' האדם והוא נגד מלכות כמ"ש המוציא לחם מן האר"ץ והוא נגד נפש ממלכות כמ"ש ונפ"ש כי תקריב קרבן מנחה ובזה תבין ענין קרבן עולה ויורד שהוא ג' מדריגות ראשון בהמה נגד פני שור בינה ובדלות תורים פני נשר ת"ת, ובדלי דלות מנחה פני אדם במלכות, וכבר ידוע כי העליון כולל גם התחתון לכן עיקר הקרבנות הוא מפני שור בחינות בינה ובפרט שהוא משמאל שם עיקר הקרבן כמ"ש למעלה בח"א בארוכה כי הקרבנות משמאל בסוד היכל הזכות גבורה פני שור והכה הבהמות נחלקין לד' מינים פרים ואילים וכבשים ועזים והם נגד ד' אותיות השם כמ"ש ברש"י ז"ל בשם חכמז"ל פר נגד אברהם כמ"ש ואל הבקר רץ אברהם, איל נגד יצחק כמ"ש והנה איל אחר, כבש נגד יעקב כמ"ש והכשבים הפריד יעקב, ובזה תבין במנחה ששלח יעקב לעשו נמצאו כל המינים לבד כבשים לאשר הם מדתו של יעקב שמטתו שלימה ואין בהם שום אחיזה וכן בקרבנות המוספין לא באמר תמימים רק בכבשים כי יעקב איש תם] עזים נגד יוסף כמ"ש וישחטו שעיר עיזים. ואולם בהרבה מקומות כראה שעיזים נגד מלכות, והכל אחד כי היסוד תמיד משפיע במלכות, וכן בכונת הנינועים היסוד הוא במערב:
והנה הגראז"ל פירש בתיקונים תיקון י"ז כי פרים בסוד חג"ת ואילים נצח והוד, וכבש ביסוד ולכן הנסכים עשרון בכבש, וב' עשרונים לאיל נו"ה, וג' לפר חג"ת וכן גם לדרך הראשון ניחא כי פר בחסד ששם נקודת סגול ג' נקודות נגד ג' עשרונים, ואיל בגבורה ששם נקודת צירי או שוא ב' נקודות ב' עשרונים, וכבש בת"ת חולם נקודה אחת, ודע כי ב' הדרכים עולים בקנה אחד כי חג"ת דרום כי דרועין לדרום ורגלין לצפון, וכן היסוד ענף הת"ת ויהי' לפי"ז פרים בהמה גסה בחג"ת שהם אנפי רברבי ואילים וכבשים בהמה דקה בנה"י אנפי זוטרי שהם בחינות נערים כמ"ש ביהושע ושמואל ויוסף והנער נער. והוא נער את בני בלהה, לפי שהם בנה"י כידוע, וכן עיזים לפי שהמלכות ג"כ בחינות נער ונערה וכמ"ש בתיקונים שית סבין וחד עולימא בחינות דוד. ועם הנ"ל נוכל ג"כ להבין למה מקריבין באילים וכבשים האלי' כי ידוע מ"ש בגמרא ח"א פרצוף וח"א זנב שהוא בחינות המלכות מאחורי נה"י. לכן באילים וכבשים בחינות נה"י נקרב האלי', אבל בעיזים שהם בעצמם בחינות המלכות אין צורך לרמוז עלי' [בפרט לפמ"ש לקמן שהשעיר ירמוז לבחי' לאה שהיא למעלה בחג"ת] והנה לדרך ראשון שאיל בגבורה אתיא כמ"ש הגראז"ל שאשם בגבורה ולכן בא איל, ואולם לפי דרך השני שכתב הגראז"ל בעצמו שאיל בנו"ה עכצ"ל כמ"ש למעלה בפ"ד שהאשם בהוד ולכן בא איל [כי נו"ה כלולין זב"ז] וא"כ ב' פירושים אלו תלוים בב' פירושים שלמעלה:
ונחזור לענין ראשון שכתבנו שהמנחות בסוד פני אדם במלכות, והנה הגראז"ל כתב כי פני אדם תמיד יורד למטה לארץ של העולם ההוא כמ"ש והנה אופן אחד בארץ ויתבארו עוד הדברים לקמן אי"ה וכמו כן נאמר כי המנחות בסוד פני אדם יורדין עד המלכות דבריאה בחינות ארץ החיים שתחת ההיכלות ששם בחי' מדורין והיכלות ג"ע שלמעלה ושם מדור הנשמות, וכן ביארנו בבית יצחק כי כן בחינות ארץ ישראל בחינות מלכות דבריאה שבראש היצירה, כי היצירה בחינות א"י, ומלכות דבריאה הוא פנימיות היצירה עי"ש, ושם סוד ארצות החיים שביקש דוד אתהלך לפני ד' בארצות החיים, ובפרט מנחת נסכים שמשלמת הקרבן בסוד המלכות אנכי שלומי אמוני ישראל כאשר יתבאר אי"ה, ובזה תבין היטב ענין הנסכים שהם ג' עשרונים לפר, וב' עשרונים לאיל והכל כפי מין הקרבן ולא לפי ענין הקרבן אבל יובן עם דברינו כי שורש הקרבנות במלכות דאצילות ושורש המנחות במלכות שבמלכות ולכן באים המנחות דהיינו מנחת נסכים רק בימין בעולה ושלמים כמו כוס של ברכה שניתן בימין וכ"ז שורש הקרבן לכל הלכותיו ומקום כפרתו. אבל עצמות הקרבנות מבחינות עולם הבריאה וד' חיות אשר שם והמנחות במלכות דבריאה. ולכן הפר חג"ת דדכורא דבריאה ונגדו חג"ת דמלכות דבריאה ג' עשרונים וכן האיל נו"ה דדכורא ונגדו נו"ה דמלכות ב' עשרונים. וכן הכבש ביסוד דדכורא ונגדו עשרון אחד ביסוד דידה ודו"ק וזה מה שרצינו לבאר: