אור ברסלב
בנין שמואל בית הקרבן חלק שני › א

בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא

בית הקרבן חלק שני · א

בית הקרבן חלק שני

הנה כבר בארנו בח"א ענין הקרבנות שהם במלכות דאצילות המתקרבת לד לז"א דאצילות בסוד קרבן לד' ובחלק זה נבאר אי"ה שהם ששה קרבנות בסוד ש"ק דמלכות [וכ"ז בשורשם אבל נעשה ענין הקרבן גם למטה בבריאה בהיכל הזכות ועצם השמים כמ"ש למעלה בארוכה.] ובזה תבין ג"כ למה אין הקרבנות מכפרים רק על השוגג כאשר ידעת מ"ש האריז"ל כי חטאים בנפש ממלכות ועונות ברוח מז"א ופשעים בנשמה מבינה לכן הקרבנות שהם במלכות מכפרים רק השגגות חוץ מאיזה מהם לטעם שיתבאר אי"ה. ואולם עצמות מיני הקרבן המה מבריאה ששם ד' חיות והם נקרבין ומתעלין לאצילות ע"י הקרבן זה תורף הדברים בקיצור ואולם לבאר בפרטות חלוקי הקרבנות אתחיל בע"ה ואומר:

הנה בזוהר הקדוש ריש פרשת צו. ת"ח האי עולה סליקו וקשירו דכנס"י לעילא ודבוקא דילה גו עלמא דאתי וכו' עד ואיתנהיר כלא מרזא דקודש הקדשים וכו'. והא אוקימנא דעולה קדש קדשים, שאר קרבנין למעבד שלמא בעלמא וכו' אקרי קדשים קלים בגין דלא מתעטרי לעילא בקדש הקדשים עי"ש הנך רואה מזה כי העולה בסוד הבינה עלמא דאתי קה"ק וכן נראה כי גם כל הקדשי קדשים אבל קדשים קלים המה למטה וכיוצא בזה כתב בר"מ צו כ"ח כי קרבנות קד"ק בדכורא עולה בימין וחטאת בשמאל. ואשם תלוי באמצע. ושלמים במלכות קדשים קלים [כי דעתה קלה כידוע] ובזוהר ויקרא י"ב כתוב על זבח תודת שלמיו דא שלימו דכלא שלמיו תרין תודה אתידע, א"ל ר' יהודה תודה ידוע שלמיו מהו תרי, א"ל תרין ווין ו"ו דהיינו שלמיו שלמא דכלא וכו' עד דכנס"י איתברכא מאינון תרי דאינון שלמא דכלא עי"ש ופירשו המפורשים שה"ס ת"ת ויסוד וכתב הרמ"ק ז"ל בעבודת יוה"כ שלכן שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחת כי שלמים נגד ת"ת ויסוד ב' ימים וביניהם לילה אחת מלכות ודפח"ח הרי ששלמים המה בקו האמצעי, והנה זה סותר הנ"ל שהשלמים קדשים קלים במלכות ועוד דהרי נראה בזוהר בכמה דוכתי שחטאת במלכות. והנה ברבינו בחיי כתב שעולה בבינה לכן אינה באה רק זכרים, והחטאת במלכות לכן באה נקיבה ושלמים בז"א לכן באים זכרים ונקיבות ובאמת לכל הדברים הנזכרים יש ראי' בזוהר כמ"ש למעלה מן הזוהר שעולה הוא דיבוקא דילה גו עלמא דאתי וכן שלמים בז"א שסודו קו האמצעי מלך שהשלום שלו שלמא דכלא תרין ווי"ן וכן החטאת במלכות נתבאר בכ"מ ואולם עכ"פ יסתור מקומות שהבאתי למעלה שקדשים קלים למטה במלכות, ועוד קשה לי על דבריו ז"ל דלפי דבריו שעולה באה דוקא זכרים לפי שהוא בבינה כי עלמא עילאה בדכורא מסתיימת [ידוע למבינים בדברי האריז"ל שיסוד אמא מסתיים בחזה דז"א] א"כ מכ"ש היו צריכין השלמים שהם בז"א להיות זכרים ואדרבה השלמים כשירים זכרים ונקיבות. ובאוצר החיים פירש שעולה בנוקבא עולה לדכורא וחטאת בדכורא ויורד לנוקבא ואשם בבינה ושלמים בחכמה, ודבריו ז"ל להיפוך מכל הקדמונים והזוהר והתיקונים והגם כי בזוהר כתוב האי עולה סליקו וקשירו דכנס"י לעילא יתבאר אי"ה לקמן בדברינו כי כל הקרבנות במלכות והעולה ראש לכולם עולות לדכורא וע"י העולה עולין כולן [ואולם לפמ"ש בחלק ג' אי"ה בענין עבודת הדם שדם חטאת גדול מדם העולה והוא ביסוד דדכורא עי"ש יש מקום להנ"ל, וגם מ"ש שהשלמים בחכמה יתבאר לקמן אי"ה] ועוד האיך נוכל לומר ששלמים קדשים קלים למעלה, ועולה קדק"ש למטה במלכות גירא בארעא ויציבא בשמי שמיא והרי מפורש בדברי הזוה"ק שהבאתי ששלמים קדשים קלים למטה מקדשי קדשים. והנה הרמב"ם ז"ל במ"נ כתב בענין החטאת והאשם כי לאשר החטאת באה על עונות חמורים כמו חייבי כריתות לכן קרבנו מן הפחותים, כי כלל נתן שם שכל שהחטא יותר גדול, קרבנו יותר גרוע לכן במנחת חוטא לא ישים עלי' שמן ולא יתן עלי' לבונה, ולכן האשם שבא על חטאים יותר קלים צריך להביא זכר בשני סלעים עי"ש, ואולם דעת הרמב"ן ז"ל בפירוש התורה להיפוך כי עונות האשם יותר חמורים שהם על גזילות ומעילות לכן החמירה התורה שיביא איל בן שתי שנים וע"ד האמת פירש שהחטאת בנקיבה והאשם בזכר ואפילו הפרים שהם זכרים נקראים חטאת בעבור שהם לחטאת עי"ש. ודבריו ז"ל נעלמים והנראה מדבריו שהחטאת במלכות, ואשם בת"ת ודבריו נראים כדברי הר"מ שהבאתי, אפס מדברי הזוה"ק דף י"ב מוכח שהשלמים בת"ת:

תוכן העניינים

בנין שמואל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה