בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בית הקרבן חלק שלישי · כג
ועוד יש לדבר בענין הזה לתת טעם למה הי' העולה והשלמים אילים כאשר נתבונן היטב תראה כי כל מ"ש בענין ג' בחינות שביסודה כלים ורוחא בסוד עולה ושלמים ומ"נ דילה ה"ג בסוד חטאת הנה הרוחא בעצמו נתחלק לג' כמ"ש בפרק הקודם וגם הכלים מתחלקים לג' כמ"ש בע"ח שיש ג' כלים ביסודה כלים דילה וכלי ז"א וכלי הבינה וכ"ז נראה על עצם הכלים לא על הרוחא שהוא בחי' רוחא ונשמה פנימיות, והנה עיין בביאור הגראז"ל על תיקונים תיקון נ"ח דברים מתוקים בענין ב' בתי מקדשות בינה ומלכות שהם נגד בריאה ועשיי' אבל יצירה לא חשיב שאין בנין כנגדו דאין בנין אלא בנוקבא וע"ז כתיב ויריחו סוגרת ומסוגרת ב"פ [בסוד ב' חותמות שכתב האריז"ל ציון וירושלים ב' דלתין כידוע] אבל הוא שומר דילה וכנגדו כתיב אין יוצא ואין בה שהיא סלע דמחאן בי' והוא יותר קשה מב' הבנינים אף שהם חומות [סוד חומת ג' אקי"ק דאמא תנ"ה] מ"מ נפתחים, והוא קשה להפתח עד כי יבוא שילה וכן באשה סלע בתולים דילה צריך להקרע וז"ש בתולה ב' בתולים והג' ואיש לא ידעה, שהיא ב' חותמות דילה שלא נגע בהן אדם והן ג' וז"ש בתיקונים ותלת גוונין סחרין לה עי"ש דברים מתוקים ואולם צריך להבין דהרי כאן משמע שנגד הדכורא אין כלי ומדברי האריז"ל כראה שיש ג' כלים ביסודה ג"כ דילה וז"א ובינה ואולם נלפע"ד לומר עם דברי הגראז"ל בליקוטים בליקוט המתחיל גן נעול באריכות גדול שיש ב' חותמות ביסודה ציון וירושלים ג"ן וג"ל שהן בגמ' אקי"ק ואדני שהן בינה ומלכות וה"ס מ"ם סתומה וסמך עיגולא וריבועא ובתוכם נקודה, וכל בחינות נקיבה נכפלת לב' לכן הם נכפלת לב' מ"ם ועם היוד הרי מי"ם והסמך עם היוד יי"ן, והסמך הוא עיגולא דנפיק מגו ריבועא מן הב' ממי"ן ריבעא, ומ"ם האחת ריבועא דנפיק מגו עיגולא תילתא. והם מסיטרא דת"ת ויסוד [אפשר כי לכן היין בת"ת כמ"ש שתיתי ייני עם חלבי] בעה"ב ואורח בסוד בעל שנותן מזונות בת"ת ואישות לביאה ביסוד לכן ששים המה מלכות ושמונים פילגשים כי פילגשים רק לביאה, והנה הסמך והמ"ם כאשר נפתחים נעשים מן הסמך כ"ו ומן המ"ם ב"ו והוא השם הידוע והוא בסוד ב"ך יברך ישראל והנה הואו הוא בסוד נעו"ל [וכמ"ש שם בתיקונים כי הוא השומר הפתח ונגדו אין יוצא ואין בא] וז"ס ג"ן נעול וג"ל נעו"ל מם וסמך עם הואוין. ומעין חתום בסוד הנקודה בפנים חכמה, וכ' וב' כתר ובינה עי"ש כי הדברים מתוקים מדבש ונופת צופים ועפי"ז יש לומר כי באמת מתחלה אינם רק ב' כלים בינה ומלכות רק כאשר מקבלת הרוחא פנימות גם הכלים נפתחים ונעשה מן מ"ם ב"ו ומן סמך כ"ו וה"ס כלי ז"א וכ"ז בדרך אפשר וא"ש אתמ"ש והארכתי מעט בזה אף שלא מעניני כי מאוד חביבין עלי דברי קדשו ועכ"פ אתה רואה בדברי התיקונים דשם כי גם הכלים בסוד תלת גוונים סתרין לה לבת עין נקודה פנימיות ולכן כתב האריז"ל שהם ג' כלים ואמר שם בתיקונים שהם לבן ירוק אדום שסודם אי"ל וכן הרוחא ביארנו שהוא בסוד ג' גווני הקשת סימני אבות אי"ל ולכן הי' שניהן אילים משא"כ החטאת שמרמזת על מ"נ ה"ג בא פ"ר מנצפ"ך ודע כי אפשר לרמוז ג' בחינות הנ"ל בג' רישין גלגלתא נגד הכלים לכן כמו שכאן בחינות בינה ומלכות כן בגלגלתא, קרקפתא וגלגלתא, בינה וכתר מלכות, כמ"ש כ"פ בשם הגראז"ל [עיין ח"ב פ"ט שהגלגלתא בסוד אי"ל וי"ל שלכן בא העולה אי"ל] ומ"ס בסוד נקודה פנימיות מעין חתום ושם סוד ה"ג מנצפ"ך מי"ם גבורה דעתיק כמ"ש מקולות מים רבים אדירים כמ"ש האריז"ל וסביב למוחא אוירא בסוד הרוחא דשביק בגווי' וכן כתב האריז"ל כי שורש הרוחא מאוירא ויש להאריך בזה רק כי יראתי והמשכיל יתבונן, ועיין בית מועד פ"ד: