בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בית הקרבן חלק שלישי · יט
והנה ביארנו בכאן כי סוד ההקטרה דוגמת תפילת י"ח נבין בזה שיטת הרמב"ם ז"ל שנשיאת כפים הי' אחר גמר ההקטרה כי כן בתפלה שלנו נשיאת כפים היא בשים שלום בגמר התפלה ואחר הקטרת האברים הי' הקטרת המנחה, והנה אעפ"י שכתבתי למעלה דרך אחר בענין המנחה אולם לפי דרכינו זה י"ל מאחר שביארנו ההקטרה בסוד המלכות. וידוע שהם ב' בחינות רחל ולאה, והנה רחל היא עקרת הבית ולאה טפילה לה שאינה רק הארה בעלמא כן י"ל כי הקטרת האברים בסוד רחל, והמנחה בחינות לאה, וידוע מדברי האריז"ל שבבוקר יש ב' זיווגים, בש"ע זיוג רחל, ואחר שמ"ע בנ"א זיוג לאה לכן אחר הקטרת האברים דוגמת שמ"ע. הי' מעלין את המנחה זיוג לאה והיא טפילה לקרבן כמ"ש בח"א פרק ט' ולכן המנחה מתפגלת במחשבת הקרבן לר"מ הגם שאין הלכה כמותו ולכן במנחה שאז אין זיוג לרחל רק ללאה נקראת התפילה מנח"ה. ובזה תבין דבר נחמד מ"ש למעלה פרק י"א בענין תמיד של בין הערבים שבאו הקטורת ומנורה אחר הקטרת התמיד קודם המנחה וכתבנו שם לפי דרכינו דשמן וקטורת בחינות חו"ב ומוחין אל הקרבן מלכות ובערב הי' עיקר המנחה לכן השמן וקטורת קודם המנחה ולא קודם לתמיד כמו בבוקר כמו שאמרו בגמרא יומא כמנחת הבוקר וכנסכו דרק המנחה שוה לבוקר אבל לא קרבן התמיד, ולפי דרכינו בכאן יבואו הדברים כמין חומר כי לאשר בתמיד של בין הערבים דוגמת תפלת מנחה זיוג לאה לכן עיקרה בבחינות המנחה כמנחת הבוקר כי גם בבוקר הי' זיוג לאה ג"כ אבל בתמיד לא דמי להדדי כי בבוקר הי' גם זיוג רחל לא במנחה [והגם שהי' נקטרין אברי התמיד במנחה ג"כ אבל עיקר כוונתה הי' במנחה והבן]:
והנה אחר המנחה הי' החביתין ואח"כ הנסכין ולבאר הענין עפ"י סדר תפלה שלנו י"ל עפימ"ש האריז"ל בשער הסליחות ונ"א בענין ויעבור די"ג מדות שאנו אומרים אחר שמ"ע כי אנו עושים ג' דברים האחד בזה שמעכבין החסדים ואורות המוחין בחזה דזעיר ועי"ז נבקע כלי יסוד דאמא ויוצא לחוץ ללאה וזה ענין אמא משאלת מנהא לברתא שה"ס כלי המ"נ שמקבלת לאה בהלואה מאמא, והשני שמרוב האור מאיר למעלה לדיקנא ונעשה י"ג תיקונים מה שלא הי' מקדם רק טי"ת תיקונים (וזה נעשה ג"כ בעזר המשכת י"ג תיקונים דא"א וגם ד' חיוורתא דרישא דא"א המכים בעורף דז"א ומוציאים האורות לחוץ] והשלישי שמהארת הנ"ל שבחזה שע"י מזדווג ישראל עם לאה הנה הנותר יורד ליסוד ומשם לדעת יעקב שמזדווג אז עם רח"ל עי"ש בארוכה דבריו הקדושים, והנה לפי דרכינו זה אפשר לכוון ג' דברים הללו נגד הג' דברים שהי' אחר הקרבת אברי התמיד שהם לפי דברינו נגד תפלת י"ח מלכות והנה באה אחרי' המנחה בחינות זיוג לאה כמ"ש למעלה ואח"כ חביתי כה"ג שהי' י"ב מצות בסוד י"ג תיקונים שנעשה עי"ז לז"א והוא מנחת כה"ג בסוד דיקנא דכהנא רבה כידוע, ואח"כ הנסכים הוא ירידת האורות ליסוד לצורך יעקב ורחל והוא ביין דוגמת ברכת היין שבמילה שידוע סודו מהאריז"ל בסוד עי"ן אורות שמתגלין למטה מהחזה אל היסוד וכמו שם מתגלה ע"י הפריעה גם שליש העליון כן גם כאן נבקע כלי יסוד דאמא ועפי"ז יבואר עוד ביותר ביאור למה נעשה דוקא ביין הנסכים כמ"ש בזוהר שתיתי ייני עם חלבי גו"ף וברי"ת והוא ת"ת ויסוד כי הת"ת בחינות יי"ן לאשר בו מושרשין שבעין ענפין יוצאי ירך יעק"ב שהוא ת"ת כידוע, ולכן כאשר מתגלה אורות שבחזה בחינות ת"ת באה המצוה ביין וכן במילה שמתגלה שליש העליון בפריעה [בפרט כאן בקרבן שהוא בכללות בחינות מלכות כל המשכות אפילו בחינות מ"ד שבדכורא הכל בכללות הגבורות שנותן לה שהיא בחינות יי"ן] ומה מתוק לפי"ז דעת הרמב"ם ז"ל שמה שהיו מנסכין על המזבח בשיתין יורד משם אל היסוד והבן וכמ"ש למעלה שגג המזבח בסוד כתר מלכות והוא בחזה דזעיר ומשם יורדים האורות ליסוד, ובזה תבין ג"כ עומק הענינים וחילוק שבין הזריקה לניסוך כי הזריקה ניתן בחוץ על היסוד אבל הניסוך היו מנסכין בתוך השיתין בפנים המזבח לפמש"ל כי הזריקה בסוד הק"ש והמשכת מוחין ע"י זיוג או"א לצורך זיוג המלכות והקטרת האמורים בחינות תפלת י"ח והנה בק"ש אין עוד זיוג רק יחוד זו"נ במלת אחד א"ח וד' והענין כמ"ש בזוהר הקדוש ע"פ יקוו המים מתחת השמים אל מקום אח"ד שהוא בחינות ק"ש והוא אחד דק"ש, והיינו כי בק"ש המשכת מוחין והם נמשכין עד היסוד שהוא מקום אח"ד ומשם מיסוד מאיר למלכות והוא ותראה היבשה מלכות והנה כ"ז בחינות הארת שמקבלת המלכות מיסוד לצורך בנין גופה והוא הזריקות נגד היסוד ומשם מאיר הארות למזבח שהוא המלכות ואח"כ נתקנים בשמ"ע בפרטות אברי המלכות והוא הקטרת אברי העולה על המזבח והיא מעלה מ"כ בעת התפלה בסוד אשה ריח ניחוח לד' וכ"ז היא תיקון גופה מהארת אבל עצם האורות מקבלת ע"י זיווג והוא בי"ג מדות ונ"א שאז מזדווגים ונותן לה בביאה ראשונה עצם הגבורות מה שלא קבלה מתחלה רק הארתם ובביאה ב' החסדים וה"ס הניסוך שהיו מנסכים ממש לתוך המזבח אל השיתין שיורדין עד התהום בחינות יסוד דמלכות כידוע, והנה לא באו בניסוך רק בחינות היין בחינות הגבורות שנותן בביאה א' ונעשה עצמות נפשה בסוד בנימין אבל לא בא בקרבן זכר לחסדים שנותן לה אח"כ כי החסדים לצורך הולדת הולד ואין זה ענין הקרבן בחינות מלכות רק מה שבא לצורך המלכות עצמה בסוד הרוחא דשבק בה בנימין עצמות נפשה שלכן מתה רחל בלדת בנימן כמ"ש בצאת נפש"ה כי מתה. ואולם בסוכות שהמלכות מקבלת גם חסדים לצורך בנין גופה בא גם ניסוך המים כמ"ש בחלק א' ע"ש: