אור ברסלב
בנין שמואל בית הקרבן חלק שלישי › יב

בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא

בית הקרבן חלק שלישי · יב

יא

ואחרי שביארנו מעט סדר עבודת התמיד נבוא לבאר אי"ה שאר קרבנות הציבור ובראשית נבוא לענין עבודת יוה"כ שהיא עיקרית ושורש לכל עבודת השנה וגם היא עבודת לפני ולפנים. והנה אין בכל השנה שיכנוס הכ"ג לקודש הקדשים רק ביה"כ. והענין כתבתי בבית עולם ח"א בארוכה ובבית מועד פט"ז שביהמ"ק בסוד ששה היכלות דבריאה וקה"ק נגד היכל קה"ק וביארנו שם בביאורינו המועדות ע"ד ההיכלות ששה מועדות נגד ששה היכלות ויוה"כ נגד היכל קה"ק לכן דוקא ביוה"כ נכנס הכה"ג לקה"ק לעשות שמה העבודה. ואולם לפי דרך הב' שבחלק ב' בבית עולם שביארנו הביהמ"ק ע"ד היושר ויהי' העזרה בחינות ז"א ומזבח מלכות והיכל מוחי או"א וקה"ק כתר דז"א וכן ירמוז בשורשם ההיכל לאו"א עילאין וקה"ק א"א כתר האצילות והכל אחד כי כתר אמיתי אינו יורש ז"א רק מא"א כמו בחג השבועות. הנה עפ"י הנ"ל תבין הדברים כמין תומר כי ידוע מרבינו האריז"ל שביוה"כ עולית המלכות לדיקנא דא"א משא"כ בכל השנה כלה אפילו בשבת במנחה שעולה הז"א לדיקנא אבל לא הנוקבא. והנה כללות הקרבנות המה במלכות כמ"ש בח"א [הגם כי ארמוז בפרטות על כל הספירות] לכן רק ביוה"כ נעשית העבודה בקה"ק בבחינות עליות מלכות לכתר, וכן יתבאר לך בזה סדר העבודה ביוה"כ שהיו מכניסין תחלה לקה"ק הקטורת ואח"כ דם הפר והשעיר שלא כסדר בכל השנה שזריקת הדם קודמת לקטורת. אבל כאשר תבוא אל הפרק השני לקמן שהפר בחינות ז"א ושעיר בחי' לאה והקטורת מלכות רחל ולכן בכל השנה זריקת הדם שבדכורא קודם אל ההקטרה משא"כ ביה"כ שהמלכות קודמת בעלי' כמ"ש האריז"ל שביוה"כ המלכות עולית תחלה לבינה ולכתר ואחרי' עולה ז"א ולאה לכן מכניסין תחלה הקטורת לקה"ק ואח"כ דם הפר והשעיר. ואולם כ"ז בחינות כניסתן לפנים שהוא בחינות עלייתן לכתר אבל הוידוי שהי' בחוץ בעזרה הוא בבחינות ז"א כמו בכל השנה והי' עשר שמות בוידוי נגד ע"ס דז"א כאשר יתבאר אי"ה כי לאשר ביוה"כ העבודה בחינה כוללת לכל השנה נעשית בכל פרטותי' ודקדוקי'. ואולם בזאת צריכין אנו למודעי באיזה דברים האחד למה לא הכניסו רק קטורת שביארנו למעלה פרק י"א שהיא בג"ר של המלכות אבל לא הקטרת אמורים [שביארנו למעלה בבחינות ש"ק דמלכות] שאסור בפנים אפילו בהיכל כמ"ש ועולה ומנחה ונסך לא תסכו עליו. והענין י"ל עפמ"ש האריז"ל לענין עליות העולמות בשבת שאין עולה רק הפנימיות לא החיצוניות, ובפרט ביוה"כ בחינות עולם הנשמות וכן היא נזונת מן ה' קולות פנימיות דבינה הנה בודאי שאין נכלל רק הפנימיות ואפשר ז"ס וכל אדם לא יהי' באוהל מועד ואמרו חכמז"ל אפילו אותם שכתוב בהם ודמות פניהם פני אדם וכן אמרו על הכה"ג שהי' נכנס רק ברוחא לא בגוף וכמ"ש וכל אדם לא וכו'. לכן הי' מכניסין רק הקטורת פנימיות של המלכות ומוחותיה וכבר נתבאר למעלה בח"ב פרק ט"ו כי גם בחינות פר ושעיר של יוה"כ אעפ"י שביארנו על בחינות ז"א ולאה מ"מ ביוה"כ ירמזו לבחינה אחרת יותר פנימיות במלכיות דאו"א שבתוך הזעיר. השעיר מלכות דאימא בפנים שמשם שורש לאה והפר למלכות דאבא שמשם שורש ז"א מחכמה כמ"ש מה שמו ומה שם בנו כי תדע לכן גם הקטורת תרמוז על פנימיות המלכות:

ועוד צריכין אנו לבאר כי הנה ביארנו ענין כניסת הכה"ג לקה"ק בג' דברים אלו על סוד עליות רחל וז"א ולאה לדיקנא והנה האריז"ל כתב שהם עולים בנעילה לדיקנא וסדר העבודה אנו אומרים במוסף. אבל באמת לק"מ כי אין בנו כח להשוות לגמרי סדר התפילות עם העבודה הגם כי נשלמה פרים שפתינו מ"מ יש כמה שנוים לבין עבודה במעשה לבין עבודה שבלב זו תפלה ועוד כי כמה חילוקים יש בין זמן שביהמ"ק הי' קיים לזמן הגלות ובזמן ביהמ"ק הי' הכה"ג מעלה אותם תיכף בטבילה ב' בעבודת פנים ונגד תפלת נעילה הי' הוצאת כף ומחתה כאשר יתבאר אי"ה. ועוד יש לישב לאשר היו מקצת המוספין תיכף בבוקר עם תמיד הבוקר ממילא התחיל תיכף ענין מנחה ונעילה כמ"ש למעלה ח"ב פרק י"א לענין לחם הפנים שירמוז לי"ב ת"ד בבחינות עליות ז"א לדיקנא בשבת במנחה והי' תיכף בשעה שביעית אחר המוסף כנ"ל]:

תוכן העניינים

בנין שמואל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה