בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בית הקרבן חלק ראשון · יב
ואדאתן עלה במ"ש הגראז"ל שקדושה בשמאל וברכה בימין וכן הוא בר"מ עקב רע"ב וכן בזוהר בהעלותך קמ"ו ב' וגם בתיקונים תיקון למ"ד ול"ט שכתוב כי אשר קדשנו באבא הגי' הגראז"ל כי אשר קדשנו באמא וכן ביסוד ששורשו מבינה מבטן מי יצא וכו' וצונו בת"ת ובאמת האריז"ל לא כך כתב רק כי קדושה באבא וגם בת"ת וצונו ביסוד וכן כתב הגראז"ל בעצמו ביהל אור עקב רע"א יובא לשונו לקמן והרי זה סותר דברי עצמו ובאמת לא עליהם תלונותינו כ"א על הזוהר בעצמו כי שם בזוהר עקב רע"א כתב כי ברוך בבינה וכן הקדושה מבואר במקומות רבים אין מספר שקדושה באבא. ולתרץ זה נלע"ד עפמ"ש בבית מועד פי"ג דברי הגראז"ל כי בדכורא אור חסדים ומים גבורות גשמים ובנוקבא להיפוך מים חסדים ואש גבורות. ולכן י"ל כי לאשר עפ"י הרוב הברכה במים כמ"ש בתורה לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך לכן י"ל כי בדכורא קדושה בימין וברכה בשמאל ובנוקבא להיפוך ובזה יש לתרץ ג"כ סתירות בענין טהרה וקדושה שלפעמים כתוב שטהרה בימין וקדושה בשמאל ולפעמים להיפוך לפמ"ש שם בר"מ עקב רע"ב דברכה לא שריא אלא על טהרה כהנא דאיהו איש טהור איש חסד שריא עליה ברכתא וא"כ בתירוץ אחד יתורצו שניהם [אבל בזוהר נשא קמ"ו א"א לישב כן דשם כתוב כי טהרה, וקדושה בלוים וא"כ הם חו"ג דבינה]. ועיין בית הקרבן ח"ג פ"ג. וכיוצא בזה מצאתי להרמ"ז ז"ל שם בר"מ עקב הנ"ל רק שכתב להיפוך כי ברכה בימין דדכורא שכנגדו שמאל דנוקבא וקדושה ימין שלה שכנגדו שמאל דידי' אבל לענ"ד נראה כמ"ש ומצאתי עוד ראי' לדברי בשפת אמת ערך ברוך על מ"ש חכמז"ל ע"פ ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלקי אברהם ואברכ"ך זה שאומרים אלקי יצחק ואגדלה שמך יעקב והי' ברכה בך חותמין מלכות וכתב שהם בד' פני ארי' אל הימין הרי שברכה בשמאל דדכורא כמ"ש ואולם מ"ש שם והי' ברכה מלכות יש לפרש שה"ס ברכות שבתפלה שאינם דומין לשאר ברכות שברכה בבינה אבל ברוך שבתפלה במלכות כמ"ש בר"מ ובהאריז"ל ונמצא שהם ד' בחינות יב"ק ותפלה הרביעית כמ"ש לקמן:
ועוד יש לתרץ קושיא הנ"ל עפמ"ש בזוהר בלק ק"ץ בחילוק שבין ישראל למלאכים כי ברכה איתמסר לישראל בלחודוי וכן למלאכים בלחודייהו אבל הקדושה לא נמסר למלאכים רק עם ישראל ביחד כי עיקר הקדושה מלמטה והתקדשתם והייתם קדושים, ושם באוצה"ח פירש כי ברכה בזיוג חיצוני דאו"א להחיות העולמות וקדושה בזיוג פנימי לנשמות שצריך עליות מ"נ וזה אין בכח של המלאכים רק עם ישראל עי"ש. וכן כתוב בפע"ח שער הברכות כי סוד ברוך בזיוג או"א להחיות העולמות, והנה בע"ח שער שלה"ק ביאר בארוכה ב' זיוגים דאו"א שהן ד' כי למעלה באו"א עילאין יש זיוג שלים פנימי מבחינות חכמה דאבא עם אמא להוליד נשמות חדשות וזה נפסק אחר החורבן והב' זיוג חיצוני להחיות העולמות וזיוג זה תדירי וכן למטה ביש"ס ותבונה ב' זיוגים אלו [וצריך לי רב בדבר זה אחרי שביאר שם כי זיוג ישסו"ת הוא רק עבור מוחין דבריאה להוליד מלאכים ליצירה ואחרי שהמלאכים הם חיצוניות העולמות א"כ מהו זיוג שלים בישסו"ת אפס אם נאמר שהוא לצורך צלם לנשמות כי הצלם ג"כ בא משם והוא פנימי לערך המלאכים עמ"ש בבתי הנפש פרק א' ופ"ה וצ"ע וכל דברי בדרך אפשר]. ולפי"ז יש לומר שסוד הברכה בזיוג חיצוני דאו"א עילאין שהוא זיוג בינה דאבא עם בינה ובחינות קדושה בזיוג ישסו"ת בזיוג פנימי שהוא בחינות חכמה דאבא הרי בבחינות קוים תהי' הקדושה בימין אבא וברכה בשמאל אמא אבל יש עוד דרך בספירות ממעלה למטה א"א כתר. ואו"א עילאין בכללות חכמה. וישסו"ת בכללות בינה ולדרך זה נמצא כי ברכה באו"א עילאין חכמה וקדושה בישסו"ת בינה ויחוד בא"א וכיוצא בזה כתבתי בבתי הנפש פרק כ"א ב' דרכים בענין י"ב אברים האחד ע"ד קוים יש"א והשני ממטה למעלה ע"ד ההיכלות רצון ת"ת ראש. ואהבה חזה. וזכות בטן. ובהם ג"ר מתלבשים. כתר בראש וחכמה בחזה ובינה בבטן היכל הזכות ועי"ש ג"כ פי"א מ"ש שיש כמה דרכים בזה ועיין מ"ש בבית עולם ח"א פ"ה כי כמו כן בא"א ראשו המגולה בחינות כתר והיכל הרצון. ואו"א עילאין המלבישים אותו מן החזה ולמעלה בחינות חכמה והיכל אהבה. וישסו"ת המלבישים אותו עד טיבורו בחינות בינה והיכל הזכות ומכל הנ"ל תבין למה כתב הגראז"ל כי היכל הזכות בחינות קדושה וכן הגי' בתיקונים קדושה באמא וביסוד מבט"ן מי יצא הקרח והוא בסוד היכל הזכות בטן. והנה כבר ידעת הבטן למטה מן הפרסה בסוד נה"י ולמעלה חג"ת ובזה תבין למה בברוך נתברכו חג"ת שהם אתה ד' אלקינו ובקדושה נה"י כמ"ש אשר קדשנו במצותי"ו נו"ה וצונו יסוד. והיוצא מכ"ז להבין ענין הקרבנות שהם בהיכל הזכות לכן צריכים קידו"ש ידים ונקראים קדשים:
והנה בכל אחד מג' יב"ק נכללים שלשתם כי בברכה יש ג' יב"ק כמ"ש הגראז"ל בפ' עקב וז"ל הכלל במלת ברוך נתברכו חג"ת בג' תיבות אתה ה' אלקינו וחוזרות למעלה לאתקדשא בבחינות קדושה שמתחלה הי' מתברכות בסוד אימא ואח"כ איסתלקו בסוד קדושה וזהו אשר קדשנו ונתוספו קדושה בנה"י וזהו תוספות קדושה שהן באין בתוספות [אפשר בסוד נה"י החדרים שנעשה ע"י המוחין. ולפמש"ל תבין ענין הקדושה בנה"י] במצותיו נו"ה וצונו יסוד, וסיום מלכות ועניית אמן הוא יחודא והוא יב"ק. ונכלל באמן ג"כ יב"ק א' קדושה [תבין לפי דברינו למעל' כי קדושה הוא רק להמוני מעלה עם ישראל ביחד וזה אפשר ב' יודין שבאלף למעלה מלאכים ולמטה ישראל] חכמה. מ"ם בינה. זו"נ והוא יחודא עכ"ל וכמו כן בקדושה יש יב"ק קדוש וברוך וימלוך הוא יחודא כמ"ש הגראז"ל כ"פ וכן תבין עמ"ש למעלה כי קדושה בהיכל הזכות וברכה בהיכל אהבה לכן כתוב בחולין צ"ב כי שרפים אומרים קדוש ואופנים ברוך כי שרפים בהיכל הזכות ואופנים בהיכל אהבה וכן בהיכל עצם השמים שמקבל מהיכל הזכות כמ"ש בפרקים שעברו לכן שם שרפים אומרים ג"פ קדוש. וכן בק"ש שהוא בכללות בחינות יחודא כידוע יש ג"כ יב"ק כי בשמע ישראל עולין במ"נ והוא לפמש"ל בחינות קדושה ובתיבות יא"י מקבלים המוחין מאו"א העומדים בחג"ת דא"א והוא בחינות ברכה ובתיבת אחד יחודא, ולהיות ק"ש בכללות יחודא כתוב מקורם "אל "מלך "נאמן ר"ת אמ"ן כי אמן הוא יחודא זו"נ שילוב הידוע. ותפלה היא הרביעית כלולה מכל ג' יב"ק שכולם בתפלה קודם שמ"ע וברכות דשמ"ע הרביעית כי ברוך שבש"ע אינו כמו ברוך שביב"ק בינה או חכמה רק מלכות והיא הרביעית והי' ברכה בך חותמין כמש"ל והוא זיווגא וענין החילוק שבין יחוד לזיוג נלע"ד כמו מק"ש לתפלה כי ק"ש יחודא והוא רק מוחין דש"ק דגדלות ולכן אין שם אחריו רק נשיקין בעזרת בהיכל הרצון אבל בשמ"ע מקבלת מוחין דג"ר דגדלות לכן באה אחריו זיוג גמור ולכן באמן יחודא ביאר רבינו האריז"ל רק בחינות חיבוק ונישוק חיבוק באמן דקדיש ונשיקן בכל הברכות. והנה ברכה וקדושה המה באו"א ויחודא בא"א לכן אמן יחודא ממשיך הארת א"א כמ"ש האריז"ל וכן כל כונת אמן הוא בקו האמצעי [וכן הוא גם לפי פשוטו שמאמן ומקיים הדברי' עפימ"ש ביהל אור ר"פ שלח כי קוים ימין ושמאל א"י ואו"ח ובאמצע יעקב הוא הקיום עי"ש.] וכן בא"א בעצמו י"ל כי קדושה בסוד הדיקנא ששורשה ממ"ס סוד הקדושה, וברכה בשערות דרישא ששורשם מאוירא חסד דעתיק ברכה [ומ"מ נכללין זה בזה ולכן גם בשערות דרישא בחינות קדושה כמ"ש האריז"ל בנזיר קדו"ש יהי' גדל פרע ת"י נימין] ולאשר הדיקנא בפנים שורש ישראל לכן לא נמסרה למלאכים רק עם ישראל עיין מ"ש בית מועד פ"ו בארוכה ועיין למעלה פ"ט כי שערות דרישא חיצוניות אחורים והוא ברכה שנמסר גם למלאכים ומ"מ הוא בימין ודו"ק היטב ויש בחינה שלישית הארות הש"ע נהורין שהם באחורים וגם בפנים והוא באמצע מכריע יחודא לכן באמן ממשיכין כין הש"ע נהורין כמ"ש האריז"ל ובחינה רביעית נגד התפלה י"ל בסוד עתיק למעלה כתר מלכות ומשם נמשכין עיקר המוחין לזיוג דשמ"ע ודו"ק וכל דברי בדרך אפשר והשי"ת יעזרנו ע"ד כבוד שמו להשיג ולהשכיל על דבר אמת ולהתקדש לפניו ולברך בשמו ונזכה להיות מאותן שכתוב עליהן פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים אמן: