בנין שמואל· רבי שמואל סג"ל לאנדא
בית הקרבן חלק ראשון · ז
ובהיותי בענין זה אבאר מעט ענין פנחס זה אליהו והשי"ת יעזרינו ע"ד כבוד שמו וידי מרתתות לכתוב בענין הזה לכן אכתוב בקיצור מאוד והכל בדרך אפשר. הנה הגראז"ל כתב בליקוטים ובכ"מ כי אליהו בחינות גבורות קנ"א קנאתי בהמות בהררי אלף והענין כי סוד אליהו ז"ל בהיכל הזכות כי כבר ידעת כי אליהו לתתא. מהאי באר בחינות עליות מ"נ ביסוד המלכות וכבר כתבנו כי שורש עליות מ"נ והבירורין הוא בהיכל הזכות חדשים לבקרים ועיין בזוהר פקודי בהיכל הזכות סוד ואלקי לצור מחסי כי שם סוד שם א"ל וג' אותיות יק"ו מדכורא שנרשמים שם המה אותיות ואלק"י ושם הצור לצו"ר מחסי וסוד ואלק"י הוא אותיות אליהו, וכבר האריך הגראז"ל בכ"מ כי סוד הצור הוא בהיכל הזכות ושם סוד הכאה בסלע ובצור ושם סוד האילה עם הנחש המוזכר בזוהר ואביא מעט מדבריו בהיכל ששי פקודי בענין החבלים וצירים של היולדה דאיהי שכינתא דאיתמר בה ותגל יולדתך וכו' ובאילין חבלים דצווחת בהון אתערו שבעין סנהדרין דלעילא [והוא נגד עיין קלין דיהבית]. והענין כמ"ש שם לקמן קול ד' יחולל אילות אינון חבלים וצירים לאתערא אינון ע' קלין ואלו ע' קלין מגיעים עד הגבורה ששם עי"ן סנהדרין [ה"ס היכל הזכות] ושם המפתח של חי' כנ"ל ומשם מתעורר הנחש כמש"ל עי"ש, והענין מבואר בזוהר פנחס רמ"ט עי"ש בסוד האילה עם הנחש עד וסימניך ויך את הסלע במטהו פעמים עי"ש, וכתב הגראז"ל שם בזה שהוא סוד עמוק מאוד מאוד והוא נחש עלי צור, והכאתו בסוד נשיכה שהמטה הוא דאיתהפך לנחש בחורב ובו הכה את הצור דאסתימת וכו' והמטה הוא מט"ט דאתהפך ממטה לנחש ומנחש למטה וכו' וסוד הענין כי האילת סתימא בחוורא דאגוזא שהוא הסלע ועד דמחאן לה ומתברן להאי בהו אבנים מפולמות ונקיב לון לא יצאו מים ולא אתפתחת האגוזא כי הד' קליפין דאגוזא הם תהו קליפה הרכה בעשי' (עיין ג"כ בביאורו לתיקונים נ"ב ונ"ד והבאתיו בבית מועד בענין פורים) ובוהו אבנים מופולמות קליפה הקשה ביצירה, ושם צריך ההכאה ושבירה בסוד המטה שנהפך לנחש כנ"ל עד שמנקבים עד התהום חללא דאגוזא בבריאה וזה הי' סוד חטא מי מריבה שהוא נצטוה על העליונה מלכות דאצילות ששם הזיוג בדיבור בפיוסא ובעבור כעסו נזדמנת לו מלכות דיצירה ששם בדברים לא יוסר עבד וצריך הכאה, ובזה נוכל לפרש ג"כ עומק דברי חכמז"ל במדרש שהי' שם שני חטאות האחד הכאת הסלע והשני במה שהוציא מים מסלע אחר לא מאותו שרצו ישראל ולהנ"ל י"ל שישראל שאלו מלכות דאצילות או דבריאה ששם הדיבור ופיוסא, ובעבור כעסו נזדמן לו סלע דיצירה ושם צריך הכאה וכ"ז גרם באמרו שמעו נא המורים שחשד לישראל שאינם ראוים רק למ' דיצירה ודו"ק. והענין הנ"ל הוא ג"כ בבריאה בשורשם כמ"ש שם בהיכל ששי בענין ד' שנכנסו לפרד"ס ד' נהרות, כי קליפה הקשה בסוד נהר גיחון נגד הגבורות ששם נגנז משה לגבר אשר דרכו נסתרה והכל עבור הכאת הסלע סוד הצור שהוא בהיכל הזכות בסוד דרך נחש עלי צור עיין במדה"נ בז"ח בשלח גליף הוה חוטרא מתרין סיטרין משמא קדישא חד סיטרא דרחמי ודינא וחד סטר דדינא ודינא [פירש שם הגראז"ל שהם ד' רגלי המרכבה רחמי ודינא חסד ונצח ודינא ודינא גבורה והוד, והנה לדברינו בסוד ב' היכלות זכות ועצם השמים כי הוד מקבל מגבורה כמ"ש למעלה] נחש עלי צור והענין המתבאר שם בקיצור כי על הים הי' ב' ניסים בצד האחד של המטה רחמי ודינא. דין למצרים ורחמים לישראל ואח"כ בצד השני רצה הקב"ה לעשות בו ג"כ ב' ניסים הראשון בצור בחורב והוא במעשה בהכאה כי צו"ר במעשה ונחש חילי' בפומא בדיבור, ורצה הקב"ה אח"כ במי מריבה להשלים את הנס הרביעי של המטה ולעשותו בנחש בדיבור ומשה טעה ועשה בהכאה בצור ולא נשלם השם נחש עלי צור, ולכן רצה אח"כ להשלים את הנחש בנחש הנחושת [נחש עלי צור וצר חסר וא"ו בגימ' נחש"ת והוא"ו שבצור הוא אות חיים לכן וראה אות"ו וחי], ועכ"ז לא נשלם רק בראי' וראה אותו וחי אבל לא במיא, כי הד' ניסים הי' צריכין להעשות במים. ומשה הצדיק עליו את הדין הצו"ר תמים פעלו. הא צור. אל אמונה ואין עול הא נחש עי"ש בארוכה. ועיין בזוהר בראשית בהיכל ד' היכל הזכות שעל האי היכלא כתוב אל אמונה שמשלם לאדם כפעלו ושם צדוק הדין, ועי"ש בביאור הגראז"ל כי שם מקום הפרץ שפרצו בה גבורים עומדים בפרץ וכולם לא יכלו לעמוד שהוא סוד הצור כידוע ואפילו מרע"ה לא יכול לעמוד בכאן בסוד הסלע ובסוד נחש עלי צור ולכן וינס משה מפניו. וכאן ה"ס המים ה"פ מים שביום השני גבורה וה"ס מי מריבה וסוד נט"י מים ראשונים. ומים אחרונים חובה בהיכל ד' דסט"א שהוא כנגד היכל זה. וז"ס נחש שבא על חוה ואמרו עץ שאכל אדה"ר חטה הי' וזה בטנך ערמת חיטים וכאן סוד המאכל בבטן עי"ש דברים נוראים ועיין עוד בדבריו בהיכל ששי פקודי בענין הנ"ל כי הנחש הוא בשמאלא בהיכל הזכות והוא מחנה דן כמ"ש יהי דן נחש עלי דרך. והוא שם קרע שט"ן [בגימ' נח"ש וקר"ע בגימ' ש"ע נהורין הנמשכין ע"י הנחש ממדת ואמת כמו בקי"ס כמ"ש האריז"ל] שבה קרע ימא לי"ג קרעים כמ"ש בתז"ח ע"ה ע"ב אמא עילאה לגבורה בה קר"ע שט"ן משמאלא ובה קרע ימא לי"ב קרעים ובה עקר טורין ותבר טינרין דחויא דאיתמר בה דרך כחש עלי צור. ושם להלן שג' מפתחות לא נמסרו לשליח והם כולם בכאן של חי' כנ"ל ושל גשמים סוד המים כנ"ל ונקרא גבורות גשמים. ושל תחיות המתים הוא ג"כ כאן ברכת מחי' המתים [היינו שברכת מחי' המתים בגבורה כידוע] וי"א אף של פרנסה ות"ק גשמים היינו פרנסה והוא ג"כ שם סוד שלחן בצפון עי"ש והיינו כי שם בזוהר פנחס רמ"ט חושב כל הג' הנ"ל תחלה ענין האילה בלדתה שהוא מפתח של חי', ואח"כ כתב אזלת בגו האי טורא דחשוכא ארח לרגלה חויא עקימא ואזיל לרגלה ואיהי סלקת מתמן לגבי טורא דנהורא כיון דמטאת תמן זמין לה קוב"ה חויא אחרא [נראה שז"ס נחש דקדושה משא"כ הראשון חויא עקימא כנ"ל] ונפיק ומקטרג דא בדא ואיהי אישתזיבת ומתמן נטלא מזונא ותבת לאתרא עי"ש הרי מזונות. וכן בענין הגשם כאיל תערוג על אפיקי מים עי"ש בזוהר וסוד זה רמזו חכמז"ל שקשין מזונותיו של אדם כקי"ס, **([והואיל ואתא לידן ענין ג' מפתחות הנ"ל אימא בי' מלתא כי הראשונים ז"ל נתקשו מאוד בענין אליהו בסוף גמרא סנהדרין דכיון דג' מפתחות לא נמסרו לשליח למה נמסרו לאליהו ז"ל מפתח של גשמים ושל תחיות המתים, והראב"ד ז"ל תירץ דלא נמכר לו רק עצירת גשמים אבל הנתינה הי' ע"י הקב"ה בעצמו כמ"ש ואתנה מטר עיין בפר"ד דהיפ"ת נתקשה גם בזה דגם זה נקרא מפתח של גשמים ועוד לא ידעתי דמה יענה הרב בתחיות המתים שהי' ע"י אליהו בעצמו. וגם צ"ע גדול אחרי שלא נמסרו לשליח איך מלאו לבו של אליהו לשבע ע"ז שהי' קרוב לבוא לידי שבועות שקר חלילה ועוד נתקשו בדברי הגמרא דשם דרש ההוא גלילא קמי' דרב חסדא משל דאליהו למה הדבר דומה לגברא דטרקי' לגלי' ואבדי' למפתחיה וקשה דהרי הוא לא אבד המפתח רק החזיר בעצמו:
ואולם לבאר עומקן של דברים וגם דברי הראב"ד ז"ל כי הנה כבר כתבתי בכ"מ כי סוד השליח הוא במט"ט כמ"ש בהקדמת תיקונים ב' ב' דע"י שלוחא דא מתייחדין ביומא דחול עי"ש וכבר הבאתי בפנים דברי הגראז"ל שכל הענין הנ"ל)** והנה כבר ידעת דברי האריז"ל בענין האילה וסוד הנחש בסוד יסוד דקטנות ובוודאי לא יחלוק חלילה רבינו הגראז"ל על האר"י החי והנה אתה רואה כי כל הנ"ל נעשה למעלה בזיוג דאצילות בקטנות וכן למטה בהיכל הזכות. [וכן י"ל ג"כ בהיכל עצם השמים הוד שמקבל מגבורה וכמ"ש ג"כ הגראז"ל בב' סיטרין של צד השני שבמטה גבורה והוד לכן בהיכל ב' שם הנחשים השרפים מתכפיין כי שם זלע"ז בהיכל ב' דסט"א שם הנחש עי"ש]. וכן ביצירה ששם י"ש הכאה בסלע כנ"ל ועוד אתה רואה כי כל הענינים שבאים משמאל המה באים מזיוג כזה דרך נחש עלי צור וזה מה שרצינו לבאר: