אור ברסלב

בנין שלמה חלק ב· רבי שלמה הכהן מווילנה

סימן י

סימן ט

הלכות ר"ח סי' כ"א וד' כ"ו ע"א) על מה שהערתי שם דלמה תקנו חז"ל בנוסח התפלה של מוסף ראש חודש דהוא זמן כפרה לכל תולדותם מה שלא תקנו כן בכל המועדים דכולן באין לכפר על טומאת מקדש וקדשיו ועוד מה שתקנו לומר זמן כפרה ומשמע שעצמו של יום מכפר ובאמת ר"ח בעצמו אינו מכפר רק השעיר מכפר וע"ש מה שכתבתי ע"ז ואכן שוב מצאתי בפי' על החומש לרבותינו בעלי התוס' ז"ל בפ' פנחס שכ' בזה טעם נכון מאוד וז"ל בר"ח כתוב לחטאת לה' מה שלא נאמר בכל המוספין ובמס' שבועות דריש ליה אמר הקב"ה הביאו עלי כפרה על שמעטתי את הירח ויש לפרש כן תביאו לדורות בשבילי ולשמי קרבן להיות קרבין כפרה לי ובזה תתנחם הלבנה על שמיעטתי אותה [א"ה וכן פירש ג"כ הרב אלפסי ז"ל בריש שבועות ע"ש] והכפרה היא מועלת לתינוקות שלא תיפול עליהם אסכרה לפי שחדוש ראשון היה ברביעי כדאמרינן ברביעי נתלו המאורות ואמר מר ברביעי היו מתענין על אסכרה שלא תפול בתינוקות וגם רש"י פי' כן בפ' בראשית שלפיכך כתב יהי מאורות חסר לשון מארה וכ"ש ביום חידוש הלבנה שיש לדאוג וקרבן זה של ר"ח מכפר עליהם וזהו שאנו אומרים במוסף של ר"ח זמן כפרה לכל תולדותם ותולדותיו של אדם אלו התינוקות עכ"ל וע"פ דבריהם ז"ל אלו ניחא נמי במה דאמר זמן כפרה די"ל דהוא זמן שצריך כפרה וסליחה משום דהוא חידוש הלבנה ואכן העיקר כפרה הוא בשעיר החטאת של מוסף. ואגב דאיירי בנידון שעיר חטאת של ר"ח ראיתי להביא בכאן מה ששמעתי מהגאון מו"ה מאיר מיכל מפ"ק שהיה אב"ד בק"ק שאט נ"י שהביא ראיה לענין המחלוקת רבינו משולם עם ר"ת ז"ל שהובא בתוס' (ר"ה ד' ח' ע"ב) אם היה קרב השעיר של מוסף ר"ח בר"ה דדעת רבינו משולם שם מתחילה דלא היה קרב כלל מדלא כתיב מלבד עולת החודש וחטאתו ע"ש והגאון הנ"ל רצה להביא עוד ראיה מלשון הכתוב בפרשת ר"ח עצמו דכתוב מתחילה זאת עולת חודש בחדשו לחדשי השנה. [ופי' המפרשים ז"ל דמשו"ה הוצרך הכתוב לבאר כן דנוהג כן בכל החדשים והגם דלכאורה ממילא ידעינן דהא כבר כתיב בריש הפרשה ובראשי חדשיכם היינו משום דבלשון התורה ונביאים יום ראשון של החודש נקרא חודש משום דבו נתחדש החודש וכמו דכתיב (בשמואל א כ(ויהי החודש וישב המלך על הלחם לאכול ולא כתיב ויהי ראש חודש אלמא דיום ראשון של החודש נקרא חודש וא"כ הא דכתיב בריש הפרשה ובראשי חדשיכם קאי על ר"ח ניסן דהוא ראשי חדשים וכמו דכתיב בפ' בא החודש הזה לכם ראש חדשים ושוב מסיים הכתוב דזאת העולה נוהג כן בכל חדשי השנה. כן שמעתי מפי מר אחי הגאון זצ"ל שראה כן באיזה מפרשים ז"ל שפי' כן וכמדומה לי שגם הרב אבן עזרא זצ"ל פי' כן] ואח"כ כתיב ושעיר עזים אחד לחטאת לה' ולכאורה הו"ל לכתוב השעיר מתחילה ואח"כ הו"ל לכתוב על זה זאת עולת חודש וחטאתו לחדשי השנה אבל השתא אינו מפורש בכתוב דהשעיר עזים ג"כ נוהג בכל חדשי השנה אלא ש"מ מזה דהשעיר עזים אינו נוהג באמת בכל חדשי השנה דבר"ה לא היה קרב השעיר ולפיכך איחר הכתוב לכתוב דין השעיר אחר קרא דזאת עולת וכו' ועל הראיה שהביא רבינו משולם ז"ל מדלא כתיב מלבד עולת החודש וחטאתו אמר הגאון הנ"ל דיש לדחות דהנה באמת דהך קרא דמלבד אינו בא לאשמועינן דצריך להקריב שניהם ואינו יוצא במוסף אחד דזה פשיטא דהיכא הוי טעינן בזה דסגי באחד אלא עיקר כוונת הכתוב לאשמועינן דמוסף ר"ח קרב ברישא וכן מפורש להדיא בזבחים בר"פ כל התדיר וביומא (ד' ע"א) גבי קרא דמלבד חטאת הכיפורים ע"ש וא"כ לא הוצרך הכתוב לאשמועינן דהחטאת של ר"ח קרב ברישא דזה פשיטא דהא כל החטאות שבתורה קודמות לעולות אלא אשמעינן רבותא דאפילו העולות ר"ח קודם לחטאת של מוסף ר"ה כן שמעתי מפי הרב הגאון מהרמ"מ נ"י הנ"ל. ודפח"ח:

ואכן כבוד חתני הרה"ג החריף ובקי וכו' מוהר"ר נחום נ"י וכעת נתקבל לרב אב"ד בק"ק טראק יצ"ו] תי' די"ל דמשו"ה כתיב ושעיר עזים אחד לחטאת אחר זאת עולת חודש בחדשו כדי לסמכיה לעל עולת התמיד לאשמעי' דהשעיר חטאת של ר"ח היה קרב תיכף אחר עולת התמיד ואף דכתיב אחר העולות מ"מ בהקרבה היה מקדים החטאת תיכף אחר עולת התמיד (וזה שנוהג שעיר חטאת בכל חדשי השנה ממילא ידעינן מדכתיב ושעיר בוא"ו אמרי' דוא"ו מוסיף על ענין ראשון וילמוד תחתון מעליון. ועוד י"ל דנלמד מסמוכין ואמרינן דקרא דזאת עולת נדרש גם לאחריו] ודפח"ח:

תוכן העניינים

בנין שלמה חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה