בנין שלמה חלק ב· רבי שלמה הכהן מווילנה
סימן ט
ומה שכתבתי בספרי בסי' י"ט (ד' כ"ד ע"ב) בסוגיא דביצה (ד' י"ב ע"א) בברייתא שם דהמבשל גיד הנשה בחלב ביו"ט ואכלו היה לוקה [בזמן הבית] חמש. לוקה משום מבשל ביו"ט וכו' שהקשה חכם אחד לר"ל דס"ל דחצי שיעור מותר מה"ת למה היה לוקה משום מבשל ביו"ט הא מה"ת ראוי לאכילה דיכול לאכול פחות פחות מכשיעור וכתבתי ליישב שם די"ל דכיון דמ"מ מדרבנן אסור לאוכלו לא מקרי אשר יאכל כיון דמ"מ השתא אינו ראוי לאכולה והבאתי ראיה לזה מד' הפמ"ג ביו"ד סי' כ"ח בש"ד ס"ק כ"ז מש"כ לדעת הב"ח דכל דבר שאסור אפילו מדרבנן ממועט מאשר יאכל ופטור מכיסוי הדם ע"ש. ואכן לפי המבואר בשו"ע שם סעיף כ' דספק טרפה חייב בכיסוי ומכסה בלא ברכה מבואר בהיפוך. ואמנם כעת נ"ל ליישב בפשיטות קושיא הנ"ל דכיון דלשון אכילה הנאמר בתורה סתם אצל חייבי לאוין היינו כזית דווקא וגם שיאכל הכזית בתוך אכילת פרס ממילא גם קרא דאך אשר יאכל לכל נפש הנאמר גבי יו"ט בעינן ג"כ שיהיה ראוי לאכול כזית בתוך כדי אכילת פרס ואל"ה לא מקרי אשר יאכל והלכך המבשל גיד הנשה בחלב ביו"ט דאינו יכול לאוכלו כזית בכדי אכילת פרס חייב משום מבשל ביו"ט. וזה נ"ל פשוט: