אור ברסלב

בנין שלמה חלק א· רבי שלמה הכהן מווילנה

סימן סא

סימן ס

מפני שנגמר ענין הנ"ל קודם ר"ה לכן ראיתי להדפיס כאן חידוש א' על טור או"ח ריש הלכות ר"ה

כתב הטור תניא בפרקי דר"א בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה ירד כלל עד סוף מ' כמו מ' יום הראשונים אלא שעלה להר להתפלל עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות האחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ז והקב"ה נתעלה אותו היום באותו שופר שנאמר עלה אלהים בתרועה וגו' לכן התקינו חז"ל שיהיו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה ובכל החודש כדי להזהיר לישראל שיעשו תשובה ע"כ לשון הטור. והדבר מתמיה לפי מש"כ בסדר עולם פרק ו' שעלה בי"ח בתמוז וביקש רחמים על ישראל דכתיב ואתנפל לפני ה' את הארבעים היום וכו' עכ"ל. ומש"כ בפדר"א פרק מ"ו נגד זה דשם איתא ועשה ארבעים יום במחנה כבר כתב הרא"ש בסוף ר"ה דט"ס נפל בפדר"א במש"כ ועשה מ' יום במחנה שהרי בהר היה שלשה פעמים מ' יום ובשבעה עשר בתמוז שבר את הלוחות ודן את ישראל ובי"ח עלה וכו' [ואמנם טפי הו"ל להרא"ש ז"ל להביא ראיה מדברי הס"ע הנ"ל וכ"ה בפסיקתא זוטרתי לרבינו טוביה ז"ל הנקרא לקח טוב בפ' עקב על הפסוק דואתנפל לפני ה' כראשונה מלמד שמאה ועשרים יום היה משה בלא מאכל ומשתה מ' יום ראשונים שנאמר כראשונים ומ' יום שהתנפל ומ' יום האחרונים הראשונים השלמו בי"ז בתמוז והאמצעים השלמו בר"ח אלול והאחרונים ביום הכפורים לפיכך נהגו לתקוע בחודש אלול עכ"ל הפסיקתא זוטרתי שם] וא"כ תימה גדולה למה לא הוצרכו להעביר שופר במחנה גם אז בי"ח בתמוז שלא יטעו אחר ע"ז כיון שגם אז עלה להר ונעלם מעין כל כמו מ' יום האחרונים ואם העבירו באמת שופר גם בי"ח בתמוז א"כ תקשה טובא דלמה לא תקנו חכמים לתקוע גם עכשיו בי"ח בתמוז זכר לאותו שופר שתקעו אז:

והנה לכאורה יש להביא מזה ראיה ברורה לדעת הגר"א שכתב בהגהותיו לספר הס"ע שם דאין כוונת הס"ע שעלה להר ולא ירד כלל עד סוף מ' כמו מ' יום הראשונים אלא שעלה להר להתפלל ולהתנפל לפני ה' אבל מ"מ אח"כ ירד תיכף במחנה וכן עשה כל המ' יום עלה וירד עלה וירד ולפי זה אין צריך להגיה בפרקי דר"א במ"ש דכל מ' יום אמצעים עשה במחנה דשניהם אמת ולא כהתוס' שכ' שבמ' יום אמצעיים היה ג"כ בהר כל המ"ם יום והגיהו בפרקי דר"א כ"כ הגר"א ז"ל שם [ואך מה שכ' ודלא כהתוס' הנה אנכי לא מצאתי זה בתוס' שהגיהו בפדר"א רק דכ"כ הרא"ש ז"ל בסוף ר"ה] וע"פ דבריו ז"ל נסתלק קושייתינו הנ"ל דאז לא היה צריכים לתקוע כלל שלא יטעו אחר ע"ז כיון שירד טל יום במחנה לא שייך טעות כלל וזה פשוט ואכן אף לפ"ד התוס' (בב"ק פ"ב) והרא"ש ז"ל הנ"ל דתפסו ד' הס"ע כפשטיה דהיה בהר ממש כל המ' יום וכן נראה מד' רבינו טוביה זצ"ל בפסיקתא זוטרתי וכמש"כ לעיל נמי לא קשיא דהנה צריך להבין מה שהוצרך בפדר"א לסיים והקב"ה נתעלה באותו שופר ואמנם הכוונה פשוט דמשום שתקעו אז כדי שלא יטעו אחר ע"ז לא שייך לתקוע האידנא ולכן במ' יום אמצעים אף אם נימא שתקעו ג"כ אז מ"מ לא שייך לתקוע האידנא בשביל זה דלא היתה רק צורך שעה בלבד והקב"ה עדיין לא נתעלה אז באותו שופר דבכל מ' יום האמצעיים היה בכעס ולא קיבל תשובתם עדיין וכדאיתא במדרש ובס"ע שם וז"ל מה הראשונים מרוצים אף שניים מרוצים [ור"ל מ' יום האחרונים] אמור מעתה אמצעיים בכעס עכ"ל וכ"ה בש"ס (בברכות דס"ג ע"ב) עכשיו יאמרו הרב בכעס וכו' והובא ברש"י בחומש בפ' כי תשא בפסוק ודבר ה' אל משה אבל לאחר שהתנפל משה במ' האמצעים ונתרצה לו הקב"ה וגם ישראל בוודאי עשו תשובה שלמה אז והתקיעות שופר היה קבלה על להבא שלא יעבדו עוד ע"ז ולכן נתעלה הקב"ה באותו שופר ולפי שחודש אלול היה אז עת רצון וזמן תשובה לישראל וזה היה ע"י השופר ולכן תקנו חכמים גם לדורות כן כנ"ל ברור כוונת הפדר"א שהביאו הטור ז"ל:

סוף הספר

תוכן העניינים

בנין שלמה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה