בנין שלמה חלק א· רבי שלמה הכהן מווילנה
סימן נז
בימי הפורים ברכות אלו נאמרים לדובר מישרים דורש קלים וחמורים ה"ה אהובי אחי חביבי בר פחתי ובריבי ליש ולביא הרב החריף ובקי מעלה מרגניתא טבא דילידא אימיה דכוותיה תלד ואע"ג דאית ליה פירכא [כי שני הקונטרסים שלו לפ"ד סותרין זא"ז דאחר שהעלה שהכהנים לא הלכו אז למלחמה א"כ לפי' ר"ת ז"ל דעיקר התענית די"ג אדר היה כשנקהלו אז לעמוד על נפשם לנוח מאויביהם וגו' והיו צריכים רחמים ותענית א"כ הכהנים שלא היו אז באותו המלחמה לא היו צריכין להתענות כלל ואיך כתב בקונטרסו השני שלא היו יכולין להקריב גם חטאת ואשם בי"ג אדר והלא אין נאכלין אלא לזכרי כהונה והן אסורין להטמא למתים ולא היו במלחמת עמלק ולא היו צריכים להתענות בי"ג אדר כלל אלא דלפי זה יצא דין חדש לפי' ר"ת ז"ל שאין הכהנים צריכים להתענות בי"ג אדר כלל וגם אין הכהנים שבכפרים מקדימין ליום הכניסה כשחל בי"ג ומ"מ הוה א"ש לפ"ז דמשכח"ל יום נקנור בכהנים ויש להאריך בזה הרבה לפ"ד ועכ"פ דבריו סותרין זא"ז]. שכ"ת מוה' שלמה הכהן נ"י מ"ץ דפ"ק ווילנא:
באהבה רבה קבלתי את הקונטרס שלו הראשון גם השני ובמאי דמסיים אפתח מ"ש בסוף מכתבו השני כי ר' יוחנן בסופ"ק דמגילה אזיל לטעמיה דפסק בסופ"ב דתענית י"ח כר' יוסי ודלא כרשב"ג. במחכ"ת נעלם ממנו גירסת הילקוט שם דגרסי' שם אמר רבי יצחק דברי הצומות וזעקתם ומאמר אסתר קיים וגו' כצ"ל בגמ' שם וכמ"ש בעז"ה בגליון הגמ' ובזה בטלו דבריו ובלא"ה גם לגי' דילן הלא (בתענית י"ח) מקשה על רבי יוחנן מהא דתנן מותרין בהספד ותענית ודחק שם בזה טובא ולפי דבריו לר"י הלא משכח"ל בפשיטות דקרו ליה בתליסר לר' יוחנן עצמו אלא דבאמת מיד בראותי מכתבו השני תמהתי עליו מיום נקנור ושוב ראיתי כי בסוף מכתבו הזכיר מיום נקנור ובאמת שיש לתמוה הרבה ע"ד ר"ת ז"ל מיום נקנור אמנם אם נאמר שלא כד' מעכ"ת נ"י נ"ל דבזמן הבית לא היו מתענין בי"ג אדר גם לד' ר"ת ז"ל ולכן אז וודאי שייך היו"ט דיום נקנור בזמן הבית עכ"פ אלא דבד' הראב"ד ז"ל שהביא הר"ן ז"ל בסופ"ב דתענית מבואר כמ"ש אחי נ"י שהקשה בעצמו מיום נקנור אהא שכ' די"ג יש לו סמך מקרא דדברי הצומות [ובאמת מש"ס דמגילה הנ"ל צ"ע על מ"ש הר"ן שם דהך קרא פירשוהו על ד' צומות של החורבן כו' דא"כ מאי קאמר דברי הצומות כו' קיים דברי הפורים כו' וצ"ע] דא"כ איך מנו יום נקנור ליו"ט ולמ"ש לק"מ דאז היה בזמן הבית וע"כ כמ"ש אחי נ"י וכן מבואר להדיא ברא"ש במגילה סימן ה'] ולמ"ש הר"ן שם דלענין הספד קאמר אבל בתענית וודאי אינו אסור אלא אדרבה מחוייב להתענות הנה בזה א"ש דברי אחי נ"י ע"ש בר"ן והוכרחתי להפסיק באמצע הענין יען כי אין הפנאי מסכים אתי כעת ולא רציתי לעבור על ולא יעבור הדור"ש:
בצלאל הכהן מ"ץ דפ"ק ווילנא