בנין שלמה חלק א· רבי שלמה הכהן מווילנה
סימן נו
שאלה ראוי לברר אי יש לומר מזמור לתודה ביום תענית אסתר או לא וכן אי יש לומר יהי רצון כאלו הקרבתי שלמים ביום י"ב לאדר שהוא יום שלפני תענית אסתר או לא:
תשובה לכאורה נראה לי לדון בדבר החדש מה שלא ראיתי לשום אחד מהאחרונים שכתב כן והוא דלכאורה אין ראוי לומר מזמור לתודה ביום תענית אסתר ע"פ דברי רבינו תם זצ"ל שפי' להא דאמרינן בריש מגילה די"ג זמן קהילה לכל היא שהכל מתאספין לתענית אסתר ובאין בני הכפרים לעירות לומר סליחות ותחנונים לפי שבו נקהלו לעמוד על נפשם והיו צריכים רחמים והסכימו לפירושו הרא"ש והר"ן ז"ל ושאר פוסקים ודלא כפירש"י ז"ל וע"כ דהא דאמרינן די"ג זמן קהילה היא לכל ולא צריך לרבוי מיירי בזמן הבית דלאחר החורבן הא אמר לקמן בסוגיא דאין קורין אותה אלא בזמנה לפיר ש"י ז"ל שם שפי' להא דאמרינן דבזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה דר"ל לאחר החורבן עי' בפירש"י ז"ל ולפי זה נראה בבירור דאף בזמן בית שני היה נוהג התענית הזה לפי פיר"ת ז"ל ואף שיש לדחות ולומר דהסוגיא אזלא כאן אליבא דר"ע דס"ל דאף בזמן הזה איתא להא תקנתא ומכ"ש לפי פי' הרא"ש ז"ל שפי' להא דאמרינן דבזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה כו' בדרך אחר דקאי על עניים ע"ש בפירושו ז"ל וכן לפי גירסת רב אלפס ז"ל דגרס הואיל ומסתכנין בה ועיין הפי' לפי גירסא זו ברב אלפס והרא"ש ז"ל דודאי דאין להוכיח בבירור מדברי הגמ' דהתענית הזה היה נוהג בזמן הבית מ"מ ודאי דהדין דין אמת דהיה נוהג אף בזמן הבית דמהיכי תיתי לחלק בתענית כזה בין לפני החורבן בין לאחר החורבן כיון דכל עצמו אינו נעשה אלא זכר לנס שהיה מתענין ביום המלחמה ומכ"ש לפי מה שכתב הרמב"ן והר"ן ז"ל דזהו כוונת הגמ' ג"כ במה שאמרו בסופ"ק דדברי הצומות וזעקתם ומאמר אסתר קיים דברי הפורים האלה א"כ משמע שתיכף כשקיבלו וקיימו היהודים עליהם ועל זרעם את ימי הפורים האלה לעשות בכל דור ודור קבלו עליהם ג"כ אז את יום התענית אסתר להתענות בכל דור ודור וא"כ בוודאי שלא היו מקריבין באותו היום חטאות ואשמות וכל קדשים הנאכלין כמו תודה ושלמים דקא ממעט זמן אכילתן שמהקרבה עד הלילה וכמו שלא היו מקריבין תודה וכל קדשים הנאכלין בערב יום הכפורים ונמי משום האי טעמא הוא דהא ממעט זמן אכילה שלא יהיה יכול לאכול אלא עד הלילה ומטעם זה אין אומרים מזמור לתודה בעי"כ וכן בע"פ. וידעתי גם ידעתי דיש לחלק בין מיעוט זמן סוף אכילה בין מיעוט זמן תחילת אכילה דכל מקום שהוזכר בש"ס דאסור למעט זמן אכילת קדשים כדי שלא יבוא קדשים לבית הפסול מיירי בסוף זמן אכילה ויש מחלקין כן אבל אינו מוכרח. ועוד דמ"מ פשוט מהא חדא דאין לומר יהי רצון כאלו הקרבתי שלמים בי"ב לחודש אדר שהוא יום שלפני תענית אסתר דגבי שלמים ביום י"ב מיעוט סוף זמן אכילה הוא דאם יקריב שלמים ביום י"ב לא יהיה יכול לאכול עד רק עלות השחר של יום תענית אסתר ונמצא דקא ממעט באכילה כל היום ההוא שהוא סוף זמן אכילה של שלמים. ואין לומר דכיון דכל אחד כשהיה מקריב קרבנו היה עושה יו"ט יום ההוא כדמשמע בפ"ד דתענית ובסופ"ג דעירובין א"כ לא היה צריך להתענות דהא יו"ט שלו הוא הא ליתא דזו מניין לנו דלא מצינו אלא גבי ת"ב שחל להיות בשבת ונדחה דהתענו ולא השלימו ועוד דמ"מ התענו אלא דלא השלימו. ואין לומר נמי דבמקדש לא היה נוהג תענית זה דאין שבות במקדש דהתינח חטאת ואשם אבל תודה ושלמים דנאכלין בכל העיר מאי איכא למימר ולפיכך יש לתמוה על מנהגינו שאנו נוהגין לומר מזמור לתודה ביום תענית אסתר ואין פוצה פה ומצפצף ע"ז אך כיון דלא מצאתי לשום אחד מהאחרונים שדברו בזה ומנהג כל ישראל לומר מזמור לתודה חובה עלינו ליישב מנהג של ישראל דאף דוודאי דבבית שני לא היו מקריבין תודה וכל קדשים הנאכלין ביום תענית אסתר ושלמים אף ביום שלפניו לא היו מקריבין כמ"ש לעיל מ"מ כיון דבבית ראשון היו מקריבין אף ביום ההוא דמעשה דמרדכי ואסתר לא היה אלא אחר סוף גלות בבל כידוע לכל א"כ שפיר י"ל מזמור לתודה דלא דמי כלל לעיו"כ וע"פ דלא הקריבו כלל בשום פעם תודה בעיו"כ וע"פ אבל הכא אינו כן כנ"ל ברור ליישב מנהגינו הנלע"ד כתבתי. ואמנם לפי דעת התוס' בסוף פרק ב' דתענית שתי' על הא דאנו מתענין ביום תענית אסתר משום דאף דחנוכה ופורים לא בטלו מ"מ לפניהם ולאחריהם בטלו וכן לפי' תי' השני שכ"ש מוכח להדיא דעכ"פ בזמן הבית לא היו מתענין ביום תענית אסתר ועוד דיום נקנור הוא כמו שמבואר בסופ"ב דתענית וא"כ התמיה שלי מעיקרא לא קשה מידי אבל ע"כ ר"ת ז"ל לא ס"ל הכי כמו שמבואר להדיא ברמב"ן בספר המלחמות ובר"ן בסופ"ב דתענית וברא"ש שם ובפ"ק דמגילה דלדעת ר"ת ז"ל הוא תקנה קדומה מימי מרדכי ואסתר להתענות ביום י"ג אדר בכל דור ודור זכר לימי הנס שהיו מתענין וזועקין בימים ההם בזמן הזה ולזה כיוונו רבותינו ז"ל במה שאמרו בסופ"ק דמגילה דדברי הצומות וזעקתם ומאמר אסתר קיים דברי הפורים האלה. וע' שם בגמ' דר' יוחנן הוא דקאמר הכי דדברי הצומות וזעקתם ומאמר אסתר קיים דברי הפורים האלה ונראה דרבי יוחנן לשיטתו אזיל בזה דפסק בסופ"ב דתענית דהלכה כר"י דכל הכתוב במגילת תענית דאסור בהספד ותענית אסור לפניו מיהת ודלא כשמואל שפסק שם כרשב"ג דאין אסור להתענות כלל לפניו ולאחריו. ולפי זה היה קשה לו קושית הראשונים ז"ל דהאיך אנו מתענים ביום תעני אסתר לפי דעתו שפסק כר' יוסי ועל זה תירץ בסופ"ק דמגילה דדברי הצומות וזעקתם קיים דברי הפורים האלה כלומר בתענית אסתר שאני דתקנה קדומה מימי מרדכי ואסתר הוא להתענות ביום ההוא דקיימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם להתענות ביום תענית אסתר כדברי ר"ת ז"ל ומה שיש להקשות על דברי ר"ת ז"ל מהסוגיא דסופ"ב דתענית כבר עמד על זה בספר קרבן נתנאל על הרא"ש בריש מגילה עיין עליו וע"ע מה שהקשה הגאון בעל פרי חדש על ר"ת ז"ל ויש לו אריכת דברים בדבריהם ז"ל ואין רצוני להאריך בהם כעת ועוד חזון למועד אי"ה הנלע"ד כתבתי:
בעז"ה יום הפורים שנת תדי"ר לפ"ק