בנין שלמה חלק א· רבי שלמה הכהן מווילנה
סימן נה
תנן בפ"ק דשקלים דף ב'] באחד באדר משמיעין על על השקלים ועל הכלאים ובט"ו בו קורין את המגילה בכרכין ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוואות המים ועושין כל צרכי רבים וכו' ויוצאין אף על הכלאים עכ"ל המשנה ולכאורה יש לתת טעם למה הטילו חכמים חיוב לעיין על צרכי רבים בחודש אדר יותר מכל השנה דבשלמא בהנך תרתי דרישא בשקלים ובכלאים כבר מבואר טעמו במגילה פרק בני העיר בשקלים משום דבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה משו"ה קדמינן וקרינן באחד באדר דשואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום ולרשב"ג משום שולחנות כמו שנתבאר לעיל באריכות בתשובה הקודם לזה. ובכלאים משום דזמן זריעה הוא והוא ג"כ שם במגילה וע' תוס' שם ד"ה על הכלאים אבל אינך צרכי רבים כגון תיקון דרכים ורחובות ומקואות המים וכל הנך צרכי רבים דקחשיב בירושלמי דשקלים בפרק קמא הלכה ג' צריך לבקש טעם לזה ועלה על דעתי דאולי יש ליתן קצת טעם לזה ע"פ הא דאמרינן בשבת ל"ג דר"ש ב"י כד נפיק ממערה אמר הואיל ואיתרחיש ניסא איזיל ואתקין מילתא דכתיב ויבא יעקב שלם ואמרי' שלם בגופו כו' אמר איכא מילתא דבעי לתקוני אמרי ליה איכא דוכתא דאית בה ספק טומאה ואית להו צערא לכהנים לאקופי כו' כל היכא דהוה קשי טהרי' וכל היכא דהוי רפי צייניה ע"ש. היוצא לנו מאגדה זו דכל בר נש דמתרחיש ליה ניסא צריך לפקח ולתקן צרכי רבים וראיה ברורה מיעקב אבינו ע"ה דהואיל ונעשה לו נס שנתרפא מצלעתו לפיכך ויחן את פני העיר. ולפי הקדמה זו מעתה מה טוב ומה נעים דברי רבותינו ז"ל חכמי המשנה דאמרו במתני' דעושין כל צרכי רבים בחודש אדר והיינו משום דאין לך חודש שנעשו בו לישראל נס כללי ומפורסם כמו בחודש אדר שנגאלו בו אבותינו בימי מרדכי ואסתר ממש ממות לחיים ולהיהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר בחודש זה ולא יפה אמרו חכמים דחוב על ב"ד להשגיח בצרכי רבים בחודש זה שנעשו בו נס לכל ישראל וכמו דמצינו ביעקב אבינו דמתוך שנעשה לו נס תיקן צרכי רבים ונ"ל לתת גם קצת תבלין לזה דכל התיקונים שנאמרו במשנתינו הם דוגמות התיקונים שתיקן יעקב אבינו ע"ה בעיר שכם דבאחד באדר משמיעין על השקלים היינו כנגד זה שאמר רב התם דמטבע תיקן להם ומתקנין את הדרכים והרחובות היינו כנגד מה שאמר שמואל התם דשווקים תיקן להם ואת מקוואות המים היינו כנגד מה שאמר ר' יוחנן התם דמרחצאות תיקן להם ובוודאי דיש לאגדה זו ענין גדול ע"פ הסוד ואין לנו עסק בנסתרות וגם מה שתיקן רשב"י את הקברות היינו נמי מן התיקונים שנחשב במשנתינו ומציינין את הקברות ואיהו נמי עביד הכי כל דהוה קשי טהריה וכל דהוי רפי צייני כמו שהבאתי לעיל לשון הגמרא דלשם ונ"ל נמי דהא דקאמר בתחילה בט"ו בו קורין את המגילה ואח"כ אמר ומתקנים את הדרכים דר"ל דבו ביום שנעשה בו נס מתקנין את הדרכים ואת כו' וכ"ה בהדיא ברמב"ם פ"ד מה' סוטה ובפ"ח מה' ערכין דבו ביום קאמר ומן הטעם שכתבתי. ועפ"ז יש ליישב גם הא דתנן בריש מסכת מועד קטן ומתקנין את המקולקלות במועד ומתקנין את קלקולי המים שברשות הרבים וחוטטין אותן ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוואות המים ועושין כל צרכי הרבים ומציינין את הקברות ויוצאין אף על הכלאים עכ"ל המשנה. ולפי המתבאר בסוגיא שם ו' ובפירש"י ותוס' שם ובירושלמי דשקלים מוכח דתקנת חכמים הוא כן לתקן כל צרכי רבים בחולו של מועד ולא דקמ"ל דמותר לתקן בחולו של מועד ע"ש דמוכח בהדיא כן וא"כ גם כאן יש לבוא בתפילת הבינינו מה ראו חכמים על ככה ומה הגיע עליהם לתקן שכל צרכי רבים יעשו בחולו של מועד ועוד כיון דמלאכה שאפשר לעשותו קודם יו"ט הוא מה ראו חכמים להניחו לעשותו בחולו של מועד ולחלל יו"ט ועוד דהיה יותר נכון לתקן קודם יו"ט כדי שיהא הדרכים מתוקנין לעולי רגלים כמו שאמרו בסנהדרין י"א דמעברין השנים בשביל הדרכים והגשמים כמו דתנינא שם אין מעברין את השנה אלא א"כ היתה צריכה מפני הדרכים ומפני הגשמים וכו' ופירש"י מפני הדרכים שנתקלקלו בימות החורף מפני הגשמים ועדיין לא נתקנו ולא יוכלו עולי רגלים לבוא עכ"ל. אבל לפי מה שכתבתי לעיל דעיקר הטעם דראוי לעיין בצרכי צבור בזמן שנעשו נס לישראל א"ש גם הכא דכיון דבניסן נגאלו אבותינו ממצרים מעבדות לחירות מאפלה לאורה ועיקר זמן הגאולה היתה נמשך מט"ו בניסן עד שביעי של פסח שבו אמרו אבותינו שירה על הים וא"כ ראוי לעיין בצרכי ציבור כל משך זמן ההוא וכנ"ל וכי תנן נמי מתניתין בחוה"מ פסח תנן ולא תימא דשינויא דחיקא הוא דמשנינא לך כיון דמתני' סתמא קתני ומשמע דאף בחוה"מ סוכות הדין כן דהא ליתא דוודאי בדווקא קא משנינא לך דהא דומיא דיוצאין אף על הכלאים קתני והתם וודאי בחוה"מ פסח תנן כמו שפרש"י בהדיא (דף ו') בד"ה כאן בבכיר ע"ש וא"כ מתניתין כוליה דכוותיה וק"ל כל זה כתבתי רק ע"פ דרך הדרוש אבל ע"פ דרך ההלכה יש לעיין בזה ועוד חזון למועד אי"ה הנלע"ד כתבתי בעז"ה יום ו' עש"ק כ"ו שבט תרי"ד:
הלכות מגילה בעז"ה יום כ' כיום תענית אסתר י"ג לחודש אדר שנת תדי"ר לפ"ק