בנין שלמה חלק א· רבי שלמה הכהן מווילנה
סימן לג
שאלה ראוי לברר בדין מצוות שמחה דכבר העלה השאג"א בסי' ס"ה דנוהג גם בזה"ז מה"ת אי ג"כ מצוותו לשמח את הלוי והגר והיתום והאלמנה כמו דכתיב בתורה או דילמא דהאידנא דליכא עבודה אינו מחוייב לשמח את הלוי. ואפשר דגם לשמח יתום ואלמנה לא שייך האידנא:
תשובה הנה לענין אם מחוייב לשמח יתום והאלמנה כבר מבואר בזוה"ק בפ' יתרו גודל העונש בזה אם אינו משמח לעניים ברגל וז"ל שם ות"ח בכולהו שאר זימנין וחגין בעי בר נש למחדי ולמחדי למסכני ואי הוא חדי בלחודא ולא יהיב למסכנא עונשא סגי וכו':
ולענין אי שייך האידנא מצות לשמח את הלוי ברגל נ"ל דאף דהאידנא לא שייך לשמח ללוים ממש כיון שאין להם עבודה ושירות כלל בזה"ז והם עוסקין במשא ומתן וסחורה כשאר בני ישראל ואין שייך כלל דיהיו חייבין לשמח אותם אבל מ"מ יש ללמוד מזה דכמו שחייבה התורה לשמח את הלוי ברגל בזמן הבית וע"כ דהטעם משום דהכהנים והלוים לא נטלו חלק בארץ וכמו דכתיב בפ' שופטים לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי ד' ונחלתו יאכלון ונחלה לא יהי' לו בקרב אחיו ד' הוא נחלתו כאשר דבר לו. וסיבת דבר זה דלא נטלו חלק בארץ הוא משום דמלבד דהיה מוטל על הכהנים והלוים עבודת בית המקדש כל משמר ומשמר בזמנו שיסדו דוד ושמואל הרואה באמונתם עוד היו ג"כ עמודי התורה ומהם יצאו תורה והוראה לכל ישראל וכמו דכתיב בפ' וזאת הברכה יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל וכן כתיב ביחזקאל מ"ד ואת עמי יורו בין קודש לחול ובין טמא לטהור יודיעום וכן אמרו חז"ל ביומא ד' כ"ו לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי וכו' ואם הי' להם חלק בארץ והי' טרודים בחרישה וזריעה וקצירה תורתם מתי נעשית [ואף לר' ישמעאל דסובר (בברכות דף לה) דהנהג בהן מנהג דרך ארץ היינו לצאת מצוות ת"ת סגי בקובע עתים לתורה אבל ללמוד ע"מ ללמד ולהבין ולהורות בישראל בוודאי לא סגי עד שישב וילמוד כל היום והלילה וכפשטיות הכתוב לא ימוש ספר התורה מפיך והגית בו יומם ולילה וכדאיתא במכילתא בפ' בשלח דלא ניתנה תורה רק לאוכלי מן שני' להן אוכלי תרומה ע"כ ור"ל הכהנים דהיו מורי התורה לישראל הוצרך להאכיל להם תרומה ולא יהי' להם חלק בארץ כדי שיהיו פנויים כל היום לעסוק בתורה וכן כתיב בד"ה ב' ל"א ויאמר לעם ליושבי ירושלים לתת מנת לכהנים וללוים למען יחזקו בתורת ד' ואפשר דזהו הטעם דאמרינן בחולין ד' ק"ל שאין נותנין מתנה לכהן ע"ה ויליף לה מהאי קרא דד"ה דכל מי שאינו מחזיק בתורת ד' אין לו מנת ואף דלענין עשר מתנות שבמקדש לא חילקה התורה כלל בין ת"ח לע"ה רק חלק כחלק יאכלו וכמו דכתיב בפ' צו וכל מנחה בלולה בשמן וחריבה לכל בני אהרן תהי' איש כאחיו ולפי מש"כ ניחא דמתנות שבמקדש הוא בשביל שכר עבודתם באוהל מועד וכמו דכתיב בפ' קרח כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם באוהל מועד ועבודה יד הכל שווין בה שגם הכהנים ע"ה הי' עוסקין בעבודה כמו הת"ח ולפיכך מתנות שבמקדש לא נתנו אלא לאנשי משמר העוסקים בעבודה באותו שבוע אבל עשר מתנות שבגבולין שניתן לכל כהן שירצה אף שאינו עובד אז עבודה במקדש ולא היה רק בשביל שיהא פנוי לעסוק בתורה ולפיכך לא ניתנו לכהן ע"ה דהע"ה אינו עוסק בתורה ופשוט הוא] ולכן לא נטלו חלק בארץ ובשביל זה זכתה להם התורה כל עשר מתנות שבגבולין תרומות ומעשרות וחלה וראשית הגז ומתנות ופדיון הבן וכו' וכל זה הי' נותן להם בעבור סיפוק פרנסתם לכל השנה כולה אבל כאשר הגיעו ימי המועדים והרגלים חששה התורה שמא לא תספוק להם מתנות אלו גם לצרכי החג המרובים לקנות מהם עולות ראיה ושלמי חגיגה ושלמי שמחה ושאר צרכי החג דקדשים נאכלין על השובע והיו צריכין בתחילה לשחוט חולין ולאכול ובפרט דאז הי' מוטל עליהם העבודה ביותר מחמת דהי' צריכין הכהנים והלוים לדרוש להם בהלכות החג ל' יום מקודם ולהשיב לכל שואל בדבר ד' זו הלכה למעשה בשאלות הנוגע למצוות החג ובפרט בעבודת הבהמ"ק המוטל עליהם ביותר בימי המועדים דאז הי' כל המשמרות שוות ונפישי קרבנות טובא להקריב עולות ראי' וחגיגה ושמחה דכולהו ישראל ולכן באתה התורה לזכות להם בכל מועדי קודש בעבור טרחתם המרובה ולהטיל על הישראל לשמח את הלוי והיינו דיספיק לו מכיסו דיהי' יכול לצאת ידי מצות שמחת החג כתיקונו ובזה נשלם כל הג' עמודים שהעולם עומד עליהם דהכהנים והלוים הי' עמודי התורה והעבודה והישראלים החזיקו בידם להספיק להם ולגר וליתום ולאלמנה וקיימו עמוד של ג"ח וע"י זה נתקיים כל העולם בגללם ובזה יובן מה דכ' בספרים דתכלית הימים הם השבתות ותכלית השבתות הם המועדים וכתבו עוד דכל הג' מועדים הם כנגד ג' עמודים שהעולם עומד עליהם דחג הפסח הוא כנגד עמוד העבודה דכל ישראל הקריבו בו אז הקרבן פסח וכנגד יצחק אבינו דהקריב עצמו קרבן לפני הקב"ה ושבועות הוא עמוד התורה דבו קבלו ישראל את התורה וכנגד יעקב אבינו דהי' עמוד התורה דכתיב בי' ויעקב איש תם יושב אוהלים וסוכות הוא כנגד עמוד ג"ח דאז הוא זמן מתנות עניים וכנגד אברהם אבינו דהי' עמוד של ג"ח דכתיב ביה ויטע אשל בבאר שבע [ואפשר דמשו"ה נקראו מועדים משום דאותיות מועדים הם אותיות עמודים] ולפי מש"כ בכל הג' מועדים נשלם הג' עמודים ביחד ולפיכך כתבו דתכלית השבתות הם המועדים דהם הם העמודים אשר כל העולם עומד בזכותם
ואמנם כל אלה בהיות ההיכל על יסודותיו ומקדש הקודש על מכונו וכהנים הי' עוסקין בעבודתן ולוים בדוכנם אבל מעת חסרנו כל אלה בעו"ה ואין לנו לא כהן בעבודתו ולא לוי בדוכנו לא מזבח ולא קרבן ואין לנו שיור רק התורה הזאת ולכן עתה הת"ח והלומדים, ורבני הקהילות ורבני המו"ץ אשר בכל דור ודור הם הם המורים והם המלמדים ומהם תצא תורה והוראה לישראל וגם הם הכהנים והלוים העוסקים בעבודה וכדאמרינן במנחות ד' ק"י שיר המעלות הנה ברכו את ד' כל עבדי ה' העומדים בבית ד' בלילות מאי בלילות אר' יוחנן אלו ת"ח העוסקים בתורה בלילה מעלה עליהם הכתוב כאלו עוסקים בעבודה:.
ועוד דרשו חז"ל שם דמאי דכתיב בדברי הימים ב' י"ב לעולם זאת על ישראל ואמר ר' יוחנן אלו ת"ח העוסקין בהלכות עבודה מעלה עליהם הכתוב כאלו נבנה בהמ"ק בימיהם ע"ש והיוצא לנו מזה דת"ח העוסקין בתורה ובהלכות עבודה בזה"ז הם דוגמת הכהנים והלוים ממש ודומה ממש כאלו בהמ"ק בנוי וכהנים עוסקים בעבודה והמקרא מסייע לזה דהא כתיב לעולם זאת על ישראל והלכך כמו דהטילה התורה מ"ע על הישראלים בזמן הבית ליתן תרומות ומעשרות ושאר מתנות כהונה ולויה לכהנים הלוים המחזיקים בתורת ד' ה"נ מוטל מ"ע האידנא על הישראלים ליתן שכירות והספקה לת"ח ולרבני הקהילות מידי שבוע בשבוע כדי שיוכלו להחזיק בתורת ד' וכמו שהטילה התורה מ"ע לשמח את הכהנים הלוים ברגל ולתת להם צרכי החג בעבור שברגל הוטל עליהם עול התורה והעבודה ביותר מכל השנה כולה ה"נ מוטל מ"ע האידנא לשמח את הת"ח ורבני הקהילות ברגל יען שברגלים מוטל עליהם עול התורה ביותר ולהשיב לכל שואל בדבר ד' זו הלכה למעשה בהלכות החג ובאו"ה כן נראה לענ"ד בעז"ה:
הלכות תשעה באב