אור ברסלב

בנין שלמה חלק א· רבי שלמה הכהן מווילנה

סימן יח

סימן יז

כתב השו"ע או"ח בסימן רס"א סעיף ב' יש אומרים שצריך להוסיף מחול על הקודש וזמן תוספות זה הוא מתחילת השקיעה וכו' ולכאורה צ"ע דלא ביארו הטור והשו"ע שיעור זמן התוס' שצריך להוסיף במוצאי שבת ואמנם ברמב"ן בתורת האדם בשער אבלות ישנה שמשם מקור דברי השו"ע הנ"ל ביאר יפה וכתב דלר' יהודה דס"ל דהכסיף העליון והשוה לתחתון לילה י"ל דהתוס' הוא מאותו זמן ואילך עד צאת הכוכבים דוודאי אותו זמן רחוק מיציאת הכוכבים אכן לר"י דתיכף אחר בין השמשות הוא צאת הכוכבים צ"ל דזמן התוס' הוא עד יציאת ג' כוכבים בינונים דוודאי דאחר בין השמשות עדיין לא נמצאו רק ג' כוכבים גדולים והלכך אף דלענין כל הדברים שתלוי בלילה נחשב לילה מ"מ לענין שבת כיון שחייב בתוס' אסור לעשות מלאכה עד שיהי' ג' כוכבים בינונים. אי נמי דמתחילה הן מפוזרין ואח"כ נעשין מקורבין עד שנראה ככוכב אחד [כמו דאיתא בירושלמי דברכות] ועד אותו זמן חייב בתוס' כל זה כתב הרמב"ן ז"ל שם. וממוצא דבריו אנו למדין דבעת שנראה השמש בע"ש או ביציאת כוכבים בינונים והן מכונסין במו"ש לא שייך תוס' כלל. ואינו יודע מנין לו זה דהא י"ל דעיקר התוס' הוא ביום ממש או בלילה ממש ומה שמדייק מהא דב"ה מתירין עם השמש יש לדחות בקל דכיון דהתוס' אין לו שיעור ויכול להוסיף אפילו מינוט אחד ויהי' יוצא בזה לא חש ב"ה לדקדק בזה כיון שאין נ"מ רק ברגע אחד ועוד דכיון דזה אינו אלא שבות משום דמחזי כשלוחו ואפשר דלא גזרו בתוס' כלל דהא בבהמ"ש גופא איכא פלוגתא אי גזרו על שבות בהמ"ש או לא וא"כ איכא למימר דאף דלרבנן דס"ל דגזור מ"מ י"ל דלא גזרו רק בבהש"מ דהוי ספק סקילה אבל בתוס' שבת דאינה אלא בעשה לא גזרו על השבות ושפיר אמרו ב"ה דמותר עד השקיעה. ובר מן דין י"ל דלא פסיקא לי' למתני זמן התוס' דהא בקטן שנעשה בר מצוה בשבת לא שייך בדידי' התוס' שבת דהא בעת התוספת עדיין הוא יום וא"כ הוא עדיין קטן לכל דבריו וממילא אינו מצווה על השבת עדיין וממילא לא שייך גביה דיהי' אסור בתוס' ולכן נקטו ב"ה עם השמש דהוא מילתא פסיקא בכל האנשים ודו"ק:

ושוב מצאתי בתוס' בר"ה ד' ט' דתירצו ג"כ כמו שכתבתי דהקשו כיון דלד"ה תוספת שבת מדאורייתא א"כ היכי תנן ספק חשיכה וספק אינו חשיכה אין מעשרין את הוודאי ומשמע הא מעיקרא מותר לעשר ותירצו דשמא משום דסגי בתוס' משהו נקיט הכי והיינו כמש"כ. ומיהו התם נמי י"ל דכיון דמעשר בשבת אינו אלא שבות לא גזרו בתוס' ועוד דנ"מ לקטן שהגדיל. ושוב מצאתי בכתבי קודש של מר אחי הגאון ז"ל בחילוקא דרבנן שכ' דהעיר ג"כ על התוס' בזה דיש לומר דנ"מ לקטן שהגדיל בשבת ומ"מ זכינו לדין דהתוס' חולקים על הרמב"ן בדין תוס' שבת וס"ל דהוא דווקא מבעוד יום בעוד שהחמה זורחת דאל"ה לא מקשי מידי. וזה דוחק לומר דהתוס' אינם רוצים לפרש דספק חשיכה היינו אם הוא קודם השקיעה או לאחר השקיעה דלאחר השקיעה כיון שהוא באמת יום לא הוי קרי ליה חשיכה דזה דוחק אלא נ"ל ברור דהתוס' חולקים על הרמב"ן בזה וא"כ במו"ש נמי התוס' הוא לאחר יציאת הכוכבים בינונים ואף שהוא וודאי לילה מ"מ מצריך להוסיף מחול על הקודש. והשו"ע שסתם כהרמב"ן צל"ע:

תוכן העניינים

בנין שלמה חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה