אור ברסלב
בנין של שמחה יורה דעה › סימן ב

בנין של שמחה· רבי אברהם שמחה מסטיסלאוו

יורה דעה · סימן ב

סימן א

ב"ה יום ג' א' דהגבלה תרי"ז לפ"ק מסטיסלאוו להמופלג שנון מ' מרדכי שו"ב נ"י מקריטשוב

אשר מסתפק מע"ל אם צריך גם בחי' שיהוי ח' ימים שיצא מספק נפל מדלא אשתמיט חד מהפוסקים להזכיר בדין זה גם חי' וכותב שאולי י"ל כי התוס' בחולין (י"א ב' וי"ב א') כתבו [וכ"כ התו' בבכורו' כ' וכ"א] דאיסור זה מדרבנן שגזרו בהמה אטו אדם וא"כ אכ"ל דבחי' דהוא מלתא דלא שכיחא ל"ג בה רבנן עכ"ד ידע מע"ל כי מעת שנחתם התלמוד הקדוש אין בידינו לומר כן מדנפשין גם מאן יימר שבימי החכמים הראשונים שגזרו ע"ז ובמדינתם לא היו מצויים גם איל וצבי ובר מן דין הרי דע' הרמב"ם ז"ל שהוא מדאו' שהרי כתב בפ"ד מהל' מ"א דרק אין לוקין עליו והיינו משום שהוא ספק נבלה ואין לוקין מספק. מוכח בבירור דס"ל ז"ל שאיסורו ד"ת [ואישתמיטתי' להגאון בעל ת"ש ז"ל לפי שעה דברי הרמב"ם אלו] דאי מדרבנן פשיטא שאין לוקין אדרבנן והגם דבפ"א מה' יבום כ' הרמב"ם גופי' שאם יצא הולד חי אפי' מת בשעה שנולד פטורה מד"ת מחליצה ומיבום רק מד"ס בעי' שיודע שכלו לו חדשיו וכ"ה בטוש"ע התם בדגמרו לו שערו וציפרנו ע' במ"מ ובלח"מ שם ובבהמה לא מהני סימנים אלו ולפי"ז הא כלל מסור בידינו דחיה בכלל בהמה כמבואר בפ' בהמה המקשה (ע"א א):

אך עדיין יש לדון בזה דהגם דחיה בכלל בהמה היינו רק כשכ' בתורה סתם תיבת בהמה ולא פרט שום מין שהרי חלב חיה מותר משום שפרט הכתוב כל חלב שור וכשב ועז ל"ת וכן בפג"ה (ק"ב א') מפרש הש"ס טעמי' דר"מ דסבר אמה"ח אינו נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד משום דא"ק וזבחת מבקרך ומצאנך וכתיב בתרי' אמה"ח ויותר מבואר זה בזבחים (ל"ד א') אלו נאמר קרבן לה' בהמה הייתי אומר חי' בכלל בהמה וכו' ת"ל בקר וצאן בקר וצאן אמרתי לך ולא חי' וא"כ הא הכא נמי כ' להדיא שור או כשב או עז וגו' ומיום השמיני והלאה וגו' והגם דעיקר קרא בקרבן כתיב ומשו"ה לא הוה מצי למכתב בהמה משום דהו"א דגם חי' בכלל עכ"ז מנ"ל למימר מהך דלהדיוט גם בחי' הדין כן אלא שי"ל בפשיטות דממילא מוכח זה דהא הטעם גבי קרבן כדי שיצא מספק נפל וא"כ ה"ה בחי' ממילא וקרא משום דבקרבן מיירי לכן פרט שור וגו' והגם דבקרבן גם בדידעינן שכלו לו חדשיו הוא מחוסר זמן עד יום ח' כמו שהוכיחו התו' בב"ק (י"א ב') ד"ה בכור והמל"מ בפ"ג מה' איסורי מזבח ה"ד וע"כ דגזה"כ הוא. כבר יישב זה המל"מ שם בטו"ט ע"ש מעתה קם דינא לענ"ד דבין להרמב"ם שסובר שאיסורו מד"ת ובין להתו' דסברי שאיסורו מדרבנן גם בחי' הדין כן שצריך שיהוי ח' ימים ויעיין בתב"ש ססק"ג שכ' וחדשי חי' לא נאמרו מוכח דגם דעתו ז"ל שגם בחי' הדין כן. ד' ידידו הד"ש:

תוכן העניינים

בנין של שמחה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה