בנין של שמחה· רבי אברהם שמחה מסטיסלאוו
אורח חיים · סימן ז
שאלה נס שנעשה ליחיד. אי דוקא בנו ובן בנו לבד חייבים לברך או גם כל יוצאי יריכו עד סוף כל הדורות בעו ברוכי. תשובה בר"פ הרואה אי' אניסא דיחיד איהו חייב לברוכי והרי"ף ורה"ג גרסי אניס' דיחיד איהו וברי' ובר ברי' צריכי לברוכי וכן הסכימו הפוסקים וכ' הרשב"א דלגי' זו לאו דוקא ברי' וב"ב. דה"ה כל יוצאי ירכו והנה לכאו' אית תיובתא כלפי סנוותי' דהרשב"א ז"ל דאי כל יוצאי יריכו עד סכה"ד בעו ברוכי א"כ הא בירושלמי התם קאמר דנסי שבטים אם יברך תלי' בפלוגתא אי שבט אחד מקרי קהל בפ"ק דהוריות והא התם ר"מ ור"י הוא דפליגי בהא ומתני' מדסיפא ר"י ע"כ ברישא לאו ר"י אלא בר פלוגתי' ר"מ וע"כ הא דקתני ר"מ מקום שנעשו בו נסים לישראל היינו לכל ישראל דוקא או רובם ככולם כדס"ל לר"מ התם בהוריות וא"כ מאי משני הש"ס כאן אמרי אניסא דרבים כ"ע מחייבי לברוכי. אניסא דיחיד איהו וברי' ובר ברי' מחייבי לברוכי. דאכתי הפירכא באתרא קאי מאי איכא בין יחיד לרבים דהא כ"ע דברכי אניסא דרבים המה יוצאי ירכם דהרבים וביחיד נמי כל יוצאי יריכו מחייבי לברוכי והגם שיש לדחוק ולומר דהש"ס משני אליבא דהלכתא דקיי"ל כר"י דשבט א' נמי קהל אקרי והשתא א"ש דאניסא דרבים דשבט אחד גם שבטים אחרים מחייבי לברוכי אבל אכתי תקשי לר"מ גופי' דנקט במתני' שנעשו בו נסים לישראל דוקא דהא אניסא דיחיד נמי חייב לברוכי דהא אלישנא דמתני' פריך לה הש"ס וי"ל בדוחק דאניסא דרוב כלל ישראל גם המיעוט דכלל ישראל בעי ברוכי: