אור ברסלב
בני ציון יורה דעה › סימן פב

בני ציון· רבי בן ציון מיטבסקי

יורה דעה · סימן פב

סימן פא

ישוב נכון לתמיהת הגאון רעק"א על הרמב"ם פ' י"ג דאהלות:

במשנה פ' י"ג דאהלות משנה ה' אלו ממעטין את הטפח פחות מכביצה אוכלין, וכתב הרע"ב דלהכי נקט דוקא פחות מכביצה משום שאין אוכל פחות מכביצה מקבל טומאה הילכך ממעט וחוצץ בפני הטומאה, אבל יותר מכביצה אינו חוצץ משום דכל דבר המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה, והתוי"ט הביא דהרמב"ם ס"ל דאוכל מקבל טומאה בכל שהוא ולכן מפרש הרמב"ם כאן פחות מכביצה אוכלין שאינן מוכשרין דאם מוכשרין אינו חוצץ לפי שמקבל טומאה, ומה דנקט דוקא פחות מכביצה אוכלין, מפרש הרמב"ם בפ' ט"ו מהל' ט"א דפחות מכביצה אינן חשובין אצלו ואין דעתו לפנותן ולפיכך ממעטין את הפתח ע"כ:

ובתוס' רעק"א הקשה על הרמב"ם וז"ל וקשה לי דלפי"ז יהי' מוכרח ממתניתן דהכא דדבר שאינו מבטל אינו ממעט, והרי בסוגיא דב"ב ד' י"ט ע"ב פריך הגמ' לשמואל כמה פירכות ורצה להוכיח דאף דבר שאינו מבטל ממעט, והאיך היה מפרש למשנתינו דהכא דלמה נקט דוקא פחות מכביצה והניח בצע"ג:

ולענ"ד נראה דלא קשה כלל דהרמב"ם אזיל בשיטת רבו הר"י מיג"ש המובא בש"מ בב"ב ד' י"ט שם על הא דאמר שמואל רקיק אינו ממעט בחלון ופריך בגמ' מאי איריא רקיק אפי' עבה נמי ומשני הגמ' לא מבעי קאמר לא מיבעי עבה כיון דאחזי לו לא מבטל ליה אבל רקיק דממאיס אימא בטולי מבטל ליה קמ"ל, וכתב ע"ז הר"י מיג"ש וז"ל רקיק אינו ממעט בחלון פי' חלון שבין בית לבית או בין בית ועליה ולא מיבעי קאמר, לא מיבעי דמחזי ליה דהא אפשר למיחתך לא אמרינן כיון דממאיס בטולי בטלה והו"ל כעפר וממעיט כיון דאפשר למיחתך ליה להנהו פנים דאימאס ליה כעפר לאכול ליה לשארא אלא רקיק נהי דלא אפשר למיחתך מיניה מידי, דהא רקיק הוא, אימא כיון דמאיס הוא בטולי בטלה והו"ל כעפר וממעט קמ"ל דאע"ג דלדידיה לא חזי דהא מאיס אפי"ה, כיון דחזי לכלבים או לתרנגולים לא מבטיל ליה וכיון דלא מבטלי ליה לא חייץ וכו':

מבואר מדבריו דכל עיקר החידוש דאמר שמואל דרקיק אינו ממעט בחלון הוא משום דחזי לבהמתו, ולכן אינו מבטל דדעתו ליטלו משם וליתן לבהמתו, וכן כתב להדיא על מה דמקשה הגמרא שם מקופה של תבן הא חזי לבהמתו וז"ל, ואי ס"ד דכל היכא דחזי לבהמתו אע"ג דלדידיה לא חזי לא מבטל לה ולא חייץ תבן אמאי חייץ והא חזי לבהמתו, ופריק בתבנא שנפסל מלאכול לבהמה, ואקשי אע"ג דלא חזי לבהמתו חזי לטינא ולא ניחוץ, דהא אמרת כל היכא דחזי למידי לא מבטיל לה, ופריק דאית בה קוצי ואהדרה לגופא דמתניתן לברורה ואמרינן גרוגרות חזי ליה ופריק שמואל כשהסריחו [ולא חזי למידי] עכ"ל וכן מפרש שם כל הפירכות שבגמ' על שמואל, מבואר מדבריו להדיא דכל מה דמקשה הגמ' על שמואל הוא רק מה דס"ל דכל דבר דחזי לבהמתו ג"כ אינו מבטל אף דלא חזי לאדם, אבל היכא דחזי לאדם לכו"ע אינו מבטל ואינו חוצץ, ומה דמקשה הגמ' מגרוגרות דהא חזי ליה לאו על שמואל הוא מקשה, אלא דמפרש למתניתן וכו"ע מודים בזה דכל דחזי לאדם אינו חוצץ ולפי"ז א"ש דברי הרמב"ם הנ"ל דמפרש דפחות מכביצה אוכלין, אינו חשוב ואין דעתו לפנותן אבל אם היה כביצה אוכלין אינו ממעט, ואף לפי סברת המקשן שם ג"כ אינו ממעט, דהא אוכלין הוא חזי לאדם דלכו"ע אינו מבטל ואינו חוצץ, ומתורץ היטב קושית הגאון רעק"א הנ"ל:

תוכן העניינים

בני ציון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה